תעשיית סייבר בישראל
תעשיית הסייבר בישראל, המהווה חלק חשוב מתעשיית התוכנה בישראל, כוללת קשת רחבה של חברות העוסקת בפיתוח ובשיווק של תוכנה המשמשת להגנה מפני לוחמת סייבר ופשעי סייבר. הענף כולל חברות הפועלות בו תקופה ממושכת כחברות עצמאיות, יחד עם חברות הזנק שנמכרו לחברות זרות וממשיכות לפעול בישראל כמרכזי פיתוח של החברות הרוכשות. בישראל מתקיימת, בחשאי וגם בגלוי, גם פעילות של פיתוח כלים התקפיים ללוחמת סייבר.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שורשיה של תעשיית הסייבר בישראל בסוף שנות ה-80, עם הקמתן של חברות אחדות שעסקו בפיתוח תוכנת אנטי וירוס ובאבטחת מידע. אחת מחברות אלה, BRM, נוסדה על ידי ניר ברקת, אלי ברקת, יובל רכבי ועמרי מן. עם השנים הפכה BRM לבית גידול עבור עסקים אחרים בתחום והשקיעה בחברות כ"בקווב" (BackWeb) וצ'ק פוינט, בה הושקעו 400 אלף דולר. ברקת כיהן כיו"ר החברות בשנותיהן הראשונות.
ב-2014 נרכשו שמונה חברות ישראליות, תמורת סכום כולל של כ-700 מיליון דולר, וברבעון הראשון של 2015 נרכשו שש חברות תמורת סכום כולל של כ-300 מיליון דולר.[1]
בעשור הראשון של המאה ה-21 החלו גם החברות הבולטות בתעשייה ביטחונית בישראל בפעילות נרחבת בתחום זה - התעשייה האווירית,[2] רפאל - מערכות לחימה מתקדמות,[3] אלביט מערכות (באמצעות חברת הבת "סייברביט", שמרכזת את הפעילות של אלביט מערכות בתחומי מודיעין הסייבר והגנת הסייבר[4]) והתעשייה הצבאית.[5]
להערכת מכון היצוא, בשנת 2014 עסקו בתחום כ-250 חברות ישראליות וכ-25 חברות רב-לאומיות שלהן סניפים בישראל. היקף היצוא שלהן לארצות הברית הגיע לכ-2.5 מיליארד דולר, וכלל היצוא של מערכות ושירותים בתחום זה מישראל הסתכם בכ-3 מיליארד דולר.[1]
כוח האדם העיקרי לתעשייה מגיע מהאוניברסיטאות ומהמכללות (בעיקר מהחוגים למתמטיקה, מדעי המחשב והנדסת תוכנה) ומהיחידות הטכנולוגיות של צה"ל (ממר"ם, יחידה 8200, מצו"ב ועוד).
חברות הבולטות בתחום הגנת סייבר[עריכת קוד מקור | עריכה]
החברות הבולטות בתחום הגנת הסייבר הן:
- צ'ק פוינט: נוסדה בשנת 1993 על ידי שלמה קרמר, מריוס נכט וגיל שויד. עוסקת בפיתוח תוכנה לאבטחת מידע ואבטחת רשתות ומחשבים, וידועה בעיקר בפיתוח תוכנות חומת אש ו־VPN.
- רדוור: נוסדה בשנת 1996 על ידי יהודה זיסאפל ובנו רועי זיסאפל. עוסקת בפיתוח חומרה ותוכנה להגנה מפני מתקפות סייבר, ובהן התקפת מניעת שירות (DDoS).[6]
- סייברארק: נוסדה בשנת 1999 על ידי אהוד מוקדי ואלון (ניסים) כהן. עוסקת בפיתוח תוכנה לאבטחת מידע, ובכלל זה תוכנה להעברה מאובטחת של קבצים.[7]
- אימפרבה: נוסדה בשנת 2002 על ידי שלמה קרמר, עמיחי שולמן ומיקי בודאי. עוסקת בפיתוח תוכנה לאבטחת מידע.[8]
- סנטינל וואן: נוסדה בשנת 2013 על ידי תומר ויינגרטן ואלמוג כהן. עוסקת בפיתוח לאבטחת תחנות קצה.[9]
אקזיטים בולטים בתחום הגנת הסייבר:
- חברת "סאיוטה" (Cyota), שהוקמה בשנת 1999 על ידי נפתלי בנט ואחרים, נמכרה בשנת 2005 לחברת RSA תמורת 145 מיליון דולר.[10]
- חברת "פרוד סיינסס" (Fraud Sciences), שנוסדה על ידי שבט שקד וסער וילף, נמכרה בשנת 2008 לחברת Paypal תמורת 169 מיליון דולר.[11]
- חברת "טראסטיר" (Trusteer), שהוקמה בשנת 2006 על ידי שלמה קרמר ומיקי בודאי, נמכרה בשנת 2013 לחברת IBM, תמורת כ-800 מיליון דולר.[12]
- חברת "אאוראטו" (Aorato) שנוסדה בשנת 2011 על ידי האחים עידן ואוהד פלוטניק ומיכאל דולינסקי, נמכרה בשנת 2014 לחברת מיקרוסופט תמורת 200 מיליון דולר.[13]
- אימפרבה: נוסדה בשנת 2002 על ידי שלמה קרמר, עמיחי שולמן ומיקי בודאי. עוסקת בפיתוח תוכנה לאבטחת מידע.[14] נמכרה בסוף 2018 לחברת Thoma Bravo תמורת 2.1 מיליארד דולר.[15]
פעילות בולטת בתחום הסייבר ההתקפי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2005 התפרסמה פרשת הסוס הטרויאני, שבה הופעלה רוגלה בשם "TargetEye" למעקב אחר פעילות במחשבים של חברות אחדות ואנשים פרטיים. מפתחי התוכנה ואחדים מלקוחותיהם נעצרו והורשעו.
חברה בולטת בתחום הסייבר ההתקפי היא קבוצת אן. אס. או. טכנולוגיות, שבשליטת קרן פרנסיסקו פרטנרס, העוסקת בפיתוח תוכנה ללוחמת סייבר ולריגול דיגיטלי, ומוכרת את מוצריה בעיקר לממשלות, באישור משרד הביטחון.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יובל אזולאי, המספרים המדהימים של תעשיית הסייבר בישראל, באתר גלובס, 29 ביולי 2015
- אור הירשאוגה, התעשיות הביטחוניות גילו את זירת הלחימה החמישית, באתר TheMarker, 14 בינואר 2014
- ענבל אורפז, "מאפיית הסייבר" הישראלית: חברות ששוות מעל 30 מיליארד ד', 30 סטארט-אפים ואלפי עובדים, באתר TheMarker, 13 באוגוסט 2015
- שי אספריל, ההייטק הישראלי מציג: תוכנה זדונית לכל דיקטטור, באתר כלכליסט, 31 ביולי 2015
- אמיתי זיו, "פאניקה, גונבים לנו עובדים": ישראל מעצמת סייבר - אבל יש לזה מחיר, באתר TheMarker, 25 בינואר 2017
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 יובל אזולאי, המספרים המדהימים של תעשיית הסייבר בישראל, באתר גלובס, 29 ביולי 2015
- ^ התעשייה האווירית סיימה את 2014 עם עשרות מיליוני דולרים בתחום הסייבר, באתר התעשייה האווירית
התעשייה האווירית מקימה מפעל סייבר חדש, בהנהלת אסתי פשין, "אנשים ומחשבים", 31 בינואר 2017 - ^ הדס גליקו, רפאל זכתה במכרז להקמת חדר הסייבר הלאומי בהיקף של 100 מיליון ש', באתר כלכליסט, 29 ביוני 2015
- ^ שירי חביב ולדהורן, אלביט מערכות רוכשת חטיבה מנייס תמורת עד כ-158 מ' ד', באתר גלובס, 21 במאי 2015
- ^ מנהלת סייבר חדשה הוקמה בתעשייה הצבאית, באתר "IsraelDefense", 30 בדצמבר 2013
- ^ Application Delivery & Application Security Products, באתר רדוור
- ^ Products, באתר סייבר ארק
- ^ אתר אימפרבה
- ^ SentinelOne | Autonomous AI Endpoint Security Platform, SentinelOne (בAmerican English)
- ^ עופר לוי, סאיוטה הישראלית נמכרת ל-RSA האמריקנית תמורת 145 מיליון דולר במזומן, באתר גלובס, 5 בדצמבר 2005
- ^ eBay Acquires Fraud Sciences For $169 Million, TechCrubch, Jan 28, 2008
- ^ ענבל אורפז, אור הירשאוגה, מיכל רמתי, יבמ רוכשת את טראסטיר תמורת יותר מ-800 מ' ד'; שלמה קרמר יגרוף כ-280 מ' ד', באתר TheMarker, 15 באוגוסט 2013
Trusteer is now part of IBM, באתר IBM - ^ אמיר טייג, אאוראטו נמכרה למיקרוסופט תמורת 200 מיליון דולר, באתר TheMarker, 13 בנובמבר 2014
- ^ אתר אימפרבה
- ^ Thoma Bravo buys cybersecurity co Imperva for $2.1b, Globes