היפוליט דרייפוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-emblem-development-2.svg
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
היפוליט דרייפוס
Hippolyte Dreyfus
Hippolyte Dreyfus-Barney 1890.jpg
לידה 12 באפריל 1873
פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 בדצמבר 1928 (בגיל 55)
פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מקצוע עורך דין, מתרגם, סופר עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית הדת הבהאית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג לורה קליפורד ברני עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

היפוליט דרייפוס (ברני) (Hippolyte Dreyfus-Barney; ‏ 12 באפריל 1873 - 20 בדצמבר 1928) היה מראשוני המאמינים הבהאאים בצרפת ומלומד, מתרגם, ומורה רוחני בהאאי מוביל.[1] מונה על ידי שוגי אפנדי כאחד מ-19 התלמידים של עבד אל-בהאא'.[2]

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

היפוליט דרייפוס היה בן למשפחה יהודית צרפתית ידועה. הוא למד משפטים באוניברסיטת העילית הפריזאית "המכון למדע המדינה" והתמחה בבית המשפט לערעורים של פריז.[3] לאחר קבלת התואר במשפטים, החל לעבוד כעוזרו של אחד הבריסטרים הכי מוערכים בצרפת.[4] ב-1898 הוא קיבל דוקטורט למשפטים.[5]

בסביבות 1900 היפוליט המיר את דתו לדת הבהאאית בסיוע בהאאית אמריקאית-קנדית חשובה בשם מאי מקסוול. ב-1903 הוא זכה לבקר את מנהיג הדת הבהאאית ובנו של מייסד הדת, עבד אל-בהאא', בעכו. בערך באותו הזמן, הוא ויתר על עיסוקו כמשפטן והחל לימודים אוריינטליסטים במחלקה ללימודי דת באוניברסיטה בפריז בשם אֵקוֹל פְּרָאטִיק דֶה אוֹטְז אֵטִיד (École pratique des hautes études; בית הספר היישומי ללימודים גבוהים). שם הוא למד ערבית ופרסית כאשר בכוונתו לתרגם כתבים בהאאים לצרפתית. הוא היה המאמין הבהאאי המערבי היחידי בתקופתו עם ידע בנושאים אלו. לאחר נישואיו ב-1911 עם מאמינה בהאאית אמריקאית בשם לאורה קליפורד בארני, הוא אימץ (ביחד עם אשתו הטרייה) את שם המשפחה דרייפוס-בארני. הוא היה מחברם של ספרים, מאמרים ותרגומים רבים של הדת הבהאאית.

דרייפוס-בארני טייל במשך חייו בארצות רבות וייצג את הבהאאים במחלוקות משפטיות שונות. הוא זכה לכבוד רב מעבד אל-בהאא' שעודד אותו לצאת למסעותיו וסמך עליו בעניינים רגישים שונים. ב-1911, עזר לעבד אל-בהאא' בארגון וליווי ביקורו הראשון באירופה ושימש כמתורגמן עבורו בעת נאומיו בכנסיות בצרפת ובאנגליה.[6]

לאחר מותו של עבד אל-בהאא' בנובמבר 1921, דרייפוס-בארני זומן לחיפה (מיקום המרכז הבהאאי העולמי) על ידי המנהיג החדש של הדת, שוגי אפנדי (נכדו של המנוח),[7] ומונה על ידו מאוחר יותר לאחד מ-19 התלמידים של עבד אל-בהאא'.[8] הוא מת ב-20 בדצמבר 1928 ונקבר בבית הקברות של מונמארטר בפריז.[9]

עבודתו הספרותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרייפוס-בארני תרגם מספר כתבים של מייסד הדת בהאא' אללה ועבד אל-בהאא', מערבית או פרסית, לצרפתית. כמה מהכתבים המפורסמים של בהאא' אללה שתורגמו על ידו הם: "הספר הקדוש ביותר" (בערבית: الكتاب الاقدس – אל-כתאב אל-אקדס) שהוא ספר הקודש המרכזי של הדת הבהאאית, "ספר הוודאות" (או "ספר השכנוע", בערבית: كتاب الإيقان - "כתאב אל-איקאן"), ו"המילים הנסתרות" (בערבית: الکلمات المكنونة - "אל-כלמאת אל-מכנונה").

לאורה קליפורד בארני (שמאוחר יותר תהיה אשתו), מסרה סדרה של שאלות תאולוגיות ופילוסופיות לעבד אל-בהאא' ודרייפוס-בארני סייע לה בתרגום התשובות לתוך ספר שפורסם ב-1908 בשם: "Les Leçons de Saint-Jean-d'Acre" (בתרגום לאנגלית: "Some Unanswered Questions").[10] מעבר לתרגומים, דרייפוס-בארני פרסם גם יצירות מקוריות, למשל "Essai sur le Béhaïsme", ספר מבואי אודות הדת הבהאאית, שלל מאמרים, הרצאות, ודו"חות כנסים. כמו כן, ליווה את עבד אל-בהאא' בעת מסעותיו באירופה וסייע לו כמתורגמן לצרפתית ואנגלית.[11]

מסעותיו בעולם והגנה משפטית עבור הדת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1904 דרייפוס-בארני נסע להודו ובורמה על מנת לבקר את הקהילות הבהאאיות שם. בהמשך אותה שנה, הוא פגש בפריז את השאה (מלך פרס) הקאג'ארי, מוזפר א-דין, דחק בו להתערב להגנת הבהאאים הפרסים,[12] ואף העביר לו עצומה בעניין זה.[13] ב-6–1905, הוא ביקר, ביחד עם אשתו, בהאאים רבים במספר ערים פרסיות, בקווקז וטורקסטן (אזור בקזחסטן), כמו גם את הקהילה הבהאאית הגדולה באשגבאט (בירת טורקמניסטן).[14] ב-1906, הוא השיג אישור מהרשויות [טוניסיה|הטוניסאיות]] לפרסם את התורה הבהאאית בתוניס.

ב-1914 היפוליט ולאורה דרייפוס-בארני ביקרו את המושבה הגרמנית צ'ינגדאו, במזרח סין, ותכננו לשוט במעלה נהר יאנגצה לעיר קונמינג שבמחוז יונאן, אך עקב פרוץ מלחמת העולם הראשונה הם היו מוכרחים לברוח חזרה לאירופה. דרייפוס-בארני ביקר את רוב מדינות אירופה, ארצות הברית, קנדה, קובה, מקסיקו, אלג'יריה, תוניסיה, בורמה, סין, הודו, יפן, איראן, ופעמים רבות בארץ הקודש.[15]

היפוליט דרייפוס-בארני ניצל את כישוריו הלשוניים והמשפטיים על מנת לייצג את הדת הבהאאית בסכסוכים משפטיים רבים. בין השאר הוא נאבק משפטית למען הסטטוס של המקדשים הבהאאים בארץ ישראל המנדטורית.[16] בשנות ה-20 של המאה ה-20, ביתו של בהאא' אללה נפל לידי מתנגדים של הדת הבהאאית. דרייפוס-בארני פעל משפטית בסוגיה זו והביא לידי כך שההשתלטות על הבית גונתה על ידי חבר הלאומים. בסביבות 1925, הוא התערב נגד החלטה של בית דין מוסלמי במצרים שפסק ששלוש חתונות עם צד אחד בהאאי הן פסולות.[17] במשך השנתיים הבאות הוא המשיך להיאבק משפטית נגד רדיפות הבהאאים במצרים.[18]

תרגומים וכתבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרגומיו:

  • בהאא' אללה, "הספר הקדוש ביותר" (בערבית: الكتاب الاقدس – אל-כתאב אל-אקדס), תרגום לצרפתית.
  • בהאא' אללה, "ספר הוודאות" (או "ספר השכנוע", בערבית: كتاب الإيقان - "כתאב אל-איקאן"), תרגום לצרפתית, 1904.
  • בהאא' אללה, "המילים הנסתרות" (בערבית: الکلمات المكنونة - "אל-כלמאת אל-מכנונה"), תרגום לצרפתית, 1905.
  • בהאא' אללה, "שבעת העמקים" (בפרסית: هفت وادی - "הַפְת ואדי"), תרגום לצרפתית.
  • בהאא' אללה, האיגרת אל בן הזאב (בפרסית: لوح خطاب به شيخ محمد تقى اصفهانى; באנגלית: Epistle to the Son of the Wolf), תרגום לצרפתית, 1913.
  • בהאא' אללה, "סורת המקדש" (בערבית: سورة الهيكل - "סורת אל-היכל"), תרגום לצרפתית.
  • בהאא' אללה, "לוח הקודש" (בפרסית: ﻟﻮﺡ ﺍﻗﺪﺱ - "לוח אקדס"), תרגום לצרפתית.
  • בהאא' אללה, "לוח החוכמה" (בפרסית: ﻟﻮﺡ ﺍﻟﺤﻜﻤﺔ - "לוח אל-חכמה"), תרגום לצרפתית.
  • בהאא' אללה, "האורות הקורנים" (בערבית: ﺍﻻﺷﺮﺍﻗﺎﺕ - "אל-אשראקאת"), תרגום לצרפתית.
  • בהאא' אללה, "זוהר" (בערבית: ﺍﻟﺘﺠﻠﻴﺎﺕ - "א-תג'ליאת"), תרגום לצרפתית.
  • בהאא' אללה, "התכשיטים" (ﺍﻟﻄﺮﺍﺯﺍﺕ - "א-טראזאת"), תרגום לצרפתית.
  • בהאא' אללה, "מילות גן עדן" (בערבית: ﺍﻟﻜﻠﻤﺎﺕ ﺍﻟﻔﺮﺩﻭﺳﻴﺔ - "אל-כלמאת אל-פרדוסיה"), תרגום לצרפתית.
  • עבד אל-בהאא', "הצוואה והשבועה של עבד אל-בהאא'", תרגום לצרפתית.

התרגומים פורסמו בנפרד או באתנולוגיות "Les Precepts Béhaïsme" ו-"L'oeuvre de Baha'u'llah".[19]

כתביו:

  • "באביזם והדת הבהאאית" בתוך הספר 'דתות וחברות', 1905.
  • "באביזם והדת הבהאאית", הרצאות באוניברסיטה למדעי החברה בפריז, 1907.
  • "הדת הבהאאית", הרצאה מ-23 במאי 1908 בליון.
  • מאמר בשם "הדת הבהאאית", 1909.
  • "התנועה הבהאאית", דו"ח כנס, הכנס הבין-לאומי השישי בנושא קידמה דתית, 1913.
  • "דת אחת: ההשפעה שלה על ממשלה, חינוך, מדיניות חברתית, זכויות נשים ואישים פרטניים", 'אגודה בהאאית', 1917.
  • "הדת הבהאאית" בכתב העת 'לקראת אחדות', 1924.[20]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]