אוהנוב
 סמל אוהנוב | |
 | |
| כנסייה באוהנוב | |
| מדינה |
 אוקראינה |
|---|---|
| מחוז |
 לבוב |
| שטח | 2.48 קמ"ר |
| גובה | 214 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 939 (1 בינואר 2022) |
| קואורדינטות | 50°22′N 23°44′E / 50.367°N 23.733°E |
| אזור זמן | UTC+2 |
אוהנוב (באוקראינית: Угнів, אוהניב; בפולנית: Uhnów; ביידיש: היוונעוו) היא עיירה במחוז לבוב שבמערב אוקראינה, בסמוך לגבול פולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
תולדות היישוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1462 העניק קז'ימייז' הרביעי, מלך פולין, זכויות עיר לאוהנוב, וזו נקראה עד שנת 1648 בשם "הובנוב". בסמוך לעיירה נבנתה טירה מבוצרת.
בתחילת המאה ה-17 נפגעה העיירה מפלישת הטטרים, ובשנים שלאחר מכן פגעו בה מגפות ושרפות. מהמאה ה-18 נודעה העיירה בתעשיית הסנדלרות והפרוונות בה, ומגפיה ופרוותיה נמכרו ברחבי פולין.
יהודי אוהנוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – קהילת יהודי אוהנוב
התיעוד הראשון לישיבת יהודים בעיירה הוא מאמצע המאה ה-16, ובתחילת המאה ה-17 החל היישוב היהודי בה לגדול. עם זאת, כתוצאה מעלילת דם שהופצה נגד יהודי העיירה, מהשריפות שאירעו בה, ומפרעות ת"ח ות"ט, כמעט שחוסלה הקהילה במקום. מסוף המאה ה-18 חזר היישוב היהודי בעיירה לגדול, והגיע לכמחצית ממספר תושביה. מאמצע המאה ה-19 פשטה באוהנוב החסידות, ורבים מיהודיה נמנו על חסידות בלז.
בשנת 1902 נערך פוגרום ביהודי העיירה בידי אוקראינים מקומיים, במהלכו הוכו יהודים, ורכושם נשדד. במהלך מלחמת העולם הראשונה, פרעו ביהודי העיירה יחידות הקוזקים, תוך ביצוע מעשי שוד, גזיזת זקנים ופאות, ואונס נשים. כמו כן, אולצו יהודי העיירה לבצע עבודות כפייה משפילות. בשנת 1915 פרצה בעיירה מגפת כולרה, בה נספו יהודים רבים. עם כינון השלטון הפולני בעיירה בשנת 1919, התנכלו גם החיילים הפולנים ליהודי העיירה. לאחר תום המלחמה, עזבו את אוהנוב רבים מיהודיה, ומצבם הכלכלי של הנותרים בה הוחמר. בין מלחמות העולם היוו יהודי אוהנוב רוב בקרב תושביה, אך סבלו ממעשי התנכלות אנטישמיים, כאשר במקרה אחד, במאי 1928, נרצחה בעיירה משפחה יהודית שלמה. בתקופה זו התגברה הפעילות הציונית בעיירה.
בין רבני העיירה, היה הרב אברהם יהושע השיל פרנקל, חתנו של רבי דוד פלאם מאלעסק ומחותנו של רבי אהרן רוקח מבעלז. צאצאיו משושלת ליסקא מכהנים כאדמו"רי היבנוב בארצות הברית.
בשואה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מסוף ספטמבר 1939 ועד סוף יוני 1941, הוחזקה אוהנוב בידי הצבא האדום. עם כניסת הגרמנים לעיירה, נכלאו יהודיה בבית כנסת ובשני בית מדרש בה, בהם הוחזקו כשלושה שבועות, תוך הוצאה להורג של 8 מהם. לאחר מכן, הוקם בעיירה יודנרט, אשר נצטווה לספק לגרמנים כוח אדם לעבודות כפייה, ולהעביר כסף ודברי ערך. בנובמבר 1941 נשלחו 40 גברים יהודים מהעיירה לרווה רוסקה, ומשם הועברו למחנות עבודה. בתחילת אוקטובר 1942 הועברו כל יהודי העיירה לגטו רווה רוסקה, וגורלם היה כגורל יתר יהודי המקום.
