אנדד אלדן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנדד אלדן
לידה 22 ביולי 1924 (בן 99)
רפובליקת פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה אברהם בלייברג – Avraham Bleiberg עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים אשכר אלדן כהן עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אֲנָדָד אֶלְדָן (נולד ב-22 ביולי 1924) הוא משורר עברי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בפולין כאברהם בלייברג. הוא עלה לישראל עם משפחתו ב-1930. הוא למד וגדל בקיבוץ חפציבה, הדריך בנוער העובד, שירת בפלמ"ח ונלחם במלחמת העצמאות. הוא בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים בספרות עברית, מקרא וספרות אנגלית. ולאחר שירותו חזר לחפציבה. בשנת 1960, לאחר נישואיו עבר לקיבוץ בארי שבנגב הצפוני. בקיבוץ עבד שנים רבות בהוראה, בפרדס, תרם רבות לעיצוב דמות החגים בבארי, מעיד על עצמו כי היה תלמידו ומעריצו של שלונסקי. עסק שנים רבות בהוראת ספרות ותנ"ך בתיכון "מעלה הבשור", בתיכון קיבוץ בארי ובמכללה למבוגרים.

אנדד אלדן פרסם כחמישה עשר ספרי שירה. ספר שיריו הראשון, "חושך זורם ופרי", שבו כינס משיריו שנדפסו בעיתונים מראשית שנות החמישים, יצא לאור בשנת 1959. שירו הראשון פורסם בעיתון על המשמר בשנת 1952 על ידי אברהם שלונסקי. שירתו הלכה והתבססה יותר ויותר על המצלול הלשוני העשיר, על האסוציאציה והאליטרציה הפרטיות ועל עולמו הארצישראלי המובהק. שיריו תורגמו לשפות רבות, בהן אנגלית, ערבית, ספרדית, צרפתית, גרמנית, הונגרית, פולנית, יידיש ויפנית. אנדד אלדן קיבל את פרס ראש הממשלה.

בשנת 2010 יצא לאור ספר שיריו "באורו זורם הפרי בעורי", כ-50 שנה לאחר צאת ספרו הראשון, "חושך זורם ופרי", ומקיים עמו דיאלוג.

אנדד אלדן נשוי ואב לשלושה, בהם האמנית אשכר אלדן כהן, ואיש העסקים גונר אלדן.[1][2] אחיינו הוא ההיסטוריון יובל נח הררי.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חושך זורם ופרי, שירים, הקיבוץ המאוחד, 1959.
  • לא בשמחות קלות, שירים, הקיבוץ המאוחד, 1964.
  • לא על האבן לבדה, שירים, הקיבוץ המאוחד, 1967.
  • לבדו בזרם הכבד, שירים, הקיבוץ המאוחד, 1971.
  • אור הפנים, שירים, תל אביב, הקיבוץ המאוחד, 1974
  • כצלול קולות חלוקים, שירים, הקיבוץ המאוחד, 1978.
  • קולה מלא הסתכלות, שירים, הקיבוץ המאוחד, 1981.
  • עתה איתו, שירים, הקיבוץ המאוחד, 1983.
  • זורם זהיר כזר, שירים, הקיבוץ המאוחד, 1987.
  • דממה דקה ודוקרת, שירים, הקיבוץ המאוחד, 1991.
  • לוחשת חולשתה, שירים, הקיבוץ המאוחד, 1994.
  • סתו מהסס סודי, שירים, הקיבוץ המאוחד, 1998.
  • הבהב ובא אביו, שירים, הקיבוץ המאוחד, 2001.
  • שנים שמעו שירה, שירים, הקיבוץ המאוחד, 2006.
  • באורו זורם הפרי בעורי, שירים, הקיבוץ המאוחד, 2010.
  • קשור בשפע שרשים, שירים, הקיבוץ המאוחד, 2015.[3]

אלדן פרסם גם ספר חגים בשם טקס חג האסיף, את המוזיקה הלחין דוד זהבי, המוזיקה לשירים: "אישי", "אשר נטע אילן", "עתיק מאיתנו העץ", הלחין אברהם דאוס, ערך, עימד והביא לדפוס דב מיזל, תל אביב, הוועדה הבינקיבוצית לחג הווי ומועד, 1964.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנדד אלדן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אתר למנויים בלבד גילי איזיקוביץ, אנדד אלדן בן ה-99 שרד את הטבח בבארי. שיריו כמו ניבאו אותו, באתר הארץ, 31 באוקטובר 2023
  2. ^ באור השמש הארצישראלית / יעקב בר-און, באתר מוסף "שבת" - לתורה, הגות ספרות ואמנות, ‏2010-12-24
  3. ^ אביבית ג'ון שוורץ, לדפים אין כנפיים, ‏ "232" - עיתון תושבי המועצה האזורית אשכול, גיליון 138, 4 ביוני 2015, עמ' 13