לדלג לתוכן

אריה עצמוני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אריה עצמוני
אריה עצמוני (במרכז)
אריה עצמוני (במרכז)
לידה 2 בנובמבר 1926
אוז'הורוד, צ'כוסלובקיה
פטירה 30 במרץ 2005 (בגיל 78)
חיפה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך עלייה 1944
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות פרטיזנים
הבריגדה היהודית
משטרת היישובים העבריים
צבא הגנה לישראל
דרגה רב-סמל ראשון רב-סמל ראשון (צה"ל)
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם השנייה
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
עיטורים
אות גיבור ישראל  אות גיבור ישראל
צל"ש מפקד חטיבה  צל"ש מפקד חטיבה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אריה עצמוני (2 בנובמבר 192630 במרץ 2005) היה לוחם בעל אות גיבור ישראל.

עצמוני נולד ב-2 בנובמבר[1] 1926 בשם לייב מרקוביץ' באוז'הורוד (אז בצ'כוסלובקיה וכיום בתחומי אוקראינה). בתקופת מלחמת העולם השנייה, כשהיה בן 13, עזב את בית הוריו והתגורר לבדו בבודפשט. מאוחר יותר, נלקח למחנה עבודה ביוגוסלביה ועבד בכריית נחושת עד שחרורו בפעולה של פרטיזנים מקומיים, אליהם הצטרף בלחימה בגרמנים עד עלייתו לארץ ישראל בשנת 1944. הוא הוחזק במחנה עתלית עד להצטרפותו לבריגדה היהודית ושירת במצרים ובאיטליה. בתקופת שהותו באיטליה השתתף בפעילות יחידת הנוקמים.

בסיום השירות באירופה, הצטרף למשטרת היישובים העבריים ועסק בנוטרות בנהריים. בעקבות התקפה של הלגיון הערבי על אותה נקודה, נסוג עם הנוטרים והגיע לבסיסם הסמוך של גדוד 12 של חטיבת גולני. עצמוני הצטרף לשורות החטיבה ולאחר קורס סמלים הוצב כרב-סמל פלוגתי ושירת בתפקיד זה במלחמת העצמאות. בספטמבר 1948 פינה ארגז תחמושת ממוקד אש במהלך קרב וזכה לציון לשבח ממפקד החטיבה. על פעילותו בינואר 1949 בקרב ברפיח הוענק לו אות גיבור ישראל:

ביום ה-4 בינואר 1949, בקרב על משלט בית הקברות ברפיח, נעצרה מכונית-תותחנים שלנו בשדה והסתירה בפני עמדת התותח שלנו את הגיזרה כולה. האויב, שהתקיף בטנקים ובמשוריינים מלווים חיל רגלים, המטיר אש על המשלט ומנע כל פעולה להוצאת המכונית מן השטח. רס"ל אריה עצמוני, שתפקידו היה להביא אל המשלט תחמושת וכלי התחפרות, קפץ לעבר המכונית, הצליח להתניעה ולהסיעה מחזית המשלט אל עורפו. במעשה זה איפשר לתותח האנטי-טנקי שלנו לפתוח בפעולה, שכתוצאה ממנה הוצאו מכלל שימוש תשעה טנקים וכלי רכב אחרים של האויב.

בתום שירות החובה, עבד עצמוני בחברה לייבוא חלקי מכוניות וכנהג מונית. בשנות השישים הקים חברה להשכרת רכב וניהל את סניף החברה הבינלאומית "הרץ" בחיפה. בתקופת מלחמת ההתשה, התגייס לשירות קבע, ללא תשלום, ושימש רס"ר מחנה הטירונים של חיל תותחנים. במסגרת שירות המילואים שירת במלחמת ששת הימים ברמת הגולן וברמאללה ושירת במלחמת יום הכיפורים בסיני.

עצמוני נפטר בשנת 2005 ונקבר בחיפה בטקס צבאי. היה נשוי ואב לבן ובת.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]