משה דרימר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
משה דרימר
משה דרימר.jpg
משה דרימר
תאריך לידה 27 במרץ 1947
מקום לידה שליץ, גרמניה
עלה לישראל 1947
נהרג 9 ביוני 1967 (בגיל 20)
השתייכות IDF new.png  צבא הגנה לישראל
דרגה טוראי ראשון
תפקידים צבאיים
לוחם בחטיבת גולני
מלחמות וקרבות
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
עיטורים
עיטור הגבורה  עיטור הגבורה

משה דרימר (27 במרץ 1947 - 9 ביוני 1967) היה לוחם בחטיבת גולני שנהרג במלחמת ששת הימים. על לחימתו בקרב תל פאחר במלחמה זו קיבל את עיטור הגבורה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרימר נולד בשליץ בגרמניה לברכה ושמואל, ניצולי שואה ממחנה הריכוז אושוויץ. כשהיה בן 4 חודשים עלה עם הוריו לארץ ישראל והתיישב בקיבוץ מסדה בעמק הירדן. בשנת 1950 עברה המשפחה להשתקע ברחובות.

בילדותו למד בבית הספר העממי על שם ויצמן והיה חבר בתנועת השומר הצעיר. כשהיה בן 14 נשלח ללמוד בעליית הנוער בקיבוץ רבדים שם קיבל את השכלתו התיכונית.

דרימר גויס לצה"ל במאי 1965 והוצב בגדוד 12 (גדוד ברק) בחטיבת גולני, בתפקיד חבלן וסייר ואיש המחלקה המיוחדת של הפלוגה המסייעת.

באמצע שירותו הצבאי פרצה מלחמת ששת הימים. דרימר השתתף בכיבוש ג'נין ועם סיומו עלה לרמת הגולן ביום שישי ב-9 ביוני 1967, והשתתף בקרב שנערך בתל פאחר, ביום הרביעי לקרבות, בו שימש חבלן ומקלען הסיפון ליד נהג הזחל"ם.

בתיאור המעשה נכתב:

ביום ה-9 ביוני 1967, במוצב תל-פחר, נפגע הזחל"ם בו נסע טור' משה דרימר ז"ל, פגיעה ישירה והחל לבעור. המפקד הורה לנטוש את ה-זחל"ם. טור' משה דרימר ז"ל המשיך להפעיל את המקלע מתוך ה-זחל"ם הבוער, כדי לחפות על חבריו, על אף שקיבל פקודה לנטוש את הזחל"ם. הוא המשיך במתן חיפוי אש עד אשר נשרף בלהבות הזחל"ם.

אתר בעוז רוחם

על פעולותיו בקרב תל פאחר עוטר דרימר לאחר מותו בעיטור הגבורה על ידי שר הביטחון משה דיין.

דרימר נקבר תחילה בבית הקברות הצבאי בעפולה, ולאחר זמן מה הועבר לבית הקברות הצבאי ברחובות. לאחר מותו נפתח על שמו "מדור הגבורה" בספריית בית הספר בו למד ברחובות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]