שאול ורדי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שאול ורדי
שאול ורדי.jpg
תאריך לידה 16 באוקטובר 1943 (בן 73)
השתייכות IDF new.png  צבא הגנה לישראל
דרגה סמל  סמל
רב סרן  רב סרן במיל'
תפקידים צבאיים
לוחם בחיל שריון
מלחמות וקרבות
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
עיטורים
עיטור הגבורה  עיטור הגבורה

שאול ורדי (נולד ב-16 באוקטובר 1943) הוא לוחם בחיל השריון שקיבל את עיטור הגבורה עבור לחימתו בקרב הבקעה בכפר קַלְעָה במלחמת ששת הימים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ורדי נולד וגדל בקיבוץ נען להניה ויששכר, אביו היה ממייסדי הקיבוץ וחבר משק פעיל. ורדי התגייס לחיל השריון ועבר קורס למפקדי טנקים. על אף שתחילה ייעדו אותו לקורס קצינים כיוון שהיה חניך מצטיין, הוא ביקש להפוך למפקד טנק כדי לשפר את היחס אותו חווה ממפקדים.

במהלך מלחמת ששת הימים היה ורדי בתפקיד סמל במילואים של מחלקת טנקי שרמן אם-51. את שירותו הצבאי סיים כרב סרן במילואים. תחילה שירת בגדוד 52 ולאחר שחרורו משירות סדיר הועבר לגדוד מילואים 129 של חטיבה 8 בפיקודו של אריה בירו (דיין).

בפרוץ המלחמה גדוד 129 היה בדרום הנגב מול כונתילה בגבול מצרים, אך לאחר מספר ימים הועלה יחד עם חטיבה 8 לרמת הגולן. ב-9 ביוני 1967 במהלך הקרב על כפר קַלְעָה, נקלע עם מחלקתו בגיא צר בו ארבו להם טנקים ומשחיתי טנקים סוריים. במהלך ניסיון לפרוץ את המארב הטנק של ורדי נפגע מפגז, פניו ספגו רסיסים והוא איבד באופן חלקי ולזמן קצר את ראייתו. תחילה ביקש להתפנות, אך התאושש והמשיך להתקדם עם הטנק. בהמשך חילץ את סגן אילן לבנון על ידי הנחתו על גבי סיפון הטנק ונסיעה אחורנית תחת אש כשהצריח משמש מגן ללבנון. לאחר שפינה אותו המשיך להתקדם והצטרף לארבעה טנקים, הוא זיהה משחית טנקים SU-100, אך כשנתן את פקודת האש הטנק נפגע בשל אש בו זמנית של המשחית. ורדי הועף מהטנק והוא וצוותו החלו לסגת רגלית אל עבר מרכז הכפר שם התרכזו הפצועים. הוא הצטייד ברימונים ונשק מטנקים ששרדו והחל ביצירת הגנה סביב הפצועים. יחד עם מספר קטן של לוחמים החל לרוץ אל הבתים הקרובים, פרץ את דלתותיהם והטיל בהם רימונים. לאחר שהסתיימה המערכה פונה ורדי לבית החולים רמב"ם בחיפה.

בתיאור המעשה נכתב:

ביום ה-9 ביוני 1967, בעת קרב ההבקעה ברמת הגולן, שירת סמל שאול ורדי כמפקד טנק בגדוד שריון. בלחימה על מערך סור-א-דיב נפצע בפניו ואיבד את כושר ראייתו, אך לא נטש את הטנק. כעבור זמן מה חזר אליו, חלקית, כושר הראייה והוא הצטרף להסתערות על קלעה. בשלבים האחרונים של הקרב נפגע הטנק שלו פעם נוספת, נדלק, והצוות נפצע. על אף היותו פצוע בעצמו, חילץ את צוותו והעבירו למחסה. לאחר מכן, טיהר בראש קבוצת טנקאים, שטנקיהם נפגעו, קבוצת בתים, שמתוכם לחמו חיילים סוריים ואירגן את אבטחת אזור הפעולה. הוא הועבר לבית החולים, רק לאחר שכוחות אחרים של החטיבה הגיעו אל היעד הכבוש.

על פעולותיו בקרב עוטר ורדי בעיטור הגבורה על ידי שר הביטחון משה דיין, על לחימתו האמיצה ועל החילוץ והטיפול בפצועים תחת אש.

לאחר מלחמת ששת הימים הוחלט להעניק לו דרגות קצונה, הוא עבר קורס של 40 יום ובשירות המילואים עבר קורס מ"פים ומסלול פיקודי. במהלך הלחימה שלאחר המלחמה לאורך תעלת סואץ, התנדב במוצב במעוז פוררת שבצפון הגזרה.

לאחר שחזר למשק היה מרכז גידולי השדה ומרכז משק. בהמשך עבד בסוכנות היהודית וניהל את "ייצור ופיתוח", חברה שעסקה בעיבוד חקלאי ובסיוע למשקים נכשלים. לאחר שנים ניהל מפעל של מיכל נגרין בקיבוץ נען.

ורדי נשוי לעליזה ואב לנירית, הילה, איל, ורן. בנו, סרן רן ורדי, מפקד הפלוגה המסייעת בגדוד גרנית של חטיבת הנח"ל, קיבל צל"ש על לחימה רצופה ומתמשכת למרות פציעה במהלך מבצע חומת מגן.[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שאול ורדי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פליקס פריש, שני חיילים שנהרגו בג'נין יקבלו צל"ש, באתר ynet, 4 ביוני 2002