צבי עופר
 | |
| לידה |
22 בפברואר 1932 ט"ו באדר א' תרצ"ב פתח תקווה, פלשתינה (א"י) |
|---|---|
| נהרג |
20 בדצמבר 1968 (בגיל 36) כ"ט בכסלו תשכ"ט ישראל |
| מדינה |
ישראל  |
| כינוי | צביקה |
| השתייכות |
 פלמ"ח  צבא הגנה לישראל |
| תקופת פעילות |
1948–1949 1952 – 1968 |
| דרגה |
 סגן-אלוף |
| פרסים והוקרה |
עיטור הגבורה |
| פעולות ומבצעים | |
 מלחמת העצמאות  מבצע קדש מבצע סנונית  מלחמת ששת הימים | |
| עיטורים | |
 עיטור הגבורה | |
צבי (צביקה) עופר (יבקובסקי; 22 בפברואר 1932 – 20 בדצמבר 1968) היה מפקד סיירת חרוב שנהרג במרדף בבקעת הירדן. על גבורתו במבצע סנונית עוטר בעיטור הגבורה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]צבי עופר נולד בפתח תקווה ב-22 בפברואר 1932 למשפחת יבקובסקי, ממייסדי כפר אז"ר. הוא למד בבית הספר החקלאי בנהלל, ובנעוריו היה פעיל בגדנ"ע. בתקופת מלחמת העצמאות, הצטרף לשורות הפלמ"ח ונלחם עם הגדוד השלישי של חטיבת יפתח בחזית המרכז והדרום והשתתף במבצע דני ובמבצע יואב. בתקופת ההפוגה השנייה, הוכשר בקורס מפקדי כיתות והיה סגן מפקד מחלקה. בסיום המלחמה השתחרר בדרגת סמל והחל לעבוד בחברת "מקורות".
בשנת 1952 שב לשירות קבע בצה"ל ועבר קורס קצינים. עם תום הקורס פיקד על הקמת יחידה לביצוע מארבים לפדאיון. לאחר מכן התנדב לצנחנים[1], שימש כקצין בגדוד 890 תחת פיקודו של מאיר הר-ציון, והשתתף בפעולת כנרת כמפקד כיתת החוד של פלוגה ד'[2] והוביל אותה בכיבוש מוצב "עקב". בהמשך שימש כקצין בגדוד הנח"ל המוצנח ולחם במלחמת סיני בין היתר בקרב המיתלה. לאחר שעבר קורס מפקדי פלוגות, הוצב בחטיבת גולני והיה קצין המודיעין של החטיבה בדרגת סרן. בהנחיית מפקד החטיבה, מרדכי גור, הקים את הסיירת החטיבתית במתכונת חדשה והיה למפקדה. בראשה יצא עופר בשנת 1962 למבצע סנונית, פעולת תגמול שבוצעה כנגד הכפר הסורי נוקייב והמוצבים הסמוכים אליו[3]. על פיקוד הכוח תחת אש כבדה ודבקות במשימה זכה לציון לשבח מהרמטכ"ל, שלימים הומר בעיטור הגבורה. בעיטור נכתב כי "גילה גבורה עילאית בעת לחימה מול פני האויב תוך חירוף נפש בפעילות מבצעית" וכי:
בליל י'-י"א באדר ב' תשכ"ב (16–17 מארס 1962), בפשיטה על נוקייב, בגדה המזרחית של הכינרת, למרות האש הכבדה אשר נפתחה על יחידתו לפני הגיעה אל היעד, הסתער הכוח על מוצב, כשרס"ן צבי עופר רץ קדימה להחליף מפקדים שנפצעו. אישית נלחם בראש כוחותיו לטיהור המוצב, כשהוא יורה בכלי נשק שונים, זורק רימונים ומושך כוחותיו אחריו.
לאחר מכן פיקד על פלוגה בשריון. במלחמת ששת הימים, פיקד על כוח מחטיבת ירושלים והיה ממשחררי חברון ובית לחם. תקופה קצרה שימש מושל צבאי ראשון בחברון ולאחר המלחמה התמנה באוגוסט 1967 למושל הצבאי של שכם. באוקטובר 1968 הועבר לבקשתו לתפקיד מבצעי ומונה למפקד סיירת חרוב. ב-20 בדצמבר 1968 השתתף במרדף אחר חוליית מחבלי פת"ח. באזור ואדי קלט נפגע קשות מירי ובבית החולים מת מפצעיו. בהלווייתו נכחו שר הביטחון והרמטכ"ל. חמישה מחברי החוליה נשפטו למאסר עולם.
עופר היה נשוי ואב לארבעה. על שמו נקרא מחנה עופר ובית הסוהר עופר הסמוך לגבעת זאב.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- צבי עופר בארכיון לוחמי סיירת שקד
- עיטור הגבורה שהוענק לצבי עופר, באתר "בעוז רוחם" של אגף כוח האדם בצה"ל
- קורות החיים של צבי עופר, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- דברים לזכרו מתוך הספר: "המרדף של הצנחנים", מתוך אתר חטיבת הצנחנים.
- דברים לזכרו מתוך הספר: "עשרים שנות גבורה בישראל", מתוך אתר חטיבת הצנחנים.
- שמעון כהן, לראשונה בואדי קלט: הנצחה למפקד קרבות המרדפים, באתר ערוץ 7, 5 במרץ 2012
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יהודה הראל, "המרדף של הצנחנים", "הוצאת מדים" תל אביב, 1969, עמוד 175, צבי עופר: "בצנחנים מצאתי שוב את אווירת הפלמ"ח. היו אלה כמעט אותם ה'חברה' של הימים ההם, ולכן לא הייתה לי כל בעיה של השתלבות, ואף על פי כן, מיד הבחנתי בהבדל שבין הצנחנים של ראשית שנות החמישים לבין אנשי הפלמ"ח של שנות הארבעים. בפלמ"ח לא התבלטו דמויות בודדות של לוחמים. המתבלטים בפלמ"ח היו 'דמויות של מסביב למדורה', של אנשי רוח שידעו לדבר גם ברצינות וגם לספר צ'יזבטים על ספל קפה. כאן, אצל הצנחנים, בלטה במיוחד דמותו של הלוחם המוחשי, כאן חיפשו את האיש בעל כושר הביצוע ולא את החברה'מן".
- ^ מרדכי גור, פלוגה ד', הוצאת משרד הביטחון, 1977, עמוד 235.
- ^ מאיר פעיל, "המפקד: מנהיגות צבאית בדרך נועם", בהוצאת מודן 2003, עמודים 119-120.
| מעוטרי עיטור הגבורה
| ||
|---|---|---|
| מלחמת העצמאות (אות גיבור ישראל) |
אביגדורוב • בן-נון • בריג • גנה • הורביץ • זיבל • ליטנר • לנדאו • עצמוני • ערמוני • פלר • רחלי | |
| פעולות התגמול | מזרחי • נוי • עופר | |
| מלחמת סיני | בר-צור • זיו • ניצני • קן-דרור | |
| מלחמת ששת הימים | גולן • דרימר • ורדון • וייסלר • ורדי • טל • לפר • נאוה • ענבר • פרידמן • רפן • שירזי | |
| מלחמת ההתשה | אילון | |
| מלחמת יום הכיפורים | אמיר • גלעדי • גרינגולד • לוי • נריה • ערמן • קדמוני • קהלני | |
מעוטרי צה"ל בשנים 1956–1967 
| ||
|---|---|---|
| עיטור הגבורה | עופר | |
| עיטור העוז | אדר • אריאל • גולן • גלאובר • דרורי • טיקוצ'ינסקי (נ) • יעקבי • כהן • לבל • לוי (נ) • סבח • ענבר • ענבר • עסיס • פלס • פרבדה • פרומר • קובי • שוחט • שריר | |
| עיטור המופת | אורן • אלעם • ארזי • ארנון • אשכנזי • אתרוג • בולדו • בוקאי • בן-יצחק • בן-כוכב • בר • בראל • ברק • גבעון • ג'וארי • דגן • דורון • דרוקר • ורד • זילברברג • זכאי • חורן • חכם • חסון • ידגרוב (נ) • יצחק • ירום • יתום • כהן • כהן • כהן • כהן • כהן-ציון • לב • לביא • לוי • מדר • מוכתר • מיכאלסון • מירון • נוה • נחליאלי • ניסן • ניצן • סברון • סגל • סלע • סמברג • עמר • פיכמן (נ) • פלד • פרי • פרידמן • פרייס • צור • צמח • קובי • קין • קציר • רבינוביץ' • רוזר • רותם • שגב • שגב • שגיא • שמואלי • שניר • תירוש • סמל צ"א | |
| צל"ש הרמטכ"ל | אבידור • אלעשרי • ארנון • אשכנזי • אתרוג • ברונשטיין • ברונשטיין • ברק • גרטלר • הרמט • הס • וינשטוק • זק • חורן • חיטרון • חסון • יוחימק • כהן • כהן • מוכתר • נוה • ניר • סברון • סלוצקי • סלע • פישר • צוקר • קציר • שגיא • תמרי | |
- מעוטרי צה"ל בפעולות התגמול
- חיילי חטיבת יפתח במלחמת העצמאות
- חיילי צה"ל במלחמת ששת הימים
- לוחמי הפלמ"ח
- מפקדי סיירת חרוב
- חללי צה"ל במלחמת ההתשה
- מושלים צבאיים ישראלים
- מעוטרי עיטור הגבורה
- סגני-אלופים בצה"ל
- אנשי היישוב ילידי הארץ
- בוגרי התיכון החקלאי ויצו נהלל
- אישים הקבורים בבית הקברות הצבאי קריית שאול
- אישים שעל שמם בתי סוהר בישראל
- אישים שעל שמם בסיסי צה"ל
- חיילי חיל הרגלים במלחמת סיני
- ישראלים שנולדו ב-1932
- ישראלים שנפטרו ב-1968