אברהם אביגדורוב
| אברהם אביגדורוב, 17 ביולי 1949 | |
| לידה |
2 ביולי 1929 מצפה, פלשתינה (א"י) |
|---|---|
| פטירה |
4 בספטמבר 2012 (בגיל 83) חיפה, ישראל |
| מקום קבורה |
בית העלמין הישן בהרצליה |
| מדינה |
ישראל |
| כינוי | בומצ'יק |
| השתייכות |
|
| תקופת פעילות | 1947 – 17 במרץ 1948 |
| דרגה | טוראי |
| פרסים והוקרה |
|
| תפקידים בשירות | |
| לוחם | |
| פעולות ומבצעים | |
|
| |
| עיטורים | |
|
| |
אברהם אביגדורוב (בומצ'יק; 2 ביולי 1929 – 4 בספטמבר 2012) היה לוחם בפלמ"ח ובצה"ל. בעל אות גיבור ישראל על מעשה גבורה יוצא דופן תוך סיכון חיים שגילה בקרב במלחמת העצמאות.
אביגדורוב נולד וגדל במושבה מצפה שליד טבריה, לרחל ולגד אביגדורוב, מאנשי "השומר". בגיל 7 התייתם מאביו, שנהרג במאורעות תרצ"ו. אביגדורוב למד חקלאות בבית הספר מקוה ישראל, ולימים עבד במשך מספר שנים במחלקה להגנת הצומח במשרד החקלאות.
סיפור הקרב
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – תקיפת שיירת הנשק הערבית בקריית מוצקין
ביולי 1947 סיים את לימודיו, התגייס לפלמ"ח ושירת בחטיבת יפתח. הוא היה בהכשרה המגויסת ברמת יוחנן כשהגיעו ידיעות על שיירה ערבית עמוסת נשק היוצאת מביירות לכיוון חיפה, ב-17 במרץ 1948. הוא יצא יחד עם כוח פלמ"ח לכיוון קריית מוצקין על מנת לעצור את השיירה. עם בוא השיירה למקום המארב הצליח אביגדורוב להשתלט על שני מקלעי ברן של הערבים, עד שאירעה התפוצצות עזה שפצעה אותו אנושות. הכוחות באזור, שהיו בטוחים על פי מצבו שהוא נהרג, העבירו אותו לחדר המתים, ורק במקרה זיהה פלוני כי אביגדורוב לא נהרג. לאחר שלושה שבועות פקח אביגדורוב את עיניו ושמע מחבריו שהפעולה הצליחה והשיירה הערבית נבלמה ולא הגיעה ליעדה. חייל נוסף, עמנואל לנדאו, נהרג בקרב זה.
אות גיבור ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]

על מעשה זה הוענק לאביגדורוב 'אות גיבור ישראל' בטקס שנערך ב-17 ביולי 1949 יחד עם 11 גיבורי ישראל נוספים ממלחמת העצמאות (אשר ארבעה מתוכם נהרגו במלחמה). לאחר שהכנסת הסדירה את נושא העיטורים בחוק בשנת 1970, התקיים באפריל 1973 טקס בו הוענקו עיטורי הגבורה בתצורתם הנוכחית, לכל הלוחמים גיבורי ישראל עד לאותה תקופה. נימוקי צה"ל לקבלת אות גיבור ישראל:
ביום האירוע בקרית מוצקין, נמנה טוראי אברהם אביגדורוב עם היחידה שהסתערה על שיירת מכוניות של האויב, עמוסות נשק ותחמושת. הוא קפץ על הכביש אל מול השיירה ובירייה מהמותן בתת-המקלע שלו, חיסל שני מקלעי "ברן" של האויב בטווח-מגע. בכך חרץ את גורל הקרב לטובתנו אך הוא עצמו נפצע בפעולה זו בהתפוצצות.
— נימוקי צה"ל לקבלת אות גיבור ישראל
ביום העצמאות ב-1968[1] וכן ב-1973[2], נמנה עם מדליקי המשואות בהר הרצל.
אביגדורוב הלך לעולמו בספטמבר 2012, ונקבר בחלקה הצבאית בבית העלמין הישן בהרצליה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קורות החיים של אברהם אביגדורוב, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- אברהם אביגדורוב, באתר הגבורה
- עיטור הגבורה שהוענק לאברהם אביגדורוב, באתר "בעוז רוחם" של אגף כוח האדם בצה"ל
- בועז פיילר, מת גיבור ישראל בומצ'יק: "תמיד הסתכל קדימה", באתר ynet, 4 בספטמבר 2012
- אברהם אביגדורוב, באתר הפלמ"ח
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ משואות בהר הרצל במלאת 20 למדינה, למרחב, 3 במאי 1968
- ^ 1973 ,יום העצמאות | טקס הדלקת המשואות, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 30 באפריל 1973
| מעוטרי עיטור הגבורה | ||
|---|---|---|
| מלחמת העצמאות (אות גיבור ישראל) |
אביגדורוב • בן-נון • בריג • גנה • הורביץ • זיבל • ליטנר • לנדאו • עצמוני • ערמוני • פלר • רחלי | |
| פעולות התגמול | מזרחי • נוי • עופר | |
| מלחמת סיני | בר-צור • זיו • ניצני • קן-דרור | |
| מלחמת ששת הימים | גולן • דרימר • ורדון • וייסלר • ורדי • טל • לפר • נאוה • ענבר • פרידמן • רפן • שירזי | |
| מלחמת ההתשה | אילון | |
| מלחמת יום הכיפורים | אמיר • גלעדי • גרינגולד • לוי • נריה • ערמן • קדמוני • קהלני | |
- אנשי היישוב ילידי הארץ
- בוגרי בית הספר החקלאי מקוה ישראל
- לוחמי הפלמ"ח
- מעוטרי עיטור הגבורה במלחמת העצמאות
- משיאי משואה ביום העצמאות: 1968
- משיאי משואה ביום העצמאות: 1973
- נכי צה"ל
- יתומי פעולות האיבה
- יתומי חללי מערכות ישראל
- מועצה אזורית הגליל התחתון: אישים
- אישים הקבורים בבית הקברות הישן בהרצליה
- אישים הקבורים בבתי קברות צבאיים ישראליים
- חיילי חטיבת יפתח במלחמת העצמאות
- אנשי המושב
- ישראלים שנולדו ב-1929
- ישראלים שנפטרו ב-2012