פנחס נוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פנחס (אלוש) נוי
פנחס נוי
Pinhas Noy.jpg
תאריך לידה 20 באפריל 1935
מקום לידה לודז', פולין
עלה לישראל 1936
תאריך פטירה 18 בנובמבר 2016 (בגיל 81)
כינוי אלוש
השתייכות IDF new.png  צבא הגנה לישראל
תקופת שירות 1953–1980
דרגה אלוף משנה  אלוף משנה
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות
פעולות התגמול
מלחמת סיני  מלחמת סיני
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון  מלחמת לבנון
עיטורים
עיטור הגבורה  עיטור הגבורה

פנחס (אלוש) נוי (ניידיק) (20 באפריל 193518 בנובמבר 2016) היה קצין צה"ל בדרגת אלוף משנה, בעל עיטור הגבורה על פועלו במבצע שומרון.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פנחס נוי נולד בעיר לודז' שבפולין ב-1935 בשם פנחס ניידיק. בשנת 1936, בגיל שנה, עלה עם משפחתו לארץ ישראל, גדל ולמד בחיפה. היה חבר בארגון הצופים העבריים והתגייס לנח"ל ב-1953. לאחר מכן התנדב לצנחנים. ב-10 באוקטובר 1956 השתתף ב"מבצע שומרון", פעולת התגמול שמטרתה פיצוץ בניין משטרת קלקיליה בעקבות רצח שני פועלים יהודים מאבן יהודה. נוי שהיה סגן מפקד פלוגה בגדוד 88, הנח"ל המוצנח, שימש במבצע כמפקד מחלקת החיפוי. בעקבות לחימתו בפעולה זכה לעיטור הגבורה.

בתיאור המעשה נכתב:

ביום ה-10 באוקטובר 1956, בקרב על משטרת קלקיליה, פקד סגן פנחס ניידיק על מחלקת חיפוי. בעת ההתקדמות אל המשטרה נתקל הכוח בעמדה לא ידועה מראש. בו במקום נהרגו 2 חיילים ו-8 נפצעו. כיוון שבמשטרה החל הקרב, שלח סגן פנחס ניידיק את סגנו להמשיך בביצוע משימת החיפוי, והוא אישית הסתער על עמדת האויב, קפץ אל התעלה ובקרב פנים-אל-פנים הרג תשעה מחיילי האויב. בזאת איפשר המשכת הסיוע לכוח במשטרה ומנע נפגעים נוספים בקרב היחידה.

אתר בעוז רוחם

במלחמת סיני לחם עם חטיבת הצנחנים והשתתף בכיבוש מוצב ביר תמד ושארם א-שייח'. לאחר מכן עבר לחטיבת גולני, שירת כקצין המודיעין של החטיבה במהלך מבצע סנונית ושימש סגן מפקד גדוד 12. ב-1963 מונה לנספח בצבא הבריטי במזרח אפריקה והשתתף במשך שנתיים באימון צבאות אוגנדה, קניה וטנזניה.

במלחמת ששת הימים פיקד על גדוד 13 של חטיבת גולני, נלחם בקרבות כיבוש רמת הגולן, היה הראשון שהניף את דגל ישראל בקוניטרה ובכוח הפושט על הר החרמון ומיקום מוצב החרמון הישראלי. לאחר המלחמה עסק הגדוד בפיקודו בפינוי תחמושת סורית וספג 11 הרוגים באסון בית המכס העליון. בספטמבר 1968 פיקד על פשיטה מוסקת על מחנה ארגון א-סאעקה בלבנון. בשנים 1968–1969 שירת כסגן מפקד חטיבה 820 ברמת הגולן, לאחר מכן הדריך במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה. ב-1972 מונה לקצין אג"ם של אוגדה 146.

בספטמבר 1973 מונה למפקד חטיבה 275, החטיבה המרחבית הצפונית בסיני, שמפקדתה ישבה במחנה בלוזה. בפרוץ מלחמת יום הכיפורים כללה החטיבה בפיקודו את גדוד 9 בפיקודו של יום-טוב תמיר, וכוחות מגדוד חי"ר 68 של חטיבת ירושלים שאיישו את מעוזי קו בר-לב: "בודפשט", "אורקל", "לחצנית", "דרורה", "כתובה", "מילאנו" ו"מפרקת". במהלך הקרבות עבר הפיקוד על הגזרה לקלמן מגן.

לאחר המלחמה עבר הסבה לשריון. ב-1975 מונה למפקד חטיבת עודד.

נוי השתחרר מצה"ל ב-1980 לאחר 27 שנות שירות בדרגת אלוף משנה. במלחמת לבנון הראשונה שירת במילואים כסגן מפקד אוגדה.

היה נשוי בשנית לשחקנית אביבה מרקס. מאשתו הראשונה נולדו לו שלושה ילדים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]