איתן נאוה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
איתן נאוה
איתן נאוה.jpg
תמונה זאת מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
תאריך לידה 1 ביוני 1944
מקום לידה מולדת, ארץ ישראל
נהרג 6 ביוני 1967 (בגיל 23)
מקום נפילה גבעת התחמושת, ירושלים
השתייכות IDF new.png  צבא הגנה לישראל
דרגה טוראי
תפקידים צבאיים
לוחם בחטיבת הצנחנים
מלחמות וקרבות
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
עיטורים
עיטור הגבורה  עיטור הגבורה

איתן נאוה (י' בסיוון ה'תש"ד, 1 ביוני 1944 - כ"ז באייר ה'תשכ"ז, 6 ביוני 1967) היה צנחן מחטיבה 55 שנהרג בקרב על גבעת התחמושת במלחמת ששת הימים. על לחימתו בקרב קיבל את עיטור הגבורה.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

איתן נאוה נולד במושב השיתופי מולדת ב-1 ביוני 1944 לוולטר וקלרה נאוה, יוצאי גרמניה שעסקו בחקלאות. בנעוריו למד בבית-הספר היסודי במושב וסייע להוריו בעבודות המשק ובכל עבודה אחרת, בייחוד בכלים ממונעים ובטרקטורים.

נאוה התגייס לצה"ל בפברואר 1962 והתנדב לחטיבת הצנחנים. כעבור שבעה חודשי אימון עבר ניתוח ברגלו, נפסל לצניחה וסווג כבעל בריאות לקויה.[1] הוא הועבר להיאחזות הנח"ל אלמגור ושם הכיר את אשתו לעתיד. לאחר השירות חזר למושב מולדת ונולד לו בן, כשנה לפני מלחמת ששת הימים.

בתקופת ההמתנה לקראת מלחמת ששת הימים, גויס והתאמן יחד עם חטיבתו בדרום לקראת צניחה באזור אל עריש. אך עם פרוץ המלחמה התברר שאין בכך צורך והם הועלו לירושלים לתגבר את הכוחות של פיקוד מרכז. משימתם הייתה להדוף מתקפה אפשרית של צבא ירדן ואם יתאפשר, גם לכבוש את העיר העתיקה. ביום השני למלחמה, בקרב על גבעת התחמושת, גילה אומץ-לב ונהרג בקרב תוך חיפוי על חבריו הנלחמים בתעלות הקשר. על מעשה זה קיבל משר הביטחון את עיטור הגבורה.

בתיאור המעשה נכתב:

ביום ה-6 ביוני 1967 בירושלים, בקרב על גבעת התחמושת, כאשר הכוח נתקל בהתנגדות קשה והתקדמותו נעצרה, יצא טור' איתן נאוה ז"ל מהתעלה וחיפה מהשטח החשוף על הכוח. על ידי כך איפשר לכוח שבתעלה להמשיך בהתקדמותו. הוא רץ חשוף, כשהוא מלווה ומחפה על התקדמות הכוח בתעלה, עד שנפגע בכדור אויב ונהרג.

הוא נקבר בבית הקברות הצבאי בהר הרצל בירושלים. סיפור גבורתו הונצח בשיר גבעת התחמושת כשהבית השני מספר כיצד המפקד שולח את נאוה לחפות במקלע על הכוח המתקדם, ונאוה, אף שידע שהמעשה כרוך בפגיעה בלתי נמנעת, אינו מהסס לרגע ויוצא למשימה.

באותו רגע נזרק רימון מבחוץ. בנס לא נפגענו. חששתי שהירדנים יזרקו רימונים נוספים. מישהו היה צריך לרוץ מלמעלה ולהשגיח. לא היה לי זמן לשאול מי מתנדב. שלחתי את איתן. איתן לא היסס לרגע. עלה למעלה והתחיל להפעיל את המקלעון. לפעמים היה עובר אותי והייתי צריך לצעוק לו שיישאר בקו שלי. ככה עברנו איזה שלושים מטר. איתן היה מחפה מלמעלה ואנחנו טיהרנו את הבונקרים מבפנים, עד שנפגע בראשו ונפל פנימה.

בספר "מאריות גברו" של מפקדת הצנחנים הוקדש עמוד לתיאור תולדות חייו ולתיאור הקרב במהלכו נפל.

בנו הקריא את תפילת יזכור בטקס הדלקת המשואות ביום העצמאות ה-69 של מדינת ישראל לזכרו, בטקס שנערך בנושא ירושלים - לציון 50 שנים לשחרורה, שבו לקח נאוה חלק.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]