ג'ירו ד'איטליה 2019
קדמת הפלוטון באחד הקטעים | |
מדינות | איטליה |
---|---|
סוג | מרוץ קטעים |
אורך המסלול | 3,546 קילומטרים |
חודש | 11 במאי–2 ביוני |
משך | 21 קטעים |
היסטוריה | |
מוביל מנצחי הקטעים |
(2 ניצחונות) פסקל אקרמן קיילב יואן פרימוז' רוגליץ' ריצ'רד קאראפאס פייו בילבאו |
מנצח אחרון |
הדירוג הכללי - ריצ'רד קאראפאס דירוג ההרים - ג'וליו צ'יקונה דירוג הנקודות - פסקל אקרמן - דירוג הצעירים מיגל אנחל לופס |
הג'ירו ד'איטליה 2019 (באיטלקית: Giro d'italia 2019) הוא המהדורה ה-102 של מרוץ הג'ירו ד'איטליה, אחד משלושת הגרנד טורס בענף אופני הכביש. המרוץ התקיים בין ה-11 במאי ל-2 ביוני, וכלל 21 קטעים, שמתוכם שלושה קטעים של נגד השעון (ביניהם קטע הפתיחה בבולוניה וקטע הסיום בורונה). במרוץ ניצח ריצ'רד קאראפאס (מוביסטאר) מאקוודור בזמן של 90:45.1 שעות, כשהוא מקדים את וינצ'נצו ניבאלי (בחריין מרידה) האיטלקי ב-1:05 דקות ואת פרימוז' רוגליץ' (יומבו–ויסמה) הסלובני ב-2:30 דקות. המרוץ אורגן על ידי חברת RCS, כמו שאר מהדורות הג'ירו וכלל בסך הכל כ-3,546 קילומטרים.
עם ניצחונו של קאראפאס, הוא הפך לאקוודורי הראשון שמנצח את המרוץ, ולדרום האמריקאי השני שמנצח את המרוץ אחרי נאירו קינטנה ב-2014. בשאר בקטגוריות, פסקל אקרמן ניצח את קטגוריית הנקודות והפך לגרמני הראשון שעושה את זה. ג'וליו צ'יקונה האיטלקי ניצח את קטגוריית ההרים ומיגל אנחל לופס ניצח את קטגוריית הרוכב הצעיר במרוץ בפעם השנייה ברציפות. בקטגוריית הקבוצות[1], ניצחה קבוצת מוביסטאר, שבה נמצא מנצח המרוץ קאראפאס וגם מי שסיים רביעי את המרוץ, מיקל לנדה.
קבוצות
[עריכת קוד מקור | עריכה]במרוץ משתתפות 22 קבוצות, שמתוכן 18 הוא מדרג הוורלד טור הבכיר וארבע מדרג הפרו קונטיננטל שהוזמנו למרוץ על ידי החברה המארגנת, RCS.
קבוצות World Tour
[עריכת קוד מקור | עריכה]- AG2R La Mondiale ( צרפת)
- אסטנה ( קזחסטן)
- בחריין מרידה, ( בחריין)
- CCC ( פולין)
- בורה–הנסגרוהה, ( גרמניה)
- דיימנשן דאטה, ( דרום אפריקה)
- EF Education First-Drapac, ( ארצות הברית)
- Groupama–FDJ, צרפת)
- יומבו–ויסמה, ( הולנד)
- לוטו–סודאל, ( בלגיה)
- מיצ'לטון - סקוט, ( אוסטרליה)
- מוביסטאר, ( ספרד)
- דקונינק קוויק-סטפ, ( בלגיה)
- אינאוס, ( בריטניה)
- סאנווב, ( גרמניה)
- טרק-סגפרדו, ( ארצות הברית)
- יו. איי. אי. אמירטס, ( איחוד האמירויות הערביות)
קבוצות קונטיננטל-פרו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אנדרוני–ג'יאטקולי סידרמק, איטליה ( איטליה)
- ברדיאני–CSF, ( איטליה)
- Israel Cycling Academy, ( ישראל)
- ניפו–ויני פאנטיני–פאייזנה ( איטליה) ( יפן)
רוכבים בולטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]דירוג כללי וטיפוסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]המנצח של המרוץ בשנת 2013 ו-2016 וינצ'נצו ניבאלי (בחריין מרידה) ביחד עם המנצח של שנת 2017, טום דימולן (קבוצת סאנווב) התחרו במרוץ. גם סיימון ייטס (מיצ'לטון - סקוט) שהיה אחד מהרוכבים הדומיננטיים במהדורה של 2018 התחרה, ביחד עם מנצח קטגוריית הרוכב הצעיר של 2018, מיגל אנחל לופס (אסטנה) ופרימוז' רוגליץ' (יומבו–ויסמה). גם מי שסיים את המרוץ במקום ה-3 ב-2015, מיקל לנדה התחרה, ביחד עם בן קבוצתו שסיים את המרוץ ב-2018 במקום הרביעי, ריצ'רד קאראפאס. גם רפא מייקה (בורה–הנסגרוהה) נבחר להוביל את קבוצתו, כשבאוקה מולמה (טרק-סגפרדו) ואילנור זאקארין (CCC) מובילים את קבוצותיהם.
ספרינטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אליה ויוויאני (דקונינק קוויק-סטפ), המנצח של קטגוריית הנקודות ב-2018 ומי שהגיע לג'ירו כאלוף איטליה השתתף במרוץ, ביחד עם ארנו דמאר (Groupama–FDJ) שעורך את ההופעה השלישית שלו במרוץ וקיילב יואן (מיצ'לטון - סקוט), שניצח קטע אחד במרוץ ב-2017. גם מנצח קטגוריית הנקודות ב-2017, פרננדו גאביריה (יו. איי. אי. אמירטס), פסקל אקרמן (בורה–הנסגרוהה) שערך את הופעת הבכורה שלו במרוץ וג'אקומו ניצולו (דיימנשן דאטה) שניצח את קטגוריית הנקודות במרוץ ב-2015 ו-2016. עוד ספרינטרים בולטים שהשתתפו הם: סימונה קונסוני (יו. איי. אי. אמירטס), דווידה צ'ימולאי (Israel Start-Up Nation), מטאו מוסקטי (טרק-סגפרדו), סשה מודולו (EF Education First), יאקוב מרצ'קו (CCC ומנואל בלטי (אנדרוני).
אחרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]עוד רוכבים בולטים שנטלו חלק במרוץ הם: אסטבן צ'אבס (מיצ'לטון - סקוט), ויקטור קמפנרטס (לוטו–סודאל), טנל קנגרט ויו קארת'י (EF Education First), בוב יונגלס (דקונינק קוויק-סטפ), דווידה פורמולו (בורה–הנסגרוהה), דומניקו פוצוביבו (בחריין מרידה), ג'וליו צ'יקונה (טרק-סגפרדו), טוני גלופן (AG2R La Mondiale), יון איסאגירה (אסטנה)[2].
קטעי המרוץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]סקירת המרוץ ומסלול
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר שבשנת 2018 המרוץ יצא לראשונה מגבולות אירופה והתחיל בישראל, בשנה זו חזר הג'ירו להתקיים באיטליה בלבד. כריס פרום, המנצח של המרוץ ב-2018, הודיע בינואר 2019 שלא יגן על תוארו כמנצח הג'ירו ויחזור להתרכז בטור דה פראנס ב-2019[4].
המרוץ החל ב-11 במאי עם נגד השעון של 8.2 קילומטרים בבולוניה, כשהוא מסתיים בהיכל המדונה של לוקאס הקדוש, כשיותר משני הקילומטרים האחרונים הם בעלייה. הרוכב שזינק ראשון והזניק את הג'ירו היה המנצח של 2017, טום דימולן. פרימוז' רוגליץ' ניצח את הקטע עם זמן של 12:54 דקות, כשהוא מקדים ב-19 שניות את סיימון ייטס שסיים שני ואת וינצ'נצו ניבאלי שסיים שלישי ועבר להוביל את המרוץ ואת קטגוריית הנקודות, כשג'וליו צ'יקונה שרכב את קטע הטיפוס בנגד השעון בזמן המהיר ביותר, מוביל את קטגוריית ההרים ומיגל אנחל לופס מוביל את קטגוריית הרוכב הצעיר, לאחר שסיים רביעי את הקטע, כבר בשלב הזה היה רוכב אחד שנאלץ לנטוש את המרוץ ולפרוש, לאחר שהירוקי נישימורה היפני סיים אחרון ומחוץ למגבלת הזמן. הקטע השני למחרת, היה קטע גבעי של 205 קילומטרים, מבולוניה לפוצ'צ'יו. הקטע הסתיים בספרינט רב משתתפים, כשפסקל אקרמן גובר על אליה ויוויאני וקיילב יואן, ומשיג את הניצחון הראשון שלו במרוץ בהופעת הבכורה שלו. אקרמן גם עקף את פרימוז' רוגליץ' בקרב על קטגוריית הנקודות, עם 25 כאלו.
הקטע ה-3 היה גם קטע גבעי, של 220 קילומטרים מוינצ'י לאורבטלו. גם הקטע הזה הסתיים בספרינט רב משתתפים ואליה ויוויאני ניצח אותו, אך נפסל מאוחר יותר והועבר למקום האחרון בפלוטון לאחר שעשה ספרינט מסוכן, שכלל גלישה לקו הספרינט של מטאו מוסקטי[5]. הניצחון הועבר לפרננדו גאביריה שסיים שני, כשארנו דמאר אחריו ופסקל אקרמן. בעקבות כך עבר גאביריה להוביל את קטגוריית הנקודות, כשג'וליו צ'יקונה מוביל את קטגוריית ההרים, ובשאר הקטגוריות לא נרשם שינוי, כשפרימוז' רוגליץ' ממשיך להוביל את המרוץ. הקטע ה-4 היה קטע גבעי של 235 קילומטרים, מאוברטלו לפראסקאטי. במהלך הקילומטרים האחרונים במרוץ, רוחות צד פיצלו את הפלוטון וצימצמו אותה לדבוקה קטנה של כמה רוכבים מקדימה, שכוללים את מוביל המרוץ פרימוז' רוגליץ', קיילב יואן, דייגו אוליסי ופסקל אקרמן, כרוכבים הבולטים. 800 מטר לסיום התקיף קאראפאס, קיילב יואן הצליח לסגור ממנו את הפער אך זה היה מאוחר מדי כשקאראפאס ניצח, יואן שני ואוליסי סוגר את השלישייה הראשונה. רוגליץ' סיים שתי שניות אחריהם, כשוינצ'נצו ניבאלי, מיגל אנחל לופס, סיימון ייטס, ורפא מייקה מפסידים 18 שניות, כשפאוול סיבאקוב מפסיד 25 שניות. אך המפסיד הגדול של היום הזה היה טום דימולן, שהפסיד 4:04 דקות ויצא מתמונת הדירוג הכללי. במהלך הקטע פרשו דני נאבארו ומתי ברשל, כשחואן סבסטיאן מולאנו לא זינק לקטע ופרש גם הוא עקב כך. פסקל אקרמן, שסיים רביעי את הקטע, חזר להוביל את קטגוריית הנקודות.
קטע 5 במרוץ היה קטע גבעי, של 140 קילומטרים מפראסקטי לטראקינה. בקטע השיג פסקל אקרמן את הניצחון השני שלו במרוץ, מקדים את פרננדו גאביריה וארנו דמאר, ומגדיל את הפער שלו בקרב על קטגוריית הנקודות, כשבשאר הקטגוריות לא היה שינוי. טום דימולן החליט לפרוש מהמרוץ לאחר 4:04 הדקות שאיבד בקטע הרביעי. גם ילה וננדרט (לוטו–סודאל) וקריסטיאן קורן (בחריין מרידה) נטשו את המרוץ. הקטע ה-6 במרוץ היה גם גבעי, כשהוא כולל 238 קילומטרים מקסינו לסן ג'ובאני רוטונדו. הקטע הזה גם היה קטע הבריחה הראשון במרוץ, לאחר שהבריחה, שכללה מספר רב של רוכבים שרדה עד הסיום. בשלב מסוים התנתקו פאוסטו מאסנאדה וולריו קונטי משאר הרוכבים בקבוצת הבריחה ושמרו על ההובלה שלהם עד הסיום, כשמאסנאדה מנצח וקונטי 5 שניות אחריו, כשחוסה חואקין רוחאס מסיים שלישי, 38 שניות אחרי מאסנאדה. הפלוטון הגיע 7:17 דקות אחרי המנצחיך בעקבות כך, עבר קונטי להוביל את המרוץ וכל תמונת הדירוג הכללי השתנתה לגמרי, כשרוגליץ' יורד למקום ה-11, 5:24 דקות אחרי קונטי, המוביל החדש. גם תמונת קטגוריית הרוכב הצעיר השתנתה, כשג'ובאני קרבוני שהיה חלק מקבוצת הבריחה וסיים חמישי את אותו הקטע, עבר להוביל אותה. בקטע עצמו, פרשו מן המרוץ לורנס טן דם ורוב פאוור.
הקטע ה-7 של המרוץ כלל 185 קילומטרים, והוזנק מואסטו כשהוא מסתיים בל'אקווילה. גם הקטע הזה נגמר בניצחון של קבוצת הבריחה, כשפייו בילבאו (אסטנה) מנצח את הקטע, 5 שניות לפני טוני גלופן השני ודווידה פורמולו השלישי. בדירוג הכללי, ולריו קונטי המשיך להוביל את המרוץ, כשחוסה חואקין רוחאס עובר למקום השני. בשאר הקטגוריות המצב לא השתנה. פרננדו גאביריה, המנצח של הקטע ה-3, פרש מן המרוץ במהלך הקטע, ביחד לורנס דה פלוס (יומבו–ויסמה) וסשה מודולו. הקטע ה-8 במרוץ היה הקטע הארוך ביותר לאחר שכלל 239 קילומטרים, והיה הקטע הראשון בשבוע השני של המרוץ. הקטע היה גבעי והוזנק מטורטורטו לידו, כשהוא מסתיים ב-פזארו. הקטע הסתיים בספרינט רב משתתפים, וקיילב יואן השיג את הניצחון הראשון שלו במרוץ, מקדים את אליה ויוויאני ואת פסקל אקרמן. המצב בקטגוריות השונות ובדירוג הכללי לא השתנה, אך ג'וליו צ'יקונה המשיך להגדיל את הפער שלו בקטגוריית ההרים.
הקטע ה-9 היה קטע נגד השעון השני במרוץ, לאחר קטע הפרולוג הראשון. הוא כלל 32 קילומטרים והוזנק מריצ'ונה, כשהוא מסתיים בסן מרינו. תוואי הקטע היה גבעי–הררי, ופרימוז' רוגליץ' השיג בקטע את הניצחון השני שלו במרוץ, מקדים את ויקטור קמפנרטס ב-11 שניות ואת באוקה מולמה השלישי בדקה שלמה. אחד מיריבו הבולטים לדירוג הכללי, וינצ'נצו ניבאלי, ססיים רביעי, 1:05 דקות אחרי רוגליץ'. גם סיימון ייטס ומיגל אנחל לופס הפסידו לרוגליץ' זמן בקטע, כשייטס מסיים במקום ה-31 ומפסיד 3:11 דקות, ולופס מסיים במקום ה-42 ומפסיד 3:45 דקות. ריצ'רד קאראפאס סיים במקום ה-11, 1:55 דקות אחרי רוגליץ'. מוביל המרוץ ולריו קונטי סיים במקום ה-38 והפסיד 3:34 דקות לרוגליץ'. בעקבות כך עלה רוגליץ' עד למקום ה-2 הכללי, כשהוא מצמצם את הפער מקונטי ל-1:50 דקות. גם תמונת קטגוריית הרוכב הצעיר השתנה, בזכות העובדה שננס פיטרס (AG2R La Mondiale) עשה תוצאה טובה יותר משל קארבוני, ועבר להוביל את הקטגוריה על חשבונו. לפני תחילת הקטע פרש אומברטו אורסיני (ברדיאני–CSF).
למחרת (20 במאי) הגיע יום המנוחה הראשון מתוך שניים בג'ירו. הרוכבים חזרו מיום המנוחה ב-21 במאי לקטע ה-10 במרוץ שהיה קטע מישורי, של 145 קילומטרים מראוונה למודנה. כשארנו דמאר משיג את הניצחון הראשון שלו במרוץ, מקדים את אליה ויוויאני ואת רידיגר סליג (בורה–הנסגרוהה). פסקל אקרמן, שהיה חלק מתאונה 2 קילומטרים לסיום, לא היה חלק מספרינט הסיום. בעקבות הניצחון של דמאר הוא צימצם את הפער מאקרמן לנקודה אחת בלבד, כשלאקרמן 155 נקודות ולדמאר 154. גם קטע 11 למחרת היה מישורי, אך כלל מרחק רב יותר, 221 קילומטרים מקארפי עד לנובי ליגורה. לפני תחילתו של הקטע פרש מטאו מוסקטי. בקטע עצמו, קיילב יואן השיג את הניצחון השני שלו במרוץ לאחר הניצחון שלו בקטע השמיני, כשהוא מקדים את ארנו דמאר ופסקל אקרמן. בזכות העובדה הזו שדמאר סיים שני ואקרמן שלישי, דמאר עקף את אקרמן בקטגוריית הנקודות ועלה למקום הראשון עם 194 כאלו, בעוד אקרמן עם 183.
קטע 12 סימן את בוא המרוץ להרים, לעליות, ותחילת מאבקי הדירוג הכללי. בעקבות כך, נטשו את קיילב יואן שניצח את קטע 8 ו-11 ואליה ויוויאני, אלוף איטליה, שסיים ג'ירו מאכזב מבחינתו לאחר שלא הצליח לנצח אף קטע. גם יאקוב מרצ'קו פרש מהמרוץ לאחר שלא עמדת במגבלת הזמן. בקטע עצמו כלל 158 קילומטרים והיא בתוואי הררי, התחיל בקונאו והסתיים בפינרולו. במהלך הקטע נוצרה קבוצת בריחה גדולה, במהלך הטיפוס למונטוסו הקבוצה הידללה וג'יאנלוקה בראמבילה (טרק - סגפרדו) לקח את מרבית הנקודות בטיפוס, ובעקבות כך עבר להוביל את קטגוריית ההרים, כשהוא עוקף את בן קבוצתו ג'וליו צ'יקונה שפספס את הכניסה לקבוצת הבריחה. בקטע ניצח צ'זרה בנדטי (בורה–הנסגרוהה) מקבוצת הבריחה, לאחר שהקדים בספרינט הסיום את דמיאנו קרוסו (בחריין מרידה) ואת אדי דונבאר (אינאוס) . מי שסיים שישי את הקטע ובפער של 25 שניות מבנדטי הוא יאן פולאנץ (יו. איי. אי. אמירטס) שלפני הקטע דורג במקום ה-25 הכללי, 5:24 דקות מבן קבוצתו, ולריו קונטי, שהפסיד בקטע ה-12 10:37 דקות מבנדטי, כששאר רוכבי הדירוג הכללי מלבד מיקל לנדה ומיגל אנחל לופס (7:35 דקות פער) מסיימים ביחד, בפער של 8:03 דקות. בעקבות כך פולאנץ עבר להוביל את המרוץ, וקונטי התדרדר למקום השלישי, כשגם רוגליץ' חולף על פניו ונשאר במקום השני. יו קארת'י, סיים ביחד עם שאר דבוקת הדירוג הכללי, בעוד שננס פיטרס לא, ובכך עבר קארת'י להוביל את הקטגוריה.
גם הקטע ה-13 היה הררי, הוא התחיל בפינרולו והסתיים בעלייה לצ'רזולה ריאל (אגם סרו) וכלל 196 קילומטרים. גם הקטע הזה הסתיים בניצחון של קבוצת הבריחה, כשאילנור זאקארין שהיה חלק ממנה ניצח את השלב, מקדים את מיקל נייבה ב-35 שניות. מיקל לנדה, שהתקיף בשלב מוקדם של הטיפוס, סיים שלישי, 1:20 דקות מזאקארין. ריצ'רד קאראפאס גם הוא הרוויח זמן, לאחר שסיים במקום הרביעי, 1:45 דקות מזאקארין. באוקה מולמה שגם היה חלק מקבוצת הבריחה, סיים חמישי. ניבאלי ורוגליץ' סיימו ביחד, 2:57 דקות מזאקארין, במקומות ה-8 וה-7 בהתאמה. מיגל אנחל לופס הפסיד זמן ליריביו העיקרים לאחר שסבל מבעיה מכנית באופניים, וסיים במקום ה-11, 4:19 דקות מזאקארין אך ניצחה במקום השני בקטגוריית הרוכב הצעיר, (אותה הוביל בתחילת המרוץ) לפאוול סיבאקוב, שלקח אותה מיו קארת'י שסבל מיום רע גם כן. גם סיימון ייטס סבל מעוד יום רע, לאחר שסיים במקום ה-17, 5:00 דקות מזאקארין. יאן פולאנץ, מוביל המרוץ, התקשה לעמוד בקצב של הרוכבים הבכירים אך הצליח לשמור על ההובלה שלו במרוץ, כשסיים במקום ה-15, 4:39 דקות מזאקארין. פולאנץ הוביל את הדירוג הכללי בפער של 2:25 דקות מרוגליץ' ו-2:56 דקות מזאקארין שעלה למקום השלישי בעקבות ניצחונו, סיימון ייטס התדרדר למקום ה-12, 8:12 דקות מפולאנץ. כשבאוקה מולמה ניצב במקום הרביעי הכללי, 3:06 דקות מפולאנץ. ניבאלי ניצב במקום החמישי, 4:09 דקות פער מפולאנץ. ולריו קונטי, שלפני השלב היה ממוקם שלישי, יצא לגמרי מתמונת הדירוג הכללי לאחר שסבל מיום גרוע. ג'וליו צ'יקונה החזיר לעצמו את המקום הראשון בקטגוריית הנקודות, לאחר שלקח את מרבית הנקודות בשלב בטיפוסים השונים. טאו גייגן הארט (אינאוס), לואיס ורווייקה (סאנווב), ג'ובאני לונארדי (ניפו–ויני פאנטיני–פאייזנה) ואיגנאטס קונובאלובאס (Groupama–FDJ) פרשו מהמרוץ במהלך הקטע, כשרוג'ר קלוגה (לוטו–סודאל), ג'אקומו ניצולו (דיימנשן דאטה) וג'יימס נוקס (דקונינק קוויק-סטפ) לא זינקו לקטע ופרשו גם הם.
הקטע ה-14 היה הקטע הראשון של השבוע השלישי והאחרון במרוץ, הוא התחיל בסנט וינסנט והסתיים בקורמאיור, באתר הסקי מונטה ביאנקו. הקטע כלל 131 קילומטרים והיה בתוואי הררי כמו קודמו. במהלך הקטע הידק ג'וליו צ'יקונה את אחיזתו בחולצה הכחולה של מוביל קטגוריית ההרים, לאחר שלקח את מרבית הנקודות בטיפוסים השונים גם בקטע הזה. במהלך הטיפוס לקול סן קרלו, נשר מוביל המרוץ יאן פולאנץ מדבוקת הדירוג הכללי. הטיפוס כלל הרבה התקפות של רוכבים שונים ודבוקת הדירוג הכללי אף תפסה את קבוצת הבריחה, שהבולטים שהתקיפו מתוך דבוקת הדירוג הכללי היו מיגל אנחל לופס, וינצ'נצו ניבאלי וסיימון ייטס. אך אף אחד מהם לא הצליח לברוח ליריביו. 27.7 קילומטרים לסיום, התקיף ריצ'רד קאראפאס, רוגליץ' וניבאלי לא עקבו אחר ההתקפה שלו, ונתנו לו לברוח מטעמים אסטרטגיים. קאראפאס, שדורג בתום הקטע ה-13 במקום ה-6, 4:22 דקות מפולאנץ ו-1:59 דקות מרוגליץ' במקום השני. קאראפאס הצליח לשמור על הפער שלו וניצח את הקטע, 1:30 דקות מסיימון ייטס שהתקיף גם הוא בקילומטרים האחרונים וצמצם נזקים, ו-1:57 דקות משאר דבוקת הדירוג הכללי, שמוביל אותה וינצ'נצו ניבאלי שסיים שלישי. יאן פולאנץ שסבל מיום רע וסיים 7:41 דקות אחרי קאראפאס. בעקבות כך עבר קאראפאס להוביל את המרוץ[6], כשהוא מוביל על רוגליץ' בשבע שניות ועל וינצ'נצו ניבאלי ב-1:47 דקות. באוקה מולמה ואילנור זאקארין סבלו שניהם מיום רע בקטע ה-14, איבדו דקות רבות והתדרדרו בדירוג. רפא מייקה התייצב במקום הרביעי עם 2:10 דקות מקאראפאס ומיקל לנדה סגר את חמשת הראשונים עם פער של 2:50 דקות. אנריקו בארבין (ברדיאני–CSF) וסם אומן (סאנווב) פרשו במהלך הקטע.
הקטע ה-15 התחיל באיוורה והסתיים בקומו, הוא כלל 232 קילומטרים בסך הכל והיה בתוואי גבעי. הקטע שוב הלך לבריחה, כששני רוכבים, דריו קאטלדו (אסטנה) ומאתיה קאטנו (אנדרוני) היו בקבוצת הבריחה לבדם, ולבסוף קאטלדו גבר על קאטנו וניצח את השלב. במהלך הטיפוס לצ'יבילג'יו, התקיף וינצ'נצו ניבאלי, קאראפאס הצליח לעמוד בקצב של ניבאלי ונצמד אליו, אך רוגליץ' לא. ובמהלך הירידה מהצ'יבילג'יו, התרסק רוגליץ'. בסופו של דבר סיימון ייטס המשיך לצמצם נזקים וסיים שלישי, 11 שניות אחרי קאטלדו המנצח וקטאנו. כשהוא מסיים ביחד עם ניבאלי וקאראפאס. רוגליץ' הפסיד 51 שניות וקאראפאס הגדיל ממנו את הפער בדירוג הכללי ל-47 שניות, כשוינצ'נצו ניבאלי שומר על המקום השלישי, 1:47 דקות מקאראפאס. במהלך הקטע פרש יספר דה בויסט (לוטו–סודאל).
למחרת, ב-27 במאי, הגיע יום המנוחה השני והאחרון של המרוץ. הרוכבים חזרו מיום המנוחה למחרת, לקטע ה-16 ההררי. קטע של 194 קילומטרים מלוורה לפונטה די לגנו. הקטע היה אמור לכלול את הפאסו די גאביה, העלייה שהייתה אמורה להיות ה"צ'ימה קופי"[7] של המרוץ, אך בשל תנאי מזג אוויר קשים שכללו שלג, מסלול המרוץ שונה והפאסו די גאביה הוחלף במוטירולו. ג'וליו צ'יקונה לקח את מרבית את הנקודות בעליות בשלב, כולל את הנקודות על המוטרילו, והבטיח את הניצחון בקטגוריית ההרים. קבוצת הבריחה בשלב כללה כאמור את צ'יקונה ומספר רב נוסף של רוכבים, במהלך הטיפוס למוטירולו הקבוצה הידללה ורק יאן הירט (אסטנה) וצ'יקונה שרדו ממנו, הם שמרו על הפער שלהם גם לאחר תום המוטירולו, עד תום השלב שהיה מישורי, וצ'יקונה ניצח את הקטע לאחר שגבר על הירט בספרינט הסיום, כשפאוסטו מאסנאדה מסיים שלישי, 1:21 דקות מצ'יקונה והירט. בזירת הדירוג הכללי, רוגליץ' המשיך להתקשה ונשר מהקבוצה של ניבאלי וקאראפאס, כשניבאלי ניסה לנער גם את קאראפאס ללא הצלחה. בסופו של דבר הדבוקה של ניבאלי וקאראפאס סיימה 1:41 דקות אחרי זמן המנצח, כשניבאלי מוביל את הדבוקה ומסיים רביעי, גם מיקל לנדה ויו קארת'י היו חלק מהדבוקה, ומלבדם, כל שאר רוכבי הדירוג הכללי הפסידו זמן לניבאלי וקאראפאס, כשמיגל אנחל לופס סיים 22 שניות אחרי הדבוקה של ניבאלי וקאראפאס ורוגליץ' וסיימון ייטס 1:22 אחרי הדבוקה שלהם. פאוול סיבאקוב, שהוביל את קטגוריית הרוכב הצעיר, סיים 2:03 אחרי הדבוקה של ניבאלי וקאראפאס, ובעקבות כך איבד את ההובלה בקטגוריית הרוכב הצעיר בחזרה למיגל אנחל לופס. עוד רוכב שאיבד זמן הוא רפא מייקה, כשהוא מסיים יותר מ-3 דקות אחרי הדבוקה של ניבאלי וקאראפאס. בעקבות כך תמונת הדירוג הכללי השתנתה, כשריצ'רד קאראפאס המשיך להוביל את המרוץ, בפער של 1:47 דקות מוינצ'נצו ניבאלי שמדיח את פרימוז' רוגליץ' למקום השלישי, 2:09 דקות מקאראפאס. מיקל לנדה במקום הרביעי, 3:15 דקות מקאראפאס. כשבאוקה מולמה סוגר את החמישייה הראשונה בפער של 5 דקות. במהלך הקטע פרשו אנדרה באג'יולי (אנדרוני–ג'יאקטולי) וטוני גלופן (AG2R la Mondiale). ברנט בוקוולטר (מיצ'לטון - סקוט) פרש גם הוא לאחר שלא זינק לשלב.
הקטע ה-17 כלל 181 קילומטרים, מקומזאדורה ל-אנטרסלווה/אטהולץ והיה בתוואי גבעי. גם המרוץ הזה כלל קבוצת בריחה גדולה. 17 קילומטרים לסיום, התקיף ננס פיטרס (AG2R La Mondiale) ותפס פער על שאר קבוצת הבריחה, שמר עליו עד הסיום והשיג את הניצחון הראשון שלו בקריירה. ריצ'רד קאראפאס הרוויח 7 שניות נוספות על ניבאלי ורוגליץ', לאחר שסיים ביחד עם מיגל אנחל לופס. מיקל לנדה גם הוא הרוויח שניות, לאחר שסיים 19 שניות לפני רוגליץ' וניבאלי, וצמצם את הפער מרוגליץ' במקום השלישי. במהלך הקטע פרש ויאצ'סלב קוזנצוב (קטושה–אלפסין).
בקטע ה-18, שהיה הקטע המישורי-גבעי האחרון במרוץ, כלל 222 קילומטרים והוזנק מואלדורה, כשהוא מסתיים בסנטה מריה די סלה, לפני תחילת הקטע פרש ולריו קונטי, שלבש את החולצה הוורודה כמה ימים. הקטע הזה הייתה ההזדמנות האחרונה של הספרינטרים, לקראת הישורת האחרונה של המרוץ. בשלב מוקדם במרוץ יצאה קבוצת הבריחה שכללה שלושה רוכבים, מירקו מאסטרי (ברדיאני–CSF), ניקו דנז (AG2R La Mondiale) ו-דמיאנו צ'ימה (ניפו ויני פאנטיני פאייזנה). הפלוטון התנהל בזחיחות והתעורר מאוחר מדי, כשהפער של שלושת הבורחים היה גדול מאוד. הם הצליחו לסגור כמעט את כל הפער בקילומטרים האחרונים ובמהלך ספרינט הסיום הספרינטרים הבכירים הצליחו לתפוס את מאסטרי ודנז, אבל לא את צ'ימה שחצה את הקו ראשון והשיג ניצחון ראשון לקבוצתו אי פעם בג'ירו ד'איטליה, באותו זמן של פסקל אקרמן שסיים שני וסימונה קונסוני (יו. איי. אי. אמירטס) ששימש כספרינטר הקבוצה לאחר פרישתו של גאביריה. ארנו דמאר סיים את הקטע במקום השמיני ובעקבות כך איבד את ההובלה בקטגוריית הנקודות לפסקל אקרמן שחזר להוביל אותה, עם 233 נקודות, כדמאר שני עם 226 נקודות.
הקטע ה-19 למחרת, היה קטע הררי, הוא כלל 151 קילומטרים מטרווסיו לסן מרטינו די קאסטרוזה. גם במרוץ הזה קבוצת הבריחה ניצחה כשאסטבן צ'אבס (מיצ'לטון - סקוט) השיג את הניצחון הראשון של קבוצתו, מקדים את אנדרה וונדראמה ב-10 שניות ואת אמארו אנטואנש ב-12 שניות. תמונת הדירוג הכללי לא השתנתה שכל הרוכבים הבולטים סיימו ביחד, חוץ מפאוול סיבאקוב שסיים שש שניות אחרי הדבוקה של הדירוג הכללי וסיימון ייטס שסיים ארבע שניות אחרי הדבוקה של הדירוג הכללי.
הקטע ה-20 היה קטע הכביש האחרון במרוץ והקטע הלפני האחרון במרוץ בכללי, לקראת נגד השעון מחר. הוא כלל 194 קילומטרים מפלטרה למונטה אוונה. הקטע כלל עליות שונות לאורך כל המרוץ, כשהעלייה הראשונה הייתה ה"צ'ימה קאמפו" והעלייה הגבוהה ביותר הייתה ה"פאסו מאנגן", ה"צ'ימה קופי" של המרוץ. ג'וליו צ'יקונה שכבר הבטיח מעשית את הניצחון בקטגוריית הנקודות היה חלק מקבוצת הבריחה ולקח נקודות נוספות. בקטע היו התקפות רבות של רוכבי הדירוג כללי, אך כל אחת מהם מוביל המרוץ ריצ'רד קאראפאס שרד בהצלחה. בעלייה האחרונה של המרוץ, אוהד כנראה הפריע למיגל אנחל לופס וגרם לו להתרסק, לופס בתגובה הכה את האוהד ואחרי זה המשיך לרכוב, אך מאוחר יותר לא ספג ענישה מהמארגנים או מה-UCI[8]. גם פרימוז' רוגליץ' המשיך להיראות רע, לאחר שלא עמד בקצב של קאראפאס, ניבאלי ולנדה, שתפסו בהמשך את קבוצת הבריחה המצומצמת. הדבוקה המאוחדת הגיעה ביחד לקו הסיום, כשפייו בילבאו משיג את הניצחון השני שלו במרוץ, מקדים את מיקל לנדה וג'וליו צ'יקונה. קאראפאס וניבאלי סיימו ארבע שניות אחריהם, במקומות ה-4 וה-5 בהתאמה. רוגליץ' סיים את הקטע במקום ה-14, 54 שניות מבילבאו וירד למקום הרביעי הכללי, כשהוא נעקף על ידי מיקל לנדה. לופס סיים את הקטע במקום ה-18, 1:49 דקות מבילבאו. בעקבות כך הבטיח קאראפאס מעשית את הניצחון במרוץ, כשהוא מוביל ב-1:54 דקות על ניבאלי, 2:53 דקות על לנדה ו-3:16 דקות על רוגליץ', כשבאוקה מולמה חמישי עם 5:51 דקות פער. פלוריאן סנשל (דקונינק קוויק-סטפ) פרש במהלך השלב.
הקטע ה-21 והאחרון של המרוץ התקיים ברחבי ורונה, כשהוא מתחיל ומסתיים שם. הקטע היה גם קטע נגד השעון השלישי של המרוץ, לאחר שכלל 15 קילומטרים. את הקטע ניצח צ'אד האגה (סאנווב) האמריקאי, שהשיג את הניצחון הראשון שלו כרוכב אופניים מקצועני בשנים האחרונות, מקדים את ויקטור קמפנרטס ב-4 שניות ואת תומאס דה חנט ב-6 שניות. זה גם היה הניצחון היחיד של סאנווב במרוץ, לאחר הפרישה המוקדמת של טום דימולן מהמרוץ. ריצ'רד קאראפאס סיים את הקטע במקום ה-36, 1:12 דקות מהאגה. ניבאלי אומנם סיים את הקטע במקום טוב יותר, המקום התשיעי, אך בפער של 23 שניות מהאגה, שלא היה מספיק בשביל לעקוף את קאראפאס. רוגליץ' סיים את הקטע במקום ה-10, 26 שניות מהאגה והחזיר לעצמו את המקום בפודיום לאחר שהדיח את לנדה חזרה למקום הרביעי, כשלנדה סיים את הקטע במקום ה-21, 57 שניות מהאגה המנצח. מיגל אנחל לופס סבל מעוד יום רע וחוסר מזל לאחר שסיים במקום ה-43, 1:20 דקות מהאגה. בעקבות כך לופס נעקף על ידי רפא מייקה וירד למקום השביעי הכללי, כשמייקה מטפס למקום השישי. למרות זאת, זה הספיק ללופס בשביל לנצח בפעם השנייה את קטגוריית הרוכב הצעיר, 1:30 דקות מפאוול סיבאקוב, שסיים במקום התשיעי הכללי את המרוץ.
לאחר תום הקטע, זה נעשה רשמי וסופי, ריצ'רד קאראפאס ניצח את הג'ירו ה-102, מקדים את וינצ'נצו ניבאלי ב-1:05 דקות ואת פרימוז' רוגליץ' ב-2:30 דקות.
תוצאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]דירוג כללי
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקומות 1–30
[עריכת קוד מקור | עריכה]קטגוריית הנקודות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקומות 1-10
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקום | רוכב | קבוצה | נקודות | |
1 | פסקל אקרמן | בורה–הנסגרוהה | 226 | |
2 | ארנו דמאר | Groupama–FDJ | 213 | |
3 | דמיאנו צ'ימה | ניפו ויני–פאנטיני פאייזנה | 104 | |
4 | פאוסטו מאסנאדה | אנדרוני–ג'יאקטולי | 93 | |
5 | ריצ'רד קאראפאס | מוביסטאר | 90 | |
6 | דווידה צ'ימולאי | Israel Cycling Academy | 60 | |
7 | מירקו מאסטרי | ברדיאני–CSF | 54 | |
8 | וינצ'נצו ניבאלי | בחריין מרידה | 51 | |
9 | פרימוז' רוגליץ' | יומבו–ויסמה | 50 | |
10 | פלו בילבאו | אסטנה | 48 |
קטגוריית ההרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקומות 1-10
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקום | רוכב | קבוצה | נקודות |
1 | ג'וליו צ'יקונה | טרק-סגפרדו | 267 |
2 | פאוסטו מאסנאדה | אנדרוני–ג'יאקטולי | 115 |
3 | דמיאנו קרוסו | בחריין מרידה | 86 |
4 | ריצ'רד קאראפאס | מוביסטאר | 75 |
5 | מיקל נייבה | מיצ'לטון - סקוט | 68 |
6 | אילנור זאקארין | קטושה–אלפסין | 54 |
7 | מאתיה קאטנו | אנדרוני–ג'יאקטולי | 53 |
8 | פלו בילבאו | אסטנה | 46 |
9 | מיקל לנדה | מוביסטאר | 42 |
10 | ג'יאנלוקה בראמבילה | טרק-סגפרדו | 40 |
קטגוריית הרוכב הצעיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקומות 1-10
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקום | רוכב | קבוצה | זמן |
1 | מיגל אנחל לופס | אסטנה | 90:09.13 שעות |
2 | פאוול סיבאקוב | אינאוס | 1:30+ |
3 | יו קארת'י | EF Education First | 9:10+ |
4 | ולנטין מדואה | Groupama–FDJ | 14:33+ |
5 | ג'וליו צ'יקונה | טרק-סגפרדו | 19:53+ |
6 | אדי דונבאר | אינאוס | 35:00+ |
7 | לוקאס המילטון | מיצ'לטון - סקוט | 57:05+ |
8 | בן אוקונור | דיימנשן דאטה | 1:10.23+ |
9 | כריס המילטון | סאנווב | 1:16.36+ |
10 | ג'אי הינדלי | סאנווב | 1:20.43+ |
קטגוריית הקבוצות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקומות 1-5
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקום | קבוצה | זמן |
1 | מוביסטאר | 270:44:14 שעות |
2 | אסטנה | 17:36+ |
3 | בחריין מרידה | 18:31+ |
4 | EF Education First | 25:35+ |
5 | מיצ'לטון - סקוט | 30:56+ |
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של ג'ירו ד'איטליה 2019
- ג'ירו ד'איטליה 2019, ברשת החברתית אינסטגרם
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הקטגוריה מורכבת מהזמן המשולב של שלושת הרוכבים הראשונים בקבוצה
- ^ Giro d'italia 2019 | Startlist, procyclingstats.com
- ^ הרוכב הצעיר המצטיין עד גיל 25
- ^ Giro d’Italia 2019: Chris Froome will not defend title in order to focus on winning fifth Tour de France, Independent.co.uk
- ^ Gaviria takes Giro stage three after Viviani disqualified, irishtimes.com
- ^ קאראפאס זכה גם ב-10 שניות בונוס, כמו כל מנצח קטע, ועקב כך עקף גם את רוגליץ'
- ^ ה"צ'ימה קופי" זה הכינוי של העלייה הגבוהה ביותר במרוץ
- ^ UCI could still sanction Miguel Ángel López for punching fan at Giro d’Italia, according to reports, cyclingweekly.com