דוד ספרד

דוד ספרד
דוד ספארד
Dawid Sfard
	דוד ספרד, דיוקן מאת משה רוזנטליס, 1958
לידה	15 בינואר 1903; מלניצה, אוקראינה
פטירה	9 בספטמבר 1981 (בגיל 78); ירושלים, ישראל
מדינה	פולין, ישראל
לאום	יהודי-פולני
מקום קבורה	הר המנוחות
עיסוק	משורר, מסאי, עורך, מבקר ספרות, מתרגם
מקום לימודים	אוניברסיטת ורשה
שפות היצירה	יידיש
פרסים והוקרה	אביר במסדר פולוניה רסטיטוטה

דוד ספָרְד (ביידיש: ספֿארד; בפולנית: Dawid Sfard;‏ (5 ביולי 1905, טריסק, ווהלין, רוסיה – 9 בספטמבר 1981, ירושלים) היה משורר, מסאי, עורך, מבקר ספרות, מתרגם ומו"ל יידי ועסקן תרבות פולני-ישראלי.

ביוגרפיה

דוד ספרד נולד בשנת 1905 בעיירה טריסק שבווהלין, רוסיה (לאחר מלחמת העולם הראשונה בפולין; כיום באוקראינה), בנם של פייגה (לבית לֶבַרטוב) ויהודה ספרד.^[1]^[2] התחנך בגימנסיות בקובל ובלוצק. כשבגר, בשנת 1924, עבר לבירה ורשה, שם למד פילוסופיה באוניברסיטה עד 1928, אז נסע להמשיך את לימודיו באוניברסיטת ננסי שבצרפת, שם קיבל ב-1931 תואר דוקטור. ב-1932 חזר לוורשה.

ב-1941, במלחמת העולם השנייה, נמלט לברית המועצות, ובה שהה עד אחרי המלחמה. עם שובו ב-1946 לפולין החל לקחת חלק מרכזי בחיי הציבור של יהדות פולין. היה מראשי מבקרי הספרות היהודים בפולין שאחרי המלחמה. בשנת 1955 הוענקה לו מטעם ממשלת פולין מדליית יום העצמאות ה-10 של פולין העממית (אנ'). כיהן כסגן יושב-ראש איגוד הסופרים היהודים, היה העורך-המייסד של הוצאת הספרים היהודית-פולנית יידיש בוך ושימש עורך הירחון הספרותי היידי "יִידישע שריפֿטן", עד שנסגרו שניהם ב-1968 במסגרת מדיניותה האנטי-יהודית של ממשלת גוֹמוּלקה.

בחודש פברואר^[3]‏ 1969 עלה לישראל עם אשתו ובנם. נפטר בירושלים ב-1981, בגיל 76.

ארכיון דוד ורגינה ספרד שמור בספרייה הלאומית^[4].

יצירתו

את עבודתו הספרותית החל ספרד בכתיבת שירים בעברית, וב-1924 עבר לכתוב ביידיש. היה ממייסדי כתב העת הספרותי לסופרים צעירים "שפּראָצונגען" (נביטות) ומעורכיו. פרסם שירים וסיפורים, תרגומים מצרפתית, מפולנית ומשפות נוספות, ביקורת ספרות ופובליציסטיקה מעל במות שונות בפולין, בברית המועצות ובהמשך בישראל.

משפחתו

דוד ספרד נישא בשנת 1947^[1] לרגינה רבקה (ריבצֶ'ה) דריֶיר. ד"ר רגינה דרייר-ספרד (Regina Dreyer-Sfard;‏ 1910–1991), ילידת ביאליסטוק, הייתה ממייסדי תיאטרון המריונטות היידי "מיַידים" (מַיידים) בווילנה. למדה עם סרגיי אייזנשטיין במוסקבה, ולימדה היסטוריה של הקולנוע בבית הספר לקולנוע בלודז', ואחרי גירושה מפולין בסוף שנות ה-60, כיהנה כמרצה בכירה להיסטוריה ותאוריה של הקולנוע באוניברסיטת תל אביב.^[5] הייתה מחוקרי הקולנוע הראשונים בארץ, מומחית לקולנוע אילם (בין תלמידיה: איתן גרין, אורי קליין, מאיר שניצר ודני ורד).^[6]

בנם ליאון נישא לאנה ספרד, ראש החוג לחינוך מתמטי באוניברסיטת חיפה (בתם של הסוציולוג זיגמונט באומן והסופרת והעיתונאית יאנינה באומן (אנ')); בנם שלהם (נכדו של דוד ספרד), מיכאל ספרד, הוא עורך דין המתמחה בזכויות האדם ופעיל שמאל.

גיסו של ספרד, זלמן גרדובסקי, היה אסיר במחנה בירקנאו ואחד מראשי הזונדרקומנדו, שכתב יומנים על קורותיו ביחידה, שחלקם נמצאו אחרי המלחמה והתפרסמו. היה ממובילי המרד היהודי במחנה, שבו נרצח.

ספריו

וועגן צעגייען זיך, ורשה: ניַי בוך, 1933. (סיפור)
שריַיבער און ביכער, לודז': יִידיש בוך, 1949. (הספר, בארכיון האינטרנט)
שטודיעס און סקיצן, ורשה: יִידיש בוך, 1955. (מסות בענייני ספרות) (הספר, בארכיון האינטרנט)
לידער, ורשה: יִידיש בוך, 1957. (שירים) (הספר, בארכיון האינטרנט)
אַ זעגל אין ווינט, ציַיכענונגען פֿון מאַנע קאַץ, ורשה: יִידיש בוך, 1961. (שירים) (הספר, בארכיון האינטרנט)
באָרוועסע טריט, ורשה: יִידיש בוך, 1966. (שירים) (הספר, בארכיון האינטרנט)
ברענענדיקע בלעטער, תל אביב: המנורה, תשל"ב. (שירים)
שפּאַצירן אין דער נאַכט: לידער און פּאָעמעס, תל אביב: ישראל-בוך, תש"מ 1979. (שירים ופואמות) (הספר, בארכיון האינטרנט)
מיט זיך און מיט אַנדערע: אויטאָביאָגראַפֿיע און ליטעראַרישע עסייען, ירושלים: ירושלימער אַלמאַנאַך, תשמ"ד 1984. (אוטוביוגרפיה ומסות ספרותיות)

עריכה

ד. ספֿאַרד (עורך), י.ל. פּרץ: זאַמלבוך צום הונדערטסטן געבוירן-טאָג, ורשה: יִידיש בוך, 1951. (הספר, בארכיון האינטרנט)
ד. ספֿאַרד (עורך), מיר וואָרענען: דאָס היטלעריסטישע פֿאַרברעכן טאָר נישט פֿאַרגעסן ווערן: זאַמלונג פֿון אויטענטישע דאָקומענטן, קאָמענטאַרן און אַריַינפֿיר וואָרט פֿון י' הינדעס, ורשה: יִידיש בוך, 1965. (הספר, בארכיון האינטרנט)
פ' פֿריד (אסף), ד. ספֿאַרד (עורך), די חכמים פֿון כעלעם, ורשה: יִידיש בוך, 1966. ("חכמי חלם") (הספר, בארכיון האינטרנט)
יִידל זינריַיך, מיַין לאָגל פֿון פּיַין, עורך ד. ספֿאַרד, ורשה: יִידיש בוך, 1968. (שירים) (הספר, בארכיון האינטרנט)
ד. ספֿאַרד (עורך), זיי האָבן געליטן – זיי האָבן געקעמפֿט: (צום 30-טן יאָרטאָג פֿון אויפֿשטאַנד אין וואַרשעווער געטאָ, תל אביב: וועלט פֿעדעראַציע פֿון פּוילישע יִידן, 1973.

תרגום

יוליאן סטריקאָווסקי (אנ'), דער לויף קיין פֿראַגאַלאַ, אויטאָריזירטע איבערזעצונג פֿון ד' ספֿאַרד, ורשה: יידיש בוך, 1955. (הספר, בארכיון האינטרנט)
דאָס טאָג-בוך פֿון דוד רובינאָוויטש (גר'), איַינלייטונגס-וואָרט: יאַראָסלאַוו איוואַשקיעוויטש (אנ'), קאָמענטאַרן אין טעקסט ... און די נאָטיץ "וועגן דעם וויַיטערדיקן גורל פֿון דער יִידישער באַפֿעלקערונג פֿון באָדזענטין": אַדאַם רוטקאָווסקי (גר'), נאָכוואָרט: מאַריאַ יאַראָכאָווסקאַ, איבערזעצט אויף יִידיש ד' ספֿאַרד, ורשה: קסיאָנזשקאַ אי וויעדזאַ (אנ'); יִידיש בוך, 1960. (הספר, בארכיון האינטרנט; וכן דפוס צילום שהופיע באותה שנה בהוצאת "איקופֿ" בבואנוס איירס, בארכיון האינטרנט)
סטאַניסלאַוו וויגאָדזקי (אנ'), דער ווינטש-קאָנצערט, איבערזעצט פֿון פּויליש ד' ספֿאַרד, ורשה: יִידיש בוך ("קליינע ביבליאטעק", 7), 1960. (הספר, בארכיון האינטרנט)
ס.[טאַניסלאַוו] וויגאָדזקי, וווּ די אויגן טראָגן, איבערזעצט פֿון פּויליש ד' ספֿאַרד, ורשה: יִידיש בוך, 1963. (רומן) (הספר, בארכיון האינטרנט)

קישורים חיצוניים

דוד ספרד באתר WorldCat
אאוגניה פּרוֹקוֹפּ-יאניֶיץ, דוד ספרד, המילון הביוגרפי הפולני (בפולנית)
גנאדי אסטרייך, דוד ספרד, באנציקלופדיית ייִוואָ ליהודי מזרח אירופה (באנגלית)
סול ליפצין, גנאדי אסטרייך, דוד ספרד, בספרייה היהודית המקוונת (באנגלית)
רפאל זֶ'בּרובסקי, דוד ספרד (אורכב 31.01.2017 בארכיון Wayback Machine), המכון ההיסטורי היהודי (בפולנית)
דוד ספארד באתר בית לייוויק (ביידיש)
פסח בינצקי, דוד ספארד: המנהל הספרותי של התיאטרון ע"ש א. ר. קאמינסקה, קול העם, 11 בדצמבר 1959
דב גולדשטיין, החודש הנפלא של דוד ספרד, מעריב, 7 במרץ 1969
ש. ל. שניידרמן, חזונו של דוד ספארד על גירוש פולין, על המשמר, 2 במאי 1969
נח זבולוני, עולם יהודי | נפתחו המועדונים היהודיים בפולין, דבר, 19 במאי 1982 (המאמר באתר "נח זבולוני: חצי מאה של עיתונות ירושלמית")
חנה מלאָטעק, פּערל פֿון ייִדישער פּאָעזיע | דוד ספֿאַרד — צו זײַן 25סטן יאָרצײַט, פארווערטס, 24 בנובמבר 2006 (ביידיש)
דוד ספרד בתרגומם של מינה ועוזי פריידקין, הגעגוע כנחש - שלושה שירים, הו! 26, חורף 2023/4, עמ' 241-238
דוד ספרד, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ ¹ ² דרייר, באתר הסיים הגדול (בפולנית).
^ לדברי נח זבולוני, אביו היה רב העיירה; ראו נח זבולוני, עולם יהודי | נפתחו המועדונים היהודיים בפולין, דבר, 19 במאי 1982.
^ Jewish Writer-poet David Sfard Arrives from Poland to Become Israel Citizen, JTA, February 4, 1969.
^ ארכיון דוד ורגינה ספרד, בספרייה הלאומית
^ David G. Roskies, Yiddishlands: A Memoir, Detroit: Wayne State University Press, 2008, p. 214; העלאות ומינויים באוניברסיטת תל-אביב, דבר, 17 בספטמבר 1970.
^ רוני אפרת‏, פסטיבל הסטודנטים: מנשה נוי, ארי פולמן ואחרים מעלים זכרונות מהחוג לקולנוע, באתר וואלה, 31 במאי 2012.

[סיים-1] ¹ ² דרייר, באתר הסיים הגדול (בפולנית).

[2] לדברי נח זבולוני, אביו היה רב העיירה; ראו נח זבולוני, עולם יהודי | נפתחו המועדונים היהודיים בפולין, דבר, 19 במאי 1982.

[3] Jewish Writer-poet David Sfard Arrives from Poland to Become Israel Citizen, JTA, February 4, 1969.

[4] ארכיון דוד ורגינה ספרד, בספרייה הלאומית

[5] David G. Roskies, Yiddishlands: A Memoir, Detroit: Wayne State University Press, 2008, p. 214; העלאות ומינויים באוניברסיטת תל-אביב, דבר, 17 בספטמבר 1970.

[6] רוני אפרת‏, פסטיבל הסטודנטים: מנשה נוי, ארי פולמן ואחרים מעלים זכרונות מהחוג לקולנוע, באתר וואלה, 31 במאי 2012.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]