לדלג לתוכן

מיכאל ספרד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מיכאל ספרד
מיכאל ספרד בהרצאה באוניברסיטה הפתוחה (דצמבר 2025)
מיכאל ספרד בהרצאה באוניברסיטה הפתוחה (דצמבר 2025)
לידה 21 באפריל 1972 (בן 54)
ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מיכאל סְפַרְד (נולד ב-21 באפריל 1972) הוא עורך דין המתמחה במשפט בין-לאומי של זכויות האדם ובדיני מלחמה, פובליציסט, ופעיל שמאל ישראלי. ספרד מרבה לייצג יוצרי קולנוע וטלוויזיה כגון תסריטאים ובמאים, פעילים וארגונים למען זכויות בעלי חיים, וכן ארגוני שמאל רדיקלי, סרבני שירות בצה"ל ופלסטינים בבג"ץ. קיבל ב-2012 את אות זכויות האדם ע"ש אמיל גרינצוויג[1].

חייו ופועלו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיכאל ספרד נולד בירושלים וגדל בשכונת מעלות דפנה. מצד אִמו הוא נכדו של הסוציולוג זיגמונט באומן ומצד אביו הוא נכדו של המשורר היידי דוד ספרד. אביו ליאון הוא מתמטיקאי ואמו אנה ספרד היא פרופסור אמריטה בחוג לחינוך מתמטי שבפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה. הוריו עלו לישראל מפולין בסוף שנות השישים, לאחר שהיו מעורבים במאבקי סטודנטים באוניברסיטת ורשה נגד המשטר הקומוניסטי ב־1968. אביו ישב בכלא הפולני בגלל פעילות זו.

ספרד גדל בירושלים, למד בתיכון רנה קסין והיה חבר בתנועת הנוער של רצ. שירת בנח"ל כחובש קרבי. בשל סירבו לשרת בחברון ריצה תקופת מאסר בת שלושה שבועות בכלא צבאי. לאחר שירותו בצה"ל למד משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים ובהמשך התמחה אצל עורך הדין אביגדור פלדמן. לאחר ההתמחות הועסק במשרדו של פלדמן במשך חמש שנים. במהלך תקופה זו למד לתואר שני במשפט בין-לאומי של זכויות אדם ונסע לשם כך לשנת לימודים בלונדון. בתחילת שנת 2004 פתח משרד עצמאי בתל אביב.

היה כתב לענייני משפט במקומון "כל העיר" בירושלים. מפרסם מאמרים בכתבי עת משפטיים מקצועיים. במהלך השנים הרבה לפרסם טורי דעה פובליציסטיים.

זכה בפרס סמי מיכאל לשוויון ולצדק חברתי לשנת 2024[2].

נשוי לעובדת הסוציאלית נירית בן־חורין. אב לשני ילדים. גר בתל אביב.

פועלו המשפטי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרקטיקה המשפטית של מיכאל ספרד נוגעת לנושאים הקשורים למימושם של זכויות אדם ודיני העימות המזוין, מה שמוביל לעיסוק בשליטה הישראלית על יהודה ושומרון. במסגרת זו הוא מייצג ארגונים לזכויות אדם, ישראלים ופלסטינים, קהילות (מועצות וכפרים), ועדים וגם יחידים. התמחותו היא עתירות לבג"ץ והוא הגיש עד היום למעלה ממאה עתירות כאלו.

ספרד הוא היועץ המשפטי של ארגון זכויות האדם "יש דין". טיפל בארבע עתירות העוסקות בגדר ההפרדה, מתוכן ניצח בשלוש, שהמפורסמת שבהן היא העתירה של הכפר בילעין. הוא מייצג אסירים פלסטינים רבים בוועדות שחרורים ולפעמים מופיע בבתי משפט צבאיים.

בין התיקים שטיפל בהם:

מדיניות צה"ל ביהודה ושומרון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

זכויות בעלי חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • תביעתה של עמותת "תנו לחיות לחיות" נגד מכון ויצמן למדע בדרישה להפסקת הניסויים בקופים המבוצעים במחלקה לנוירוביולוגיה במכון.
  • עתירה של אנימלס ותנו לחיות לחיות ליישום המלצות משרד החקלאות בנושא הגנת חזירים מתוקף חוק צער בעלי חיים.
  • עתירה בשם מספר ארגונים ועמותות לשיפור תנאי המחיה של תרנגולות בלולים מתועשים.
  • דרישתה של סטודנטית לביולוגיה מאוניברסיטת חיפה לאפשר לה שלא להשתתף בניסויים בבעלי חיים, תיק שהסתיים בפשרה שאפשרה לה להיעדר מהניסויים.

יוצרי קולנוע וטלוויזיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • מייצג את תל"י, חברת התמלוגים של יוצרי הקולנוע והטלוויזיה בישראל, מייצג במאים, תסריטאים וסופרים.
  • העתירה נגד פסילת הסרט ג'נין ג'נין של מוחמד בכרי.

נושאים נוספים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראיון עימו סיפר ספרד כי לדעתו "מפת ההתיישבויות בגדה היא בלתי ניתנת לקיום אם רוצים לשמור על מדינת ישראל. אני חושב שאני משרת את האינטרס הלאומי, בוודאי יותר מהמתנחלים...מה שאני עושה הוא הדבר הטוב ביותר לעתיד המדינה". לדבריו, לשואה יש תפקיד חשוב בעיצוב דמותו: "עיקר הסיבות שאני עושה את מה שאני עושה בא מראיית עולם שצמחה על רקע זה שאני יהודי ממשפחה של ניצולי שואה, ולכן הפן היהודי שבי הוא מאוד משמעותי...סיוע לחלשים, לאנשים נרדפים, לבני אדם שאין להם מעמד וזכויות, זה הלקח המרכזי שניתן וצריך ללמוד מההיסטוריה שלנו כעם". בראיון הגדיר את עצמו ספרד כיהודי חילוני: "אני יהודי חילוני, והתורה למשל היא חלק מהתרבות אבל לא ראיית עולם. כשאני אומר שאני יהודי ושהשורשים שלי נטועים ביהדות אני לא מתכוון לדת, אלא לחוכמה היהודית, להיסטוריה ולמוסר"[5].

בספטמבר 2018 שיתף בעמוד הפייסבוק שלו מכתב המופנה לכוחות צה"ל שיידרשו לבצע את פינוי הכפר הפלסטיני הבלתי חוקי ח'אן אל-אחמר, ובו אזהרה כי הם חשופים לתביעה בבית הדין הפלילי הבין-לאומי לפשעי מלחמה בהאג[6].

ספרד סבור כי ישראל אינה יכולה להיחשב למדינה דמוקרטית בגלל הכיבוש הישראלי[7]. בספרו "כיבוש מבית", ספרד טען כי המשטר הישראלי אינו חוקי על פי הדין הבין-לאומי, קרא לפירוק מדינת ישראל כמדינה אתנוקרטית ולכינון משטר דמוקרטי אמיתי בישראל[8].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מיכאל ספרד בוויקישיתוף

מכּתביו:

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]