מיכאל ספרד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מיכאל ספרד
מיכאל ספרד באולפן רדיו תל אביב, יולי 2018
מיכאל ספרד באולפן רדיו תל אביב, יולי 2018
לידה 1972 (בן 46 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים
הקולג' האוניברסיטאי של לונדון עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע משפטן, עורך דין עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים אות זכויות האדם ע"ש אמיל גרינצוויג עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מיכאל סְפַרְד (נולד ב-21 באפריל 1972) הוא עורך דין המתמחה במשפט בינלאומי של זכויות האדם ובדיני מלחמה, ופעיל שמאל ישראלי. ייצג ברבים מהחשובים שבתיקים במדינת ישראל בתחומים אלה. ספרד מרבה לייצג ארגוני שמאל ופלסטינים בבג"ץ. קיבל ב-2012 את אות זכויות האדם ע"ש אמיל גרינצוויג[1].

חייו ופועלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיכאל ספרד נולד בירושלים. הוא נכדו של הסוציולוג זיגמונט באומן מצד אִמו ונכדו של המשורר היידי דוד ספרד מצד אביו. אביו ליאון הוא מתמטיקאי ואמו אנה ספרד היא פרופסור מן המניין בחוג לחינוך מתמטי שבפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה. הוריו עלו לישראל מפולין בסוף שנות השישים, לאחר שהיו מעורבים במאבקי סטודנטים באוניברסיטת ורשה נגד המשטר הקומוניסטי ב-1968. אביו גם ישב בכלא הפולני בגלל פעילות זו.

ספרד גדל בירושלים ולמד בתיכון רנה קסין, היה חבר בתנועת הנוער של ר"צ. שירת בנח"ל כחובש קרבי. היה סרבן שירות וישב שלושה שבועות בכלא הצבאי בגין סירובו לשרת בחברון. את לימודי המשפטים עשה באוניברסיטה העברית בירושלים, ולאחריהם התמחה אצל עורך הדין אביגדור פלדמן, ובהמשך עבד במשרדו במשך חמש שנים. במהלך תקופה זו נסע ללונדון למשך שנה לעשות תואר שני במשפט בינלאומי של זכויות אדם. בתחילת שנת 2004 פתח משרד משלו בתל אביב.

היה עיתונאי במקומון "כל העיר" בירושלים ככתב לענייני משפט. במהלך השנים הרבה לכתוב מאמרים פובליציסטיים. כתב בכתבי עת משפטיים מקצועיים, בעיקר בשפה האנגלית.

נשוי לנירית בן-חורין, מעצבת אופנה.

פועלו המשפטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרקטיקה המשפטית של מיכאל ספרד נוגעת לנושאים הקשורים למימושם של זכויות אדם ודיני העימות המזוין, מה שמוביל בעיקר לנושא של השליטה הישראלית ביהודה והשומרון וברצועת עזה. במסגרת עבודה מייצג ארגונים לזכויות אדם, ישראלים ופלסטינים, גם קהילות (מועצות וכפרים), ועדים וגם יחידים. התמחותו היא בגצ"ים והגיש עד היום למעלה ממאה.

ספרד הוא היועץ המשפטי של ארגון זכויות האדם "יש דין" שעוסק באכיפת חוק על ישראל וחיילים ביהודה והשומרון. טיפל בארבע עתירות העוסקות בגדר ההפרדה, מתוכן ניצח בשלוש, כשהמפורסם שבהם הוא התיק של הכפר בילעין. מייצג הרבה אסירים פלסטינים בוועדות שחרורים ולפעמים מופיע בבתי משפט צבאיים.

בין התיקים בהם טיפל:

בג"ץ הסיכולים הממוקדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בג"ץ הסיכולים הממוקדים

במשפט תקף מיכאל ספרד ביחד עם אביגדור פלדמן את מדיניות הסיכול הממוקד של צה"ל, שלפיה צה"ל "יוצא לחיסול יזום של אזרחים בשטחים הנחשדים כמפגעים, ללא משפט". בג"ץ דחה את עתירתו וקבע שלצה"ל מותר לחסל מחבלים, בסייגים מסוימים.

בג"ץ אלפי מנשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יונתן בן-ארצי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אם תרצו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרד מייצג את הנתבעים בתביעת הדיבה שהגישה תנועת אם תרצו נגד מפעילי עמוד הפייסבוק "אם תרצו תנועה פאשיסטית (אז יש)". במהלך המשפט הודה יו"ר התנועה, רונן שובל, כי השיג באמצעות חוקר פרטי, חומרים מתוך משרדו של ספרד[2].

תיקים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיכאל ספרד ייצג סטודנטית לביולוגיה שדרשה מאוניברסיטת חיפה לאפשר לה שלא להשתתף בניסויים בבעלי חיים, תיק שהסתיים בפשרה שאיפשרה לה להיעדר מהניסויים.

מייצג את תל"י, חברת התמלוגים של יוצרי הקולנוע והטלוויזיה בישראל, מייצג במאים, תסריטאים וסופרים.

מייצג את המשפחות של שלושה אזרחים זרים שנהרגו כתוצאה מפעולות צה"ל בשטחים: המשפחה של צלם העיתונות הבריטי ג'יימס מילר שנהרג ברפיח, ומשפחותיהם של שני פעילי ISM (תנועת הסולידריות הבינלאומית), שנהרגו בפעילותם, בתקריות נפרדות. תום הרנדל שנהרג ברפיח גם הוא, ורייצ'ל קורי האמריקאית, שנהרגה ברפיח על ידי דחפור D9R משוריין של צה"ל. במשפטה של רייצ'ל קורי זיכה השופט את המדינה מכל אשמה וקבע שמותה של קורי הייתה תאונה בעת אירוע מלחמתי שנגרמה עקב הראות המוגבלת של מפעיל הדחפור ורשלנותם של קורי וה-ISM.

מקרה דומה הוא של בריאן אייברי, איש ISM שנפצע בעת פעילותו. אייברי נורה על ידי חיילי צה"ל בג'נין בראשו, וסובל מעיוות של פניו ומבעיות רפואיות רבות הכרוכות בכך. מיכאל ספרד ייצגו במאבקו לחקירה פלילית של האירוע. במסגרת המאבק הוגשה עתירה לבג"ץ, שהורה לפרקליט הצבאי הראשי לפתוח בחקירה.[דרוש מקור]

ייצג עובדים זרים במאבקם לקבלת זכויות בישראל.

ספרד הגיש בשם מספר הורים מאמצים תלונה, שהתבררה בבית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות נגד ידיעות אחרונות על כתבה שקבעה כי ילדים מאומצים מחו"ל גדלים להיות עבריינים וזונות באחוזים גבוהים. "ידיעות אחרונות" חויב לפרסם התנצלות ולפרסם את ההחלטה של בית הדין. בית הדין קבע שאם היה מגיש את התלונה לא רק נגד העתון, כי אם גם נגד העיתונאים, היה מחליט שאסור להעסיקם בעתונות.

ספרד מייצג את עמותת "תנו לחיות לחיות" בתביעתם נגד מכון ויצמן למדע בדרישה להפסקת הניסויים בקופים המבוצעים במחלקה לנוירוביולוגיה במכון.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דב חנין, מיכאל ספרד, שרון רוטברד (עורכים), משפטי הסרבנים: התובע הצבאי נגד חגי מטר, מתן קמינר, נעם בהט, שמרי צמרת, אדם מאור. התובע הצבאי נגד יונתן בן ארצי, הוצאת בבל, 2004
  • מרקוס קלינגברג, המרגל האחרון, נכתב יחד עם מיכאל ספרד, תל אביב, הוצאת מעריב הד ארצי, 2007: ספרד ערך את האוטוביוגרפיה של קלינגברג, מרגל לטובת ברית המועצות שספרד ייצג בעתירות שונות. בביוגרפיה נחשף לראשונה שקלינברג גייס עבור הק.ג.ב. מרגלים ישראלים נוספים, בהם אשתו ומדען שזהותו לא נחשפה בספר, אבל נטען לגביו שהיה חבר בוועדה בעלת סיווג ביטחוני גבוה, שייעצה למשרד הביטחון.
  • שאול אריאלי ומיכאל ספרד, חומה ומחדל: גדר ההפרדה - ביטחון או חמדנות?, ידיעות ספרים, תל אביב, 2008.
  • מיכאל ספרד, החומה והשער: ישראל, פלסטין והמאבק המשפטי לזכויות אדם, הוצאת כתר, 2018.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכּתביו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]