וסת השבוע

וסת השבוע לפי ההלכה היהודית הוא אחד מהווסתות האוסרים את הבעל והאישה בתשמיש המיטה, מחשש שמא תראה האישה באותו הזמן דם נידה, ותטמא.

הגדרת וסת השבוע היא כאשר האישה ראתה שיצא ממנה דם-וסת שלוש פעמים באופן סדרתי באותו יום בשבוע; לדוגמה, ביום ראשון בשבוע, ולאחר שלושה שבועות ראתה שוב ביום ראשון, ולאחר שלושה שבועות נוספים ראתה פעם שלישית ביום ראשון, שמאותה הפעם השלישית היא ובעלה אסורים בתשמיש המיטה בימי ראשון הבאים שבהמשך הפרש של שלושה שבועות.

מקור הווסת

מקורה של וסת זו הוא מדברי התלמוד במסכת נידה בסוגיית וסת האונס מדברי רב אשי שאישה שקפצה ביום ראשון בשבוע שלוש פעמים קבעה המורכב לקפיצות וימים, אמנם אם בפעם השלישית קפצה קודם יום ראשון, מבואר שם שהיה הוה אמינא (=אפשרות לחשוב) שקבעה וסת לימים בלבד, אך למסקנה אינו כן, מאחר שאף קפיצה יום קודם יכולה לגרום לראייה יום לאחריה. מכל מקום מדברי התלמוד למדו הראשונים שאכן במקרה שלא קפצה וראתה שלוש פעמים באותו היום בשבוע קבעה וסת ל'שבוע'.

אמנם יש שכתבו שוסת זו אינה מוסכמת על כל הראשונים, וכן דייקו מלשון הראב"ד בספרו בעלי הנפש, וכן העירו שברמב"ם לא הזכיר וסת זו בספרו 'משנה תורה'.

להלכה

בטור ובשולחן ערוך פסקו כדעת רוב הראשונים שיש לחוש לווסת זו כשאר הווסתות:

ראתה שלוש פעמים באחד בשבת או בחמישי בשבת... קבעה לה וסת באחד בשבת או בחמישי בו

— שולחן ערוך, יורה דעה, סימן קפ"ט, סעיף ו'

באחרונים התקשו בווסת זו, מאחר שההפרש בין ימי הווסת הוא שווה, כך שאף לולא דין 'וסת השבוע' קבעה לה משום 'וסת ההפלגה'. תירוצים שונים נאמרו באחרונים ביישוב קושיה זו:

• יש שכתבו מאחר שלקביעת וסת ההפלגה צריכה לראות לכל הפחות ארבע ראיות שביניהם שלוש הפלגות, ובוסת השבוע התחדש שקובעת וסת כבר לאחר שלוש ראיות.
• תירוץ נוסף כתבו, במקרה שראתה ראיה נוספת קודם שהגיע היום בשבוע, כך שמצד וסת ההפלגה הספירה מתחילה מחדש, ואילו משום וסת השבוע צריכה עדיין לחוש לאותו יום שקבעה לה בו וסת.