ז'ורז' קאטרו

ז'ורז' קאטרו
Georges Catroux
	קאטרו בשנת 1940 לאחר שהצטרף לצבא צרפת החופשית
לידה	29 בינואר 1877; לימוז', צרפת
פטירה	21 בדצמבר 1969 (בגיל 92); פריז, צרפת
מקום קבורה	בית הקברות טיאה בפריז
מדינה	צרפת
השכלה	האקדמיה הצבאית סן-סיר; Prytanée National Militaire ;
בן או בת זוג	Frances de Dalmatie
השתייכות	צבא צרפת, צבא צרפת החופשית
תקופת הפעילות	1898–1968 (כ־70 שנה)
דרגה	ז'נרל ד'ארמה (Général d'Armée)
פעולות ומבצעים
	מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה, המערכה בסוריה ובלבנון במלחמת העולם השנייה
עיטורים
	הצלב הגדול של לגיון הכבוד

ז'ורז' קאטרו (בצרפתית: Georges Catroux; ‏ 29 בינואר 1877 - 21 בדצמבר 1969) היה איש צבא ודיפלומט צרפתי, ששירת במלחמת העולם הראשונה ובמלחמת העולם השנייה. במהלך מלחמת העולם השנייה הצטרף קאטרו לצבא צרפת החופשית והנהיג את כוחות צרפת החופשית במסגרת המערכה בסוריה ובלבנון. קאטרו עוטר בצלב הגדול של לגיון הכבוד ושימש כמפקד הגדול של לגיון הכבוד.

ביוגרפיה

קאטרו נולד בלימוז' שבצרפת. הוא היה בנו של קצין, וזכה לחינוך צבאי. ב-1896 התקבל אל האקדמיה הצבאית הצרפתית סן-סיר. לאחר סיום לימודיו שימש בתפקידי קצונה במושבות צרפת באלג'יריה ובהודו-סין. במהלך מלחמת העולם הראשונה לחם בחזית הגרמנית, ונתפס בשבי, בשנת 1915 בשבי פגש את שארל דה גול שהיה אז בדרגת קפיטן. לאחר המלחמה המשיך קאטרו בשירות צבאי במושבות צרפת ושירת במושבות צפון אפריקה, במרוקו אלג'יריה ובלבנט.

ביולי 1939 מונה קאטרו למושל הכללי של הודו-סין. לאחר כניעת צרפת במהלך המערכה על צרפת בשנת 1940 הגיע קאטרו להסכמות עם האימפריה היפנית שאיפשרו הקמת בסיסים יפנים על אדמת הודו סין. בשל כך, ובשל יחסיו הגרועים עם משטר צרפת של וישי פוטר והוחלף באדמירל ז'אן דאקו.

בסמוך לאחר פיטוריו הצטרף לצבאו של דה גול, צבא צרפת החופשית. כאשר הצטרף לצבא צרפת החופשית היה גנרל בעל חמישה כוכבים, ולהלכה היה הקצין הבכיר בצבא זה. בחודשים הראשונים לשירותו בצבא הגה צ'רצ'יל תוכנית לפיה יועמד קאטרו בראש צבא צרפת החופשית במקום דה גול שעמו לא הצליח לטפח יחסים טובים. בספטמבר 1941 נשלח קאטרו לקהיר בשליחות צ'רצ'יל, ודה גול חשש כי המדובר בתוכנית שנועדה להסיטו מן הדרך. בפגישה שנערכה בפור לאמי באוקטובר 1940, הכריז קאטרו על נאמנותו לדה גול, ועל כי על אף העובדה כי הוא בכיר ממנו בהרבה בדרגה, הוא סר למרותו. דה גול ראה בכך צעד חשוב לאישוש מנהיגותו.^[1]

בשנת 1941 יועד על ידי דה גול להיות למושל סוריה ולבנון, לאחר כיבושן במסגרת המערכה בסוריה ובלבנון. ב-21 ביוני 1941 נכנס, לצד המפקד הצבאי של המבצע, הגנרל פול לואי לז'נטיום אל דמשק. לאחר כיבוש סוריה ולבנון היה למושל סוריה ולבנון. ב-27 בספטמבר 1941 הכריז קאטרו על עצמאות סוריה במילים "מעתה נהנית המדינה הסורית מכל הזכויות של מדינה עצמאית וסוברנית. ההגבלות היחידות על זכויות אלו נובעות מצרכי הנהלת המלחמה והשמירה על ביטחון הארץ והשמירה על ביטחון הברית. בו בזמן מחייבת עמדת סוריה כבת בריתה של צרפת החופשית ובריטניה שמדיניותה תהיה מתאימה למדיניות בנות בריתה."^[2] ב-26 בנובמבר 1941 הכריז קאטרו, בשם צרפת החופשית, על עצמאות לבנון, ומינה את אלפרד ג'ורג' א-נקאש לנשיא ואת אחמד דעוכ לראש ממשלה. אך עצמאות סוריה ולבנון מומשה בפועל רק ב-1946^[3]. בין 1943 ל-1944 מונה על ידי דה גול למושל כללי של אלג'יריה.

בממשלתו הראשונה של דה גול, במסגרת הממשלה הזמנית של הרפובליקה הצרפתית, בין ספטמבר 1944 לדצמבר 1945 היה קאטרו השר הממונה על ענייני צפון אפריקה. לאחר מכן שירת עד שנת 1948 כשגריר צרפת בברית המועצות.

במהלך המשבר במרוקו בשנת 1955 היה קאטרו בין הנושאים ונותנים על חזרתו של המלך מוחמד החמישי למרוקו. ב-1956 מונה למושל אלג'יריה במשרת שר בממשלתו של גי מולה. הוא לא הצליח לבצע את משרתו, והחזיק בה פחות משבוע בשל הפגנות שהפגינו כנגדו המתיישבים הצרפתים שדרשו את השבתו של מושל אלג'יריה ז'אק סוסטל שתמך במדיניות של חיזוק הקשר בין אלג'יריה לצרפת.^[4]

קאטרו עמד בראש ועדה שכונתה "ועדת קאטרו" שחקרה את התבוסה הצרפתית בקרב דיין ביין פו בשנת 1954.

בשנת 1961 עמד בראש בית הדין הצבאי ששפט את הקצינים המורדים באלג'יריה.

בין 1954 למותו ב-1969 שימש כמפקד הגדול של לגיון הכבוד (Grand Chancelier de la Légion d’honneur).

קאטרו מת בפריז בשנת 1969. לאחר מותו נקראה על שמו שדרה בפאתי פריז.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ז'ורז' קאטרו בוויקישיתוף

ז'ורז' קאטרו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

^ שארל דה גול, מאבק לחירות, כרך ראשון, אל הדגל, הוצאת עם הספר, תשי"ח, 126
^ הוכרזה עצמאות הרפובליקה הסורית, דבר, 29 בספטמבר 1941
^ א. ששון, לעצמאות הלבנון, העולם, 18 בדצמבר 1941
^ גנרל קאטרו התפטר, דבר, 7 בפברואר 1956

[1] שארל דה גול, מאבק לחירות, כרך ראשון, אל הדגל, הוצאת עם הספר, תשי"ח, 126

[2] הוכרזה עצמאות הרפובליקה הסורית, דבר, 29 בספטמבר 1941

[3] א. ששון, לעצמאות הלבנון, העולם, 18 בדצמבר 1941

[4] גנרל קאטרו התפטר, דבר, 7 בפברואר 1956

[1]

[2]

[3]

[4]

המנדט הצרפתי בסוריה ובלבנון
הסכמים	הסכם סייקס–פיקו (1916) • ועידת סן רמו (1920) • הסכם אנקרה (1921) • הסכם ניוקומב-פולה (1923) • חוזה העצמאות הצרפתי-סורי (1936) • גבול טורקיה–סוריה • יום העצמאות של לבנון (1943)
ישויות פוליטיות	מנהלת שטחי האויב הכבושים • הממלכה הערבית של סוריה (1920) • יצירת לבנון הגדולה (1914–1920) • לבנון הגדולה (1920–1943) • מדינת דמשק (1920–1925) • מדינת חלב (1920–1925) • מדינת העלווים (1920–1936) • מדינת ג'בל א-דרוז (1921–1936) • סנג'ק אלכסנדרטה (1921–1938) • הפדרציה הסורית (1922–1925) • מדינת סוריה (1925–1930) • הרפובליקה הסורית הראשונה (1930–1946)
עימותים צבאיים	המרד העלווי של 1919 (אנ') • מלחמת הממלכה הערבית של סוריה–צרפת (1920) • קרב מייסלון (24 ביולי 1920) • כיבוש דמשק (24 ביולי 1920) • מאורעות תל חי (1920) • מרד הנאנו (אנ') (1920–1921) • מלחמת טורקיה–צרפת (1920–1921) • המרד הסורי הגדול (1925–1927) • השביתה הכללית הסורית 1936 (אנ') • הפלנגות הנוצריות • צבא הלבאנט • המערכה בסוריה ובלבנון במלחמת העולם השנייה (1941) • משבר הלבנט (אנ') (1945)
נציבים עליונים	אנרי גורו (1920–1922) • רובר דה קה (צר') (1923–1922) • מקסים וגאן (1923–1924) • מוריס סראי (1924–1925) • אנרי דה-ז'ובנל (אנ') (1925–1926) • אנרי פונסו (אנ') (1926–1933) • דמיאן דה מרטל (אנ') (1933–1939) • גבריאל פואו (1939–1940) • ז'אן שיאפ (אנ') (1940) • אנרי פרנאן דנץ (1940–1941) • ז'ורז' קאטרו (1941–1943) • ז'אן הלו (צר') (1943) • איב שטאיינו (אנ') (1943–1944) • אטיין פול באינט (Étienne Paul Beynet, 1944–1946)
הנהגה מקומית	האמיר פייסל בן חוסיין • הקונגרס הלאומי הסורי (1919–1920) • יוסוף אל-עזמה • סאלח אל-עלי • אדהם ח'נג'ר (אנ') • אבראהים הנאנו (אנ') • אליאס חויכ (אנ') • אמיל אדה • בשארה אל-ח'ורי • סולטאן אל-אטרש • עבד אל-רחמן שהבנדר (אנ') • חסן אל-חראט (אנ') • עיאש אל-חאג' (אנ') • אנטון סעאדה • שוכרי אל-קוותלי • האשם אל-אתאסי • הגוש הלאומי • זכי אל-ארסוזי • ריאד א-סולח
פורטל צרפת צרפת