טיפול קבוצתי

טיפול קבוצתי באמנות

טיפול קבוצתי או פסיכותרפיה קבוצתית הוא שיטת טיפול בה מטפל אחד או יותר מטפלים בקבוצה קטנה של מטופלים יחד, כקבוצה מונחית.

לרוב, מתייחס המונח תרפיה קבוצתית לכל סוג של טיפול וייעוץ נפשיים המועברים במסגרת קבוצתית, בין אם הוא נעשה בתפיסה קוגניטיבית התנהגותית, דיאלקטית-התנהגותית, פסיכודינמית, גשטלט, אנליזה קבוצתית, טיפול בהבעה ויצירה, פסיכודרמה ספורט טיפולי ועוד.

במובן הרחב של המונח טיפול קבוצתי, הוא משמש לתיאור כל תהליך עזרה שמתקיים בקבוצה, כולל קבוצת תמיכה, קבוצות לעזרה עצמית, קבוצות 12 הצעדים (AA למשל) קבוצות אימון לרכישת מיומנויות חיים (למשל קבוצה ללמידת יכולות הרפיה או ניהול כעסים), וקבוצות פסיכו-חינוכיות. בתהליכים קבוצתיים של טיפול פסיכודינמי קבוצתי נעשה שימוש בהקשר הקבוצתי ובתהליכים הקבוצתיים המתרחשים בחדר הטיפול, כאמצעי ליצירת שינוי אצל מטופלים, זאת באמצעות בחינת היחסים הבינאישיים שנוצרים בין חברי הקבוצה ב״כאן ועכשיו״, ועבודה על פיתוחם.

קבוצה טיפולית נפגשת לרוב פעם-פעמיים בשבוע, וכוללת 7–15 משתתפים קבועים וכ-1–2 מנחים. המנחים הם לרוב בעלי הכשרה במקצועות טיפוליים (פסיכולוג, פסיכיאטר, עובד סוציאלי או מטפל באמנויות), שעברו הכשרה גם בהנחיית קבוצות. טיפול קבוצתי מתאים לילדים, נוער ומבוגרים כאחד, הן לסובלים מהפרעות נפשיות והן לאנשים החשים רווחה נפשית. מטרת הקבוצה עשויה להיות ספציפית (למשל קבוצה להתמודדות עם הפרעות חרדה), או רחבה, עמומה ופחות מוגדרת (למשל צמיחה אישית, היכרות מעמיקה יותר של המטופל עם עצמו, יחסים עם סמכות ושיפור במאפייניו האישיותיים, או שיפור מיומנויות בינאישיות).

אחד היתרונות המרכזיים של שינוי פסיכולוגי בטיפול קבוצתי הוא המרחב המעשי, הממשי, בו מתאפשר תרגול בזמן אמת ובתנאים מוגנים, של קשיים רלוונטיים. למשל, כישורים חברתיים ומיומנויות בין אישיות אצל ילדים או התנסות של מתמודדים עם הפרעות על ספקטרום החרדה החברתית.

הגורמים הטיפוליים של יאלום

ארווין יאלום, פסיכיאטר, חוקר, סופר ומרצה אמריטוס באוניברסיטת סטנפורד בתחומי הטיפול הקבוצתי ואקזיסטנציאליזם, מגדיר בספרו "טיפול קבוצתי: תאוריה ומעשה" 11 גורמים מרפאים הפועלים בכל תהליך של טיפול קבוצתי, ומהווים יתרונות ביחס לטיפול פרטני:

• אוניברסליות – הכרה בכך שהחוויות והרגשות משותפות לכל חברי קבוצה, וכן כי פעמים רבות מדובר בקשיים אוניברסליים. אוניברסליות מסייעת להסרת תחושת בדידות בקרב חברי הקבוצה, לאימות החוויות שלהם וכפועל יוצא מכך, להעלאת ההערכה העצמית.
• אלטרואיזם – קבוצה היא מקום בו החברים יכולים לעזור אחד לשני, והחוויה של נתינה לאחר יכולה להעלות את ההערכה העצמית ולעזור בפיתוח דרכי התמודדות אדפטיביות ופיתוח הכישורים הבינאישיים.
• הפחת תקווה – בקבוצה מעורבת, עם משתתפים בשלבי התפתחות או התאוששות שונים, חברי הקבוצה יכולים לקבל השראה ועידוד ממשתתף שהצליח להתגבר על הבעיות עמן הם עדיין נאבקים.
• הקניית מידע – אמנם זה אינו בדיוק חלק מהתהליך הטיפולי, אך לעיתים קרובות משתתפים מדווחים שהיה מאוד מועיל ללמוד מידע עובדתי מחברי הקבוצה. לדוגמה, על טיפול אפקטיביים, או על שירותים בהם הם השתמשו.
• חזרה מתקנת על החוויה המשפחתית המרכזית – לעיתים קרובות משתתפים מזהים באופן לא מודע את המטפל הקבוצתי וחברי קבוצה אחרים עם הוריהם ואחיהם, בתהליך שהוא צורה של העברה, ספציפית לפסיכותרפיה קבוצתית. הפרשנויות של המטפל יכולות לעזור לחברי הקבוצה להשיג הבנה של השפעת חוויות ילדות על האישיות שלהם, מה שיכול לסייע להם, ללמוד להימנע באופן לא מודע מדפוסים אינטראקטיביים חוזרים מהעבר אשר אינם מסייעים, ואף מפריעים, במערכות היחסים בהווה.
• פיתוח טכניקות חברתיות – הגדרת הקבוצה מספקת לחברים בה סביבה בטוחה ותומכת ללקיחת סיכונים על ידי הרחבת רפרטואר ההתנהגויות הבין אישיות ושיפור המיומנויות החברתיות.
• חיקוי (מודלינג) – חברי קבוצה יכולים לפתח כישורים חברתיים באמצעות התבוננות וחיקוי המטפל, המנחה או חברי קבוצה אחרים. לדוגמה, שיתוף ברגשות אישיים, הבעת אמפתיה, ותמיכה באחרים.
• לכידות – עלתה הצעה שזה הגורם הטיפולי העיקרי, ממנו נגזרים הגורמים האחרים. בני אדם הם עדר חיות, עם צורך אינסטינקטיבי להשתייך לקבוצות, והתפתחות אישית יכולה להתרחש רק בהקשר הבין אישי. בקבוצה מלוכדת כל החברים מרגישים תחושת שייכות, קבלה ותיקוף אישי.
• גורמים קיומיים – למידה שעל האדם לקחת אחריות על החיים שלו, ואת ההשלכות של ההחלטותיו.
• קתרזיס – חוויית ההקלה ממצוקה רגשית דרך ביטוי הרגש בצורה חופשייה ונטולת עכבות. כשחברי הקבוצה משתפים ברגשותיהם בפני קהל תומך וקשוב, הם עשויים לחוש הקלה מתחושות אשמה, חרדה ובושה כרוניות.
• למידה בין אישית – ישנה עליה ברמת המודעות העצמית כתוצאה מהאינטראקציה עם חברי הקבוצה, שנותנים משוב על התנהגות החבר ועל השפעתו על אחרים.

ראו גם

• קבוצת תמיכה

לקריאה נוספת

• ארווין יאלום ומולין לשץ', טיפול קבוצתי: תאוריה ומעשה, הוצאת כנרת בשיתוף מאגנס, 2007.
• ג'וסט דרוסט וסידני ביילי, עבודה קבוצתית טיפולית עם ילדים, הוצאת אח, 2004.

קישורים חיצוניים

• טיפול קבוצתי בלקסיקון הפסיכולוגי "בטיפולנט"
• AGPA, אתר האגודה האמריקנית לטיפול קבוצתי (באנגלית)
• ארווין יאלום ומולין לשץ', טיפול קבוצתי: תאוריה ומעשה - הקדמה למהדורה החמישית ופרק ראשון מתוך הספר, אתר "טקסט"
• מאמרים שונים על טיפול קבוצתי, בשער "טיפול קבוצתי" באתר פסיכולוגיה עברית
• הופמן גדנקן (2009), טיפול קבוצתי לפי מודל 'הקבוצה הפתוחה' בשירותי הייעוץ לסטודנטים, אתר פסיכולוגיה עברית
• שאלות ותשובות על טיפול קבוצתי, באתר "קבוצות" - קהילת מנחי הקבוצות בישראל
• מאמרים בנושא טיפול קבוצתי, גיליון אפריל 2011 של "פסיכואקטואליה"
• שטרן עומר, בראשית הייתה פנטזיה. אפריל 2011, אתר פסיכולוגיה עברית
• רוזנטל לירונה, מי (לא) מפחד מהדרכה קבוצתית?. מאי 2011, אתר פסיכולוגיה עברית
• דור חיים פלג, קבוצה ודינמיקה קבוצתית בראי הפסיכולוגיה החינוכית. 2011, אתר פסיכולוגיה עברית.
• * איתן גילור מילר, כיצד בוחרים בין טיפול קבוצתי וטיפול פרטני, באתר הארץ, 9 באוקטובר 2017
• טיפול קבוצתי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• פסיכותרפיה קבוצתית, דף שער בספרייה הלאומית