פסיכולוגיה חיובית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ילדה שמחה

פסיכולוגיה חיובית הוא ענף בפסיכולוגיה העוסק בחקר האושר והשגשוג האנושיים. בניגוד לפסיכולוגיה הטיפולית הקלאסית שהתמקדה בזיהוי פתולוגיה נפשית ובטיפול בה, פסיכולוגיה חיובית אינה עוסקת בטיפול בהפרעות נפשיות, אלא בניסיון למצוא ולטפח "חוזקות" - תכונות חיוביות וכישרון אנושי ולהפוך חיים הנחשבים "נורמליים" למספקים יותר[1]. לפיכך זו גישה פסיכולוגית מניעתית שעוסקת בטיפוח חוסן נפשי וצמיחה בקרב האוכלוסייה הכללית ו"הבריאה" ולא רק בקרב הפונים לטיפול בשל קשיים והתמודדות נפשית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרופ' מרטין סליגמן, פסיכולוג יהודי-אמריקאי, ממייסדי הפסיכולוגיה החיובית

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אושר

האושר האנושי והדרך להשגתו היו מושא מרכזי לעיון הפילוסופי בתקופות השונות במהלך ההיסטוריה. תפיסות פילוסופיות שונות לגבי אושר עלו בין השאר ביוון העתיקה, ביהדות ובנצרות.

בעת החדשה עם התגבשות השיטה המדעית, התגבשה בהשפעת עידן הנאורות התפיסה הפילוסיפית התועלתנית, על פיה יש להפעיל כלים של מדע אמפירי על אושר, במטרה לבחון מהן פעולות מוסריות. פילוסופים תועלתנים כמו ג'ון סטיוארט מיל האמינו כי פעולות מוסריות הן כאלה שמביאות כמה שיותר אושר לכמה שיותר אנשים, אולם התפיסה ספגה במאה ה-19 ביקורת, בין השאר, סביב הקושי המעשי להשתמש בכלים אמפיריים כדי למדוד את חוויית האושר.

במאה ה-20, עם התפתחות תחום הפסיכולוגיה, פסיכולוגים החלו לחקור את האושר. פרויד הציע כי תת המודע משפיע על רמת האושר של האדם. מאוחר יותר, פסיכולוגים הומניסטים הפכו את האושר והשגתו למושא העיקרי של גישתם.

תחום הפסיכולוגיה החיובית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הופעתה של הפסיכולוגיה החיובית כתחום חדש בפסיכולוגיה מיוחסת לשנת 1998, כאשר מרטין סליגמן בחר אותה כנושא המרכזי של כהונתו בנשיאות האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה. עם זאת, הביטוי עצמו נטבע הרבה לפני כן, בספרו של אברהם מאסלו משנת 1954, "מוטיבציה ואישיות"[2]. בעקבות התפתחות המחקר, תאוריות לגבי אושר ושגשוג אנושי שפותחו על ידי פסיכולוגים הומניסטים, כמו מאסלו, קארל רוג'רס ואריך פרום, קיבלו תמיכה ממחקרים אמפיריים - למשל בתחום תיאורית ההגדרה העצמית[3].

התפתחות הגישה בשנות האלפיים, הגיע על רקע עליה בשיעורי הדיכאון באוכלוסייה[4], והגברת החשיבות והמודעות לנושא, בין השאר על ידי ארגון הבריאות העולמי שדירג אותה בשנת 2013 בתור המחלה השלישית בשכיחותה בעולם[5][6], והעריך בשנת 2017 שדיכאון הוא סיבת המוות השנייה בשכיחותה בעולם[7]. גישתה המניעתית של הפסיכולוגיה החיובית באה לקדם חוסן נפשי כדי להוריד את שיעורי הדיכאון באוכלוסייה, וזו אחת מנקודות הדגש של הגישה שהביאה לה פופולריות ועניין בשנים האחרונות, בעיקר בארצות הברית ובמדינות המערב.

כינוס הפסיכולוגיה החיובית הראשון היה ב-1999, והכנס הבינלאומי הראשון התקיים בשנת 2009 בפילדלפיה על ידי IPPA, האגודה הבינלאומית לפסיכולוגיה חיובית שהוקמה בשנת 2007.

בין החוקרים העכשווים של הפסיכולוגיה החיובית ניתן למנות, בנוסף לסליגמן, גם את אד דיינר, מיהי צ'יקסנטמהיי, ס. ר. סינדר, כריסטופר פטרסון, ברברה פרדריקסון, דונלד קליפטון, אלברט בנדורה, שלי טיילור, צ'ארלס קרבר, מייקל פ. שייר ויונתן הידט.

מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק מהלגיטימציה של הפסיכולוגיה החיובית כענף מחקר בעל השפעה שיש לפתח אותו, נשענת על הערכות מחקר, שניתחו את הסיבות המרכזיות המשפיעות על תחושת האושר הסובייקטיבית, והגיעו למסקנה שההשפעה על האושר מתחלקת, בממוצע, בערך כך[8][9]:

  • כ-50% תלוי בגנטיקה.
  • כ-40% תלוי בגישה.
  • כ-10% תלוי במאורעות החיים.

בהתאם לתוצאות, שואפת הפסיכולוגיה החיובית לספק לאנשים כלים למצות בתחושת האושר שלהם ככל האפשר את ה-40% שתלויי גישה.

על פי מרטין סליגמן, ישנם שלושה עמודי התווך של האושר, אשר חופפים בחלקם ומשמשים גם כחלוקה במחקר הפסיכולוגיה החיובית[10]:

  • מחקר אודות החיים הנעימים (The Pleasant Life) בוחן כיצד חוויות חיוביות של בני האדם, מובילות להיווצרות תחושות נעימות כמו שמחה, הנאה, סיפוק או אופטימיות בחייהם.
  • מחקר אודות החיים הטובים (The Engaged Life) בוחן כיצד איתורן של תכונות חיוביות והעצמתן, מגבירים את היכולת של בני האדם ליצור בחייהם תחושת עניין ומשמעות.
  • מחקר אודות חיים בעלי משמעות (The Meaningful Life) בוחן כיצד חיזוק יכולתם של בני אדם לחוש משמעות בפעולות והמעשים היומיומיים, מוביל לתחושה שהחיים הם בעלי משמעות, ולהגברת תחושת הרצון לחוות את החיים.

סקירת מחקרים מהעשור השני של המאה ה-21 הראתה את החשיבות הפיזיולוגית, החברתית והאישית של אושר. על פי הממצאים, עלייה בחוויית האושר האישית העלתה במחקרים שונים את היכולת לעבד מידע, את רמת השליטה העצמית, את מהירות ההחלמה מכאבים, את הצלחתן של מערכות יחסים, את ההצלחה המקצועית ואת הבריאות הגופנית והנפשית במגוון פרמטרים[10].

מתאמים בין תחומים שונים לאושר[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחקר של הפסיכולוגיה החיובית שואף למצוא מתאמים בין אושר לבין אספקטים שונים בחיים.

המחקר העדכני לשנת 2016 מצא מתאמים גבוהים בין אושר לבין מספר פרמטרים, והם: יחסים קרובים ונעימים עם אנשים אחרים, תפיסת הערך העצמי, יכולת הכרת התודה, תחושת אופטימיות לגבי העתיד, השקעת זמן בעשייה בעלת תחושת משמעות ושכיחות יחסי מין[10].

המחקר מצא מתאמים בינוניים בין אושר לבין כמות חברים, מצב נישואין, אמונה דתית, תרבות פנאי, בריאות פיזית ושליטה בחיים, כך שההשפעה של כל אחד מהם על חוויית האושר האישית קיימת אך לא דומיננטית[10].

המחקר מצא מתאמים נמוכים בלבד בין אושר לבין מגדר, גיל, מוצא אתני, מראה חיצוני וגובה ההכנסה הכספית, כך שההשפעה של כל אחד מהם על חוויית האושר האישית נחשבת לזניחה במחקר[10].

יישום[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרקטיקות להגברת האושר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפסיכולוגיה החיובית מנסה לאפיין פרקטיקות שונות שתרגולן עשוי לסייע, באופן סטטיסטי, להגברת חוויית האושר האישית.

הפרקטיקה המזוהה ביותר עם הפסיכולוגיה חיובית עוסקת בהכרת תודה, ומבוססת על מחקר של מרטין סליגמן שהשווה בין שתי קבוצות של אנשים שסובלים מדיכאון - כאשר החברים בקבוצה אחת הלכו לטיפול פסיכולוגי, והחברים הקבוצה השנייה כתבו בכל יום 3 דברים עליהם הם מוכירים תודה. לאחר 30 יום, מצב חברי הקבוצה שכתבו הכרות היה טוב יותר מבחינה קלינית לעומת חברי הקבוצה שטופלו באופן מסורתי. לאחר מספר שבועות נוספים המצב בין הקבוצות התאזן[10].

מחקרים נוספים מנסים לבחון את האפקטיביות של תרגילים נוספים, הנפוצים בטיפולי פסיכולוגיה חיובית, דוגמת הכרת תודה בכתב לאנשים שונים, תיאור אירועים בחיינו בהם מובלטות התכונות החיוביות שלנו, כתיבה יומית של מעשים למען הזולת, ביטוי רגשות חיוביים כלפיי חברים וקרובים ועוד[10].

אפיון תכונות חיוביות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר שימוש שכותרתו Character Strengths and Virtues (אנ'), בקיצור CSV, מהווה הניסיון הראשון של קהילת המחקר לזהות ולהגדיר מהן התכונות והמאפיינים הפסיכולוגים החיוביים עבור בני אדם. בדומה ל-DSM של הפסיכולוגיה הכללית, ה-CSV נותן מסגרת תאורטית העוזרת לפתח יישומים מעשיים עבור הפסיכולוגיה החיובית. הספר מגדיר שישה סוגי תכונות חיוביות המורכבות מעשרים וארבעה מאפיינים אישיותיים.

מאחורי קטלוג ה-CSV עומדת ההנחה כי שש התכונות הללו נחשבות טובות על ידי רוב מוחלט של התרבויות האנושיות בכל מקום ובכל זמן, וכי התנהגות על פי תכונות אלו מובילה להגדלת האושר. הרעיון בדבר תכונות טובות אוניברסליות יוצא במידה מסוימת כנגד טענת הרלטיביזם המוסרי.

ארגון התכונות החיוביות והמאפיינים האישיותיים הוא כדלהלן:

1. חכמה וידע: יצירתיות, פתיחות מחשבתית, אהבת לימוד, נקודת מבט.

2. אומץ: גבורה, דבקות במטרה, יושרה, חיוניות.

3. אנושיות: אהבה, טוב לב, אינטליגנציה חברתית.

4. צדק: אזרחות, הוגנות, מנהיגות.

5. איפוק: סלחנות וחמלה, ענווה, זהירות, שליטה עצמית.

6. התעלות: יופי ומצוינות, הכרת תודה, תקווה, הומור, רוחניות.

הספר מסכם את המחקר שערכו פיטרסון וסליגמן שבסיומו פיתחו כלי מחקר בשם VIA - (אנ')Values in Action שמהווה כיום כלי האבחון המקיף ביותר בפסיכולוגיה חיובית.

יישום מעשי של הפסיכולוגיה החיובית כולל סיוע בזיהוי הכוחות החיובים אצל אנשים וארגונים, ושימוש בהם כדי לשמר ולהגדיל את מצב הרווחה שלהם. מטפלים ויועצים שונים משתמשים בשיטות אלו כדי לשפר את חייהם של אנשים שאינם בהכרח סובלים מהפרעות נפשיות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הפסיכולוגיה של האושר[11] - ספר על פסיכולוגיה חיובית מאת ד"ר אורי נויבירט, הוצאת פוקוס, 2020

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פסיכולוגיה חיובית בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Compton, William C, (2005). "1". An Introduction to Positive Psychology. Wadsworth Publishing. עמ' 1–22. ISBN 0-534-64453-8. 
  2. ^ 'Motivation and Psychology' - כותרת הפרק האחרון בספר: "לקראת פסיכולוגיה חיובית"
  3. ^ Patterson, T.G.; Joseph, S. (2007). "Person-centered personality theory: Support from self-determination theory and positive psychology". Journal of Humanistic Psychology 47 (1): 117–139. doi:10.1177/0022167806293008. 
  4. ^ ארגון הבריאות העולמי: עלייה ב-18% בשיעור הסובלים מדיכאון בעולם בעשור האחרון, איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל
  5. ^ שירות הידען, ‏ארגון הבריאות העולמי מעריך שבשנת 2020 דיכאון ידורג כמחלה השנייה בחומרתה אחרי מחלות לב, באתר "הידען", 15 בנובמבר 2007
  6. ^ דיכאון: גל רודף גל, zap doctors
  7. ^ ד"ר איתי גל, הפנים של הדיכאון: התמונות האחרונות של 5 אנשים שהתאבדו, באתר ynet, 2 באוקטובר 2017
  8. ^ ד"ר דליה רזינצקי: חדר כושר לאושר - מדוע אושר זה עניין של תרגול?
  9. ^ נטלי סמסון, פסיכולוגית חיובית ממכון מיטיב, מיינדסט
  10. ^ 1 2 3 4 5 6 7 מרב ברקבי שני, דוקטורנטית, מנהלת ביה״ס לפסיכותרפיה התנהגותית קוגנטיבית, מכון פסגות והאוניברסיטה הפתוחההקדמה - פסיכולוגיה חיובית: למה ואיך?, הכנס השנתי הבינלאומי להתמודדות עם דיכאון וחרדה, סיכום מחקרים החל מדקה 9:14
  11. ^ על הספר - מתוך העטיפה האחורית, אורי נויברט