יהודה צדקה

הרב יהודה יהושע חיים צדקה
	הרב יהודה יהושע צדקה
לידה	13 בינואר 1910; ג' בשבט ה'תר"ע; ירושלים, האימפריה העות'מאנית
פטירה	20 באוקטובר 1991 (בגיל 81); י"ב בחשוון ה'תשנ"ב; ירושלים
כינוי	חכם יהודה, הקול יהודה
מקום קבורה	בית הקברות סנהדריה
מדינה	ישראל
השכלה	ישיבת פורת יוסף
מקום פעילות	ירושלים
תקופת הפעילות	? – 20 באוקטובר 1991
השתייכות	חרדים ספרדים
תפקידים נוספים	ראש ישיבת פורת יוסף
חיבוריו	קול יהודה
צאצאים	דוד צדקה; משה צדקה ;

הרב יהודה (נקרא גם יאודה) יהושע חיים צַדְקָה (ג' בשבט ה'תר"ע, 13 בינואר 1910 – י"ב בחשוון ה'תשנ"ב, 20 באוקטובר 1991) היה ראש ישיבת פורת יוסף, ורב ספרדי בולט, ממייסדיה של רשת מעיין החינוך התורני.

ביוגרפיה

נולד בירושלים בשנת ה'תר"ע, לרב שאול (אחיו של הרב צדקה חוצין) ולשמחה צדקה. נקרא על שם סבו - הרב יהודה סומך מבגדד. השם יהושע נוסף לו על פי חלום של אמו, והשם חיים נוסף כשחלה. אמו הייתה בתה של פרחה, אחותו של הרב יוסף חיים בעל ה"בן איש חי".

בילדותו למד בתלמוד תורה בני ציון ולאחר מכן בישיבת פורת יוסף בעיר העתיקה, והיה לתלמיד מובהק לראש הישיבה רבי עזרא עטיה. בשנת ה'תרצ"ד (1934) נישא לפהימה בטאט.

ישיבת פורת יוסף

בשנת ה'תרצ"ז (1937) מונה על ידי הרב עזרא עטיה למסור שיעורים בישיבת פורת יוסף, כממלא מקומו של הרב אליהו לופס שנפטר באותה שנה^[1].

בשנת ה'תש"ל (1970) נתמנה לראש הישיבה לצד הרב בן-ציון אבא-שאול, והחזיק בתפקיד זה במשך עשרים ואחת שנה עד פטירתו.

בישיבה היה מוסר שיעורים בשיעור הגבוה, ונטה בשיעוריו לקצר במילים. גם כשחלה ונצרך ללכת לרופא, חזר לישיבה לצורך מסירת השיעור.^[2]

רוב שנותיו התגורר בשכונת "גאולה", ובשנותיו האחרונות עבר לגור בשכונת "בית ישראל".

במשך שנים רבות היה לומד בחברותא עם הרב ששון מזרחי, ובהיותו כבן שבעים - החליט להיבחן בכולל ש"ס במסגרת מפעל הש"ס שהקים האדמו"ר מצאנז. באותה עת הרב צדקה התבטא בפני תלמידו הרב יעקב תופיק אביעזרי, ואמר לו כי "ללמוד שבעים דף גמרא בחודש זו לא גדלות, אך להיבחן עליהם זו אכן מעלה מיוחדת".^[3]

סדר יומו כלל שינה משעות הערב עד חצות, בחצות אמר תיקון חצות ולאחר מכן עסק בלימוד תורה וקבלה.^[2] לאחר מכן הלך לישיבה בה שהה לאורך רוב שעות היום.

לאחר פטירתו תלמידו הרב יצחק ברכה הקים מוסדות על שמו בעיר ביתר עילית תלמוד תורה משנת יהודה ובית ספר בית יעקב בנות יהודה

אחרית ימיו

בשנת ה'תשל"ט (1979) נפטרה אשתו, והוא נשא לאשה את תמר בת מימון סודרי, שהיה השמש בישיבת פורת יוסף בעיר העתיקה. (נפטרה בי"ד באדר, פורים דפרזים, ה'תשס"ז (2007).

כעשר שנים לפני פטירתו עבר התקף לב. בי"ב בחשוון ה'תשנ"ב (1991) נפטר ונטמן בבית הקברות סנהדריה בירושלים.

פסיקותיו ההלכתיות מבוססות על דודו זקנו, הרב יוסף חיים.

השקפתו בענייני המדינה

הרב צדקה היה מקובל על חוגים נרחבים, ונאומיו התקיפים נשמעו מעל במות חוגי ציבור שונים וקוטביים^[4].

נודע כי החזיק בדעות דומות לחכמי העדה החרדית הספרדית, התנגד למוסדות המדינה ומעולם לא הצביע בבחירות, וכמו כן סירב לקבל כסף מהביטוח הלאומי אף שהיה זכאי לכך^[1].

פעילותו הציבורית

הרב צדקה נמנה עם מייסדי רשת מעיין החינוך התורני יחד עם הרב בן ציון אבא שאול והרב עובדיה יוסף.

בנו הרב משה צדקה העיד כי הדאגה לענייני הציבור הייתה חשובה לו, ופעל פעמים רבות לשם כך. בצעירותו היה לוקח את הרב בן ציון חזן, הרב אפרים כהן (אביו של חכם שלום כהן) והרב דוד שרבאני, והיו מסתובבים במעברות העולים החדשים, ומדברים אל ליבם לשכנע אותם לשמירת המצוות והמסורת ולהתקרבות על ערכי הדת.

כאשר נצרך לנסוע למקומות שונים, בעיקר בפריפריה, נהג להקדים ולחפש בית כנסת בו יוכל לנאום ולחזק את הרבים.^[2]

מתלמידיו

הרב בן ציון אבא שאול - אשר לימים כיהן לצידו כראש ישיבה
הרב מרדכי אליהו - הראשון לציון (בן אחותו)
הרב עובדיה יוסף - הראשון לציון ומנהיג מפלגת ש"ס
הרב יהודה מועלם - ר"מ בישיבת פורת יוסף
הרב שלום כהן - ראש ישיבת פורת יוסף ונשיא מועצת חכמי התורה
הרב יעקב תופיק אביעזרי - ראב"ד ביתר
הרב דוד בצרי ראש ישיבת המקובלים השלום בירושלים
הרב ראובן שלום שרבאני - תלמידו ומשמשו

הרב יצחק ברכה ראש ישיבת עטרת יצחק

משפחתו

אחיו היו רבי מאיר צדקה אשר נפטר בצעירותו, ואחיותיו; מזל-מוזלי – אשת רבי סלמן אליהו, וסלחה חנה – אשת רבי משה סופר, אמו של רבי יצחק שלום סופר.

בנו הרב משה צדקה – מונה במקומו כראש ישיבת פורת יוסף
בנו הרב דוד צדקה – רבה הראשי של פרדס חנה-כרכור
בנו הרב אליהו – ראש כולל דורשי תורה ברמת גן
בנו הרב שאול – ר"מ
בנו הרב שלמה – ר"מ
בתו סימה (שמחה) – נישאה לרבי יעקב שכנזי, מו"צ בעדה החרדית הספרדית ומחבר ספר טהרת יעקב ועוד
חתנו הרב אבנר מרציאנו – ראש כולל בירושלים

גלריה

הרב צדקה (עומד). במרכז הרב בן-ציון אבא-שאול
הרב צדקה בוחן תלמידים
הרב צדקה נואם בהנחת אבן הפינה לישיבת פורת יוסף בשכונת גאולה
מימין לשמאל: הרב עובדיה יוסף, הרב יעקב עדס, הרב מנצור בן שמעון והרב צדקה
השלט שעל קברו של הרב צדקה

ספריו

קול יהודה דרושים על פרשיות השבוע חידושים על הש"ס ומאמרים

לקריאה נוספת

אהרן סורסקי, וזאת ליהודה

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יהודה צדקה בוויקישיתוף

תיעוד נדיר: הרב יהודה צדקה בתמונות נדירות באתר כיכר השבת
הרב יעקב חיים סופר, קונטרס "יהודה יעלה", בראש הספר נר יהודה, ה'תשנ"ב, באתר אוצר החכמה
יהודה צדקה, באתר "החכם היומי"
יהודה יהושע בן שאול צדקה (1910-1991), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ ¹ ² אביאל חיים חורי, והרב דוד צדקה, בן פורת יוסף, מוסף תור הזהב, של עיתון הדרך גיליון 11, ו' בחשוון תשע"ח, עמ' 4 והלאה, באתר אוצר החכמה
^ ¹ ² ³ הרב משה צדקה בריאיון לישראל כהן, לוח הקהילות - גיליון 31, הוצאת איגוד עמלי התורה, עמוד 6
^ הרב יעקב תופיק אביעזרי בריאיון לישראל כהן, מגזין הקהילות - גיליון כ"ו, ירושלים: איגוד עמלי התורה, ה'תשפ"ב, עמ' 4
^ באחד מנאומיו הציבוריים למען חיזוק לימוד התורה שהיה חוצב להבות, שבו נכח גם יצחק רבין ניגש האחרון אליו לאחר נאומו, לחץ את ידו ואמר, כי מזה זמן רב שלא שמע נאום שכזה

הקודם: עזרא עטיה	ראש ישיבת פורת יוסף יחד עם הרב בן ציון אבא שאול במקביל לרב שלום כהן	הבא: הרב משה צדקה

[תור-1] ¹ ² אביאל חיים חורי, והרב דוד צדקה, בן פורת יוסף, מוסף תור הזהב, של עיתון הדרך גיליון 11, ו' בחשוון תשע"ח, עמ' 4 והלאה, באתר אוצר החכמה

[:0-2] ¹ ² ³ הרב משה צדקה בריאיון לישראל כהן, לוח הקהילות - גיליון 31, הוצאת איגוד עמלי התורה, עמוד 6

[3] הרב יעקב תופיק אביעזרי בריאיון לישראל כהן, מגזין הקהילות - גיליון כ"ו, ירושלים: איגוד עמלי התורה, ה'תשפ"ב, עמ' 4

[4] באחד מנאומיו הציבוריים למען חיזוק לימוד התורה שהיה חוצב להבות, שבו נכח גם יצחק רבין ניגש האחרון אליו לאחר נאומו, לחץ את ידו ואמר, כי מזה זמן רב שלא שמע נאום שכזה

[1]

[2]

[3]

[4]