יהושע אייזיק שפירא
| לידה |
1801 ה'תקס"א  |
|---|---|
| פטירה |
1873 (בגיל 72 בערך) ד' בטבת ה'תרל"ג |
| מקום פעילות | מינסק, קלווריה, קוטנה, טיקטין, סלונים |
| תקופת הפעילות |
?–1873 |
| השתייכות | רבני פולין |
| תחומי עיסוק | תנ"ך, תלמוד, הלכה ופסיקה, אגדה, מוסר, דרשנות |
| רבותיו | ר"מים של ישיבת מינסק |
| תלמידיו | בנו הרב משה |
| חיבוריו | "עמק יהושע", "נועם ירושלמי", "מרבה עצה", "מרבה תבונה", "אבי הנחל" |
  | |
הרב יהושע אייזיק שפירא (ה'תקס"א, 1801 – ד' בטבת ה'תרל"ג, 3 בינואר 1873) הוא רב ליטאי-בלארוסי, נודע כאב בית דין סלונים וכמחבר ספרים תורניים. כונה ר' אייזל חריף על שכלו החריף ולשונו החדה. מעשים רבים מסופרים עליו בהקשר זה.
מראשית חייו עד הרבנות
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בגלובקה שבליטא לר' יחיאל שפירא, בנו של ר' מרדכי שפירא ממקורבי הגר"א. סבו רבי מרדכי היה מצד אמו נכדו של רבי יצחק אייזיק הלפרין אב"ד קוידינוב, בנו של רבי יחיאל היילפרין בעל "סדר הדורות"[1]. בגיל 9 כבר היה בקי בש"ס ומפרשיו והתקבל לישיבה הגבוהה במינסק ששכנה ב"בית המדרש של בלומקה". במינסק סיים את שני התלמודים, הבבלי והירושלמי, 69 פעמים, ונודע בכינוי "העילוי מגלובוקה".
התארס כבר בגיל 12 ונשא לאישה את חיה, בתו היחידה של ר' יצחק פיין ממינסק ידיד של אביו. על שם חותנו, הוצמד לו הכינוי 'חריף', ראשי תיבות של "חתן רבי יצחק פיין", והצביע גם על חריפותו ולשונו החדה. בגלל ירידתו מנכסיו של חותנו, נאלץ להפסיק את שקידתו בלימוד התורה ושימש כמלמד עד שקיבל בתקצ"ב את משרת ראש ישיבת מינסק.
כרב קהילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הוא נענה להפצרות יהודי קלווריה לכהן כרב הקהילה. בתחילת כהונתו הייתה בעיה שהוא עדיין לא היה בקיא בספרי ההלכה והפוסקים, אך בתוך כשנה למד בעל פה את השולחן ערוך ובמשך הזמן היה בקיא גם בספרות זו.
כיהן מאוחר יותר כרבה של קוטנא, אך עזב בגלל מחלוקות עם החסידים שהוא היה ממתנגדיהם החריפים, ובתר"ט החל לכהן כרבה של טיקטין. לאחר שהרב דב בריש אשכנזי, מחבר "נודע בשערים", עבר לכהן כרבה של לובלין החליפו ר' אייזל חריף כרבה של סלונים.
היה דרשן מחונן שאמר דרשותיו בניגון כדרך המגידים שסובבו בין הקהילות היהודיות, אך לא הטיף למוסר בדרשותיו, בניגוד למגידים הללו. דגל בלימוד ישר ללא פלפולים.
אף שהתנגד בחריפות לחסידות ונראה ממעשיות שפורסמו עליו שזלזל בר' אברהם וינברג הראשון, שהיה הרבי מסלונים במקביל לשנות רבנותו בעיר, שניהם היו בידידות רבה[דרוש מקור].
השיא את בתו לרב יוסף שלופר (בן הרב צבי הירש) שהיה אחריו ראב"ד סלונים, מחבר "מרכבת יוסף"[2] ו"פורת יוסף"[3] על הש"ס. הרב יוסף שלופר למד בישיבת וולוז'ין אצל הנצי"ב, ור' אייזל חריף הגיע בתקופה שלמד שם למצוא בה חתן לבתו. הוא שאל שאלה חמורה בסוגיה שלמדו ואמר שמי שיתרץ אותה יהיה חתנו. רבים מהתלמידים ניסו לתרץ את הקושיה, אך לא הצליחו. לאחר זמן מסוים נואש ר' אייזל למצוא תלמיד שיתרץ את הקושיה והלך. התלמיד יוסף שלופר רץ אחריו ושאל אותו מה התירוץ של הקושיה, כי הוא משתוקק לדעת את התירוץ הנכון. אז אמר לו ר' אייזל חריף שאותו הוא ייקח כחתן לבתו בזכות אהבת התורה שבו. וחתנו זה הפך בפני עצמו לגאון ידוע בדורו.
| תקופת חייו של הרב יהושע אייזיק שפירא על ציר הזמן |
|---|
 |
ר' אייזל חריף בספרות היהודית העממית
[עריכת קוד מקור | עריכה]התפרסם רבות באמרות חריפות ושנונות שהופיעו במקורות רבים בעברית וביידיש כגון:
- אלתר דרויאנוב, ספר הבדיחה והחידוד.
- מאיר צבי פרוש, חד וחלק: אוצר חידודים, דברי בדיחה ופרפראות, משל גדולי ישראל ומפי העם (ארבעה כרכים), בהוצאת "ספריית אוצר", תל אביב תשל"א-תש"ם.
- הרב מאיר יואל ויגודר, רוח חכמים (אמרות חוכמה ופתגמים מרבנים גדולים מפורסמים), ירושלים, תרצ"ג. הרב ויגודר הוסיף לספר קונטרס "דבר בעטו" שבו אמרות כאלו משלו, וקונטרס דברי תורה בשם "מנחת יהודה" (שם אביו יהודה ליב) שהוא מעט מחיבורו "מנחת עני" על התפילות של כל השנה.
- הרב שמואל אליעזר שטראוס, גן שמואל על חומש בראשית, ברוקלין, תש"ה; וגן שמואל על חומש שמות, ברוקלין תש"ז. כולל מאמרים בעניינים שונים על כל פרשה, ואמרות חריפות ושיחות של רבנים מותאמות לכל עניין.
- הרב יחזקאל שרגא ברנדסדורפר, אוצר פתגמים ושיחות: לקט מעשיות של רבנים ואדמו"רים (שלושה כרכים), בהוצאת המחבר, ירושלים תשל"ג-תשמ"א (הכרך השני יצא בתשל"ו).
- הרב יחזקאל שרגא ברנדסדורפר, לקט מאוצר החסידות, דפוס קריית נוער - מגמה לאומנויות הדפוס, ירושלים תשל"ו. כולל מעשיות קצרות גם מרבנים שאינם מתנועת החסידות.
- הרב משה הכהן גורדון, ויקהל משה על התורה (שני כרכים), ברוקלין תשט"ז. בספר דרשות על פרשות השבוע ומדור "מדי דברי בו" שבו אמרות וחידודים של רבנים חשובים ותולדות חייהם בקיצור. החלק הראשון על חומשי בראשית ושמות, והשני על חומשי ויקרא ובמדבר ודברים.
- הרב ד"ר אהרן רוזמרין, געדאנק און חכמה, ניו-יורק, תשט"ו (1954). כולל דברי חז"ל, דברי תורה וחוכמה מרבנים ובהם משלים וחידודים.
- אברהם אנגלשר, דער יודישער אוצר: א זאמלונג פון גלייכווערטלעך פון אלע גדולי ישראל (שיחות חולין שנעשו על טהרת הקודש), דפוס "קדם", ורשה תרצ"ז-תרצ"ח. יצא גם בדפוסי צילום בניו יורק תש"י; ובהוצאת "יהדות", בני ברק תשכ"ו.
- מ' רייצסזון, פון ר’ אייזעלע’ס מויל, בהוצאת "גמילות-חסדים-קאסע", סלונים תרצ"א. משיחותיו ואמרותיו של ר' אייזל חריף.
חיבוריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עמק יהושע - ספר הכולל שני חלקים: חלק א' הוא שו"ת וחלק ב' הוא דרשות לשבתות ומועדים. יצא לראשונה בוורשה תר"ב. ובהדפסות נוספות בירושלים-ניו יורק תרפ"ה (מהדורת תרפ"ה בהיברובוקס[4]), בפיוטרקוב תרנ"ו עם חידושים מבניו הרבנים משה שפירא ויששכר בר שפירא והספד על ר' אייזל בשם "עמק הבכא" של הבן הרב משה שהביא את החיבור לבית הדפוס (מהדורה זו הודפסה שוב בירושלים תשכ"ו ותשל"ד והובאה לדפוס בפעמיים האלו בידי זלמן שפירא, נין המחבר).
- נועם ירושלמי - מהפירושים החשובים על הירושלמי. כולל ארבעה כרכים שיצאו לראשונה בווילנה תרכ"ג-תרכ"ט: על סדר זרעים בתרכ"ג, על סדר מועד בתרכ"ו, על סדר נשים בתרכ"ח ועל סדר נזיקין בתרכ"ט. בירושלים תשכ"ח יצא דפוס צילום ראשון בשני כרכים (זרעים-מועד ונשים-נזיקין), ובירושלים תשנ"ב יצא דפוס צילום בידי זלמן שפירא.
- נחלת יהושע - חלק ראשון - שו"ת וחלק שני - דרשות וחידושים ודברי מוסר. יצא לאור בוורשה תרי"א. יצא דפוס צילום בירושלים תש"ל בהוספת מפתחות שנערכו על ידי ישראל קלפהולץ, ונוסף בירושלים תשל"ח שבו נוספו גם חידושים ותשובות בסוף. נכדו, זלמן שפירא (בן יחיאל), הביא את החיבור לבית הדפוס בדפוסי הצילום.
- עצת יהושע - ביאור על האגדה במסכת בכורות דף ח' בעניין השאלות ששאלו "סבי דבי אתונא" את רבי יהושע בן חנניה ותשובותיו. יצא לראשונה בווילנה תרכ"ח. בירושלים תשכ"ט יצא דפוס צילום יחד עם "מרבה עצה" ו"מרבה תבונה", וכך גם בברוקלין תשנ"ו בתוספת 24 עמ' שבהם מפתח חדש.
- מרבה עצה - ביאור של אגדות רבה בר בר חנה ועוד אגדות מהש"ס. יצא לאור בווילנה תר"ל. יצאו שני דפוסי צילום בירושלים תשכ"ט וברוקלין תשנ"ו יחד עם "עצת יהושע" ו"מרבה תבונה", כשבברוקלין נוספו 25 עמ' שבהם מפתח חדש.
- מרבה תבונה - מוסר. יצא לאור בווילנה תרל"ב. יצאו שני דפוסי צילום בירושלים תשכ"ט וברוקלין תשנ"ו יחד עם "עצת יהושע" ו"מרבה עצה", כשבברוקלין נוספו 24 עמ' שבהם מפתח חדש.
- שפת הנחל - דרשות לשבתות וימים טובים. יצא לאור בקניגסברג, תרי"ד.
- אבי הנחל - דרשות לשבתות ומועדים. יצא לאור בקניגסברג תרי"ז. יצאו דפוסי צילום בירושלים תשל"ב (נכדו זאב שפירא הביא החיבור לבית הדפוס), ובניו-יורק תשס"ג יחד עם "שפת הנחל".
- ימים טובים. יצא לאור בקניגסברג תרי"ט. יצא דפוס צילום בירושלים תשל"ג בתוספת מפתחות כשנכדו זאב שפירא הביא את החיבור לבית הדפוס, והדפסה זו הודפסה שוב בניו-יורק תשס"ג.
ילדיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב משה שפירא - רב בווילקומיר, מחבר "פני משה" על מסכת פסחים (יצא במקור בווילנה תרל"ב ובדפוס צילום בתשל"ה כשנכדותיו הביאו את החיבור לבית הדפוס) ועל הגדה של פסח (יצא במקור בוורשה תרנ"ה ובדפוסי צילום בירושלים תשמ"ב וכן בתשנ"ד בידי "ספריית בני תורה'" של "המוסד לעידוד לימוד התורה", וגם ניו-יורק תשנ"ח כרוך יחד עם הגדה עם ביאור "מים אדירים" של הרב ישראל מרדכי [בן הרב זאב יוסף] טונקלנג); "ברכת משה על הנ"ך (יצא לאור בפיוטרקוב תרס"ט ובדפוסי צילום בבני-ברק) תשל"ו ובניו-יורק תשנ"ג); 'דרשות מהר"ם' עם שו"ת בסופו (יצא בפיוטרקוב תר"ס ובדפוס צילום מוקטן ובהדפסה מצומצמת בירושלים תשמ"ב), וכן חיבר הערות וחידושים על "עמק יהושע" של אביו, בשם "שפת העמק".
- הרב יששכר בר שפירא - חידושיו צורפו להדפסת תרנ"ו של "עמק יהושע" שהביא לבית הדפוס אחיו הרב משה.
- יחיאל שפירא - בנו זאב שפירא הביא לבית הדפוס כמה מחיבורי סבו ר' אייזל.
- נחמה. אשת הרב יוסף שלופר.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אסתר רפאלי, רֵבּ אַייזְל חָרִיף, חייו ואמרי פיו, אסתר רפאלי, הוצאת "דבורה", ירושלים תש"ע. המחברת היא בת נינו שכתבה ספר מקיף עליו, על משפחתו והסובבים אותו. היא כללה בו את דור תלמידי הגר"א, רבותיהם של רבותיו, ועד לצאצאיו בימינו. הספר כולל מפות וצילומים ונספחים שונים, ובהם לוחות גנאלוגיים של צאצאי ר' אייזל חריף עד היום.
- יהודה ליב לוין, רבי אייזל חריף, הוצאת "נחליאל", ירושלים תשל"א.
- יהודה ליב הכהן מימון, שרי המאה, חלק ששי, פרק ד, ע' 62-49, מוסד הרב קוק: ירושלים תשנ"ט.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רשימת כתבי יהושע אייזיק שפירא באתר WorldCat Identities
- רשימת מאמרים על יהושע אייזיק שפירא באתר רמב"י
- 'שפירא, ר' יהושע־אייזיק ב"ר יחיאל („ר' אייזל חריף”)', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 101 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1299).
- רבי יהושע אייזיק שפירא חריף באתר MyTzadik.com
- פרסומיו של ר' יהושע אייזיקשפירא, בקטלוג המאוחד של הספריות בישראל
- לא תלך רכיל בעמך, סיפור מעשה עם ר' אייזיל חריף במדור "מעשה שהיה" בגרסה המקוונת של העלון "שיחת השבוע", גיליון 957, פרשת קדושים, כ"ז בניסן תשס"ה (6 במאי 2005)
- הפרק "גדולים ומפורסמים" ב"ספר הבדיחה והחידוד, על ר' אייזל בסיפורים 2335–2354.
- יהודה אריה לייב לוין, רבי אייזל חריף, ירושלים תשל"א, באתר אוצר החכמה (למי שאינו מנוי זמינים 150 העמודים הראשונים)
- מ. צינוביץ, הגאון רבי יהושע אייזיק שפירא (רבי אייזל חריף): (במלאות 75 שנה לפטירתו, תרל"ג–תש"ח), הצופה, 13 בפברואר 1948
- שלמה שבא, מה שהיה | הרב החריף, דבר, 9 במרץ 1973, המשך
- רבי אייזל חריף באתר תולדות ושורשים - עצי משפחה, 17 בדצמבר 2012
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מ. צינוביץ, הגאון רבי יהושע אייזיק שפירא (רבי אייזל חריף) ז"ל, הצופה, 13 בפברואר 1948. אך בספר 'רֵבּ אַייזְל חָרִיף, חייו ואמרי פיו' (אסתר רפאלי, ירושלים תש"ע) נטען, שאשתו של רבי מרדכי הייתה נכדתו של רבי יצחק אייזיק.
- ^ יצא לאור בוורשה תרנ"ח ובדפוס צילום בברוקלין תשנ"א בידי "מכון העתיקות: דפוס Copy Corner".
- ^ יצא לאור בווילנה תרל"א ובדפוס צילום מוקטן בניו יורק תשנ"א בידי "מכון העתיקות: דפוס Copy Corner".
- ^ הדפסה זו הובאה לדפוס בידי הרב אברהם שפירא, נכד המחבר והודפסה בירושלים תשנ"ב על ידי הוצאת "ספריית בני תורה" המיוחדת לבני ישיבות וכוללים.
| בקרת זהויות |
|
|---|