ירגזי שחור-סינר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןירגזי שחור-סינר
מצב שימור
conservation status: least concernנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
conservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
סדרה: ציפורי שיר
תת־סדרה: דמויי־דרור
משפחה: ירגזיים
סוג: פויסילה
מין: ירגזי שחור-סינר
שם מדעי
Poecile hypermelaenus
ברזובסקי וביאנקי, 1891
תחום תפוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ירגזי שחור-סינר (שם מדעי: Poecile hypermelaenus) הוא מין של ציפור שיר קטנה וחומה ממשפחת הירגזיים החיה ביערות הרריים בדרום סין ומיאנמר. נחשב בעבר לתת-מין של ירגזי ביצות,[2] אם כי פוצל ממנו. ירגזי שחור-סינר הוכרז כמין בסכנת הכחדה במיאנמר ב-4 במרץ 2020.[3]

מאפיינים פיזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ירגזי שחור-סינר הוא מין עוף קטן וחום באורך 11.5 ס"מ ומשקל 9–11.5 גרם. הראש שחור מבריק עם לחיים לבנות. הבטן בצבע בז' ירקרק, והגב בצבע חום-ירוק זית. על החזה והגרון כתם שחור גדול, מקור שמו.[4] אברות הזנב והכנפיים בצבע חום אפרפר. סוככות הכנף בצבע אפור כהה עם שוליים בצבע ירוק-זית. בכסות קיץ, הכיפה דהויה יותר, והגחון כהה ואפרפר יותר. דומה מאוד לקרוביו, ירגזי הרים וירגזי ביצות. הזנב קצר יותר מאצל ירגזי ביצות, הכתם השחור על החזה והגרון גדול יותר, והגחון ירקרק ולא חום. הזנב יחסית רבוע, כאשר אברות הזנב הקיצוניות קצרות רק במילימטר וחצי מהאמצעיות. אצל הצעירים, הכיפה דהויה, הלחיים צהבהבות, הגחון בז' חם ולא ירקרק, ואברות הזנב הקיצוניות עם שוליים לבנות. קשתית העין חומה כהה, והמקור שחור וקצר. כף הרגל בצבע אפור כחלחל. הכנף באורך 57–68.5 מ"מ אצל הזכרים ו-55–64 מ"מ אצל הנקבות. הזנב באורך 42.5–60 מ"מ. המקור באורך 9–11 מ"מ, וכף הרגל באורך 14–16.5 מ"מ. קריאות אופייניות נשמעות כ-"סטיפ" ו-"סי-סי" בקול גבוה ודק, "פסיופ" פוצץ, וגרגור "צ'רררר".[2]

תפוצה ובית גידול[עריכת קוד מקור | עריכה]

ירגזי שחור-סינר חי ביערות מחטניים הרריים בדרום סין וביערות מעורבים במיאנמר.[4] טווח התפוצה (כ–1,490,000 קמ"ר) של מין זה גדול, ולכן המין אינו מתקרב לסף סכנת הכחדה לפי קריטריון גודל הטווח. גודל האוכלוסייה לא כומת, אך לא סביר שהוא מתקרב לסף סכנת ההכחדה על פי קריטריון גודל האוכלוסייה. מגמת האוכלוסייה יציבה, ועל כן אין ירידה מהירה מספיק כדי להתקרב לסף סכנת הכחדה לפי קריטריון מגמת האוכלוסייה. על כן, ירגזי שחור-סינר מסווג כמין ללא חשש.[5] ירגזי שחור-סינר הוכרז כמין בסכנת הכחדה במיאנמר ב-4 במרץ 2020 על ידי מחלקת היערות של משרד משאבי הטבע ושימור הסביבה של מיאנמר (אנ').[3]

טקסונומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הירגזי שחור-הסינר תואר לראשונה על ידי שני חוקרים רוסים, מיכאיל ברזובסקי וולנטין ביאנקי בשנת 1891.[6] בעבר נחשב לתת-מין של ירגזי ביצות,[2] אך פוצל ממנו. במשך שנים רבות נחשב למין בסוג ירגזי ביחד עם רוב הירגזיים האחרים, אך מחקר משנת 2005 (גיל, סליקאס ושלדסון, 2005) מבוסס נתונים גנטיים ומורפולוגיים תמך בהפרדת הסוג פויסילה,[7] כפי שביצעו גופים אחדים, ובהם IUCN‏,[8] ITIS‏,[9] ו-IOC (אנ').[10]‏ תוצאות דומות חזרו במחקר מאוחר יותר (יוהנסון ואחרים, 2013), אם כי פוצלו מהסוג מספר מינים לסוג סיטיפרוס.[11] טקסון האחות של ירגזי שחור-סינר הוא ירגזי ביצות.

עץ פילוגנטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי טריץ' ואחרים (2017), העץ הפילוגנטי של הסוג (Poecile) הוא:[12]

פויסילה


ירגזי לבן-גבה (Poecile superciliosus)



ירגזי החרמון (Poecile lugubris)






ירגזי חלוד-חזה (Poecile davidi)





ירגזי שחור-סינר (Poecile hypermelaenus)



ירגזי ביצות (Poecile palustris)





ירגזי סצ'ואני (Poecile weigoldicus)




ירגזי פרסי (Poecile hyrcanus)



ירגזי הרים (Poecile montanus)









ירגזי סיבירי (Poecile cinctus)




ירגזי ערמוני-גב (Poecile rufescens)



ירגזי הדסון (Poecile hudsonicus)






ירגזי מקסיקני (Poecile sclateri)




ירגזי קרוליינה (Poecile carolinensis)




ירגזי שחור-כיפה (Poecile atricapillus)



ירגזי גמבל (Poecile gambeli)








קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ירגזי שחור-סינר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ירגזי שחור-סינר באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ 1 2 3 Simon Harrap, Tits, Nuthatches and Treecreepers, Bloomsbury Publishing, 2010-09-30, ISBN 978-1-4081-3518-1. (באנגלית)
  3. ^ 1 2 Wayback Machine, web.archive.org, ‏2021-02-18
  4. ^ 1 2 Black-bibbed Tit - eBird, ebird.org
  5. ^ Black-bibbed Tit (Poecile hypermelaenus) - BirdLife species factsheet, datazone.birdlife.org
  6. ^ M. Berezovskiĭ, V. L. Bīanki, G. N. Potanin, Ptitsy gansuiskago puteshestviia G. N. Potanina 1884-1887 : materialy po ornitologii Kitaia, glavnym obrazom iuzhnoi chasti provintsii Gansy, Sanktpeterburg :: Tip. I. Akademii nauk,
  7. ^ Frank B. Gill, Beth Slikas, Frederick H. Sheldon, Phylogeny of Titmice (Paridae): II. Species Relationships Based on Sequences of the Mitochondrial Cytochrome-B Gene, The Auk 122, 2005-01-01, עמ' 121–143 doi: 10.1093/auk/122.1.121
  8. ^ BirdLife International (BirdLife International), IUCN Red List of Threatened Species: Poecile hypermelaenus, IUCN Red List of Threatened Species, 2016-10-01
  9. ^ ITIS - Report: Poecile hypermelaenus, www.itis.gov
  10. ^ Waxwings and allies, tits, penduline tits – IOC World Bird List (באנגלית אמריקאית)
  11. ^ Ulf S. Johansson, Jan Ekman, Rauri C. K. Bowie, Peter Halvarsson, A complete multilocus species phylogeny of the tits and chickadees (Aves: Paridae), Molecular Phylogenetics and Evolution 69, 2013-12-01, עמ' 852–860 doi: 10.1016/j.ympev.2013.06.019
  12. ^ Christian Tritsch, Jochen Martens, Yue-Hua Sun, Wieland Heim, Improved sampling at the subspecies level solves a taxonomic dilemma – A case study of two enigmatic Chinese tit species (Aves, Passeriformes, Paridae, Poecile), Molecular Phylogenetics and Evolution 107, 2017-02, עמ' 538–550 doi: 10.1016/j.ympev.2016.12.014