ירגזי מצויץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןירגזי מצויץ
Lophophanes cristatus -Aviemore, Scotland-8 (2).jpg
מצב שימור
נכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חששconservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
סדרה: ציפורי שיר
תת־סדרה: דמויי־דרור
משפחה: ירגזיים
סוג: לופופאנס
מין: ירגזי מצויץ
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Lophophanes cristatus
ליניאוס, 1758
תחום תפוצה
Lophophanes cristatus distribution map.png
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ירגזי מצויץ (שם מדעי: Lophophanes cristatus) הוא מין של ציפור שיר קטנה ממשפחת הירגזיים. לירגזי המצויץ יש ציצה קטנה בצבעי שחור-לבן, מקור שמו, והוא אחד מבין ציפורי השיר האירופיות היחידות שיש להן ציצה.[2] הירגזי מצוי ביערות מחטניים ומעורבים באירופה.

מאפיינים פיזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הירגזי המצויץ הוא עוף קטן, אורכו 10.5–12 ס"מ, מוטת כנפיו 17–20 ס"מ ומשקלו 10–14 גרם.[3] הראש אפור, עם ציצה קטנה בצבעי שחור-לבן, סנטר שחור ועורף לבן. הגב, חום אפרפר והבטן בצבע בז'.[2] לירגזי 10 אברות יד (הארוכה ביותר היא האמצעית, באורך 54.5 מ"מ והקצרה ביותר היא הקיצונית), 9 אברות אמה (הארוכה ביותר היא הקיצונית, באורך 46.5 מ"מ, והקצרה ביותר היא הפנימית) ו-12 אברות זנב, כולן אפורות-חומות.[4] הפלומה חומה בצדו העליון של הגוף ואפורה בצידו התחתון.[5] יש לירגזי פס שחור בצורת 7 ליד העין והלחי, וצווארון שחור קטן.[6] הרגליים אפורות ירקרקות, הקשתית חומה בהירה עד אדמדמה והמקור שחור, צר וקצר.[3] הנקבה והזכר דומים, אך הצעירים חומים יותר והציצה פחות מחודדת.[5] הקריאה נשמעת כ–"קיליליליט" בקול ברור, חזק ומצלצל.[2]

התנהגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעיתים קרובות מצטרף ללהקות מעורבות בסתיו ובחורף. הוא אוכל על הענפים ועל הקרקע,[6] ולעיתים אף נתלה הפוך מענפים.[3] הירגזי ניזון מזחלים, זבובים, עכבישים,[7] חסרי חוליות אחרים ופגיות, ומחוץ לעונת הקינון (בחורף) הוא יאכל גם זרעים ופירות.[8] לעיתים קרובות הירגזי מאחסן מזון, אותו הוא אוכל מאוחר יותר.[3] הירגזים נוהגים לצוד ליד חזזיות, מכיוון שהן מושכות חרקים קטנים, שבתורם מושכים עכבישים, אותם הירגזים אוכלים. מקור מזון חשוב מאוד בעונות החמות הוא זחלים של עשים.[5] הירגזי הוא מין מונוגמי, שיוצר זוגות לכל החיים. הפרט הכי מבוגר שתועד היה בן 11 שנים ו–7 חודשים, בפינלנד.[9]

עונת הקינון מתחילה בסוף מרץ, אז הזוגות מתחילים לחפש מקום קינון מתאים.[5] הקן בצורת קערה ובנוי מטחבים, חזזית, שיער, צמר, נוצות, וקורי עכביש. הקן מוקם בחור בעץ, לרוב מת ומרקיב, או בגדמים, בחללים נטושים של נקרים וסנאים, ולעיתים רחוקות בקרקע, בחורים בגדרות, תיבות דואר, תיבות קינון ומבנים מעשה ידי אדם אחרים.[8] נמצאה העדפה לקינון בעצי אורן. הנקבה מטילה 4–8 ביצים לבנות (בממוצע חמש) עם נקודות אדומות בגודל 13×16 מ"מ בין אפריל למאי (באמצע אפריל ביערות אורן ובסוף אפריל–תחילת מאי ביערות אלון).[7] הדגירה מבוצעת על ידי הנקבה למשך 13–18 ימים, והגוזלים נשארים בקן עד הפריחה בגיל 16–18 יום,[5] אם כי הפרחונים תלויים בהוריהם עוד 18–21 יום.[2]

תפוצה ובית גידול[עריכת קוד מקור | עריכה]

הירגזי המצויץ מצוי ביערות מחטניים ומעורבים, חורשים, ומטעים.[6] בפנוסקנדיה, במערב אירופה ובמרכזה הוא נפוץ ביערות של אורן היערות (Pinus sylvestris) ואשוחית נורווגית (Picea abies). בדרום אירופה הוא נפוץ ביערות הרריים מעורבים. המין יציב ולא נוהג לנדוד, אך לעיתים ינדוד בחורף.[8] בהרי הפירנאים הוא נפוץ ביערות שדר (Betula spp.‎), ובספרד ביערות אלון השעם (Quercus suber).[5]

שימור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערכות טווח התפוצה (11,600,000 קמ"ר) וגודל האוכלוסייה (10,000,000-20,000,000 פרטים) גבוהות מאוד, ולכן המין אינו מתקרב לסף סכנת הכחדה לפי קריטריון גודל הטווח וקריטריון גודל האוכלוסייה. למרות העובדה שמגמת האוכלוסייה נמצאת בירידה, הירידה אינה מהירה מספיק כדי להתקרב לסף סכנת הכחדה לפי קריטריון מגמת האוכלוסייה. כתוצאה מכך, הירגזי המצויץ מסווג כמין ללא חשש.[8] יותר מ–95% מהאוכלוסייה חיים באירופה, בה מוערך שקיימים כ–6,100,000 זוגות, מה ששווה ל–12,200,000 פרטים.[5] מוערך כי מקננים בממלכה המאוחדת כ–1,500 זוגות, וחורפים בה 5,200–9,500 פרטים,[6] ובפינלנד מקננים 200,000–400,000 זוגות.[2] גודל האוכלוסייה נע ונד בהתאם למזג האוויר בחורף, כאשר חורפים קשים עלולים לפגוע קריטית באוכלוסייה. נוסף על כך, כריתות עצים בקנה מידה רחב גורמות לירידה באוכלוסייה בשוודיה וצ'כיה, ובמאה ה-18 גם בסקוטלנד. במרכז אירופה, זיהום אוויר הוא איום נוסף על המין. המין מוגן על ידי אמנת ברן לשימור חיות הבר ובתי הגידול של אירופה (אנ') נספח II.[8]

תפוצת תת-מינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לירגזי המצויץ 7 תת-מינים:[10]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ירגזי מצויץ בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ירגזי מצויץ באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ 1 2 3 4 5 Crested Tit, Lophophanes cristatus - Birds - NatureGate, luontoportti.com
  3. ^ 1 2 3 4 Crested Tit Bird Facts | Lophophanes Cristatus, The RSPB (בBritish English)
  4. ^ European Crested Tit (Lophophanes cristatus) - Feathers on featherbase.info, www.featherbase.info
  5. ^ 1 2 3 4 5 6 7 admin, Crested Tit (Lophophanes cristatus) – Planet of Birds (בAmerican English)
  6. ^ 1 2 3 4 ירגזי מצויץ - eBird, ebird.org
  7. ^ 1 2 Francisco ATIÉNZAR, Emilio BARBA, Leonard J. M. HOLLEMAN & Eduardo J. BELDA, [https://www.uv.es/pitroig/publicaciones/atienzar%20etal%20AOrnitol.pdf Nesting habitat requirements and nestling diet in the Mediterranean populations of Crested Tits Lophophanes cristatus], ACTA ORNITHOLOGICA Vol. 44 (2009) No. 2, 2009
  8. ^ 1 2 3 4 5 Crested Tit (Lophophanes cristatus) - BirdLife species factsheet, datazone.birdlife.org
  9. ^ EURING | Crested Tit, euring.org
  10. ^ ITIS - Report: Lophophanes cristatus, www.itis.gov
  11. ^ Lophophanes cristatus (ירגזי מצויץ) - Avibase, avibase.bsc-eoc.org