פויסילה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןפויסילה
Poecile atricapillus CT.jpg
Chestnut-backed chickadee.jpg
Poecile lugubris, Bulgaria 1.jpg
Poecile montanus kleinschmidti.jpg
מימין למעלה עם כיוון השעון: ירגזי שחור-כיפה, ירגזי החרמון, ירגזי הרים, וירגזי ערמוני-גב
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
סדרה: ציפורי שיר
תת־סדרה: דמויי־דרור
משפחה: ירגזיים
סוג: פויסילה
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Poecile
קאופ, 1829
תחום תפוצה
Poecile distribution map.png
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פויסילה (שם מדעי: Poecile) הוא סוג של ציפורי שיר ממשפחת הירגזיים בו 15 מינים החיים לאורך אירואסיה ואמריקה הצפונית ביערות ממוזגים. מקור השם המדעי ביוונית עתיקה, בה משמעות המילה ποικίλος (פויקילוס) היא צבעוני, מנוקד, מנומר, וכו'.[1]

הסוג תואר ב-1829 בידי החוקר הגרמני יוהאן יקוב קאופ אך במשך שנים נחשב לתת-סוג של הירגזי.

בני הסוג הם עופות קטנים בעלי כסות שחורה ולבנה לאורך פניהם ופלג הגוף העליון. הם נעים בקבוצות קטנות ביערות בחיפוש אחר חרקים וזרעים. המין ירגזי החרמון מצוי גם בישראל.[2] הירגזים מהסוג פויסילה חיים ביערות, חורשים, גינות, פארקים, צמחיית שיחים צפופה, שטחים עירוניים ושדות בחצי הכדור הצפוני. כל מיני הסוג מוגדרים כמינים ללא חשש.[3]

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיני הסוג הם ירגזים בינוניים בגודלם, אורכם נע בין 11–15 ס"מ, מוטת כנפיהם נעה בין 17–23 ס"מ, ומסתם 7–17 גרם. לרובם כיפה וסנטר שחורים-חומים ולחיים בהירות, בטן בצבע בז' (בין אוכרה ללבן) וגב, כנפיים וזנב אפורים.[4][5][2][6][7][8][9][10][11][12][13] לשני מינים (ירגזי לבן-גבה וירגזי גמבל) גבה לבנה שמפרידה את פס העיניים השחור מהכיפה.[9][14] לירגזים 10 אברות יד (מהן הארוכה היא האמצעית והקצרה היא הקיצונית), 9 אברות אמה (מהן הארוכה היא הקיצונית והקצרה היא הפנימית), וזנב שמורכב מ-12 אברות שיוצרות מניפה.[15][16] הרגל בצבע אפרפר, המקור שחור וקצר, וקשתית העין כהה.[4][6][17][8][9][7][5][18][12] חלק מהמינים בסוג משמיעים קריאה שנשמעת כ-"צ'יקדי-די-די!", מקור שם המינים האמריקאיים באנגלית, צ'יקדי (Chickadee).[19][17][6][20][12][21]

טקסונומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסוג תואר ב-1829 בידי החוקר הגרמני יוהאן יקוב קאופ אך במשך שנים נחשב לתת-סוג של הירגזי. מחקר משנת 2005 (גיל, סליקאס ושלדסון, 2005) מבוסס נתונים גנטיים ומורפולוגיים תמך בהפרדת הסוג פויסילה,[22] כפי שביצעו גופים אחדים, בהם IUCN‏,[23] ITIS‏,[24] ו-IOC (אנ').[25]‏ תוצאות דומות חזרו במחקר מאוחר יותר (יוהנסון ואחרים, 2013), אם כי פוצלו מהסוג מספר מינים לסוג סיטיפרוס.[26]

העץ הפילוגנטי של משפחת הירגזיים על פי יוהנסון ואחרים (2013):[26]



רמיזיים (Remizidae)


ירגזיים (Paridae)


ירגזי כיפת-אש (Cephalopyrus flammiceps)




ירגזי צהוב-גבה (Sylviparus modestus)




ירגזי סולטני (Melanochlora sultanea)







פרדליפרוס (Pardaliparus)



פריפרוס (Periparus)





באולופוס (Baeolophus)




לופופאנס (Lophophanes)




סיטיפרוס (Sittiparus)



פויסילה (Poecile)








ירגזי-כחול (Cyanistes)




מלאניפרוס (Melaniparus)




מכלולופוס (Machlolophus)




ירגזי קרקעי (Pseudopodoces humilis)



ירגזי (סוג) (Parus)













העץ הפילוגנטי של הסוג פויסילה (Poecile), על פי טריץ' ואחרים (2017), הוא:[27]

פויסילה


ירגזי לבן-גבה (Poecile superciliosus)



ירגזי החרמון (Poecile lugubris)






ירגזי חלוד-חזה (Poecile davidi)





ירגזי שחור-סינר (Poecile hypermelaenus)



ירגזי ביצות (Poecile palustris)





ירגזי סצ'ואני (Poecile weigoldicus)




ירגזי פרסי (Poecile hyrcanus)



ירגזי הרים (Poecile montanus)









ירגזי סיבירי (Poecile cinctus)




ירגזי ערמוני-גב (Poecile rufescens)



ירגזי הדסון (Poecile hudsonicus)






ירגזי מקסיקני (Poecile sclateri)




ירגזי קרוליינה (Poecile carolinensis)




ירגזי שחור-כיפה (Poecile atricapillus)



ירגזי גמבל (Poecile gambeli)








מינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם שם מדעי תמונה/איור תחום תפוצה:
ירגזי לבן-גבה Poecile superciliosus White-browed tit.jpg Poecile superciliosus distribution map.png
ירגזי החרמון Poecile lugubris Poecile lugubris, Bulgaria 1.jpg Poecile lugubris distribution map.png
ירגזי חלוד-חזה Poecile davidi Poecile davidi 1891.jpg Poecile davidi distribution map.png
ירגזי שחור-סינר Poecile hypermelaenus 副本 (33940763803).jpg Poecile hypermelaenus distribution map.png
ירגזי ביצות Poecile palustris Sumpfmeise1.jpg Poecile palustris distribution map.png
ירגזי סצ'ואני Poecile weigoldicus 川褐头山雀四川若尔盖巴西唐军.jpg Poecile weigoldicus distribution map.png
ירגזי פרסי Poecile hyrcanus Poecile hyrcanus 122184675.jpg
אין תמונה חופשית
ירגזי הרים Poecile montanus Poecile Montanus Kittila 20120307.JPG Poecile montanus distribution map.png
ירגזי סיבירי Poecile cinctus Poecile cinctus, Ivalo, Finland 1.jpg Poecile cinctus distribution map.png
ירגזי ערמוני-גב Poecile rufescens Chestnut-backed Chickadee 2154ab.jpg Poecile rufescens distribution map.png
ירגזי הדסון Poecile hudsonicus Poecile hudsonicus 3.jpg Poecile hudsonicus distribution map.png
ירגזי מקסיקני Poecile sclateri Mexican Chickadee (18189229812).jpg Poecile sclateri distribution map.png
ירגזי קרוליינה Poecile carolinensis Carolina Chickadee1 by Dan Pancamo.jpg Poecile carolinensis distribution map.png
ירגזי שחור-כיפה Poecile atricapillus Black Capped Chickadee (194562155).jpeg Poecile atricapillus distribution map.png
ירגזי גמבל Poecile gambeli Poecile gambeli baileyae, South Lake Tahoe, California 1.jpg Poecile gambeli distribution map.png

בני כלאיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המינים ירגזי שחור־כיפה וירגזי גמבל מזדווגים בטבע לאורך אזור החפיפה במערב ארצות הברית ודרום-מערב קנדה. המינים ירגזי סיבירי וירגזי הדסון מזדווגים בטבע באזור החפיפה בצפון מערב אמריקה הצפונית. נקבות ירגזי סיבירי וזכרי ירגזי הרים מזדווגים בטבע לאורך אזור החפיפה בצפון רוסיה ופנוסקנדיה. חלק מצאצאי הכלאיים פוריים. נקבות ירגזי ביצות וזכרי ירגזי הרים מזדווגים בטבע לאורך אזור החפיפה במערב אירופה. ירגזי שחור (Periparus ater) וירגזי הרים תועדו מספר פעמים בשנות ה-80 מזדווגים בטבע באזורים בהם תחומי התפוצה חופפים. המינים ירגזי מצויץ (Lophophanes cristatus), ירגזי ביצות וירגזי הרים מזדווגים בטבע בצפון אירופה. קיימים תיעודים ישנים (Ridgway, 1876; Suchetet, 1897) של רביית כלאיים בין ירגזי שחור-כיפה וירגזי דו-גוני (Baeolophus bicolor). קיים תיעוד ישן של רביית כלאיים בין ירגזי תכול וירגזי ביצות (Suchetet, 1897). בשנת 1995 תועדה רביית כלאיים טבעית בין ירגזי ביצות וירגזי מצוי בצרפת. קיימים תיעודים (Kuroda, 1937; Mishima, 1968) של רביית כלאיים בין ירגזי הרים וירגזי רבגוני (Sittiparus varius) מיפן.[28] תועדה גם רביית כלאיים בין ירגזי הדסון וירגזי שחור-כיפה.[29]

ב-2021, גראהם, גאזלי, אוטר ובורג חקרו את שיעורי ההכלאות במינים ירגזי שחור-כיפה, ירגזי גמבל, ירגזי הדסון וירגזי ערמוני-גב.מבין הפרטים שנבדקו מארבעת המינים, כ-5% הראו סימנים כלשהם לרביית כלאיים. נמצא כי הכלאה מתרחשת פי 2 יותר בקרב מינים קרובים פחות ממינים קרובים יותר, בניגוד למה שהיה מקובל לחשוב בעבר ולמצב בסוגים רבים אחרים, אם כי בתי גידול משותפים לא משפיעים על תדירות ההכלאות האופן משמעותי. בנוסף, שיעורי ההכלאות היו גבוהים יותר בבתי גידול בפארק עירוני מאשר בבתי גידול של יערות בר.[29]

כלאי ירגזי שחור-כיפה וירגזי קרוליינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתמונה מין פויסילה לא מזוהה, ככל הנראה ירגזי שחור-כיפה, ירגזי קרוליינה, או צאצא של רביית כלאיים של שני המינים.

המינים ירגזי שחור־כיפה וירגזי קרוליינה (Poecile carolinensis) מזדווגים בטבע, כאשר תועדו מקרים רבים של רביית כלאי בין זכרי ירגזי שחור־כיפה ונקבות ירגזי קרוליינה, ושל זכרי ירגזי קרוליינה ונקבות ירגזי שחור־כיפה. רביית הכלאיים מתרחשת לאורך רצועה שבה תחומי תפוצתם חופפים, העוברת בקנזס, מיזורי, אילינוי, אינדיאנה, אוהיו, פנסילבניה וניו ג'רזי. נוסף על כך, המינים מזדווגים גם לאורך הרי האפלאצ'ים). לאורך המאה העשרים האזור בו מתרחשות ההכלאות הפך צפוני יותר ויותר. לפי בראון ואחרים (2003), נקבות שני המינים מראות העדפה להזדווג עם זכרי ירגזי קרוליינה. הירגזי שחור־הכיפה וירגזי קרוליינה דומים מאוד במראם וגודלם, ולרוב הדרך להבדיל ביניהם היא בשיריהם. עם זאת, באזורים הקרובים לאזור ההכלאות, זיהוי על בסיס השיר קשה יותר (באזורים אלו, כל ירגזי ששר את השיר של שני הוריו או שיר לא טיפוסי הוא ככל הנראה הכלאה). שיטה יעילה יותר להבדיל בין המינים באזורים אלו היא בדיקה גנטית. ברונסון גרוב ובראון (2003) חקרו את הצלחת רביית צאצאי הכלאיים בהשוואה לרבייה של זוגות ירגזי שחור־כיפה וזוגות ירגזי קרוליינה. על אף שתנאי הסביבה היו דומים, הזוגות המעורבים הטילו פחות ביצים וגידלו פחות גוזלים עד לפריחת הגוזלים מהקן מאשר זוגות ירגזי שחור־כיפה וזוגות ירגזי קרוליינה. תוצאות אלו, אשר מבוססות על תצפיות של רבייה בטבע, מתאימות לשפע המידע מרביית כלאיים בשבייה, מה שמרמז שצאצאי כלאיים הם לרוב פחות פוריים מהמינים ה"טהורים". במוזיאון הסמית'סוניאן יש יותר ממאתיים דגימות של צאצאי כלאיים.[30]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פויסילה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Henry George Liddell, Robert Scott, A Greek-English Lexicon, ποικίλος, www.perseus.tufts.edu
  2. ^ 1 2 ציפורים, פורטל צפרות - אתר הצפרות הישראלי, www.birds.org.il
  3. ^ מיני הסוג באתר הרשימה האדומה של IUCN
  4. ^ 1 2 Carolina Chickadee | State of Tennessee, Wildlife Resources Agency, www.tn.gov (באנגלית)
  5. ^ 1 2 Ray MughalRaees Mughal is passionate about the beautiful birds, their lives all around the world In his free time, He Loves Reading Books, solitude., Mexican Chickadee (Poecile sclateri) - 5 Interesting Facts, Next Birds, ‏2021-01-26 (בAmerican English)
  6. ^ 1 2 3 Simon Harrap, Tits, Nuthatches and Treecreepers, Bloomsbury Publishing, 2010-09-30, ISBN 978-1-4081-3518-1. (באנגלית)
  7. ^ 1 2 Willow Tit Bird Facts | Poecile Montanus, The RSPB (בBritish English)
  8. ^ 1 2 Marsh Tit Bird Facts | Poecile Palustris, The RSPB (בBritish English)
  9. ^ 1 2 3 Mountain Chickadee Overview, All About Birds, Cornell Lab of Ornithology, www.allaboutbirds.org (באנגלית)
  10. ^ Oiseaux.net, Mésange à tête brune - Poecile hudsonicus - Boreal Chickadee, www.oiseaux.net (בצרפתית)
  11. ^ Grey-headed Chickadee (Poecile cinctus) -> Grey-headed Chickadee (Poecile cinctus) - BirdID's Bird Guide - Nord University - Birdid, www.birdid.no
  12. ^ 1 2 3 Chestnut-backed Chickadee Overview, All About Birds, Cornell Lab of Ornithology, www.allaboutbirds.org (באנגלית)
  13. ^ Caspian Tit - Poecile hyrcanus, www.iranianbirdingclub.com
  14. ^ White-browed Tit - eBird, ebird.org
  15. ^ Marsh Tit (Poecile palustris) - Feathers on featherbase.info, www.featherbase.info
  16. ^ Willow tit (Poecile montanus) - Feathers on featherbase.info, featherbase.info
  17. ^ 1 2 Boreal Chickadee Overview, All About Birds, Cornell Lab of Ornithology, www.allaboutbirds.org (באנגלית)
  18. ^ Sichuan Tit ID & Photos, Shanghai Birding 上海观鸟, ‏2020-09-05 (בAmerican English)
  19. ^ Kate Thome, Parus gambeli (mountain chickadee), Animal Diversity Web (באנגלית)
  20. ^ Norman Arlott, Ber van Perlo, Jorge R. Rodriguez Mata, Gustavo Carrizo, The Complete Birds of the World: Every Species Illustrated, Princeton University Press, 2021-09-07, ISBN 978-0-691-19392-2. (באנגלית)
  21. ^ Black-Capped Chickadee, National Wildlife Federation (באנגלית)
  22. ^ Frank B. Gill, Beth Slikas, Frederick H. Sheldon, Phylogeny of Titmice (Paridae): II. Species Relationships Based on Sequences of the Mitochondrial Cytochrome-B Gene, The Auk 122, 2005-01-01, עמ' 121–143 doi: 10.1093/auk/122.1.121
  23. ^ BirdLife International (BirdLife International), IUCN Red List of Threatened Species: Poecile hudsonicus, IUCN Red List of Threatened Species, 2016-10-01
  24. ^ ITIS - Report: Poecile hudsonicus, www.itis.gov
  25. ^ Waxwings and allies, tits, penduline tits – IOC World Bird List (בAmerican English)
  26. ^ 1 2 Ulf S. Johansson, Jan Ekman, Rauri C. K. Bowie, Peter Halvarsson, A complete multilocus species phylogeny of the tits and chickadees (Aves: Paridae), Molecular Phylogenetics and Evolution 69, 2013-12-01, עמ' 852–860 doi: 10.1016/j.ympev.2013.06.019
  27. ^ Christian Tritsch, Jochen Martens, Yue-Hua Sun, Wieland Heim, Improved sampling at the subspecies level solves a taxonomic dilemma – A case study of two enigmatic Chinese tit species (Aves, Passeriformes, Paridae, Poecile), Molecular Phylogenetics and Evolution 107, 2017-02-01, עמ' 538–550 doi: 10.1016/j.ympev.2016.12.014
  28. ^ Eugene M. McCarthy, Handbook of Avian Hybrids of the World, USA: Oxford University Press, 2006, עמ' 248–252, ISBN 0-19-518323-1. (באנגלית)
  29. ^ 1 2 Brendan A. Graham, Ian Gazeley, Ken A. Otter and Theresa Burg, Do phylogeny and habitat influence admixture among four North American chickadee (family: Paridae) species?, Journal of Avian Biology 52 no. 5, Nordic Society Oikos, Published by John Wiley & Sons Ltd, 2021 doi: 10.1111/jav.02695
  30. ^ Eugene M. McCarthy, Handbook of Avian Hybrids of the World, USA: Oxford University Press, 2006, עמ' 249, ISBN 0-19-518323-1. (באנגלית)