ירון מרגולין

ירון מרגולין
לידה	5 ביוני 1954 (בן 70); תֵּל עֲדָשִׁים, ישראל
תחום יצירה	מחול מודרני

ירון מרגולין (נולד ב-5 ביוני 1954) הוא רקדן וכוראוגרף ישראלי. נודע, בין השאר, כרקדן הישראלי הראשון שהופיע בעירום מלא על הבמה, ביצירה "נשים מקוללות" ^[1].

ביוגרפיה

ילדות

בשנת 1958 החל מרגולין ללמוד ריקוד בכפר הולדתו תל עדשים ובהמשך, משנת 1968 התקבל ללימודים אצל ירדנה כהן, כלת פרס ישראל, ממייסדי המחול הישראלי^[2].

קריירת מחול

בזכות כישרונו המרשים התקבל ב-1977 ללהקת בת שבע בהנהלת קאי לוטמן. הופעת הבכורה שלו בבת שבע הייתה כסולן בבלט המודרני "חדרים" (Rooms) בכוריאוגרפיה מאת אנה סוקולוב^[3].

בשנת 1978 פרש והחל להופיע עם סדנת המחול הירושלמית בניהולה של פלורה קושמן^[4]. את הרסיטל הראשון שלו יצר בשנת 1979, ויצא איתו לסיבוב הופעות ובשנת 1980 הופיע ברסיטל זה בברלין^[5]. בשנת 1982 יצא לסיבוב הופעות ברחבי מקסיקו והופיע לצד הרקדנית המקסיקנית רבקה סיט (Rebecca Sitt) בתוכנית דואט ישראלי^[6].

כישרונו ופרסומו בארץ ובעולם הביאו להופעת המחול הראשונה שלו בפסטיבל ישראל, בשנת 1986, עם להקתו "להקת מחול ירון מרגולין"^[6]. להפקה זו יצרה אנה סוקולוב עבורו את הריקוד "שיר" (Poem), בהשראת שירו של אדגר אלן פו.

מרגולין ייסד שתי להקות מחול: בשנת 1986 הקים את "להקת מחול ירון מרגולין"^[7], ובשנת 1999 ייסד להקת חובבים בשם "להקת המחול הרב-תרבותית" ובה הפעיל בני נער שהוגדרו כנוער במצוקה, נערים ערבים ממחנות הפליטים הופיעו, בלהקה זו, לצד עולים חדשים מחבר העמים ואתיופיה. עבור "להקת המחול הרב תרבותית" יצר את הסוויטה "מחולות בני שם" ויצא עמה לשני סבבי הופעות ברחבי אירופה.

מוריו

מרגולין החל ללמוד בגיל 4 אצל מרים אופיר בתל-עדשים (כפר הולדתו), המשיך ללמוד בחיפה אצל ירדנה כהן. לאחר שרותו הצבאי (אותו סיים כמפקד טנק בדרגת סמ״ר) התקבל ללימודי המחול אצל רינה שחם, למד בבית ספר בת-דור במלגה מלאה בן מוריו המרכזיים שם הייתה דורינה לאור, (בלט קלאסי) ומודרני למד אצל פלורה קושמן וכן לקח שעורי מחול מודרני עם יאיר ורדי, יגאל פרי ומורים רבים שהגיעו מארצות הברית. כמו כן למד בבת-שבע אצל קאי לוטמן, אנה סוקולוב, דונלד מקקיל, תרצה שפנאוף, דינה שמואלי ורינה שחם. מרגולין יצא להשתלם במודרה שבבריסל (בית הספר של מוריס בז׳אר ובלט המאה עשרים). מרגולין למד באותה תקופה גם בפריז ובבית הספר של האופרה בפריז, השתלם אצל קרולין קרלסון וז׳אן בבילה. בניו יורק למד אצל דון פרסוורסט ומרס קנינגהם.

שיטת מרגולין

מרגולין המציא ופיתח שפת מחול ייחודית: שיטת מרגולין, שנודעה כיעילה בפיתוח גמישות הרקדן. לדבריו, בעת שלמד בלט קלאסי, "ספגתי זעזוע קשה משיטות האימון והריקוד של הבלט הקלאסי הלוקות לדעתי בשימוש נוקשה ולא נכון בגוף". הזעזוע הביא אותו לחיפוש אחר דרך אחרת, חדשה, במישור התאורטי והמעשי כאחד. בין מי שהשפיעו עליו בדרך זו היו המורות למחול תרצה שפנוב ונעמי בהט^[6]. נקודת המוצא של מרגולין בגישה לתנועה היא הכרת הגוף וחוקי התנועה, נשימה נכונה, הרפיה ושימוש מדוד ונכון במאמץ ללא אילוץ ובלי לשבור את הרקדן^[2].

כתיבה וחיים אישיים

בשנות ה-90 מרגולין פעל כמבקר המחול של עיתון ירושלים. הוא פרסם מאמרים על ריקוד בירחון 'סטודיו', בשבועון דבר השבוע, ב"מחול בישראל" וב"מחול עכשיו". כמו כן פרסם מאמרים רבים ברשת האינטרנט באתר IsraelDance, חלקם מקושרים לערכים של האנציקלופדיה המקוונת של ynet. את ספרו "המחול הבלתי תלוי" כתב עם הפילוסוף הרומני ניקו הורודניצ'יאני.

מרגולין חי בירושלים, ועוסק בריפוי^[8]. הוא גרוש ויש לו שני ילדים.

יצירתו

נשים מקוללות

הפקת המחול הנודעת הראשונה שיצר "נשים מקוללות" עוררה תדהמה בקרב הקהל והתקשורת, של אותם זמנים, בשל נועזותה הבימתית^[9]. הריקוד בהשראת ארבעה משיריו של שארל בודלר ומוזיקה מאת סזר פרנק כלל לראשונה בישראל עירום מלא של נשים וגברים על בימת הריקוד. הופעת הבכורה התקיימה באולם צוותא תל אביב בשנת 1987 בשל חשש מהפגנות החרדים שימנעו את הופעת הבכורה בעיר מגוריו ירושלים. הריקוד של מרגולין זכה להד בינלאומי ולשבחי הביקורת^[10].

מחולות בני דוד

בשנת 1990 עלה הרסיטל השני של מרגולין "מחולות בני ברית-דוד" במסגרת פסטיבל ישראל^[11]. המחול הוצג בהופעת טרום בכורה בתיאטרון צל של להקת הבלט הנודעת בלט שטוטגרט בגרמניה.

יצירות נוספות

בשנת 1988 יצר את "מחול המוות", יצירת המשך ל"נשים מקוללות" שוב בהשראת שיר של שארל בודלר באותו השם^[12]

בשנת 1992 יצר את הדואט "התופת" בהשראת הקומדיה האלוהית מאת דאנטה אליגיירי וסונטת דנטה מאת פרנץ ליסט. ב"התופת" הופיע מרגולין לצד הרקדנית, תלמידתו יעל הרמתי.

בשנת 1996 יצר את המחול הראשון שלו בהשראת המחול הקלאסי מהמזרח "נר אל רירה" לתלמידתו הרקדנית גל חן ובשנת 1997 התקיימה הבכורה "פנטזיה איסלמית" בתיאטרון ירושלים, מופע בן כ-3 שעות שכלל מספר מחולות שיצר עבור רקדניות להקתו, וצמרת רקדניות הבטן של ישראל. הריקוד "אל חינה" עבור אביגיל קליין, רקדנית הבטן הנודעת של מועדון קראוון, ביפו הועלה במסגרת הפקה זו.

מלגות ואותות הוקרה

תעודת כבוד ככוריאוגרף מפסטיבל בראשוב על ריקודיו בתום מסע הופעות ברומניה, אפריל 1993.
מלגה על שם גרטרוד קראוס מקרן התרבות אמריקה-ישראל: 1977
מלגת לימודים מלאה מבית הספר בת-דור תל אביב לשנים: 1978-80
אות הוקרה מעיריית ירושלים על תרומתו לקידום נער וצעירים בירושלים לשנת 2000

פרסומים

"זיו התנועה", 1980
"המחול הבלתי תלוי, מהות, עיצוב וביצוע", מאת ניקו הורודניצ'יאני (נפתלי עירוני) וירון מרגולין. הספר יצא לאור בסיוע מכללת הדסה וקרן ירושלים, 1991.
"מחולות מן האולימפוס" מחקר של מרגולין על מכלול יצירותיה של שרה לוי תנאי, כלת פרס ישראל, בתוך "דרכה הכוריאוגרפית של שרה לוי תנאי", הוצאת תיאטרון מחול ענבל, 2002.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ירון מרגולין בוויקישיתוף

ירון מרגולין, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ ראו שיר חכם, היום שבו נולד הסקס הישראלי, באתר הארץ, 4 בינואר 2013
^ ¹ ² רחל בילסקי-כהן, מחול - האימפולס המוליד תנועה, כל העיר, 4 באפריל 1986
^ גיורא מנור, מילים של מחול -קלאסיקה מודרנית, על המשמר, 19 באוקטובר 1977
^ להקת מחול בירושלים, דבר, 19 בינואר 1978
עניי עירך - בעיר פועלות כיום ארבע להקות מחול, המקיימות פעילות רצופה ברמה מקצועית גבוהה, כל העיר, 24 ביולי 1987
^ יוסי גרבר, אמש במחול - רקדן ייחודי, מעריב, 1 ביוני 1980
^ ¹ ² ³ ניר בכר, כולם אומרים שאני כריזמאטי, כל העיר, 11 במאי 1990
^ אריה יאס, הרפייה על הבמה - לרקוד בלי להכנס ללחץ - מחר בתל אביב, הופעת הבכורה של להקת המחול של ירון מרגולין, מעריב, 13 בינואר 1986
^ טלי חרותי-סובר, מה הופך רקדן בלט לשעבר ל"מאסטר בהחלמת כליות"? שאלה טובה, באתר הארץ, 20 בספטמבר 2023
^ יואב גינאי, שרה הניג, מסע החשיפה של ירון מרגולין, כל העיר, 30 באוקטובר 1987
^ אליקים ירון, יופיים של המקוללים - תוכניתו ההדשה של ירון מרגולין היא מגובשת, בעלת ייחוד ברור וחותם אישי מובהק של יוצרה. היא גם תוכנית מורכבת של אמן צעיר, ההולך ומבשיל לעינינו, מעריב, 30 באוקטובר 1987
^ גבי אלדור, צליל אחד, רפוי ומייגע - ירון מרגולין, "מחולות בני דוד", חדשות, 7 ביוני 1990
^ אליקים ירון, ביקורת - לצאת מבודלייר - "מחול המוות" - להקת ירון מרגולי, מעריב, 1 באפריל 1988
יואב בירנברג, עטוף 48 שניות בלבד, חדשות, 27 במרץ 1988
"מחול המוות"/ להקת המחול של ירון מרגולין, תיאטרון ירושלים, כל העיר, 7 באפריל 1988

[1] ראו שיר חכם, היום שבו נולד הסקס הישראלי, באתר הארץ, 4 בינואר 2013

[בילסקי-כהן-2] ¹ ² רחל בילסקי-כהן, מחול - האימפולס המוליד תנועה, כל העיר, 4 באפריל 1986

[3] גיורא מנור, מילים של מחול -קלאסיקה מודרנית, על המשמר, 19 באוקטובר 1977

[4] להקת מחול בירושלים, דבר, 19 בינואר 1978
עניי עירך - בעיר פועלות כיום ארבע להקות מחול, המקיימות פעילות רצופה ברמה מקצועית גבוהה, כל העיר, 24 ביולי 1987

[5] יוסי גרבר, אמש במחול - רקדן ייחודי, מעריב, 1 ביוני 1980

[בכר-6] ¹ ² ³ ניר בכר, כולם אומרים שאני כריזמאטי, כל העיר, 11 במאי 1990

[7] אריה יאס, הרפייה על הבמה - לרקוד בלי להכנס ללחץ - מחר בתל אביב, הופעת הבכורה של להקת המחול של ירון מרגולין, מעריב, 13 בינואר 1986

[8] טלי חרותי-סובר, מה הופך רקדן בלט לשעבר ל"מאסטר בהחלמת כליות"? שאלה טובה, באתר הארץ, 20 בספטמבר 2023

[9] יואב גינאי, שרה הניג, מסע החשיפה של ירון מרגולין, כל העיר, 30 באוקטובר 1987

[10] אליקים ירון, יופיים של המקוללים - תוכניתו ההדשה של ירון מרגולין היא מגובשת, בעלת ייחוד ברור וחותם אישי מובהק של יוצרה. היא גם תוכנית מורכבת של אמן צעיר, ההולך ומבשיל לעינינו, מעריב, 30 באוקטובר 1987

[11] גבי אלדור, צליל אחד, רפוי ומייגע - ירון מרגולין, "מחולות בני דוד", חדשות, 7 ביוני 1990

[12] אליקים ירון, ביקורת - לצאת מבודלייר - "מחול המוות" - להקת ירון מרגולי, מעריב, 1 באפריל 1988
יואב בירנברג, עטוף 48 שניות בלבד, חדשות, 27 במרץ 1988
"מחול המוות"/ להקת המחול של ירון מרגולין, תיאטרון ירושלים, כל העיר, 7 באפריל 1988

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]