ישעיה הלוי הורוביץ

רבי ישעיה הלוי הורוביץ

לידה	1558 ה'שי"ח פראג, ממלכת בוהמיה
פטירה	24 במרץ 1630 (בגיל 72 בערך) י"א ניסן ה'שפ"ו? טבריה, האימפריה העות'מאנית
כינוי	השל"ה (הקדוש)
מקום קבורה	מתחם ציון קבר הרמב"ם, טבריה
תקופת הפעילות	? – 24 במרץ 1630
תחומי עיסוק	פרשנות התורה, פרשן תלמוד, פוסק
תפקידים נוספים	רב ראשי
רבותיו	רבי שלמה לייבושס ורבי מאיר מלובלין
חיבוריו	ספר שני לוחות הברית
שם השושלת	משפחת הורוביץ
אב	אברהם הורוביץ
צאצאים	שבתי שפטל הלוי הורוביץ (ווי העמודים)

קברו של השל"ה בטבריה, במתחם קבר הרמב"ם

פנחס פסיס, "ספר עטרת הלוים", מונוגרפיה העוסקת בתולדותיו של רבי ישעיה הלוי הורוויץ. 1902 ורשה. לחצו על התמונה לדפדוף בספר מעמוד 1

רבי ישעיה הלוי הורוביץ (נכתב גם "ישעיהו" ו"הורוויץ"), המכונה השל"ה או השל"ה הקדוש (ה'שי"ח, 1558 – תאריך הפטירה שגוי אך נתקבע י"א בניסן ה'ש"צ, 24 במרץ 1630 וכנראה טבת שפ"ו), היה מגדולי רבני אשכנז במאה ה-17. הוא נקרא בראשי תיבות על שם ספרו המפורסם, שני לוחות הברית.

קורות חייו

מלידתו ועד לעלייתו לארץ

נולד בפראג, בירת צ׳כיה, בשנת ה'שי"ח (1558)^{[דרוש מקור]} לרבי אברהם הלוי הורוויץ, צאצא למשפחת הורוויץ, משפחה מפורסמת וחשובה בפראג ממנה יצאו רבנים רבים. רבי אברהם הלוי היה תלמידו של הרמ"א וחיבר את הספר "חסד אברהם".

מילדותו הצטיין השל"ה בלימודיו, למד בלובלין בישיבה שבה לימד אביו, אצל רבי שלמה לייבושס (המכונה 'המהרש"ל השני') ורבי מאיר מלובלין (המהר"ם מלובלין) שהיו מגדולי רבני פולין במאה ה-16. לאחר מכן שימש ברבנות כאב בית דין במקומות רבים באיחוד הפולני-ליטאי ובאימפריה הרומית הקדושה בקהילות פוזנן ופרנקפורט דמיין. לאחר שגורשו היהודים מפרנקפורט על נהר המיין בשנת ה'שע"ד (1614), חזר לפראג ושימש שם ברבנות. נחשב כרב מחמיר.

בתקופת כהונתו בווינה נשא את חיה (בתו של ר' אברהם מויל). לאחר מות אשתו חיה בשנת ה'ש"ף (1620) החליט לעלות לארץ ישראל כדי לבסס ולהרחיב את היישוב היהודי בארץ, שלמען החזקתו טרח ואסף כספים עוד קודם לכן ולאור אמונתו בביאת המשיח שעתידה להתרחש במאה החמישית של האלף השישי לספירה היהודית^{[דרוש מקור]}.

חייו בארץ ישראל

השל"ה יצא למסע רגלי ארוך, הגיע דרך העיר חלב שבסוריה לירושלים, בשנת ה'שפ"ב (1622), ונתקבל בכבוד רב. הוא העיד כי במסעו לארץ ישראל עבר דרך סוריה כדי להיכנס לביתו של רבי שמואל ויטאל וללמוד זמן מה בכתבי "עץ חיים". טרם עלותו לירושלים נשא אשה שנייה.

בתקופה בה שהה השל"ה בירושלים, גדלה העיר במהירות בשל עלייה מסיבית של יהודים מכל התפוצות, וכך כתב השל"ה באחת מאיגרותיו: "כי תהילה לאל נעשה צר המקום בירושלים". תקופה זו של התעוררות יהודית בירושלים הייתה קצרה לאחר שבשנת 1624 השתלטה על העיר משפחת אבן פארוח' ובניה רדפו והכבידו על חיי היהודים במקום, אף השל"ה נאסר ביחד עם עוד 15 מרבני העיר על ידי מוחמד אבן פארוח' וכופר עצום נדרש בעבורם. הקהילה היהודית הקטנה בארץ ישראל, הצליחה בתחנונים לצמצם את סכום הכופר לאחד עשר אלפים גרוש ולשחררם.

לאחר שחרור הרבנים ממאסר, הם ברחו מירושלים וקבעו את מושבם בצפת. כעבור שלוש שנים, קבע השל"ה את מושבו בעיר טבריה, שם חי חמש שנים עד לפטירתו. צפת וטבריה היו באותם ימים מרכזים ללימוד הקבלה. השל"ה התמסר גם הוא ללימוד הקבלה וזאת שימשה יסוד לחיבורו הגדול "שני לוחות הברית". יש הטוענים^{[דרוש מקור]} שהשל"ה בחר את מקום מושבו בצפת לא רק בשל הסיבה שהייתה מרכז יהודי גדול, אלא גם משום שראה בה מקום מרכזי להחשת תהליך גאולת ישראל.

בנו של השל"ה היה רבי שבתי שפטל הלוי הורוביץ, ונודע כמחבר הספר 'ווי העמודים'. מקובל שהחוזה מלובלין (רבי יעקב יצחק הלוי הורוויץ, מגדולי החסידות במאה ה-18) הוא מצאצאיו, אם כי הקשר הגנאלוגי המדויק אינו ידוע.

חיבוריו

ערך מורחב – שני לוחות הברית (ספר)

חיבורו העיקרי של השל"ה, אשר התפרסם על ידי בנו שבתי שפטיל הלוי הורוביץ רק לאחר מותו, הוא "שני לוחות הברית", שחובר כשנתיים לאחר בואו לארץ ישראל, כצוואה לבני משפחתו, ובו הוא מצווה אותם להנזר מתענוגות העולם.

המדובר ביצירה חשובה בתחום המוסר היהודי. הספר כולל חידושי תורה, ודברי מוסר, ומדבר אף בשבח הישיבה בארץ ישראל, עקרון שהגשים השל"ה בגופו, על אף קשיים רבים וייסורים. עד היום משמש הספר כספר יסוד ביהדות, ורבה השפעתו על החסידות ובמיוחד על הבעל שם טוב. על שם הספר נקרא המחבר בפי כל "השל"ה הקדוש" (של"ה - ראשי תיבות של "שני לוחות הברית").

בשער ההוצאה הראשונה של הספר, מהשנים ה'ת"ח ה'ת"ט (1648-1649) מתואר הספר וכותבו באלה המילים:

אמרות טהורות, מפנינים יקרות, חבור על שתי תורות, בכתב ובפה מסיני מסורות, ערוכות וסדורות מהגיבור בגבורות, איש אלוקי בוצינא קדישא, מרא דארעא דישראל, החכם השלם בכל מידות וחוכמות, גלויות וסתומות, הגאון אשר שפעת יפעת אור תורתו זרח בכל התפוצות, מקצה אל קצה - כב' הרב מהר"ר ישעיה במהר"ר אברהם הלוי זצ"ל ממשפחת הורוויץ, הספון וטמון במנוחתו בארעא קדישא.

בארץ ישראל ערך השל"ה גם את סידורו המפורסם "שער השמים". הוא נתן לסידורו שם זה היות ששמו ישעיה עולה בגימטריה כמילת 'השמים' וכן מפני שבשבוע בואו לירושלים קראו בתורה את פרשת השבוע ויצא שבה אמר יעקב "וזה שער השמים".

מלבד אלו, פרסם השל"ה חיבורים נוספים - "שמות גיטין", "מצוות תפילין", "בגדי ישע" על סדר מועד, פירושים שונים להגדה של פסח, הגהות לרש"י, לטור, לזוהר, הגהות למרדכי ועוד.

השל"ה עסק בקבלה ובפרשנות לתורה על דרך הסוד. ויתרה מזאת היה נכסף לחשוף את כתבי האר"י שבתקופה זאת היו תחת חרם בשל חשש לאמינותם, ובעברו בסוריה בא אל רבי שמואל ויטאל לקרוא את כתביו.

תפילות השל"ה

השל"ה חיבר וליקט מספר תפילות. שתיים מהן זכו לפרסום רב.

המפורסמת שבתפילותיו היא תפילת אבות על הבנים, הידועה בכינוי תפילת השל"ה, הגם שאין הוא מחברה. השל"ה מעתיקה בספרו מהקדמונים (יש אומרים שחיברה רבי בנימין הלוי ולטענתם הוא מחבר הספר חמדת ימים) ומחבר התפילה הוא שכתב את הקדמתה הידועה 'ליבי אומר לי כי זמן המסוגל להתפלל אותה הוא בערב ראש חודש סיוון'. תפלה זו נדפסה ומצורפת בהרבה סידורי תפלה. קטע מתוך התפלה: ”...באתי לבקש ולחנן מלפניך שיהא זרעי וזרע זרעי עד עולם זרע כשר ואל ימצא בי ובזרעי ובזרע זרעי עד עולם שום פסול ושמץ, אך שלום ואמת וטוב וישר בעיני אלהים ובעיני אדם ויהיו בעלי תורה וכו' ותן להם בריאות וכבוד וכח, ותן להם קומה ויופי וחן וחסד, ויהיה אהבה ואחוה ושלום ביניהם, ותזמין להם זווגים הגונים מזרע תלמידי חכמים וכו'...”

תפילה נוספת שחיבר והודפסה בסידורים רבים, היא תפילה הנאמרת בין התחינות שלאחר תפילת שמונה עשרה, אשר פותחת במילים: "יהי רצון מלפניך ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו, שלא תעלה קנאת אדם עלי ולא קנאתי על אחרים, ושלא אכעוס היום ושלא אכעיסך, ותצילני מיצר הרע, ותן בלבי הכנעה וענווה...".

מותו וקבורתו

מקום מותו וקבורתו

קברו של השל"ה נמצא בטבריה, בחלקת קבר בה טמונים הרמב"ם, ורבי יוחנן בן זכאי על פי מקור מסוים. החלקה שופצה לאחרונה, ורבים נוהגים לפקוד את קברו ולהתפלל להיוושע בזכותו.

יש עוררין לגבי מיקום קברו בטבריה, שכן פסק שאין לצאת מירושלים, על פי דברי התלמוד "הכל מעלין לירושלים". אולם לפי הספר 'תולדות משפחת הורוויץ', שהודפס מעט לפני מלחמת העולם השנייה ונסמך במידת מה על הספר "כנסת ישראל", נכפה עליו לעזוב את ירושלים ומשם נדד לצפת וטבריה.

זמן פטירתו

על פי הכתוב על מצבתו בטבריה, הוא נפטר בי"א בניסן ה'ש"ץ (1630), אך היום והחודש הם כנראה תוצאת טעות, והשנה היא רק על פי השערה מסתברת.

בספר 'תולדות משפחת הורוויץ' (דרזדן תרצ"ה (1936) שוער שתאריך מותו של השל"ה היה בטבת ה'שפ"ו. מחבר הספר, צבי הירש הורוויץ, רב העיר דרזדן, הביא את דברי הרב חוקר השושלות אפרים זלמן מרגליות, אשר מצא בתוך ספרו של הרב נתן נטע שפירא 'מגלה עמוקות' רישום לשנת מות השל"ה כשנת ש"פ. הרב מרגליות קבע שמדובר בשגיאה, ושיער שהאות האחרונה הושמטה אך לא קבע מהי. במהדורה מאוחרת יותר רשם בתיקונים את שנת שפ"ג כשנת פטירת השל"ה. הרב הורוויץ חישב ושיער שמדובר לפחות בשנת שפ"ו, לפי הידיעה על הגעת השל"ה לטבריה בראש השנה של אותה שנה, אך לא מסר מקור למידע אודות שנת הגעתו לארץ ישראל. בנוסף, הביא את דברי סיני הוק (חוקר כתבים עבריים, בתחילת תקופת ההשכלה, נקרא גם שמעון האק) שסבר ששנת מותו של השל"ה היא שנת ש"צ. זאת על פי הקדמה לספר "ווי העמודים" של הרב שבתי בנו של השל"ה המספר שהשל"ה נפטר שנתיים לפני הדפסת הספר "שני לוחות הברית". אלא שלדברי הרב הורוויץ, הוק טעה לגבי שנת הוצאת ספר זה עצמו, וכן לגבי משמעות ההערה, שדיברה על סיום כתיבת הספר שנתיים אחרי הגעתו של השל"ה לארץ.

התאריך י"א בניסן עורר תהיה, מכיוון שלפי פרסום של צאצאי השל"ה בספר סידור השל"ה, הם נהגו בכל יום משבעת הימים שלאחר פטירתו לומר סליחות לפי הוראותיו וצוואתו, וכן להכריז על כך לדורות, אך בכל חודש ניסן ובמיוחד בימי חג הפסח המתחילים ארבעה ימים לאחר התאריך המדובר, אין לומר סליחות.

נפתלי וקשטיין בספרו 'ויתילדו' מצא את מקור הטעות. לראשונה הופיע התאריך "י"א בניסן" בספר "יקרא דחיי" משנת ה'תרפ"ח (1928 או 1929), שטעה בהעתקת דברי הספר דור ודור ודורשיו (וי"ו החיבור הראשונה בשם הספר מכוונת). התאריך י"א בניסן מופיע שם בשורת המידע שמעל לשמו של השל"ה ושייך למעשה למידע על נפטר אחר, ואילו בשורה של השל"ה היה כתוב רק: שנת ש"צ. וקשטיין מצא גם שחודש הפטירה "טבת" הרשום בספר "תולדות משפחת הורוויץ", גם הוא שגוי, ומגיע מהעתקה מוטעית מתוך הספר "כנסת ישראל", של מידע לגבי בריחתו של השל"ה מן הכלא ויציאתו מירושלים בטבת שפ"ו, אך בחלק זה של הפיסקה אינו עוסק במותו כלל.

הואיל ואין ידוע מתי יום ההילולא של השל"ה, רבים עולים לציונו בכ"ט באייר, ערב ראש חודש סיוון, לומר את נוסח התפילה המפורסמת על שמו, שהביאה בספרו: ”...חל עלינו חובת התפילה ובקשה לה' יתברך בכל צרכינו, כי הכול מאיתו יתברך... וביותר צריך זירוז להתפלל שיהיה לו זרע כשר עד עולם... ולבי אומר לי שעת רצון לתפילה זו בערב ראש חודש סיוון...”.

בית כנסת השל"ה

בית הכנסת העתיק בטבריה קיים מהמאה ה-16. ר' חיים ויטאל ב"ספר הגלגולים" מתאר את קדושתו הקדמונית של המקום, ומתאר שמורו האר"י נהג להתפלל שם בשל קדושת המקום. לימים סיפרו כי "בית הכנסת עבר ארבע רעידות אדמה, ותמיד שרד". האגדות מספרות על נסים גדולים שאירעו במתחם: נשים עקרות ילדו וחולים שביקרו במקום הבריאו בפתאומיות. סיפורי הנסים עברו מפה לאוזן, ובית הכנסת הפך למוקד עלייה לרגל ולאחד המקומות הקדושים ליהודים. בית הכנסת וסיפורי המופתים סביבו היוו מקור הכנסה לקהילה האשכנזית בטבריה, (כנגד מתחם קבר רבי מאיר בעל הנס לקהילה הספרדית) והם הפיצו אגדות רבות סביבו וגם הטמיעו שם בית הכנסת על שם השל"ה, אמור מעתה "בית כנסת השל"ה".

לפני כ-200 שנה הגיעה הקהילה היהודית האשכנזית המצומצמת בטבריה לכדי פת לחם, והוחלט למכור את מתחם בית הכנסת לצליינים יוונים. לפי הסכם המכירה נקבע כי תמורת סכום מסוים אפשר יהיה לפדות את המקום בחזרה. במהלך השנים בנו הצליינים על בית הכנסת את הכנסייה היוונית בטבריה. מאז מכירת המקום ניסו יהודים רבים לעלות ולבקר בבית הכנסת, חלקם בכוח, אך ללא הצלחה. חלקם ניסו למצוא את חוזה המכירה ולפדות את המקום, אך המסמך אבד בדמשק.^{[דרוש מקור]}

לאחרונה, ביקרו כמה יהודים לכמה דקות בבית הכנסת העתיק, הדבר היה לאחר פנייה של עסקנים לחבר מועצת העיר, איתן עובד, הקשור אל הפטריארך תיאופולוס מירושלים, ובכך הוענק אישור חד-פעמי לכניסתם של מספר מצומצם של יהודים למקום. בין המבקרים היה הרב דן סגל, צאצא של השל"ה וחבר הכנסת מאיר פרוש.

ראו גם

• משפחת הורוביץ

לקריאה נוספת

• רא"ל פרומקין, תולדות חכמי ירושלים חלק א' (תרל"ד) פרק ח' עמ' 111–122 (במהדורת ריבלין, תרפ"ח, עמ' 148–156).
• פינחס פסס, עטרת הלוים, ורשא תרס"ב.
• בן-ציון כץ, רבנות חסידות השכלה כרך א עמ' 48 ואילך.
• יצחק (אריק) זימר, ר’ אליקים גוטשלק רוטנבורג וויכוחו עם השל"ה, סיני פח, ג/ד (תשמא) 138-154.
• יוסף אביב"י, קבלת האר"י, מכון בן צבי, ירושלים 2008, עמ' 468–487.
• הרב מאיר כץ, מבוא לספר "שני לוחות הברית", מכון יד רמה, כרך א, חיפה תשנ"ב, עמ' יט-מג.
• מבוא לסידור השל"ה, מכון 'אהבת שלום', ירושלים תשנ"ח, כרך א' עמ' 25–30.
• אברהם דוד, איגרת ר’ ישעיה הורוויץ בעל השל"ה מירושלים אחרי שנת שפ"ב, קובץ על יד טז (תשסב) 223-247.
• שלמה גוטסמן, תשובה לרבינו השל"ה מכתי"ק, ישורון טו (תשסה) נ-פא.
• יעקב אלבוים, כללי הדרושים והאגדות ב’שני לוחות הברית’ לר’ ישעיה הורוויץ, מחקרי תלמוד ג,א (תשסה) 42-63.
• הרב יוסף מיכאל יוסקוביץ מבוא לשני לוחות הברית המבואר הוצאת עוז והדר ה'תש"ף

קישורים חיצוניים

• פרטים על קברו ואודותיו, אתר "כמעיין המתגבר"
• ישעיה הלוי הורוביץ, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• השל"ה הקדוש (אורכב 07.02.2009 בארכיון Wayback Machine) באתר "בית חב"ד"
• רבי ישעיהו הלוי הורביץ - השל"ה הקדוש, אתר MyTzadik
• ישעיה בן אברהם הורביץ (בערך 1565-1630), דף שער בספרייה הלאומית
• אכילת הודו לצאצאי השל"ה, "יוסיף דעת" מבית "שבת טיש", מכון "למשפחותם"

מספריו:

• שני לוחות הברית, אמשטרדם : דפוס עמנואל בנבנישתי, ת"ט, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
• ספר שני לוחות הברית - דפוס ראשון(הקישור אינו פעיל) באתר ספרים Online
• מצה שמורה באתר הספרייה הלאומית
• שני לוחות הברית (של"ה), באתר היברובוקס
• סידור שער השמים, באתר היברובוקס
• בגדי ישע, באתר היברובוקס
• דרך חיים - תוכחת מוסר, באתר היברובוקס
• על פי הספר ארץ ישראל יישובה של יצחק בן-צבי
• השל"ה ויחסו לארץ ישראל / הרב קלמן כהנא, בכתב עת המעיין, תשרי תשע"ז.

הערות שוליים

היסטוריה של עם ישראל

ה'שי"ח-ה'ש"ץ - השל"ה