כלא עכו

כלא עכו
	זאב ז'בוטינסקי בחצר כלא עכו, 1920
מידע כללי
סוג	בית סוהר
מיקום	עכו
מדינה	האימפריה העות'מאנית; המנדט הבריטי; ישראל (כיום)
קואורדינטות	32°55′25″N 35°04′09″E / 32.923611111111°N 35.069166666667°E

כלא עכו הוא בית סוהר שפעל מעל הקומה הראשונה של המצודה ההוספיטלרית שבעכו העתיקה בתקופת השלטון העות'מאני ובתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל. בתקופה העות'מאנית שימש המקום כארמון וכמרכז שלטוני, ובתקופת השלטון הבריטי תפקד ככלא מנדטורי בו היה גרדום. מתחם הכלא היה מבוצר ונחשב לשמור ומוגן היטב, בין השאר בזכות חומתו העבה והחפיר העמוק שמקיף אותו ממזרח ומצפון, ומי הים התיכון ממערב. מדרום גובל המבנה בסמטאות העיר עכו העתיקה.

היסטוריה

מבנה הכלא יועד בתחילה כארמון למשפחת המושל וכמרכז שלטוני עות׳מאני על ידי השליט הבדואי ששלט באזור הגליל דהאר אל עומר. המבצר שנבנה מעל להריסותיה הקבורות באדמה של המצודה הצלבנית שנבנתה במקום בשנת 1104, שימש לאורך שנים בית ומרכז לשליטים עות׳מאנים בהם אחמד אל-ג'זאר, סולימאן פחה, אבראהים פאשה ועוד.

ב-31 באוגוסט 1868, לאחר שהשלטונות העות'מאניים הגלו את הנביא הבהאי, בהאא אללה, לארץ ישראל, הוא נכלא יחד עם בני משפחתו בשבעה חדרים בקומה העליונה של האגף הצפון-מערבי של הכלא. הוא שוחרר בנובמבר 1870.

לקראת סוף התקופה העות׳מאנית הוסב חלק ממבנה הארמון לכלא ובשנת 1908 נכלאו בו שניים מחברי ארגון "השומר", צבי ניסנוב וחיים שטורמן.

באפריל 1920 נכלאו בכלא עכו זאב ז׳בוטינסקי יחד עם 19 מחבריו לאחר שניסו להגן על אנשי ירושלים בפרעות נבי מוסא. אסירים אלו, ואסירים נוספים בכלא, קיבלו חנינה והשתחררו ביולי 1920, עם הגעתו של הרברט סמואל, הנציב הראשון, לארץ ישראל ותחילת השלטון הצבאי הבריטי בארץ.

בתקופת המנדט הבריטי שימש מבצר עכו ככלא מנדטורי בריטי לגברים בלבד, אחד משני בתי הכלא המרכזיים בארץ, עכו וירושלים. הבריטים אסרו בכלא זה אסירי מחתרות, מ'ההגנה', האצ"ל והלח"י, ואסירים מוסלמיים שנעצרו במהלך המרד הערבי הגדול (חלקם גם הוצאו להורג שם), לצד אסירים פליליים, יהודים וערבים, ועצורים לפני משפט ששוכנו בחלק נפרד של כלא.

בכלא עכו המנדטורי פעל חדר גרדום ובו ניתלו לאורך שנות המנדט 77 אסירים, יהודים וערבים. בין אסירים אלו היו תשעה לוחמי המחתרות שכונו עולי גרדום והרוגי מלכות: שלמה בן-יוסף, מרדכי שוורץ, דב גרונר, יחיאל דב דרזנר, אליעזר קשאני, מרדכי אלקחי, מאיר נקר, אבשלום חביב ויעקב וייס. בתא הנידונים למוות כתב מיכאל אשבל בעודו ממתין לביצוע גזר דינו את מה שהפך לאחד מההמנונים המפורסמים של הלוחמים - "עלי בריקדות", מתוך מחשבה לקיים את הבטחתו לשרה לבני טרם מותו, אך הוא זכה בחנינה.

בכלא עכו היו מקרים בודדים של רשלנות רפואית בתקופת המנדט. בהם מקרה של פעיל צעיר, חבר האצ"ל אשר טרטנר, שנתפס בשעת תליית כרוזים של הארגון אחרי שבמהלך המרדף הוא נורה ברגלו. הוא הובל לכלא עכו, שם החוקרים הבריטים סירבו להעניק לו טיפול רפואי מספק עד שיחשוף את שותפיו. טרטנר סירב לשתף פעולה למרות מצבו שהלך והחמיר, וכעבור ארבעה שבועות הוא נפטר בכלא מהתפשטות הזיהום ברגלו.

מקרה נוסף של רשלנות רפואית הסתיים באופן דומה כאשר הלל יצחקי, מאסירי השוני בויז, חלה בדלקת תוספתן. לאחר תקופה קצרה של טיפול לא יעיל נפטר יצחקי בכלא המרכזי בירושלים.

ב-4 במאי 1947 התרחשה הפריצה לכלא עכו . כוחות של אצ"ל פוצצו את הקיר הדרומי של חומות הכלא ובעזרת אסירי אצ"ל ולח"י, שהוו את כוח הפריצה הפנימי, הצליחו לברוח 41 אסירי מחתרות. עשרים ושבעה מהאסירים הבורחים הצליחו להגיע אל בתי המסתור, תשעה נהרגו בהיתקלויות עם חיילים בריטים- שלושה לוחמים מהכח החיצוני ושישה לוחמים מהכח הפנימי וביניהם גונדר "שמשון" דב כהן מפקד הפעולה. שמונה מהכח הפנימי נתפסו והוחזרו אל הכלא וחמישה מהכוח החיצוני נתפסו ושלושה מהם - אבשלום חביב, יעקב וייס ומאיר נקר - נידונו למוות ונתלו בכלא עכו.

יומיים לאחר קום המדינה, ב-16 במאי 1948, כבשו לוחמי חטיבת כרמלי את עכו בפיקודו של משה כרמל, מפקד חזית הצפון ומאסירי המג' של ה"הגנה" בכלא ושחררו את כלא עכו.

לאחר קום המדינה שימש המקום כבית חולים פסיכיאטרי. ביולי 1981, לאחר שהושג הסכם עם ועד העובדים^[1], פונה בית החולים^[2] ובכלא הוקם מוזיאון אסירי המחתרות. עוד משמש המקום כיעד לעולי רגל בהאים. לאחר 15 שנות מחקר בעזרת מומחים מהטכניון, שומר המבנה, וכחלק מכך שוחזר מראהו הפנימי לזה של שנת 1920, ומעטפתו החיצונית הושבה לצורתה בעת המאבק במנדט הבריטי ב-1947^[3]. העבודות, במימונו של המרכז הבהאי העולמי, החלו בשנת 2003 והסתיימו ביוני 2004.

כיום משמש המבנה כמוזיאון אסירי המחתרות עכו, אחד מעשרת המוזיאונים של משרד הביטחון. המוזיאון מציג את סיפורם של אסירי המחתרות מה"הגנה", האצ"ל והלח"י בהתמקדות על שנתיים ספציפיות מהמנדט, 1946-1947. כמו כן, המוזיאון מספר על חיי היום יום של האסירים, העבודות, התאים בכלא, התנאים ואת סיפור הפריצה מכלא עכו.

כלא עכו 1948–1949. בשער מתנוסס השלט - "בית הכלא הצבאי"	כלא עכו 1964–1965. בשער מתנוסס השלט - "בית חולים לחולי נפש"
כלא עכו 1948–1949. בשער מתנוסס השלט - "בית הכלא הצבאי

ראו גם

הפריצה לכלא עכו
שיר אסירי עכו
אמיר גולדשטיין, גבור והדרה: עולי הגרדום והזיכרון הישראלי, יד בן צבי ומכון ז'בוטינסקי 2011.
אמיר גולדשטיין, כלא עכו : הנצחה, זיכרון, פוליטיקה, המורדים (תשסח) 296-323.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא כלא עכו בוויקישיתוף

מוזיאון אסירי המחתרות, באתר משרד הביטחון
יהושע כספי, ‏בתי-הסוהר בארץ-ישראל בתקופת המנדט הבריטי, קתדרה 32, יולי 1984
אוסף אצ"ל, כלא עכו - מכתבים של אסירים אל יקיר גולדנברג (הר-זהב), סימול התיק : כ 4 - 28/ 12, בארכיון מכון ז'בוטינסקי
אורין שחר, אורית סופר וולדימיר ביטמן, כלא עכו- מגדל האוצר: תיעוד כתובות, אתר רשות העתיקות - מינהל שימור, 2005
ורדית שוטן-הלל, יעקב שפר, ירדנה אתגר ויותם כרמל, כלא עכו- מגדל ז'בוטינסקי: תיארוך המבנה וסקר פיזי-הנדסי, אתר רשות העתיקות - מינהל שימור, 2005
קיר זיכרון לחברי ניל"י בכלא עכו, יומני כרמל אפריל 1954 (התחלה 7:02)

הערות שוליים

^ הסכם על סגירת בית החולים בעכו, דבר, 15 ביולי 1981
^ פונה בית החולים לחולי נפש בעכו, דבר, 19 ביולי 1981
^ Holy place restored and open to pilgrims

[1] הסכם על סגירת בית החולים בעכו, דבר, 15 ביולי 1981

[2] פונה בית החולים לחולי נפש בעכו, דבר, 19 ביולי 1981

[3] Holy place restored and open to pilgrims

[1]

[2]

[3]