סי היימן – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 64: שורה 64:
ב[[שנות האלפיים]], מנהלת היימן חברת הפקות עצמאית משלה בשם "היימן הפקות".
ב[[שנות האלפיים]], מנהלת היימן חברת הפקות עצמאית משלה בשם "היימן הפקות".


היימן נשואה בשנית ואם לשניים. מתגוררת כיום ב[[רמת השרון]].
היימן אם לשניים. מתגוררת כיום ב[[רמת השרון]].


ב-[[2015]] נפרדה מבעלה השני, רועי שוחט{{הערה|[http://celebs.walla.co.il/item/2910292 אחרי 20 שנה: סי היימן ובעלה נפרדו]}}.
ב-[[2015]] נפרדה מבעלה השני, רועי שוחט{{הערה|[http://celebs.walla.co.il/item/2910292 אחרי 20 שנה: סי היימן ובעלה נפרדו]}}.

גרסה מ־16:38, 13 בפברואר 2016


שגיאות פרמטריות בתבנית:מוזיקאי
פרמטרים [ שנות פעילות, רקע ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרי חובה [ סיווג ] חסרים

סי היימן
לידה 10 ביוני 1961 (בת 62)
קיבוץ בית אלפא
שם לידה סמדר היימן
מוקד פעילות ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1985 עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק זמרת
סוגה רוק, פופ, זמר עברי
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה גיטרה, מפוחית ופסנתר
חברת תקליטים NMC
האתר הרשמי של היימן
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
סי היימן מופיעה בפסטיבל ערד, 13 באפריל 1992

סי היימן (נולדה ב-10 ביוני 1961) היא זמרת, מוזיקאית ושחקנית ישראלית.

ביוגרפיה

היימן נולדה בקיבוץ בית אלפא בשם סמדר היימן, בתם של דליה, מטפלת אלטרנטיבית והמלחין נחום (נחצ'ה) היימן.

בשנת 1967 עזבו הוריה את ישראל לצרפת ולאחר מכן לבריטניה. בעקבות כינויי גנאי אנטישמיים שבני גילה הצמידו לשמה בלונדון, גמלה בליבה החלטה, כי כשתגיע לגיל בו תוכל לעשות זאת, תשנה באופן רשמי את שמה[1]. היימן בחרה בשם "סי", ששימש שם חיבה עבורה בקרב משפחתה[1].

ב-1973, בהיותה בת 12, חזרה מיוזמתה, ללא הוריה, לקיבוץ בית אלפא. הוריה שתמכו בהחלטתה ועמדו מאחוריה, נותרו עוד מספר שנים בלונדון וסמדר היימן חייתה אז בסטטוס של "ילדת חוץ" במשק בו נולדה. את שירה הראשון, אותו כתבה והלחינה בעצמה, הקליטה היימן ב-1974, כאשר הייתה בת 13. השיר נקרא "תן לנו לחיות", ואיתו התחרתה היימן בתחרות "גלבוזמר", שהנחה המורה שלה למוזיקה דוד עורי. השיר שארך כמעט שתי דקות זכה במקום הראשון, אבל לא דחף את היימן להקלטת אלבום בכורה.

בשנת 1985 התפרסמה היימן בסרט "שוברים" של אבי נשר. בסרט גילמה היימן דמות צעירה בשם גלדיס השואפת להיות כוכבת רוק. היימן שרה בסרט שני דואטים עם יזהר אשדות. באותה השנה הקליטה את השיר "באת אלי", שיצא כתקליט שדרים, ואת השיר "זהב טהור", שלא זכה להצלחה מיוחדת. בשנת 1986 החלה היימן להופיע במועדונים קטנים בתל אביב ומשכה תשומת לב בזכות תדמיתה הפרובוקטיבית ובאמרה שהיא רוצה לשיר כמו ג'ניס ג'ופלין.

בשנת 1987 הקליטה היימן את האלבום הראשון שלה עם "להקה מקומית". הטקסטים שבאלבום שילבו בין נושאים חברתיים, פוליטיים ונשיים, וכולם מלבד "לא עובדת בשביל אף אחד", שכתב רן עפרון, נכתבו והולחנו בידיה. בנוסף לשירה ניגנה היימן בפסנתר ויחד איתה ניגן באקורדיון אביה נחום היימן. באותה השנה היא השתתפה בפסטיבל שירי הילדים עם השיר "תנו לי גיטרה חשמלית".

בשנת 1988 יצא אלבומה השני שבו נכללו חידושים לשירים "כמו צמח בר" של רחל שפירא שהולחן על ידי אביה, "שחק אותה" של שלום חנוך ו"יורים ובוכים", שנפסל לשידור בראשית ימי האינתיפאדה בגלל תוכנו הפוליטי-תקשורתי. היימן לא משלבת כיום את השיר בהופעותיה. באותה השנה השתתפה היימן לראשונה בפסטיגל עם השיר "את לא לבד".

בשנת 1989 הקליטה היימן את אלבומה השלישי, "עובדים בכביש", שכלל את השירים "גרפיטי תל אביב 89", "עובדים בכביש", "בלוז לחייל כחול עיניים", "זה כואב" ו"בדרך מבית אלפא לוואדי ערה". בעקבות האלבום זכתה בתואר "זמרת השנה" במצעד הפזמונים השנתי של רשת ג' ב-1990. לאחר צאת האלבום ולאחר הופעות פרשה היימן לטובת גידול בנה תומר שנולד ב-1991 מנישואיה לזמר רן עפרון, שהיה שותף להקלטות שלה.

בשנת 1991 השתתפה היימן בשנית בפסטיגל עם השיר "בכל מצב" שזכה במקום השני, ושרה בחלק האומנותי את השיר "לא עובדת בשביל אף אחד".

בשנת 1994 הוציאה היימן את תקליטה הרביעי "נפגשים". את רוב השירים לאלבום כתבה והלחינה בעצמה ובהם שירים כמו "חצי עולם", "בוא נרוץ", "נפגשים", "חבקי אותי חזק" ו"אדית פיאף של תל אביב הקטנה", שנכתב לזכרה של השחקנית טליה שפירא. שיר מצליח נוסף היה "לב כזה" שכתבה היימן יחד עם אודי הניס.

בשנת 1995 השתתפה היימן בקדם האירוויזיון עם השיר "בטלוויזיה הלילה", שסיים במקום החמישי. ביולי אותה שנה החלה להופיע במחזמר "גריז", לצד צביקה הדר ואקי אבני. ב-1996 דובבה את חתולית בסדרת הטלוויזיה "חתולי חצר". בשנת 1998 שיחקה היימן בסרטו העלילתי של אלי כהן "באזז" המספר את סיפורם של שני הנערים בני ה-14 מהרצליה שרצחו את נהג המונית דרק רוט. באותה השנה היימן שרה את שיר הנושא של הסדרה "משפחה וחצי", "תגיד תודה שיש לך עיניים".

ב-1999 שרה היימן את הדואט "תמיד ביחד" עם יגאל בשן. השיר הופיע באלבומו של בשן מאותה שנה "תלוי רק בך".

בשנת 2001 הוציאה היימן את אלבומה החמישי "תחלמי בגדול" ובו היא חידשה מספר שירים כמו "תני לי לאהוב אותך" של מייק בראנט ומילים של אהוד מנור, "רואה לך בעיניים" של אתי אנקרי ו"שושן פרא" של ניק קייב וקיילי מינוג, אותו ביצעה עם דני ליטני.

בשנת 2002 הוציאה היימן דיסק אוסף כפול בשם "רגעי סי", שכלל את להיטיה עם להקה מקומית ולהיטי סולו, לצד שירי בונוס שלא הופיעו באלבומיה. חלק מהשירים הללו (כולל שירי הבונוס) אף הופיעו בגרסאות הופעה (LIVE), גרסאות מוקדמות, גרסאות רמיקס וגרסאות שהוקלטו במיוחד לאוסף. באלבום גם מופיע לראשונה על גבי דיסק שירה הראשון "תן לנו לחיות".

היימן היא גם פעילה חברתית. בשנת 2007 לקחה חלק מרכזי בכתיבת ובהקלטת השיר "רוח האדם", יחד עם המשוקם סיני מיתקי מעמותת "אנוש", המסייעת לנפגעי נפש ודוברת העמותה בשמת אדמון. הקשר בין היימן והעמותה, נולד בעקבות צעדת "בראש מורם". מלבד היימן, השתתפו בהקלטה אמנים שונים.

בשלהי שנת 2007 חידשה היימן את "שיר ארץ", שיר שבוצע במקור על ידי חוה אלברשטיין (מילים של נתן יונתן ולחן סשה ארגוב) בעיבוד של אריק רודיך. השיר הוא שיר הנושא של הסרט "רק כלבים רצים חופשי" בבימוי ארנון צדוק. כמו כן הוציאה היימן בשיתוף עם הדיג'יי מורן קריב ממוזיקה פלוס, רמיקס ללהיט הגדול שלה "גיבור גדול".

בסוף דצמבר 2008 יצא הסינגל הראשון "אני מחכה לגשם" (מילים של תרצה אתר, לחן יוסי פרץ), מתוך אלבומה הבא. בפברואר 2009 יצא הסינגל השני "עכשיו הכל בסדר, הימים הרעים עברו" (מילים של סי היימן ולחן של נחום היימן). במרץ 2009 יצא הסינגל השלישי "לא רוצה!!" (מילים ולחן: יוסי פרץ).

במאי 2009 יצא הדיסק החדש של היימן ושמו "שנה מעכשיו", בהוצאת התו השמיני. באוגוסט של אותה שנה שיחקה היימן תפקיד אורח בתפקיד עצמה בסדרה "דני הוליווד" המשודרת בערוץ yes.

משנת 2011 משתתפת היימן בתוכנית הטלוויזיה "בית ספר למוסיקה" בתור חברה בוועדה המקצועית, המופקדת על דירוג המתמודדים בתוכנית. היא המשיכה להיות חברת הוועדה גם בעונה השנייה ב-2013 ובעונה השלישית ב-2015.

בשנות האלפיים, מנהלת היימן חברת הפקות עצמאית משלה בשם "היימן הפקות".

היימן אם לשניים. מתגוררת כיום ברמת השרון.

ב-2015 נפרדה מבעלה השני, רועי שוחט[2].

דיסקוגרפיה

רשימת אלבומים

אלבומים בהם השתתפה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 לפי דבריה של סי הימן בראיון עם אהרל'ה ברנע בתוכנית הטלוויזיה "מחוץ לזמן", ערוץ הכנסת, 9 בנובמבר 2015
  2. ^ אחרי 20 שנה: סי היימן ובעלה נפרדו

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=סי_היימן&oldid=18136474"