יצחק סגי נהור – הבדלי גרסאות
| שורה 48: | שורה 48: | ||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
||
* {{אנצ יהודית|קישור=http://jewishencyclopedia.com/view.jsp?artid=187&letter=I}} {{כ}} |
* {{אנצ יהודית|קישור=http://jewishencyclopedia.com/view.jsp?artid=187&letter=I}} {{כ}} |
||
| ⚫ | |||
==הערות שוליים== |
==הערות שוליים== |
||
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}} |
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}} |
||
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=1160|מספר שנים=75}} |
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=1160|מספר שנים=75}} |
||
| ⚫ | |||
{{בקרת זהויות}} |
{{בקרת זהויות}} |
||
גרסה מ־18:34, 22 באוגוסט 2017
תבנית:רב רבי יצחק סגי נהור (1160–1235), היה מהמקובלים הראשונים בפרובנס שבצרפת, בנו של הראב"ד. מכונה סגי נהור (עיוור בארמית) כיון שהיה עיוור מלידה.
תולדותיו
רבי יצחק קיבל את חכמת הקבלה מאביו הראב"ד ומזקנו הראב"ד השני. היה רבם של רבי עזרא ורבי עזריאל מגרונה, רבותיו של הרמב"ן, שלפי דברי רבי חיים ויטאל המשיכו את שלשלת הקבלה. השפעתו על חוגי המקובלים הספרדים בדורו הייתה כה רבה, עד שבספרי המקובלים הספרדים מתקופתו הוא מכונה בכינוי "החסיד", בלי לפרט את שמו. רבינו בחיי מזכירו בתואר "אבי הקבלה".
חוקרי הקבלה הראשונים, צבי גרץ ומשה לנדואר, טענו כי רבי יצחק הוא מחדשה של תורת הקבלה היהודית בכלל, ויחסו לו את חיבור ספר הבהיר. החוקרים אברהם אליהו הרכבי וגרשם שלום חלקו עליהם, והוכיחו שהוא קיבל את יסודות הקבלה מרבותיו, ושספר הבהיר נתחבר על ידי מחבר אחר.
רבי מנחם ריקאנטי העיד עליו, שהיה מכיר בפני האדם שנולד אם הוא נשמה חדשה או נשמה שמוחזרה בגלגול. רבי יהודה החייט מעיד עליו שהיה מרגיש באוויר ששאף על יד מיטתו של חולה, אם יקום החולה מחליו או ימות.
המלחין הארגנטינאי אוסוולדו גוליחוב הלחין בשנת 1997 יצירה לקלרנית כליזמר ולרביעיית מיתרים בשם "חלומותיו ותפילותיו של רבי יצחק סגי נהור", בביצועו של דיוויד קרקאואר.[1]
חיבוריו
רוב חידושיו לא ראו אור בדפוס, וכתבי יד של פירושיו נמצאים בספריות שונות ברחבי העולם, רובן בספריית הוותיקן ברומא. שמועות משמו מובאות בספרי מקובלים שונים, כדוגמת ספר החייט (פרק יד). בין חיבוריו שבכתב יד הוא ביאור מעשה בראשית, מובא בספרי המקובלים הראשונים.
חיבוריו שהודפסו:
- מכתב לרמב"ן ורבינו יונה בענייני קבלה, הודפס על ידי גרשם שלום בספר ביאליק, תל אביב תרצ"ד.
- פירוש לספר יצירה, נדפס כנספח ל"הקבלה בפרובאנס", ירושלים תשכ"ג.
- סוד הדלקת נרות חנוכה, בתוך ספר הזיכרון לר' יצחק הוטנר, מכון ירושלים, תשמ"ד, ובתוך גנוזות כרך ג. חידושי מנהגים שונים שנמצאו בו עוררו פולמוסים הלכתיים.[2]
לקריאה נוספת
- גרשם שלום, הקבלה בפרובנס - חוג הראב"ד ובנו ר' יצחק סגי נהור, ירושלים תשל"ט
- חביבה פדיה, השם והמקדש במשנת ר' יצחק סגי נהור - עיון משווה בכתבי ראשוני המקובלים, ירושלים תשס"א
- חביבה פדיה, "פגם ותיקון של האלהות בקבלת ר' יצחק סגי נהור", מחקרי ירושלים במחשבת ישראל 6 (תשמ"ז) [=ראשית המיסטיקה היהודית באירופה, בעריכת יוסף דן], עמ' 157-28
- חביבה פדיה, "שכבת העריכה הפרובנסאלית בספר הבהיר", מחקרי ירושלים במחשבת ישראל 9 [ספר היובל לשלמה פינס ב (תש"ן)], עמ' 164-139
קישורים חיצוניים
- יצחק סגי נהור, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ The Dreams and Prayers of Isaac the Blind, באתר klezmershack
- ^ לדעת ר' יחיאל גולדהבר "סוד הדלקת נרות חנוכה" אינו מרבי יצחק סגי נהור. "מיני הנר והמנורה המהודרים לנר חנוכה (א)", תשע"א עמ' יא.
| תקופת חייו של הרב יצחק סגי נהור על ציר הזמן |
|---|
 |
