ג'אמו וקשמיר (מדינה) – הבדלי גרסאות
קובץ על יד (שיחה | תרומות) מ הוספת קישור להפסקת אש |
מ ←הסכסוך בקשמיר: קישורים פנימיים |
||
| שורה 57: | שורה 57: | ||
ב-[[1965]] פלשו כוחות [[גרילה]] בתמיכת פקיסטן לקשמיר ההודית. אחרי חמישה שבועות של קרבות הושגה הפסקת אש בעזרת האו"ם. מקובל כיום לראות במלחמה זו ניצחון הודי, כיוון שפקיסטן נכשלה במטרתה לכבוש את קשמיר. |
ב-[[1965]] פלשו כוחות [[גרילה]] בתמיכת פקיסטן לקשמיר ההודית. אחרי חמישה שבועות של קרבות הושגה הפסקת אש בעזרת האו"ם. מקובל כיום לראות במלחמה זו ניצחון הודי, כיוון שפקיסטן נכשלה במטרתה לכבוש את קשמיר. |
||
בחורף [[1999]] פלשו חיילים פקיסטניים לעיר [[קרגיל]] שבקשמיר, בתקופה שבה עמדות הצבא בהרים אינן מאוישות. הודו כבשה בחזרה את כל השטח שתפסה פקיסטן. במקביל פתחו הודו ופקיסטן ב[[מרוץ חימוש]] שבסופו פיתחו שתי המדינות [[נשק גרעיני]]. שרידי העימות ניכרים גם בימים אלה, בפיגועי טרור תכופים המתרחשים במדינה, וכן בעימותי גבול מוגבלים בין צבאות הודו ופקיסטן. |
בחורף [[1999]], התרחשה [[מלחמת קרגיל]], במסגרתה פלשו חיילים פקיסטניים לעיר [[קרגיל]] שבקשמיר, בתקופה שבה עמדות הצבא בהרים אינן מאוישות. הודו כבשה בחזרה את כל השטח שתפסה פקיסטן. במקביל פתחו הודו ופקיסטן ב[[מרוץ חימוש]] שבסופו פיתחו שתי המדינות [[נשק גרעיני]]. שרידי העימות ניכרים גם בימים אלה, בפיגועי טרור תכופים המתרחשים במדינה, וכן בעימותי גבול מוגבלים בין צבאות הודו ופקיסטן. |
||
== פוליטיקה וממשל == |
== פוליטיקה וממשל == |
||
גרסה מ־03:21, 12 ביולי 2018
שגיאות פרמטריות בתבנית:עיר
פרמטרים ריקים [ שנת מטרופולין ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
'אזור זמן: +5.5' אינו ערך חוקי
פרמטרים [ שנת אוכלוסייה, שנת צפיפות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 סמל ג'אמו וקשמיר | |
 | |
| רכס קארקוראם ליד העיר לדאק | |
| מדינה |
 הודו |
|---|---|
| מושל | Narinder Nath Vohra |
| רשות מחוקקת |
הפרלמנט של ג'אמו וקשמיר  |
| נפות במדינה | 22 |
| בירת המדינה | ג'אמו |
| שפה רשמית | קשמירית, אורדו |
| תאריך ייסוד | 26 באוקטובר 1947 |
| שטח | 222,236 קמ"ר (דירוג: 5) |
| גובה | 327 מטרים |
| תאריך נטישה |
30 באוקטובר 2019 |
| אוכלוסייה | |
| ‑ במדינה | 12,548,926 (דירוג: 19, 2011) |
| ‑ צפיפות | 45.31 נפש לקמ"ר (דירוג: 26, ) |
| קואורדינטות | 34°05′N 74°50′E / 34.08°N 74.83°E |
| אזור זמן | UTC +5.5 |
| http://jkgad.nic.in | |
  | |
ג'אמו וקשמיר היא מדינה בצפון הודו, בהרי ההימלאיה. היא גובלת בצפון ובמזרח בסין בחבלים שינג'יאנג וטיבט, במערב ובצפון-מערב בפקיסטן, ובדרום - במדינות הודו הימאצ'ל פרדש ופנג'אב. המדינה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים: ג'אמו, עמק קשמיר ולדאק.
הדתות הנפוצות בה הן אסלאם, הינדואיזם, בודהיזם וסיקיזם. שפות עיקריות נוספות המדוברות בה הן (בנוסף לקשמירי ואורדו הרשמיות) דוגרי, הינדי, לדאקי, פוריג, טיבטית ואנגלית. ג'אמו וקשמיר היא המדינה היחידה בהודו בה יש רוב מוסלמי.
בירת הקיץ של המדינה היא סרינגאר ובירת החורף היא ג'אמו.
היסטוריה
הסכסוך בקשמיר
ערך מורחב – קשמיר
החל מחלוקת הודו בשנת 1947 עומד חבל קשמיר במוקד הסכסוך הטריטוריאלי בין הודו לבין פקיסטן.
קשמיר עמדה במרכזן של שלוש מלחמות בין המדינות: ב-1947 פלשו כוחות לא-רשמיים בתמיכת פקיסטן לקשמיר, אחרי שהמדינה ניתנה להודו על ידי המהראג'ה שלה, הארי סינג, אף על פי שהיה בה רוב מוסלמי. האו"ם הצליח להשיג הפסקת אש כשהמדינה מחולקת דה-פקטו בין פקיסטן (כשליש משטח קשמיר) והודו (כשני שלישים, כולל עמק קשמיר העשיר והפורה יותר).
ב-1965 פלשו כוחות גרילה בתמיכת פקיסטן לקשמיר ההודית. אחרי חמישה שבועות של קרבות הושגה הפסקת אש בעזרת האו"ם. מקובל כיום לראות במלחמה זו ניצחון הודי, כיוון שפקיסטן נכשלה במטרתה לכבוש את קשמיר.
בחורף 1999, התרחשה מלחמת קרגיל, במסגרתה פלשו חיילים פקיסטניים לעיר קרגיל שבקשמיר, בתקופה שבה עמדות הצבא בהרים אינן מאוישות. הודו כבשה בחזרה את כל השטח שתפסה פקיסטן. במקביל פתחו הודו ופקיסטן במרוץ חימוש שבסופו פיתחו שתי המדינות נשק גרעיני. שרידי העימות ניכרים גם בימים אלה, בפיגועי טרור תכופים המתרחשים במדינה, וכן בעימותי גבול מוגבלים בין צבאות הודו ופקיסטן.
פוליטיקה וממשל
ג'אמו וקשמיר היא המדינה היחידה בהודו שנהנית מאוטונומיה מיוחדת לפי סעיף 370 בחוקת הודו. בנוסף על כך, גא'מו וקשמיר היא המדינה היחידה בהודו שלה יש דגל וחוקה משלה. בשנים האחרונות תנועת הבדלנות בקשמיר נמצאת בירידה, אם כי היא עדיין קיימת.
לאור חוקת הודו, שיטת השלטון ג'אמו וקשמיר היא דמוקרטיה פרלמנטרית וייצוגית. הפרלמנט הוא דו מושבי וחברים בו כ-123 נציגים הנבחרים בבחירות אישיות (87 בבית התחתון ו-36 בבית העליון). למושל יש את הסמכות להציב שתי מועמדות נשים מטעמו, אם הוא סבור שלנשים אין ייצוג מכובד. הפרלמנט במדינה הוא היחד בהודו שתקופת כהונתו היא 6 שנים, זאת בניגוד לנורמה הארצית של 5 שנים.
בשנת 1990 התקבל חוק המעניק סמכויות מיוחדות לכוחות הביטחון המזוינים. חוק זה נתקל בהתנגדות עזה מצד הארגונים Human Rights Watch ואמנסטי אינטרנשיונל. דו"ח חירות בעולם העניק לג'אמו וקשמיר דירוג של "חופשי באופן חלקי".
מחוזות
תבנית:השלמה מדינת ג'אמו וקשמיר מחולקת ל-14 מחוזות:
- עננטנאג- בעמק קשמיר, 3,980 קמ"ר, 1,170,000 נפש, בירתו קרויה איסלאמאבאד כמו בירתה של פקיסטן
- באראמולה, אוכלוסייה 1,150,000 ב-2001
- בדגאם
- דודה - המחוז השלישי בגודלו (11,691 קמ"ר), 525,000 נפש ב-2001
- ג'אמו - 12,378 קמ"ר, 2,718,113 נפש ב-2001
- קארגיל - (אחד משני מחוזות לאדאק, המחוז השני בשטחו, 14,086 קמ"ר, אוכלוסייה 140,000 נפש)
- קטוע - 2,651 קמ"ר
- קופווארה - בעמק קשמיר
- לה - אחד משני מחוזות לדאק, המחוז הגדול במדינה, 45,110 קמ"ר, 118,000 נפש ב-2001
- פולוואמה - שטח 1,398 קמ"ר, אוכלוסייה 649,000 ב-2001
- פונץ' - המחוז הקטן במדינה
- ראג'ורי - הופרד מפונץ' ב-1967, (שטח 2,630 קמ"ר)
- סרינגאר - בעמק קשמיר, שטחה 141 קמ"ר, אוכלוסייה של 900,000 נפש ב-2001
- אודאמפור - אוכלוסייה של כ-700,000 נפש ב-2001
דמוגרפיה
| חלוקת האוכלוסייה על פי דת בעמק קשמיר | |
| אסלאם | 95% |
| הינדואיזם, אחרים | 4% |
| חלוקת האוכלוסייה על פי דת בג'אמו | |
| אסלאם | 28% |
| הינדואיזם | 66% |
| סיקיות, אחרים | 4% |
| חלוקת האוכלוסייה על פי דת בלדאק | |
| אסלאם | 44% |
| בודהיזם | 50% |
| הינדואיזם, אחרים | 5% |
האוכלוסייה במדינה זו מגוונת מאד, בקשמיר ובחלק המערבי של לדאק יש בעיקר מוסלמים, בג'אמו יש בעיקר הינדואים, ובחלק המזרחי של לדאק ובזנסקאר יש בעיקר בודהיסטים.
בשנים 1990-1989 אולצו כ-350 אלף פנדיטים הינדואים לעזוב את קשמיר בעקבות פרעות מצד קיצונים מוסלמיים, ובכך היטו את הכף לשליטה דמוגרפית מלאה של המוסלמיים בעמק קשמיר.
מבין השפות הדומיננטיות במדינה ניתן למנות את האורדו, הינדית, פנג'אבי, פאהארי ופשטו. האורדו נחשבת לשפה הדומיננטית ביותר במרחב הציבורי, ונחשבת לשפה "נייטרלית" במרחב כה מגוון מבחינה אתנית.
אקלים
טבלת מזג אוויר
| חודש | לדאק | קשמיר | ||
| לילה | יום | לילה | יום | |
| ינואר | 13- | 1- | 2- | 5 |
| פברואר | 12 - | 1 | 1- | 7 |
| מרץ | 6- | 7 | 3 | 14 |
| אפריל | 1- | 13 | 7 | 19 |
| מאי | 1 | 16 | 11 | 24 |
| יוני | 7 | 20 | 14 | 29 |
| יולי | 10 | 25 | 18 | 31 |
| אוגוסט | 10 | 24 | 18 | 31 |
| ספטמבר | 6 | 21 | 12 | 28 |
| אוקטובר | 1- | 15 | 5 | 22 |
| נובמבר | 7- | 8 | 1- | 16 |
| דצמבר | 11- | 2 | 2- | 9 |
כלכלה
הכלכלה המקומית מבוססת בעיקר על חקלאות. הזעפרן המקומי נמכר בכמויות גדולות ברחבי העולם ומביא למדינה מטבע חוץ אשר תורם רבות לצמיחה הארצית. היצוא החקלאי של ג'אמו וקשמיר כולל תפוחים, שעורה, דובדבנים, תירס, דוחן, תפוזים, אורז, אפרסקים, אגסים, זעפרן, דורה, ירקות וחיטה. זאת בעוד שהיצוא התעשייתי כולל עבודות יד ושטיחים. התעשייה הארצית סובלת מקשיים הכוללים שטח מאוד הררי ומחסר בחשמל. לכן, השלטון המקומי והארצי פועלים על מנת לפתח את התעשייה ובכך למשוך משקיעים זרים.
אחוז העוני במדינה נחשב לאחד מהנמוכים בהודו.
תחבורה
קישורים חיצוניים
| המדינות והטריטוריות של הודו | ||
|---|---|---|
| מדינות | אוטר פרדש • אוטראקהאנד • אודישה • אנדרה פרדש • אסאם • ארונאצ'ל פרדש • ביהר • ג'הרקאנד • גואה • גוג'ראט • הימאצ'ל פרדש • הריאנה • טמיל נאדו • טלנגאנה • טריפורה • מאדהיה פרדש • מניפור • מגהלאיה • מהאראשטרה • מיזוראם • מערב בנגל • נאגאלנד • סיקים • פנג'אב • צ'האטיסגאר • קרנאטקה • קרלה • ראג'סטאן | 
|
| טריטוריות איחוד | איי אנדמן וניקובר • ג'אמו וקשמיר • דאדרה ונאגר האוולי ודאמאן ודיו • טריטוריית הבירה הלאומית דלהי • לדאק • לקשאדוויפ • פודוצ'רי • צ'אנדיגאר | |
| מדינות לשעבר | איחוד המדינות המזרחיות • איחוד מדינות פטיאלה ופנג'אב המזרחית • אג'מר • אנדרה • בומביי • בופאל • בילספור • ג'אמו וקשמיר (מדינה) • היידראבאד • וינדהיה פרדש • טרוונקור-קוצ'ין • קוץ' ביהאר • מאדהיה בהרט • מדראס • מייסור • סאורשטרה • פנג'אב המזרחית • קוץ' • קורג | |
| טריטוריות איחוד לשעבר | ארונאצ'ל פרדש • גואה, דאמאן ודיו • דאדרה ונאגר האוולי • דאמאן ודיו • הימאצ'ל פרדש • טריפורה • מיזוראם • נאגאלנד | |