אמון (אל) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 10: שורה 10:
האל נחשב לאביהם של מלכי מצרים החל מה[[שושלת]] ה-18 ואילך. מקדשו העיקרי היה ב[[כרנך]] ונקרא "מושבי שתי הארצות". האל היה חלק משלישיית אלים נערצת, אשר כללה גם את אשתו [[מות (אלה מצרית)|מות]] ובנם [[ח'ונסו]].
האל נחשב לאביהם של מלכי מצרים החל מה[[שושלת]] ה-18 ואילך. מקדשו העיקרי היה ב[[כרנך]] ונקרא "מושבי שתי הארצות". האל היה חלק משלישיית אלים נערצת, אשר כללה גם את אשתו [[מות (אלה מצרית)|מות]] ובנם [[ח'ונסו]].
==בתנך==
==בתנך==
הסגידה לאל בעל ראש איל מוזכרת ב[[פרשת מקץ]] ו[[פרשת וארא]] והטלה מוגדר כ"תועבת מצרים". בספר ירמיה מוזכר אמון כראש המיתולוגיה המצרית. חז"ל מסבירים שזה כי מזל טלה הוא ראש המזלות. [[מנשה (מלך יהודה)|מנשה, מלך יהודה]], שתואר בתנ"ך כמלך הרע ביותר בתולדות יהודה, קרא לבנו [[אמון (מלך יהודה)|אמון]] כנראה על שם אל זה.
הסגידה לאל בעל ראש איל מוזכרת ב[[פרשת ויגש]] ו[[פרשת וארא]] והטלה מוגדר כ"תועבת מצרים". בספר ירמיה מוזכר אמון כראש המיתולוגיה המצרית. חז"ל מסבירים שזה כי מזל טלה הוא ראש המזלות. [[מנשה (מלך יהודה)|מנשה, מלך יהודה]], שתואר בתנ"ך כמלך הרע ביותר בתולדות יהודה, קרא לבנו [[אמון (מלך יהודה)|אמון]] כנראה על שם אל זה.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==

גרסה מ־16:40, 13 באפריל 2019


שגיאות פרמטריות בתבנית:אל

פרמטרים [ משפחה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

אמון
תפקיד האל המקומי של תבאי
אל השמש
תרבות המיתולוגיה המצרית
אלים מקבילים זאוס עריכת הנתון בוויקינתונים
אב נו עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג מות עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים ח'ונסו, Monthu עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אמון בכתב חרטומים
imn
n
C12

אָמוֹן היה אל במיתולוגיה המצרית. תחילה היה האל המקומי של העיר תבאי, היא נֹא אָמון על פי המקרא. עם עליית חשיבותה של תבאי והפיכתה לבירת מצרים עלתה גם חשיבותו של האל של העיר. במהלך השושלת ה-18 של שליטי מצרים התמזג עם אל השמש רע והפך לראש האלים אמון-רע. האליל המצרי היחיד שמוזכר בתנ"ך, בספר ירמיהו[1].

כאשר אחנתון ביצע את המהפכה האתניסטית והעלה את אתון למעמד ראש האלים, היה ניסיון לבטל לחלוטין את פולחנו של האל אמון-רע והייתה פגיעה במקדשיו ובכוהניו. אולם בחלוף תקופת שלטונו של אחנתון שב האל אמון-רע למעמדו ודחק שוב את אתון למעמד משני.

אמון מופיע במגילת ון אמון ובמכתבי אל-עמארנה. בכתבים אלה מייחסים לו את הבעלות והשליטה על העולם.

האל אמון מופיע בצורות שונות: איל, אדם שראשו ראש איל, לעיתים הוא עטור נוצות גבוהות שלפניהן גלגל חמה ולעיתים מופיע עם ראש נחש הקוברה.

האל נחשב לאביהם של מלכי מצרים החל מהשושלת ה-18 ואילך. מקדשו העיקרי היה בכרנך ונקרא "מושבי שתי הארצות". האל היה חלק משלישיית אלים נערצת, אשר כללה גם את אשתו מות ובנם ח'ונסו.

בתנך

הסגידה לאל בעל ראש איל מוזכרת בפרשת ויגש ופרשת וארא והטלה מוגדר כ"תועבת מצרים". בספר ירמיה מוזכר אמון כראש המיתולוגיה המצרית. חז"ל מסבירים שזה כי מזל טלה הוא ראש המזלות. מנשה, מלך יהודה, שתואר בתנ"ך כמלך הרע ביותר בתולדות יהודה, קרא לבנו אמון כנראה על שם אל זה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


ערך זה הוא קצרמר בנושא מיתולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.