היחידה הממלכתית לאבטחת אישים ומשלחות – הבדלי גרסאות

הוספת קישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
הוספת פרטים על היחידה 730
מ הגהה חלקית
שורה 1: שורה 1:
'''היחידה הממלכתית לאבטחת אישים ומשלחות''' ('''יחידה 730'''), היא יחידה השייכת לאגף האבטחה של [[שירות הביטחון הכללי]] (שב"כ). משימת היחידה היא לדאוג לסידורי האבטחה וההגנה העצמית של [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]], אנשי ממשל ואישים בכירים לביטחון אישי מפני איומים, בעיקר מ[[טרור]].
'''היחידה הממלכתית לאבטחת אישים ומשלחות''' ('''יחידה 730'''), היא יחידה השייכת לאגף האבטחה של [[שירות הביטחון הכללי]] (שב"כ). משימת היחידה היא לדאוג לסידורי האבטחה של אנשי ממשל בכירים ולהגנתם מפני איומים, בעיקר מ[[טרור]]. היחידה הוקמה בשנת [[1958]].


⚫
היחידה אחראית ישירות על ביטחונם של שבעה אישים הנחשבים ל"סמלי שלטון": [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]], [[שר הביטחון]], [[שר החוץ]], [[נשיא המדינה]], [[נשיא בית המשפט העליון]], [[יו"ר הכנסת]] ו[[ראש האופוזיציה]]. היחידה משמשת כאחראית מקצועית גם על אבטחת אישים שאינה מאבטחת בעצמה.
היחידה הינה מקבילה ל[[השירות החשאי של ארצות הברית|שירות החשאי של ארצות הברית]], יחידה 730 הוקמה בשנת [[1958]].

⚫
היחידה אחראית ישירות על ביטחונם של שבעה אישים הנחשבים ל"סמלי שלטון": [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]], [[שר הביטחון]], [[שר החוץ]], [[נשיא המדינה]], [[נשיא בית המשפט העליון]], [[יו"ר הכנסת]] ו[[ראש האופוזיציה]]. עם זאת, היחידה משמשת כאחראית מקצועית על אבטחת אישים שאינה מאבטחת בעצמה.


==הכשרה==
==הכשרה==
מאבטחי השב"כ{{הערה|1=יונתן מרוז, [http://www.israeldefense.co.il/?CategoryID=472&ArticleID=1838&SearchParam=%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%91%D7%98%D7%97%D7%99%D7%9D+%D7%94%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%A9%D7%97%D7%A7%D7%99%D7%9D המאבטחים הסמויים בשחקים], אתר "ישראל דיפנס", {{כ}} 10.02.2012.}}, ובכלל זה מאבטחי היחידה לאבטחת אישים ומשלחות, [[אימון|מאומנים]] רבות במתקני ה[[שירות הביטחון הכללי|שב"כ]] ועוברים קורס מאבטח [[לוחם]] מקיף ומקצועי הכולל בין היתר אימונים והכשרות שונות בתחום ה[[מלחמה בטרור|לוחמה בטרור]], [[כושר גופני]], [[מטווח|אימוני ירי]], [[קרב מגע]], [[לוחמה בשטח בנוי]], קורס [[חבלה (פעילות מלחמתית)|חבלה]] ואימון [[חובש|חובשים]]. המאבטחים האישיים הינם מאומנים יותר משנה וחצי לפני שהם מצטרפים לפעילות האבטחה השוטפת{{הערה|{{הארץ|עמוס הראל|התרחיש שהתממש: מאבטח מול מחבל בקהל|1.807381|5 ביולי 2002}}.}}. בנוסף לכך המאבטחים האישיים הינם יוצאי [[יחידות מובחרות בצה"ל|יחידות קרביות מובחרות בצבא]] והם נבחרים בקפידה יתרה ומתחייבים לשלוש שנים בתפקיד.
המאבטחים האישיים הם יוצאי יחידות קרביות בצה"ל, נבחרים בקפידה ומתחייבים לשלוש שנים בתפקיד. מאבטחי השב"כ{{הערה|1=יונתן מרוז, [http://www.israeldefense.co.il/?CategoryID=472&ArticleID=1838&SearchParam=%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%91%D7%98%D7%97%D7%99%D7%9D+%D7%94%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%A9%D7%97%D7%A7%D7%99%D7%9D המאבטחים הסמויים בשחקים], אתר "ישראל דיפנס", {{כ}} 10.02.2012.}}, ובכלל זה מאבטחי היחידה לאבטחת אישים ומשלחות, [[אימון|מאומנים]] במתקני ה[[שירות הביטחון הכללי|שב"כ]] ועוברים קורס מאבטח [[לוחם]] מקיף הכולל בין היתר אימונים והכשרות שונות בתחום ה[[מלחמה בטרור|לוחמה בטרור]], [[כושר גופני]], [[מטווח|אימוני ירי]], [[קרב מגע]], [[לוחמה בשטח בנוי]], קורס [[חבלה (פעילות מלחמתית)|חבלה]] ואימון [[חובש|חובשים]]. המאבטחים האישיים מאומנים יותר משנה וחצי לפני שהם מצטרפים לפעילות האבטחה השוטפת{{הערה|{{הארץ|עמוס הראל|התרחיש שהתממש: מאבטח מול מחבל בקהל|1.807381|5 ביולי 2002}}.}}.


==היסטוריה==
==היסטוריה==
{{להשלים|נושא=אישים}}
{{להשלים|נושא=אישים}}
היחידה לאבטחת אישים הוקמה בשנת [[1958]] תחת השם '''יחידת הליווי של [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]]'''. בעקבות [[פרשת הרימון בכנסת|אירוע שבו הושלך רימון יד בכנסת]] באוקטובר [[1957]], ונפצעו ראש הממשלה [[דוד בן-גוריון]] והשרים [[משה חיים שפירא]] ו[[גולדה מאיר]]{{הערה|1=[http://www.shabak.gov.il/showlistitem.aspx?listid=list11&itemid=3 השב"כ מקבל את האחריות על אבטחת אישים 1958] באתר שירות הביטחון הכללי}}. את אנשיה אימן בתחילה [[דוד בקרמן]] (דייב), איש [[חיל הנחתים האמריקני]] בעברו שהתמחה ב[[לוחמה זעירה]] ו[[קליעה]] ב[[אקדח]]{{הערה|{{מבט מל"מ|אפי מלצר וחיים בן עמי|דייב בקרמן - "הצלף מטקסס|94821660|37|36, מרץ 2004, עמוד 37}}.}}. בשנת [[1968]], בעקבות [[חטיפת מטוס אל על לאלג'יריה]]{{הערה|1=[[יוסי מלמן]] ודן רביב, "'''מרגלים לא מושלמים'''", [[הוצאת מעריב]], [[1990]], עמוד 162.}}, נתבקש בקרמן להצטרף ל[[שירות הביטחון הכללי]] כמדריך [[קליעה|ירי]] ב[[אקדח]]{{הערה|1=[http://www.shabak.gov.il/memorial/names/pages/%D7%93%D7%99%D7%99%D7%91%20%D7%91%D7%A7%D7%A8%D7%9E%D7%9F.aspx דייב בקרמן ז"ל], דף זיכרון מתוך אתר ה[[שב"כ]].}}. בקרמן אימן את מאבטחי השירות בירי באקדח ובתרגולות לוחמה בטרור{{הערה|שם=ירושלמי|{{nrg|שלום ירושלמי|הייתי גיבור לאומי, נשארתי בלי כלום|255/490|2 ביולי 2011|1|2}}, "'בשב"כ הקימו יחידה מיוחדת לחבר'ה קרביים מבחוץ', משחזר [[מרדכי רחמים|רחמים]]. 'הביאו את דייב בקרמן ששירת במרינס האמריקאי. הוא לימד אותנו לירות באקדחים, קרבות מגע, וכל מה שצריך'."}}. באותה עת כונו אנשי היחידה "'''הגורילות'''". בשנת [[1972]] מיסד וכונן בקרמן את תחום הדרכת והכשרת המאבטחים{{הערה|1=[[דרור מורה]], "'''שומרי הסף'''", הוצאת [[ידיעות ספרים]], תל אביב, [[2014]], עמודים 124-127.}}. בקרמן אף רצה כי משימת חילוץ בני ערובה ממטוסים תוטל על מאבטחי השב"כ, אולם ה[[קצח"ר]] [[עמנואל שקד]], אשר היה מופקד על תחום המבצעים המיוחדים והלוחמה בטרור, התנגד. לבסוף כפשרה הוחלט שהמאבטחים יצורפו לכוח צה"ל במקרים אלו, כלוחמים בכוח הפורץ{{הערה|1={{הארץ|אמיר אורן|מי נותן את ההוראה|1.1681515|8 באפריל 2012}}.}}. בין היתר פעלו חניכיו בסיכול [[תקיפת מטוס אל על בציריך|מתקפת הטרור]] ב-[[18 בפברואר]] [[1969]] כנגד [[מטוס]] [[אל על]]{{הערה|1=יואב קווה, [http://www.fresh.co.il/vBulletin/showpost.php?p=4580675&postcount=41 הבחורים המצוינים ליד הקוקפיט], [[הארץ]], {{כ}} 19.02.1999, כפי שהועלה באתר [[פרש (אתר אינטרנט)|פרש]].}}, שהתכונן להמראה ב[[נמל התעופה הבינלאומי ציריך-קלוטן]]{{הערה|1=[http://www.shabak.gov.il/heritage/affairs/Pages/Zurich1969.aspx תקיפת מטוס אל-על בציריך ([[1969]])], מתוך אתר ה[[שב"כ]].}} ו[[חטיפת מטוס סבנה|פעולת החילוץ של מטוס סבנה]]. ב- [[27 בדצמבר]] [[1985]] [[הפיגועים בנמלי התעופה של וינה ורומא|תקפו מחבלים]] פלסטינים את דלפקי חברת אל-על בנמלי התעופה ב[[וינה|ווינה]] וב[[רומא]]. מאבטחי השירות ברומא לחמו במחבלים, הרגו שלושה מהם ופצעו אחד באורח קשה. בווינה ערכו [[שוטר]]ים [[אוסטרים]] ומאבטחי השירות מרדף רכוב אחר המחבלים הנמלטים, הרגו אחד מהם ועצרו את השניים הנוספים{{הערה|1=[http://www.shabak.gov.il/heritage/affairs/Pages/Roma1985.aspx פיגוע כפול בשדות התעופה בווינה וברומא (27 דצמבר [[1985]])], מתוך אתר ה[[שב"כ]].}}.
היחידה לאבטחת אישים הוקמה בשנת [[1958]] תחת השם '''יחידת הליווי של [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]]'''. בעקבות [[פרשת הרימון בכנסת|אירוע שבו הושלך רימון יד בכנסת]] באוקטובר [[1957]], ונפצעו ראש הממשלה [[דוד בן-גוריון]] והשרים [[משה חיים שפירא]] ו[[גולדה מאיר]]{{הערה|[http://www.shabak.gov.il/showlistitem.aspx?listid=list11&itemid=3 השב"כ מקבל את האחריות על אבטחת אישים 1958] באתר שירות הביטחון הכללי}}. את אנשיה אימן בתחילה [[דוד בקרמן]] (דייב), איש [[חיל הנחתים האמריקני]] בעברו שהתמחה ב[[לוחמה זעירה]] ו[[קליעה]] ב[[אקדח]]{{הערה|{{מבט מל"מ|אפי מלצר וחיים בן עמי|דייב בקרמן - "הצלף מטקסס|94821660|37|36, מרץ 2004, עמוד 37}}.}}. בשנת [[1968]], בעקבות [[חטיפת מטוס אל על לאלג'יריה]]{{הערה|1=[[יוסי מלמן]] ודן רביב, "'''מרגלים לא מושלמים'''", [[הוצאת מעריב]], [[1990]], עמוד 162.}}, נתבקש בקרמן להצטרף ל[[שירות הביטחון הכללי]] כמדריך [[קליעה|ירי]] ב[[אקדח]]{{הערה|1=[http://www.shabak.gov.il/memorial/names/pages/%D7%93%D7%99%D7%99%D7%91%20%D7%91%D7%A7%D7%A8%D7%9E%D7%9F.aspx דייב בקרמן ז"ל], דף זיכרון מתוך אתר ה[[שב"כ]].}}. בקרמן אימן את מאבטחי השירות בירי באקדח ובתרגולות לוחמה בטרור{{הערה|שם=ירושלמי|{{nrg|שלום ירושלמי|הייתי גיבור לאומי, נשארתי בלי כלום|255/490|2 ביולי 2011|1|2}}, "'בשב"כ הקימו יחידה מיוחדת לחבר'ה קרביים מבחוץ', משחזר [[מרדכי רחמים|רחמים]]. 'הביאו את דייב בקרמן ששירת במרינס האמריקאי. הוא לימד אותנו לירות באקדחים, קרבות מגע, וכל מה שצריך'."}}. באותה עת כונו אנשי היחידה "'''הגורילות'''". בשנת [[1972]] מיסד וכונן בקרמן את תחום הדרכת והכשרת המאבטחים{{הערה|1=[[דרור מורה]], "'''שומרי הסף'''", הוצאת [[ידיעות ספרים]], תל אביב, [[2014]], עמודים 124-127.}}. בקרמן אף רצה כי משימת חילוץ בני ערובה ממטוסים תוטל על מאבטחי השב"כ, אולם ה[[קצח"ר]] [[עמנואל שקד]], אשר היה מופקד על תחום המבצעים המיוחדים והלוחמה בטרור, התנגד. לבסוף כפשרה הוחלט שהמאבטחים יצורפו לכוח צה"ל במקרים אלו, כלוחמים בכוח הפורץ{{הערה|1={{הארץ|אמיר אורן|מי נותן את ההוראה|1.1681515|8 באפריל 2012}}.}}. בין היתר פעלו חניכיו בסיכול [[תקיפת מטוס אל על בציריך|מתקפת הטרור]] ב-[[18 בפברואר]] [[1969]] כנגד [[מטוס]] [[אל על]]{{הערה|1=יואב קווה, [http://www.fresh.co.il/vBulletin/showpost.php?p=4580675&postcount=41 הבחורים המצוינים ליד הקוקפיט], [[הארץ]], {{כ}} 19.02.1999, כפי שהועלה באתר [[פרש (אתר אינטרנט)|פרש]].}}, שהתכונן להמראה ב[[נמל התעופה הבינלאומי ציריך-קלוטן]]{{הערה|1=[http://www.shabak.gov.il/heritage/affairs/Pages/Zurich1969.aspx תקיפת מטוס אל-על בציריך ([[1969]])], מתוך אתר ה[[שב"כ]].}} ו[[חטיפת מטוס סבנה|פעולת החילוץ של מטוס סבנה]]. ב- [[27 בדצמבר]] [[1985]] [[הפיגועים בנמלי התעופה של וינה ורומא|תקפו מחבלים]] פלסטינים את דלפקי חברת אל-על בנמלי התעופה ב[[וינה|ווינה]] וב[[רומא]]. מאבטחי השירות ברומא לחמו במחבלים, הרגו שלושה מהם ופצעו אחד באורח קשה. בווינה ערכו [[שוטר]]ים [[אוסטרים]] ומאבטחי השירות מרדף רכוב אחר המחבלים הנמלטים, הרגו אחד מהם ועצרו את השניים הנוספים{{הערה|1=[http://www.shabak.gov.il/heritage/affairs/Pages/Roma1985.aspx פיגוע כפול בשדות התעופה בווינה וברומא (27 דצמבר [[1985]])], מתוך אתר ה[[שב"כ]].}}.


===רצח רבין===
===רצח רבין===
[[רצח רבין]] נחשב ככישלון חרוץ של היחידה לאבטחת אישים. המסקנות המקצועיות בתחום האבטחה מחקירת הרצח מופקות עד היום, גם [[תאוריות הקשר על רצח רבין|תאוריית הקשר]] הגורסת שמאבטחיו של רבין כביכול ירו בו, היוותה פגיעה מוראלית ביחידה.{{מקור}}
[[רצח רבין]] הוא כישלון חרוץ של היחידה לאבטחת אישים. גם [[תאוריות הקשר על רצח רבין|תאוריית הקשר]] הגורסת שמאבטחיו של רבין כביכול ירו בו, היוותה פגיעה מוראלית ביחידה.{{מקור}} כחלק מהמסקנות בעקבות הרצח, הפכה אבטחת האישים להדוקה וקפדנית במידה ניכרת{{הערה|{{nrg|עמרי אסנהיים וחן קוטס-בר|התקדם בחיים|005/513|11 בנובמבר 2005|1|1}}.}}. השתתפותו של אדם מאובטח ב[[כנס]] מלווה בבדיקות קפדניות של כל הנכנסים לאולם הכנס.

כחלק מהמסקנות בעקבות הרצח, הפכה אבטחת האישים להדוקה וקפדנית במידה ניכרת{{הערה|{{nrg|עמרי אסנהיים וחן קוטס-בר|התקדם בחיים|005/513|11 בנובמבר 2005|1|1}}.}}. השתתפותו של אדם מאובטח ב[[כנס]] מלווה בבדיקות קפדניות של כל הנכנסים לאולם הכנס.


===רצח רחבעם זאבי===
===רצח רחבעם זאבי===
בעקבות [[רצח רחבעם זאבי|רצח השר רחבעם זאבי]] ב-[[2001]], הושמעה ביקורת בציבור על כשלונה של היחידה לאבטחת אישים. בתגובה טענו בשב"כ כי השר זאבי לא הסכים שיצטרפו אליו מאבטחים למרות התרעותיו החוזרות והנשנות של השב"כ בנושא. זאבי נפגש עם ראש השב"כ דאז [[אבי דיכטר]] לבקשתו של האחרון, ובפגישתם לא הסכים כלל לדבר על הצמדתו למאבטח.
בעקבות [[רצח רחבעם זאבי|רצח השר רחבעם זאבי]] ב-[[2001]], הושמעה ביקורת בציבור על כשלונה של היחידה לאבטחת אישים. בתגובה טענו בשב"כ כי השר זאבי לא הסכים שיצטרפו אליו מאבטחים למרות התרעותיו החוזרות והנשנות של השב"כ בנושא. זאבי נפגש עם ראש השב"כ [[אבי דיכטר]] לבקשתו של האחרון, ובפגישתם לא הסכים כלל לדבר על הצמדתו למאבטח.


לאחר הרצח תוקן הנוסח להחלטת הממשלה 411 ונוסף בו הסעיף האומר כי על בכיר להסכים לאבטחה או לוותר עליה באופן רשמי.
לאחר הרצח תוקן הנוסח להחלטת הממשלה 411 ונוסף בו הסעיף האומר כי על בכיר להסכים לאבטחה או לוותר עליה באופן רשמי.

גרסה מ־06:23, 29 באוגוסט 2019

היחידה הממלכתית לאבטחת אישים ומשלחות (יחידה 730), היא יחידה השייכת לאגף האבטחה של שירות הביטחון הכללי (שב"כ). משימת היחידה היא לדאוג לסידורי האבטחה של אנשי ממשל בכירים ולהגנתם מפני איומים, בעיקר מטרור. היחידה הוקמה בשנת 1958.

היחידה אחראית ישירות על ביטחונם של שבעה אישים הנחשבים ל"סמלי שלטון": ראש הממשלה, שר הביטחון, שר החוץ, נשיא המדינה, נשיא בית המשפט העליון, יו"ר הכנסת וראש האופוזיציה. היחידה משמשת כאחראית מקצועית גם על אבטחת אישים שאינה מאבטחת בעצמה.

הכשרה

המאבטחים האישיים הם יוצאי יחידות קרביות בצה"ל, נבחרים בקפידה ומתחייבים לשלוש שנים בתפקיד. מאבטחי השב"כ[1], ובכלל זה מאבטחי היחידה לאבטחת אישים ומשלחות, מאומנים במתקני השב"כ ועוברים קורס מאבטח לוחם מקיף הכולל בין היתר אימונים והכשרות שונות בתחום הלוחמה בטרור, כושר גופני, אימוני ירי, קרב מגע, לוחמה בשטח בנוי, קורס חבלה ואימון חובשים. המאבטחים האישיים מאומנים יותר משנה וחצי לפני שהם מצטרפים לפעילות האבטחה השוטפת[2].

היסטוריה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

היחידה לאבטחת אישים הוקמה בשנת 1958 תחת השם יחידת הליווי של ראש הממשלה. בעקבות אירוע שבו הושלך רימון יד בכנסת באוקטובר 1957, ונפצעו ראש הממשלה דוד בן-גוריון והשרים משה חיים שפירא וגולדה מאיר[3]. את אנשיה אימן בתחילה דוד בקרמן (דייב), איש חיל הנחתים האמריקני בעברו שהתמחה בלוחמה זעירה וקליעה באקדח[4]. בשנת 1968, בעקבות חטיפת מטוס אל על לאלג'יריה[5], נתבקש בקרמן להצטרף לשירות הביטחון הכללי כמדריך ירי באקדח[6]. בקרמן אימן את מאבטחי השירות בירי באקדח ובתרגולות לוחמה בטרור[7]. באותה עת כונו אנשי היחידה "הגורילות". בשנת 1972 מיסד וכונן בקרמן את תחום הדרכת והכשרת המאבטחים[8]. בקרמן אף רצה כי משימת חילוץ בני ערובה ממטוסים תוטל על מאבטחי השב"כ, אולם הקצח"ר עמנואל שקד, אשר היה מופקד על תחום המבצעים המיוחדים והלוחמה בטרור, התנגד. לבסוף כפשרה הוחלט שהמאבטחים יצורפו לכוח צה"ל במקרים אלו, כלוחמים בכוח הפורץ[9]. בין היתר פעלו חניכיו בסיכול מתקפת הטרור ב-18 בפברואר 1969 כנגד מטוס אל על[10], שהתכונן להמראה בנמל התעופה הבינלאומי ציריך-קלוטן[11] ופעולת החילוץ של מטוס סבנה. ב- 27 בדצמבר 1985 תקפו מחבלים פלסטינים את דלפקי חברת אל-על בנמלי התעופה בווינה וברומא. מאבטחי השירות ברומא לחמו במחבלים, הרגו שלושה מהם ופצעו אחד באורח קשה. בווינה ערכו שוטרים אוסטרים ומאבטחי השירות מרדף רכוב אחר המחבלים הנמלטים, הרגו אחד מהם ועצרו את השניים הנוספים[12].

רצח רבין

רצח רבין הוא כישלון חרוץ של היחידה לאבטחת אישים. גם תאוריית הקשר הגורסת שמאבטחיו של רבין כביכול ירו בו, היוותה פגיעה מוראלית ביחידה.[דרוש מקור] כחלק מהמסקנות בעקבות הרצח, הפכה אבטחת האישים להדוקה וקפדנית במידה ניכרת[13]. השתתפותו של אדם מאובטח בכנס מלווה בבדיקות קפדניות של כל הנכנסים לאולם הכנס.

רצח רחבעם זאבי

בעקבות רצח השר רחבעם זאבי ב-2001, הושמעה ביקורת בציבור על כשלונה של היחידה לאבטחת אישים. בתגובה טענו בשב"כ כי השר זאבי לא הסכים שיצטרפו אליו מאבטחים למרות התרעותיו החוזרות והנשנות של השב"כ בנושא. זאבי נפגש עם ראש השב"כ אבי דיכטר לבקשתו של האחרון, ובפגישתם לא הסכים כלל לדבר על הצמדתו למאבטח.

לאחר הרצח תוקן הנוסח להחלטת הממשלה 411 ונוסף בו הסעיף האומר כי על בכיר להסכים לאבטחה או לוותר עליה באופן רשמי.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יונתן מרוז, המאבטחים הסמויים בשחקים, אתר "ישראל דיפנס", ‏ 10.02.2012.
  2. ^ עמוס הראל, התרחיש שהתממש: מאבטח מול מחבל בקהל, באתר הארץ, 5 ביולי 2002.
  3. ^ השב"כ מקבל את האחריות על אבטחת אישים 1958 באתר שירות הביטחון הכללי
  4. ^ אפי מלצר וחיים בן עמי, ‏דייב בקרמן - "הצלף מטקסס, מבט מל"מ 36, מרץ 2004, עמוד 37, עמ' 37.
  5. ^ יוסי מלמן ודן רביב, "מרגלים לא מושלמים", הוצאת מעריב, 1990, עמוד 162.
  6. ^ דייב בקרמן ז"ל, דף זיכרון מתוך אתר השב"כ.
  7. ^ שלום ירושלמי, הייתי גיבור לאומי, נשארתי בלי כלום, באתר nrg‏, 2 ביולי 2011, "'בשב"כ הקימו יחידה מיוחדת לחבר'ה קרביים מבחוץ', משחזר רחמים. 'הביאו את דייב בקרמן ששירת במרינס האמריקאי. הוא לימד אותנו לירות באקדחים, קרבות מגע, וכל מה שצריך'."
  8. ^ דרור מורה, "שומרי הסף", הוצאת ידיעות ספרים, תל אביב, 2014, עמודים 124-127.
  9. ^ אמיר אורן, מי נותן את ההוראה, באתר הארץ, 8 באפריל 2012.
  10. ^ יואב קווה, הבחורים המצוינים ליד הקוקפיט, הארץ, ‏ 19.02.1999, כפי שהועלה באתר פרש.
  11. ^ תקיפת מטוס אל-על בציריך (1969), מתוך אתר השב"כ.
  12. ^ פיגוע כפול בשדות התעופה בווינה וברומא (27 דצמבר 1985), מתוך אתר השב"כ.
  13. ^ עמרי אסנהיים וחן קוטס-בר, התקדם בחיים, באתר nrg‏, 11 בנובמבר 2005.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=היחידה_הממלכתית_לאבטחת_אישים_ומשלחות&oldid=26166049"