הכוחות המזוינים של ארצות הברית – הבדלי גרסאות
ביטול גרסה 26233945 של 46.19.85.187 (שיחה) |
|||
שורה 59: | שורה 59: | ||
| '''זרוע''' || '''חוגרים''' || '''קצינים''' || '''אזרחים''' || '''סך-הכל''' |
| '''זרוע''' || '''חוגרים''' || '''קצינים''' || '''אזרחים''' || '''סך-הכל''' |
||
|- |
|- |
||
| [[קובץ:Emblem of the United States Department of the Army.svg|25px]] הצבא || |
| [[קובץ:Emblem of the United States Department of the Army.svg|25px]] הצבא || 5,456,000 || 1,88,000 || 1,000,100 || 544,000 |
||
|- |
|- |
||
| [[קובץ:USMC logo.svg|25px]] חיל הנחתים || |
| [[קובץ:USMC logo.svg|25px]] חיל הנחתים || 1,000,100 || 200,000 || אין || 202,000 |
||
|- |
|- |
||
| [[קובץ:United States Department of the Navy Seal.svg|25px]] חיל הים || 2,100,000 |
| [[קובץ:United States Department of the Navy Seal.svg|25px]] חיל הים || 2,100,000 || 510,000 || 182,000 || 332,000 |
||
|- |
|- |
||
| [[קובץ:Seal of the United States Department of the Air Force.svg|25px]] חיל האוויר || |
| [[קובץ:Seal of the United States Department of the Air Force.svg|25px]] חיל האוויר || 1,261,000 || 640,000 || 154,000 || 323,000 |
||
|- |
|- |
||
| [[קובץ:USCG S W.svg|25px]] משמר החופים || 320,000 || 8,000 || 7,000 || 40,000 |
| [[קובץ:USCG S W.svg|25px]] משמר החופים || 320,000 || 8,000 || 7,000 || 40,000 |
||
|-bgcolor="B0C4DE" align=center |
|-bgcolor="B0C4DE" align=center |
||
| '''סך-הכל כוח הסדיר''' || ''' |
| '''סך-הכל כוח הסדיר''' || '''22,174,000''' || '''224,000''' || '''580,000''' || '''1,445,000''' |
||
|- |
|- |
||
| כוח המילואים של הצבא (כולל את המשמר הלאומי של הצבא) || |
| כוח המילואים של הצבא (כולל את המשמר הלאומי של הצבא) || 558,000 || || || |
||
|- |
|- |
||
| כוח המילואים של חיל הנחתים || |
| כוח המילואים של חיל הנחתים || 40,000 || || || |
||
|- |
|- |
||
| כוח המילואים של חיל הים || |
| כוח המילואים של חיל הים || 67,000 || || || |
||
|- |
|- |
||
| כוח המילואים של חיל האוויר (כולל את המשמר הלאומי של החיל)|| |
| כוח המילואים של חיל האוויר (כולל את המשמר הלאומי של החיל)|| 174,000 || || || |
||
|- |
|- |
||
| כוח המילואים של משמר החופים || |
| כוח המילואים של משמר החופים || 11,000 || || || |
||
|-bgcolor="B0C4DE" align=center |
|-bgcolor="B0C4DE" align=center |
||
| '''סך-הכל כוח המילואים''' || ''' |
| '''סך-הכל כוח המילואים''' || '''850,000''' || || || |
||
|} |
|} |
||
גרסה מ־00:05, 8 בספטמבר 2019
משמר טקסי של המטות המשולבים במצעד במחוז ארלינגטון, וירג'יניה | |
מדינה | ארצות הברית |
---|---|
תקופת הפעילות | 14 ביוני 1775 – הווה (248 שנים) |
מטה | הפנטגון, ארלינגטון, וירג'יניה, ארצות הברית |
מנהיגות | |
המפקד העליון | ג'ו ביידן |
ראש הצבא |
נשיא ארצות הברית מזכיר ההגנה יושב ראש המטות המשולבים (ראש המטה ויועצו של הנשיא) |
כוח אדם | |
גיל הגיוס | 17–45. גיוס התנדבותי |
זמינות לשירות צבאי מכלל האוכלוסייה |
בגילאי 18–49 (2008):
|
מתאימים לשירות צבאי מכלל האוכלוסייה |
בגילאי 18–49 (2008):
|
גודל מחזור שנתי המגיע לגיל הגיוס |
בגילאי 18–49 (2008):
|
כוחות פעילים | 1,356,929 |
כוחות מילואים | 811,000 |
תקציב | |
תקציב שנתי | 706 מיליארד דולר אמריקני |
אחוזי תמ"ג | 4.04% |
הכוחות המזוינים של ארצות הברית (באנגלית: United States Armed Forces) הם הכוחות הצבאיים המאוחדים של ארצות הברית ונחשבים לחזקים ולמתקדמים בעולם. הכוחות של ארצות הברית לוקחים חלק, מלבד במלחמות ארצם, גם במשימות של האו"ם ככוח שלום, וכחלק מברית נאט"ו, במשימות שנועדו לשמירת היציבות הכלל עולמית. הכוחות של ארצות הברית הם הכוח הצבאי בעל פריסת הכוחות הרחבה ביותר בעולם, והשני בגודלו בעולם מבחינת כח האדם וכמות כלי הנשק הגרעיניים שברשותו. הכוחות כפופים למחלקת ההגנה, ומפקדם העליון הוא נשיא ארצות הברית. יושב ראש המטות המשולבים מוגדר בחוק האמריקני כקצין הבכיר ביותר בכוחות המזוינים של ארצות הברית, והיועץ הצבאי הראשי לנשיא ארצות הברית. תפקידו הוא להוביל את הפגישות ולתאם את המאמצים של המטות המשולבים (JCS).
הכוחות מופעלים על ידי הפיקודים הקרבים המאוחדים. בהתאם לחוק גולדווטר-ניקולס מ-1986, שרשרת הפיקוד היא נשיא ארצות הברית ← מזכיר ההגנה של ארצות הברית ← מפקד הפיקוד הקרבי.
הכוחות של ארצות הברית מורכבים מחמש זרועות:
- צבא ארצות הברית (Army) - צבא היבשה, הכוח היבשתי העיקרי.
- חיל הים האמריקני (Navy) - חיל הים הגדול ביותר בעולם.
- חיל האוויר האמריקני (Air Force) - חיל האוויר הגדול ביותר בעולם.
- חיל הנחתים האמריקני (Marine Corps) - חיל רגלים מובחר המאומן בפלישה מהים.
- משמר החופים האמריקני (Coast Guard) - אחראי לשמירה על הגבולות הימיים.
היסטוריה
הקמה
הכוחות של ארצות הברית החלו כצבא הקונטיננטלי ששימש כצבא גרילה של 13 המושבות במלחמתן כנגד בריטניה וכנגד האינדיאנים. מאוחר יותר, עם אימוץ חוקת ארצות הברית, הפך לצבא ארצות הברית, ולבסוף אורגן והוגדר ככוחות המזוינים של ארצות הברית, כאשר זכותו להחזיק צבא ולתחזק זרוע ימית עוגנה בחוקה. על-פי החוקה, הזכות להכרזת מלחמה ניתנה לקונגרס, ואילו המנהיג העליון של הכוחות הוא נשיא ארצות הברית. לאחר ייסוד הכוחות, הם החלו במשימות לכיבוש שטחים ביבשת אמריקה הצפונית, במהלכן התעמתו עם אימפריות קולוניאליסטיות שניסו גם הן לכבוש שטחים ביבשת (בין העימותים ניתן למנות את מלחמת 1812, קרב טיפקנו, מלחמת ארצות הברית-מקסיקו, ומלחמת ארצות הברית-ספרד).
התעצמות
לאחר ניצחון ארצות הברית במלחמת ארצות הברית-ספרד, כוחה הצבאי נחשב לכוח חזק וחשוב בעולם, דבר שהתבטא בין היתר במלחמת העולם הראשונה שהוכרעה לטובת ארצות ההסכמה לאחר הצטרפות ארצות הברית למלחמה. לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, עם ניצחון בעלות הברית (קואליציה שכללה את ארצות הברית, בריטניה, וברית המועצות), הכוח הצבאי של ארצות הברית נחשב למוביל בעולם לצד כוחה הצבאי של ברית המועצות.
לאחר מלחמת העולם השנייה
עם סיום מלחמת העולם השנייה החלה המלחמה הקרה, מאבק מתמשך של ארצות הברית וברית המועצות על שליטה בעולם ובמהלכה הכוחות של ארצות הברית לקחו חלק בהגנה על בעלות ברית דמוקרטיות של ארצות הברית בעולם, לעיתים תוך מלחמות של ממש (מלחמת קוריאה ומלחמת וייטנאם, שבמהלכה הוכרז זמנית חוק גיוס חובה). בנוסף לכך, במהלך המלחמה הקרה, ארצות הברית הקימה בריתות הגנה (שהמפורסמת שבהן היא ברית נאט"ו) על-מנת ליצור הרתעה בפני ברית המועצות ובעלות בריתה.
המחצית השנייה של המאה ה-20
לאחר סיום המלחמה הקרה והתפרקות ברית המועצות, הכוחות של ארצות הברית לקחו חלק מרכזי בשמירת היציבות בעולם (כחלק מהתפיסה של סדר עולמי חדש ובו ארצות הברית היא מעצמת העל היחידה), הן במבצעים קטנים (כמו מבצע השבת התקווה לסומליה על-מנת להפסיק את מלחמת האזרחים בסומליה, או מבצע כוח מאוחד בקוסובו על-מנת להפסיק את רצח העם שהתרחש בקוסובו.) והן במלחמה רחבת היקף כמלחמת המפרץ.
המאה ה-21
עם תחילת שנות האלפיים, ארצות הברית חזתה בפיגוע הטרור הגדול בהיסטוריה, ובמהלכו מספר טרוריסטים מוסלמים השתלטו על מטוסי נוסעים וריסקו אותם בבניין הפנטגון ובמגדלי התאומים שבמרכז הסחר העולמי בניו יורק. בשל כך, ארצות הברית שינתה את תפיסתה הביטחונית והחלה במלחמת חורמה בטרור העולמי, וכחלק ממאבקה בו, יצאה למלחמת אפגניסטן על-מנת לפגוע במרכז כוחו של ארגון הטרור האיסלאמי אל קאעידה (שהיה אחראי לביצוע הפיגוע) ועל-מנת לפגוע בשלטון הטליבאן ששלט באפגניסטן על-מנת להראות שקיים מחיר לתמיכה בטרור. בנוסף לכך, ארצות הברית יצאה למלחמת עיראק מתוך רעיון לפיו ממשל סדאם חוסיין תומך באל-קאעידה ומפתח נשק לא קונבנציונלי.
במהלך העשורים האחרונים של המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21 בנו הכוחות המזוינים רשת אספקה עולמית, שמאפשרת לה להפעיל מגוון אמצעי לחימה באזורים שונים של העולם. תפעול קבוע של רשת האספקה המורכבת הזו, הפכה את הכוחות המזוינים של ארצות הברית לארגון שהוא צרכן הדלק הגדול בעולם שאינו מדינה (וגדול יותר ממספר מדינות). בהתאם לכך, על פי מחקר שפורסם בבריטניה בשנת 2019, הכוחות המזוינים של ארצות הברית הם אחד מהפולטים הגדולים בהיסטוריה של פליטת גזי חממה. המחקר מניח שמצב זה לא ישתפר בעתיד הקרוב, מכיוון שכל כלי השריון, הטיס והשיט של הכוחות מותאמים לסוגי אנרגיה המסורתיים והמזהמים, ואין אפשרות מעשית להחליף היקף רחב של ציוד צבאי כבד שכזה[1].
כוח אדם
נכון לפברואר 2009, משרתים בכוחות המזוינים של ארצות הברית כ-1,454,000 חיילים בשירות סדיר, ובנוסף כ-848,000 חיילים בשירות מילואים. השירות בצבא הוא התנדבותי, אך הנשיא רשאי לבצע גיוס חובה למשך תקופה מסוימת, באישור הקונגרס (כך קרה בזמן מלחמת וייטנאם). הכוחות המזוינים של ארצות הברית הם הכוח הצבאי השני בעולם במספר החיילים המשרתים, לאחר הצבא של הרפובליקה העממית של סין, והראשון בפריסתו בעולם.
סדר כוח
פיקודים
- ערך מורחב – פיקוד קרבי מאוחד
פיקודים אזוריים
הכוחות של ארצות הברית הם הכוח הצבאי בעל הפריסה הרחבה ביותר בעולם, פריסה המאפשרת לארצות הברית לפעול במהירות בכל נקודה בעולם, ללא צורך בהזזת כוחות מאסיבית למרחקים. ארצות הברית מחלקת את כל העולם למספר פיקודים, שלכל אחד מפקדת ענק האחראית על הכוחות הצבאיים באותו האזור.
הפיקוד | אזור | בסיס מרכזי |
פיקוד צפון של ארצות הברית | צפון אמריקה, לרבות הגנה על ארצות הברית | קולורדו |
פיקוד מרכז של ארצות הברית | מזרח אפריקה, המפרץ הפרסי ומרכז אסיה, לרבות המזרח התיכון (למעט ישראל וטורקיה) | פלורידה |
פיקוד אירופה של ארצות הברית | אירופה, רוסיה, ישראל וטורקיה | גרמניה |
פיקוד האוקיינוס השקט של ארצות הברית | האוקיינוס השקט, לרבות דרום מזרח אסיה, אוסטרליה, ניו זילנד וגינאה החדשה | הוואיי |
פיקוד דרום של ארצות הברית | דרום אמריקה | פלורידה |
פיקוד אפריקה של ארצות הברית | אושר ב-6 בפברואר 2007 - אפריקה (למעט מצרים) | גרמניה |
פיקודים מבצעיים
- פיקוד המבצעים המיוחדים - מרכז מבצעים מיוחדים לכל הכוחות. בסיסו בפלורידה.
- הפיקוד האסטרטגי - מפעיל כוחות אסטרטגיים ופעילות בחלל. בסיסו בנברסקה.
- פיקוד התובלה - אחראי על תובלת הכוחות בכל העולם. בסיסו באילינוי.
אמצעי לחימה
מרבית אמצעי הלחימה שהכוחות המזוינים של ארצות הברית מצוידים בהם מיוצרים בארצות הברית, בנוסף למיעוט שמיוצר בשיתוף של מדינות אחרות או השבחה של אמצעי לחימה שנקנו ממדינות אחרות (שיתופי פעולה כאלו קיימים בעיקר עם בריטניה וישראל). חלק מאמצעי הלחימה שהכוחות מצוידים בהם נמכר למדינות אחרות, וחלק הוא בלעדי ונשאר כגורם המהווה יתרון איכותי על פני יריביה.
הנשק האישי של החיילים הוא רובה סער ממשפחת ה-M16 וה-M4 (חיילים המשרתים באירופה משתמשים לעיתים גם ברובה סער מסוג G36). בנוסף לכך, כל פלוגות ומחלקות החי"ר מצוידות במקלעים מסוגים שונים: מקלע בינוני מסוג מאג, מקלע כבד M2 בראונינג, ומקלע רימונים סאקו דיפנס Mk19. בנוסף, מצוידות יחידות החי"ר ברקטות נגד טנקים מסוג לאו M72, ובטילים נגד טנקים מסוג טאו. חיל הנחתים משתמש גם במטול רקטות נגד טנקים מסוג B-300 משודרג בשם SMAW. מחלקות החי"ר מתניידות על גבי נגמ"שים מסוג M-113.
חיל השריון בצבא האמריקני בנוי על טנק מערכה מסוג אברהמס M1. חיל התותחנים בצבא האמריקני מורכב ממערכות רקטיות חדישות מסוג MLRS בעלות יכולת שיגור לטווח של כ-300 ק"מ (לעומת 40 עד 80 ק"מ בגרסאות המיוצאות).
חיל האוויר האמריקני הוא חיל האוויר הגדול בעולם וכולל כ-5,400 מטוסי קרב. עמוד השדרה של חיל האוויר הוא מטוסים מסוג F-16 ו-F-15 שהושבחו. בשנים הקרובות מתוכנן להפוך את מטוסי ה-F-35 החמקניים לעמדו השדרה של החיל. בנוסף לכך, חיל האוויר משתמש, באופן בלעדי, במפציצים חמקניים מסוג B-2 ספיריט, מטוסי עליונות אווירית חמקניים מסוג F-22 ראפטור ומטוס תקיפה כבד (המכונה גם כספינת תותחים) מסוג AC-130. בנוסף לכך, בשנים האחרונות החלה התגברות בשימוש בכלי טיס בלתי מאוישים לצורכי תקיפה.
חיל הים האמריקני נחשב גם הוא לגדול בעולם (הן בדחי הספינות והן במספר הספינות) והוא כולל את צי נושאות המטוסים הגדול בעולם, שכולל כ-11 נושאות מטוסים שכל אחת מהן יכולה להסיע כ-100 מטוסי קרב. כיום נבנית נושאת מטוסים נוספת ומתוכננות עוד 2 הדומות לה, ובין היתר יהיו מתאימות גם לנשיאת מטוסי F-35 חמקניים ויאפשרו עבודה של פחות אנשי צוות על הסיפון. חיל הים האמריקני הוא גם חיל הים בעל מספר כלי הטיס הגבוה בעולם: כ-3,500 מטוסי קרב וכ-500 מסוקי קרב.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ צבא המלחמה באקלים, באתר מכון דוידסון
ארגון האמנה הצפון-אטלנטית (NATO) | ||
---|---|---|
הכוחות המזוינים של המדינות החברות | איטליה • איסלנד • אלבניה • אסטוניה • ארצות הברית • בולגריה • בלגיה • גרמניה • דנמרק • הולנד • הונגריה • הממלכה המאוחדת • טורקיה • יוון • לוקסמבורג • לטביה • ליטא • מונטנגרו • מקדוניה הצפונית • נורווגיה • סלובניה • סלובקיה • ספרד • פולין • פורטוגל • פינלנד • צ'כיה • צרפת • קנדה • קרואטיה • רומניה | |
פעולות צבאיות עיקריות | מלחמת המפרץ • מבצע משמר משותף • מבצע כוח מאוחד • מלחמת אפגניסטן • מלחמת עיראק • מבצע מגן האוקיינוס • התקיפה הצבאית הבינלאומית בלוב • מבצע המאמץ הפעיל • מבצע שומר הים |