אהרן הגדול מקרלין – הבדלי גרסאות

אהרון הגדול מקרלין
**הרב אהרון פרלוב**
לידה	1736; ה'תצ"ו; יאנובה
פטירה	1772 (בגיל 36 בערך); י"ט בניסן ה'תקל"ב
תקופת הפעילות	?–1771
תפקידים נוספים	אדמו"ר
רבותיו	דב בער ממזריטש
תלמידיו	שלמה מקרלין
	שלמה מקרלין ←
	שלמה מקרלין ←

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־03:19, 12 במאי 2020

שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית
פרמטרים ריקים [ תקופת פעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

רבי אהרן פרלוב מקרלין (ה'תצ"ו (1736) – י"ט בניסן ה'תקל"ב (22 באפריל 1772)) היה אדמו"ר בראשית ימי תנועת החסידות, תלמידו של המגיד ממזריטש, מגדולי מפיצי החסידות בליטא ומייסדה של חסידות קרלין. מכונה רבי אהרן הגדול.

קורות חייו

נולד ביאנובה ליעקב מקוברין, אחיו של רבי נחמן מקוסוב ולפערל.^[1] בצעירותו רכש השכלה בש"ס ובפוסקים. בהשפעת אחי אמו, רבי מנלי מקרלין, התקרב לרבי דב בער, "המגיד ממזריטש", שהיה ממשיכו של הבעל שם טוב, והפך לאחד מתלמידיו המובהקים. עוד בחיי רבו הקים את המרכז החסידי בעיר קרלין (כיום פרבר בעיר פינסק בבלארוס). ביחד עם רבי מנחם מנדל מויטבסק הפיץ את תורת החסידות ברחבי ליטא. על השפעתו הרבה תעיד העובדה שמתנגדי תנועת החסידות שהחלו לפעול בתקופה זו נהגו לכנות את כלל החסידים "קרלינאים".

אחד המאפיינים של שיטתו היה המנהג להתפלל בהתרגשות ובהתלהבות עד כדי צעקות של ממש. הנהגה כזאת קיימת עד היום בחצר קרלין. רבי אהרן שהיה בעל חוש מוזיקלי הוא מחברו של הפיוט הידוע יה אכסוף. פיוט זה הוא אחת היצירות הקאנוניות החסידיות היחידות שנכנסו לזמירות שבת והוא מושר עד היום בחצרות חסידיות רבות בכמה לחנים. על פי המסורת החסידית את הפיוט חיבר בהוראת רבו, המגיד ממזריטש.

רבי אהרן נפטר בצעירותו, כשהוא בן 36 שנה בלבד. על מצבתו בבית הקברות בקרלין נכתב: "זכה וזכה את הרבים כמה וכמה פעמים ומסר את נפשו במסירות נפש על זה, לפי שכלו לזכות את הרבים והיה מוכיח לרבים בתוכחת מגולה ואהבה מסותרת לקרב את ישראל לאביהם שבשמים וליחדם בייחוד גמור".

דברי תורתו הובאו בכתבי תלמידיו ובעיקר בספרי נכדו, רבי אהרן מקרלין (השני), מחבר הספר "בית אהרן". את מקומו של רבי אהרן הגדול מילא תלמידו וחברו, רבי שלמה מקרלין, שהיה אחראי גם על גידולו וחינוכו של רבי אשר מסטולין (הראשון), בנו של רבי אהרון והאדמו"ר השלישי בשושלת. מחסידות קרלין הסתעפו חסידויות לודמיר, לכוביץ', קוברין, סלונים וקודינוב.

משפחתו

לרבי אהרן ולאשתו לאה היו ארבעה ילדים:

בנם הבכור, רבי יעקב^[2] היה חתנו של ר' אברהם מקרלין ועלה עימו לארץ ישראל והתגורר בצפת ובטבריה.
רבי אשר - לימים האדמו"ר מקרלין.
חיה שרה אשת רבי מרדכי מטשרנוביל. היו לה ממנו ארבעה ילדים. 1. ר' אהרן טברסקי מטשרנוביל (בזיווג ראשון חתן ר' גדליה מליניץ. בזיווג שני חנה מלכה בת ר' צבי מקרוסטשוב). 2. משה טברסקי מקוריסטשוב (אשתו בזיווג ראשון אסתר. בזיווג שני היה חתן צבי אריה לנדא מאליק. בזיווג שלישי אשתו חנה בת יעקב יוסף מאוסטראה). 3.יעקב ישראל מטשארקס(אשתו דבורה לאה בת האדמו"ר ר' דוב בער מלובביץ'). 4. מלכה (אשת יחיאל מיכל מדרוהוביץ').
רבקה אשתו בזיווגו השני של שלום שכנא אלטשולר.

קישורים חיצוניים

"אהרן בן יעקב מקרלין", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק א, עמוד 164, באתר היברובוקס
'ר' אהרן ב"ר יעקב מקארלין („ר' אהרן הגדול”)', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 25 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1223).
אהרן הגדול מקרלין, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית דוד הלחמי, רבי אהרן הגדול מקרלין, ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, באתר אוצר החכמה
א. אברהם שוורץ, מייסד חסידות קארלין, בעלון "אור הגנוז", גיליון ו', שבט-ניסן תשמ"ח, עמ' 26–36
רבי אהרן הגדול מקרלין, באתר טוג
יה אכסוף, באתר הזמנה לפיוט
מ.ש. גשורי, ‏ניגונים וזמירות לשבת, באתר "דעת"

הערות שוליים

^ משם אמו, פרל, נגזר שם המשפחה של שושלת קרלין - "פרלוב". [1]
^ מאמר מקיף אודותיו כאן

הקודם: -	אדמו"רי קרלין	הבא: רבי שלמה מקרלין

[1] משם אמו, פרל, נגזר שם המשפחה של שושלת קרלין - "פרלוב". [1]

[2] מאמר מקיף אודותיו כאן

[1]

[2]

@@ שורה 36: / שורה 36: @@
 ==קורות חייו==
-נולד ב[[יאנובה]] ליעקב ופערל.{{הערה|1=משם אמו, פרל, נגזר שם המשפחה של שושלת קרלין - "פרלוב". [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=28727&pgnum=156]}} בצעירותו רכש השכלה בש"ס ובפוסקים. בהשפעת אחי אמו, רבי מנלי מקרלין, התקרב לרבי דב בער, "המגיד ממזריטש", שהיה ממשיכו של [[הבעל שם טוב]], והפך לאחד מתלמידיו המובהקים. עוד בחיי רבו הקים את המרכז החסידי בעיר [[קרלין (פרבר)|קרלין]] (כיום [[פרבר]] בעיר [[פינסק]] ב[[בלארוס]]). ביחד עם רבי [[מנחם מנדל מויטבסק]] הפיץ את תורת החסידות ברחבי ליטא. על השפעתו הרבה תעיד העובדה ש[[התנגדות לחסידות|מתנגדי תנועת החסידות]] שהחלו לפעול בתקופה זו נהגו לכנות את כלל החסידים "קרלינאים".
+נולד ב[[יאנובה]] ליעקב מקוברין, אחיו של רבי [[נחמן מקוסוב]] ולפערל.{{הערה|1=משם אמו, פרל, נגזר שם המשפחה של שושלת קרלין - "פרלוב". [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=28727&pgnum=156]}} בצעירותו רכש השכלה בש"ס ובפוסקים. בהשפעת אחי אמו, רבי מנלי מקרלין, התקרב לרבי דב בער, "המגיד ממזריטש", שהיה ממשיכו של [[הבעל שם טוב]], והפך לאחד מתלמידיו המובהקים. עוד בחיי רבו הקים את המרכז החסידי בעיר [[קרלין (פרבר)|קרלין]] (כיום [[פרבר]] בעיר [[פינסק]] ב[[בלארוס]]). ביחד עם רבי [[מנחם מנדל מויטבסק]] הפיץ את תורת החסידות ברחבי ליטא. על השפעתו הרבה תעיד העובדה ש[[התנגדות לחסידות|מתנגדי תנועת החסידות]] שהחלו לפעול בתקופה זו נהגו לכנות את כלל החסידים "קרלינאים".
 אחד המאפיינים של שיטתו היה המנהג להתפלל בהתרגשות ובהתלהבות עד כדי צעקות של ממש. הנהגה כזאת קיימת עד היום בחצר קרלין. רבי אהרן שהיה בעל חוש מוזיקלי הוא מחברו של ה[[פיוט]] הידוע '''[[יה אכסוף]]'''. פיוט זה הוא אחת היצירות הקאנוניות החסידיות היחידות שנכנסו ל[[זמירות שבת]] והוא מושר עד היום בחצרות חסידיות רבות בכמה לחנים. על פי המסורת החסידית את הפיוט חיבר בהוראת רבו, המגיד ממזריטש.