מרדכי פירון – הבדלי גרסאות

הרב מרדכי פירון
תאריך עלייה	במסגרת עליית הנוער ב-1938
מדינה	ישראל
השתייכות	ההגנה; צבא הגנה לישראל
דרגה	אלוף
תפקידים בשירות
	לוחם בהגנה, הרב הצבאי הראשי
פעולות ומבצעים
	המרד הערבי הגדול; מלחמת העצמאות; מבצע קדש; מלחמת ששת הימים; מלחמת ההתשה; מלחמת יום הכיפורים
עיטורים
	יקיר ירושלים (2013)
תפקידים אזרחיים
	רב בציריך, יועץ לענייני התפוצות

**מרדכי פירון**
לידה	28 בדצמבר 1921; וינה, הרפובליקה האוסטרית הראשונה
פטירה	28 במאי 2014 (בגיל 92); ירושלים, ישראל
מקום קבורה	הר המנוחות
מדינה	ישראל
תקופת הפעילות	? – 28 במאי 2014
תפקידים נוספים	הרבנות הראשית לישראל
	יוני 1971 – פברואר 1977; (כ־5 שנים)
	→ שלמה גורן גד נבון ←
פרסים והוקרה	יקיר ירושלים (2013)

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־22:35, 18 ביולי 2020

הרב מרדכי פירון (כ"ז בכסלו ה'תרפ"ב, 28 בדצמבר 1921, וינה שבאוסטריה – כ"ח באייר ה'תשע"ד, 28 במאי 2014) היה הרב הצבאי הראשי השני של צה"ל ולאחר מכן רב בציריך במשך שלוש עשרה שנה.

ביוגרפיה

פירון נולד בכ"ז בכסלו ה'תרפ"ב, נר שלישי של חנוכה, 28 בדצמבר 1921, בווינה שבאוסטריה, בן יחיד לואירנה ויעקב פיסק. למד בתיכון באוסטריה ועלה לארץ ישראל במסגרת עליית הנוער בתרצ"ט (1938). בגיל 16 התחיל ללמוד בבית הספר מקווה ישראל, אך עבר לישיבת כפר הרוא"ה ואחר כך עבר לישיבת לומז'ה בפתח תקווה. משם עבר לישיבת מרכז הרב בה למד במשך כעשור, ואחר כך עבר ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים שבמהלכו הוסמך לרבנות על ידי הרב יעקב משה חרל"פ והרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, הרב הראשי לישראל. הרב פירון לחם בשורות "ההגנה". אחרי התגייסותו לצה"ל במלחמת העצמאות נפצע ועבר לתפקיד האחראי על הווי דת בגדנ"ע ובנח"ל. שימש בתפקיד ראש ענף הווי דת ברבנות הצבאית. בחודש פברואר 1971 הוענקה לו דרגת אלוף-משנה והוא מונה לסגנו של הרב הצבאי הראשי, שלמה גורן. זו הייתה הפעם הראשונה מאז קום המדינה שקצין ברבנות הצבאית נושא דרגת אל"ם מלבד הרב הצבאי הראשי. הרב פירון היה הרב שערך את חופתו של חנוך לנגר לאחר הכרעת הרב שלמה גורן בפסק דין האח והאחות בשנת 1972.

עם פרישתו מצה"ל של הרב גורן, ביוני 1971, מונה הרב פירון לרב הצבאי הראשי השני, בדרגת תת-אלוף. בתקופתו כרב ראשי במלחמת יום הכיפורים עסקה הרבנות הצבאית בצורה מקיפה בטיפול בחללים הרבים. הרב פירון הקים בית דין להתרת עגונות המלחמה, בראשות הראשון לציון, הרב עובדיה יוסף, שבו ישבו גם הרב פירון וסגנו, הרב גד נבון. בשנת 1974 הועלה לדרגת אלוף. הרב פירון כיהן כשש שנים בתור הרב הראשי לצה"ל והיה ממייסדי המכללה לביטחון לאומי ב-1978.

לאחר שחרורו מצה"ל כיהן כיועץ לענייני התפוצות לצדו של שר החוץ שמעון פרס. לאחר מכן כיהן כרב בציריך במשך שלוש עשרה שנה.

פרסם מאמרים מדעיים ותורניים רבים בשטח מדעי היהדות ב"מחניים". בבטאונים, עיתונים וקבצים. היה אח בלשכת הכוכב מס' 13 של הבונים החופשיים בחסות הלשכה הגדולה למדינת ישראל.

בשנת 1946 נשא לאשה את אהובה בת משה ליב גרדי, ונולדו להם שלושה ילדים. אשתו נפטרה בשנת ה'תשס"א.

בשנת ה'תשע"ג, 2013 הוענק לו התואר "יקיר ירושלים".

נפטר ביום ירושלים, כ"ח באייר ה'תשע"ד^[1].

ספריו

פרקי הגות ומחשבה
בנתיבי אגדות חז"ל; עיונים במשנתם של קדמונים
בשערי האגדה; הליכות וערכים במדרשי חז"ל

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מרדכי פירון בוויקישיתוף

, באתר "סימניה"
ספרא וסייפא, ספר היובל לרב מרדכי פירון, בעריכת אביעד הכהן וצבי א. טל
, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 29 באוקטובר 2012
הרב פירון באתר הרבנות הצבאית
דוד תדהר (עורך), "מרדכי פירון", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יג (1963), עמ' 4275
הרב פירון ברשימת יקירי העיר ירושלים לשנת תשע"ג 2013
יאיר אטינגר, הקרב שאחרי שביתת הנשק ביום כיפור, באתר הארץ, 5 במאי 2014
על מה נאבקים, הרב פירון מתראיין לדף השבועי של חברת jem - אלול תשס"ט

הערות שוליים

^ קובי נחשוני, הרב מרדכי פירון הלך לעולמו, באתר ynet, 28 במאי 2014

[1] קובי נחשוני, הרב מרדכי פירון הלך לעולמו, באתר ynet, 28 במאי 2014

[1]

@@ שורה 4: / שורה 4: @@
 | הקודם בתפקיד = [[שלמה גורן]]
 | הבא בתפקיד = [[גד נבון]]
+| התחלת כהונה = [[יוני]] [[1971]]
+| סיום כהונה = [[פברואר]] [[1977]]
 }}}}
 {{אישיות ביטחונית