מנחם מנדל שניאורסון

קובץ:Lubavitch.jpg

רבי מנחם מנדל שניאורסון (הרבי מליובאוויטש' י"א בניסן ה'תרס"ב - ג' בתמוז ה'תשנ"ד; 18 באפריל 1902 - 12 ביוני 1994) השביעי בשושלת אדמו"רי חב"ד, עמד בראש חסידות חב"ד משנת 1951 ועד לפטירתו בשנת 1994. הערצת חסידי חב"ד אליו הלכה וגברה במשך השנים, ובאחרית ימיו החלו חסידים רבים להתייחס אליו כאל "מלך המשיח".

חייו

קובץ:Yound Lubavitcher.jpg

תמונת הדרכון של הרבי מלובביץ'

רבי מנחם מנדל שניאורסון נולד בי"א בניסן ה'תרס"ב בעיר מיקולאייב, אוקראינה. אביו, רבי לוי יצחק שניאורסון, היה הרב הראשי של העיר יקטרינוסלב בשנים 1907 - 1939. אמו היא חנה בתו של רבה של מיקולאייב מאיר שלמה ינובסקי. אביו היה מורהו העיקרי. הוא למד תלמוד וספרות הלכתית, ועסק גם בקבלה מנקודת המבט החסידית. בגיל 16 החל בלימודי מתמטיקה חלקיים באוניברסיטת יקטרינוסלב.

בשנת 1928 התחתן עם חיה מושקא שניאורסון, בתו של האדמו"ר יוסף יצחק שניאורסון ועבר לגור בברלין. שם למד הנדסה ופילוסופיה באחת האוניברסיטאות. באותה עת קשר קשרי ידידות עם עוד שני רבנים שלמדו בברלין, יוסף דב סולובייצ'יק ויצחק הוטנר, אשר בהמשך הפך למבקרו החריף.

בשנת 1933 עבר הרב שניאורסון לפריז, ושם למד זמן מה בסורבון. בשנת 1941 נמלט מצרפת ובתאריך כ"ח בסיון ה'תש"א הצטרף לחמיו, הרב יוסף יצחק שניאורסון, בשכונת קראון הייטס שבברוקלין. באותם ימים עבד כמהנדס אוניות במספנות הצי האמריקאי.

בשנת 1950, לאחר מות חמיו שעמד בראש החסידות חב"ד, לא היה ברור מי יעמוד בראש החסידות - הרב מנחם מנדל או גיסו המבוגר יותר שמריהו גור-ארי. לאחר שנה של אי בהירות הוא הוכתר לאדמו"ר, בי' בשבט ה'תשי"א, יום השנה לפטירת חמיו. בעת הכתרתו אמר הרבי מאמר חסידי (סוג של דרשה) שנקרא "באתי לגני" (המאמר החל בפסוק "באתי לגני אחותי כלה" משיר השירים ה', א'). מידי שנה, באותו יום, אמר הרב מאמר חסידי נוסף על פסוק זה.

הרב שניאורסון, בנוסף להיותו חתנו של האדמו"ר השישי של חב"ד, הוא גם דור חמישי, בן אחרי בן, לרבי מנחם מנדל שניאורסון ("הצמח צדק"), שהוא השלישי בשושלת רבני חב"ד, והוא הרבי השביעי בשושלת הרבנים שבראש חסידות חב"ד.

רבי מנחם מנדל שניאורסון נפטר ב-12 ביוני 1994, ג' בתמוז ה'תשנ"ד, למעלה משנתיים לאחר שלקה באירוע מוחי (כ"ז באדר א' ה'תשנ"ב, 2 במרץ 1992), ולאחר שהיה שרוי בתרדמת במשך שלושה חודשים. הוא נטמן ליד חמיו בניו יורק, בבית הקברות היהודי "מונטיפיורי" בקווינס .

פועלו

גורמים חילוניים מייחסים לו חלק משמעותי בגל ההתחרדות הפוקד בעשורים האחרונים את מדינת ישראל, משום שמשנות השישים הוא קידם את נושא ה"חזרה בתשובה". תופעה זו זכתה תחילה ללגלוג על ידי גופים דתיים אחרים, אך הם החלו לחקות אותה.

הרב שניאורסון יצר קשרים הדוקים עם ראשי הפוליטיקה הישראלית. בין היתר ביקרו אצלו בחדרו שבברוקלין: מנחם בגין, יצחק רבין, שמעון פרס, אריאל שרון, בנימין נתניהו, משה קצב ואחרים. הרבי היה משמיע דעות בתקיפות על הנעשה בארץ, והמנהיגים היו מאזינים בקשב - אם כי לא תמיד הסכימו עם דעותיו.

קשר מפורסם נוסף היה עם נשיא המדינה זלמן שז"ר, שבמסגרתו בחר הנשיא ללכת לאדמו"ר בחדרו בברוקלין במקום שהאדמו"ר יבקרו במלונו. בארץ טענו כי מדובר בזלזול בכבוד הנשיא; הנשיא עצמו, לעומתם, אמר כי הוא הולך אל הרבי לא כנשיא אלא כחסיד.

על אף שחב"ד הוכרה כחסידות חשובה גם בידי פלגים לא-חסידיים, בחוגים ליטאיים שונים רווחה הסתייגות מדמותו של הרבי ומהאופן המשיחי שבו תפסו אותו חסידיו. הרבי עצמו לא אישר ולא שלל תפיסה זו במפורש, אך סבר שהעיסוק בה מרבה מחלוקות שלא לצורך ולפיכך פסול [1]. משנעשה הרב שך למנהיג הליטאים עלתה העוינות הזו מדרגה והפכה למלחמה גלויה של ממש. הרב שך היה ידוע בהתנגדותו הרבה למשיחיות של חב"ד משום שפחד שהמשיחיות הזאת עלולה להוות בסיס לתנועות דומות לתנועה השבתאית ולכן כינה את חב"ד "כת הקרובה ליהדות". ההתנגדות גדלה כאשר אמר הרבי שהשואה אינה עונש על חטאים, "אפילו השטן עצמו לא יוכל להמציא חשבון עוונות להצדיק עונש כזה", אז כינה אותו הרב שך "כופר בעיקר". בשל כך חסידי חב"ד עד היום אינם מחבבים את תומכי הרב שך ותומכי הרב שך אינם מחבבים את חב"ד .

הרבי יזם את מפעל ה"שלוחים", הם שלוחי חב"ד היוצאים לרחבי העולם על מנת להפיץ יהדות לכל יהודי.

ספרים רבים מלקטים את מאמריו ושיחותיו של הרבי. סדרת ספרים בשם "ליקוטי שיחות" כוללת 39 חלקים, המלקטים אוסף עיונים ופלפולים על פרשיות השבוע, קטעי תלמוד ומשנה תורה לרמב"ם. סדרה נוספת בשם "אגרות קודש" מלקטת את תשובותיו לשאלות שונות. בנוסף, סדרת "התוועדויות" היא רשימת שיחותיו בזמנים שונים שלא עברו הגהה שלו לפני הדפסתן.

חיבוריו

חיבוריו התורניים של הרבי מתחלקים בכללות לשניים: תורה שבכתב - דברי תורה שרשם לעצמו או לפרסום, בדרך כלל קודם עלותו על כס הנשיאות החב"דית; ותורה שבעל-פה - דברי התורה שאמר ברבים בהזדמנויות שונות, ונכתבו על ידי השומעים - חלקם הוגהו על ידו. הרשימה המופיעה כאן היא של דברי הרבי המקוריים ולא של מאות ספרי הליקוט והסיכום שנערכו על-פיהם.

• היום יום...: לוח שנה שיצא לאור על ידי הרבי בשנת תש"ג (1943), ובו ליקוט פתגמים ורעיונות חסידיים על כל יום במעגל השנה. בהתבוננות בו אפשר לגלות את ניצני תורתו של הרבי שנודעה לציבור בעיקר אחרי מות חותנו ר' יוסף יצחק שניאורסון ב-1950. הלוח מתחיל מיום י"ט בכסלו שלא כלוח רגיל הפותח בראש השנה, וזאת לאור העובדה שי"ט בכסלו נקבע כ"ראש השנה לחסידות" - ולכן לוח שנה "חסידי" פותח ומסיים בו.

• הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים: יצא לאור בשנת תש"ז (1947) והוא כולל ליקוט מכל הראשונים והאחרונים על ההגדה ומקורותיה, לצד מנהגי חב"ד.

בהגדה מתגלה הרבי כביבליוגרף מהשורה הראשונה, כאשר לצד כל נוסח מופיעות המקבילות שלו בכל הנוסחים, והסברים מדוע בחר הבעל התניא שסידר את ההגדה בנוסח חב"ד בנוסח שלו דוקא.

• רשימות: לאחר פטירתו של הרבי בשנת תשנ"ד (1994) נמצאו בלשכתו, בתוך מגירה, ארבע חוברות גדולות המלאות בכתב-יד צפוף. הרשימות הללו נרשמו על ידי הרבי בעיקר בין השנים תר"ץ (1930) לת"ש (1940). הן מכילות חידושי תורה רבים וכן יומנים אישיים בהם מרוכזים סיפורים ושמועות ששמע מחותנו ר' יוסף יצחק.

רבים מדברי התורה פותחים בדיון בדרך הנגלה, ולאחר מכן עוברים לביאור הדברים בעבודת השם, ובתורת החסידות. סגנון זה קיים בכל תורתו של הרבי.

רשימות אלה נדפסו בחוברות בודדות בין השנים תשנ"ה-תש"ס. לאחר שכל הרשימות הודפסו, הוחלט לעשות סדר בחוברות אלו. צוות מיוחד עמל על הגהה נוספת ועריכה מחודשת, ובשנת תשס"ו נדפס הכרך הראשון, הכולל את כל ה"יומנים" הנמצאים ברשימותיו, ונקרא בשם רשימות היומן (כ-500 עמודים).

• "שניים אוחזים בטלית": בין הרשימות נמצאה חוברת מוכנה לדפוס משנת תש"ב (1942), על הסוגיה התלמודית המפורסמת "שניים אוחזין בטלית" (תחילת מסכת בבא מציעא). הרבי מקשה קושיות בו בדרך הנגלה - מקדים ומבאר את הסוגיה בדרך הדרוש וחוזר לתרץ את הקושיות ה"נגליות" על פי הדרוש.

• רשימת המנורה: רשימה נוספת המבארת את השיטות השונות בדיני הדלקת המנורה בבית המקדש. שוב, הביאור הוא בדרך הנגלה, ולאחר מכן ביאור נוסף בדרך הדרוש - בעבודת השם.

• לקוטי ציונים והערות לספר-של-בינונים: רשימה נוספת המכילה ציוני מראי-מקומות והערות תוכניות על ספר התניא. מלאכת העבודה על הליקוט לא הושלם, ולכן כנראה לא יצא לאור בחייו. הליקוטים הודפסו בחוברות ועדיין לא רוכזו בספר.

• תשובות וביאורים: תשובות בהלכה ובהגדה שפרסם הרבי בבטאון החב"די "קובץ ליובאוויטש" שיצא לאור בניו יורק בשנים תש"ח-ט (1948-1949).

• אגרות קודש: חלקים מובחרים ממכתביו של הרבי לכלל ולפרט. מתוך מאות אלפי מכתבים פורסמו לעת עתה רק מעט יחסית - אלו שיש בהם ענין לציבור. האגרות הן מן השנים תרצ"ט - תשכ"ח (1939-1968). הן כוללות עצות והדרכות בעבודת השם, ביאורים בקבלה בחסידות ובנגלה, בתוך עצות פרטניות בנושאים שונים ומגוונים (בריאות, שמחה, שלום בית ועוד).

חלק גדול מן האגרות התורניות נדפסו כהוספה לסדרת הספרים "לקוטי שיחות". עד כה נדפסו 28 כרכים מסדרה זו.

• לקוטי שיחות: לקוט מתוך דברי תורה שהשמיע הרבי בהתוועדויות המיוחדות שנערכו בבית מדרשו בכל שבת ומועד. בספרים פרוש הדרך החדשה של הרבי בלימוד פירושו של רש"י על התורה, ביאורים בספרי הרמב"ם בתורת החסידות ובשאר מקצועות התורה. - הספרים הוגהו על ידי הרבי. נדפסו 39 כרכים, והסדרה הושלמה.

• ספר המאמרים המלוקט: ליקוט של "מאמרי-חסידות" - ביאורים בתורת החסידות שהשמיע הרבי בהזדמנויות שונות. בספרים אלו מרוכזים רק המאמרים שהוגהו על ידי הרבי, מאות אחרים שלא הוגהו מוכזים בספרים המכונים "ספר המאמרים" סתם. סדרה זו כוללת 6 כרכים.

• עניינה של תורת החסידות: באור מהותה של תורת החסידות, והחידוש שבה על חלקי התורה האחרים (חלק ה"פשט", ה"רמז" ה"דרוש" וה"סוד") - הוגה על ידי הרבי.

• תורת מנחם - התוועדויות: ריכוז דברי התורה שהשמיע הרבי בכל שבת ומועד. הספרים מסודרם בשני סדרות, הסדרה המאוחרת - תשמ"ב-תשנ"ב (1982-1992) היא של ארבעים ושתיים חלקים. והסדרה המוקדמת - תש"י-תשכ"א (1950-1961) עשרים ושמונה חלקים, סדרה זו עומדת באמצע עריכתה ומצפים שכאשר היא תגיע ל"סדרה המאוחרת" היא תכלול קרוב למאה וחמישים חלקים של דברי תורה. - רוב דברי התורה המופיעים בספרים אלו לא הוגהו על ידי הרבי, נרשמו על ידי השומעים והם על אחריותם הפרטית.

התוועדויות הרבי

בכל מועד יהודי וחסידי נהג רבי מנחם מנדל שניאורסון לערוך התוועדות בבית מדרשו בברוקלין. להתוועדויות אלו נהרו משתתפים רבים מכל החוגים, שבאו מי לשהות במחציתו של הרבי בעת סגולה, ומי לשמוע דברי חיזוק והתעוררות בעניינים שעל הפרק. במרכז בית המדרש ישב הרבי על בימת עץ מוגבהת ומאחריו הרבנים ואישי הציבור שנכחו במעמד, כשממול הרבי ישבו החסידים המבוגרים ואילו הצעירים הצטופפו על גבי מדרגות עץ מוגבהות ('פירמידות' בלשון החסידים).

הרבי היה פותח באמירת דברי תורה הקשורים בדרך כלל לפרשה או ליום המסוים, כשבין השיחות שנמשכו זמן רב, ניגנו הקהל ניגונים והרימו כוסית 'לחיים' כשהם מצפים למבטו של הרבי המסמן להם לשתות מהכוס.

השיחות שאמר הרבי מלובביץ' בהתוועדיות השונות תועדו ויצאו במקבצים של "התוועדויות" לעתים באופן ערוך כפרוטוקול, המביא, מעבר לדברי תורה וסיפורי חסידים, גם את מנהגי הרבי ואלו שירים בדיוק שרו באותה התוועדות.
מקבצים אלו המכונים בשם "התוועדויות - תורת מנחם" לוקטו לספרים המסודרים בשני סדרות, הסדרה המאוחרת - תשמ"ב-תשנ"ב (1982-1992) היא של ארבעים ושניים חלקים. והסדרה המוקדמת - תש"י-תשכ"א (1950-1961) עשרים ושמונה חלקים, סדרה זו עומדת באמצע עריכתה ומצפים שכאשר היא תגיע ל"סדרה המאוחרת" היא תכלול קרוב למאה וחמישים חלקים של דברי תורה. רוב דברי התורה המופיעים בספרים אלו לא הוגהו על ידי הרבי, נרשמו על ידי השומעים והם על אחריותם הפרטית.

אחרי מותו

קובץ:Lubavitch poster.jpg

פוסטר עכשווי שמפיץ את הרעיון כי רבי שניאורסון הוא המשיח

מותו גרם לזעזוע אדיר בקרב חסידי חב"ד, שחסידיה סירבו להתייחס בפומבי לאפשרות שמאורע כזה יתרחש. דור שלם של חסידים חונך על ברכי האמונה שהרבי יוביל את העם לקראת הגאולה השלמה. גם בשנים שחלפו מאז מותו יש בין חסידיו המאמינים שהוא מלך המשיח, והם מדברים אודותיו בלשון הווה.

יש מחסידי חב"ד הממשיכים לבקש את עצת הרבי, והם מתקשרים אליו כיום באמצעות "אגרות קודש", סדרה של עשרים ושלושה ספרים המלקטים חלק מהמכתבים שכתב הרבי. החסידים כותבים מכתב לרבי, מכניסים אותו לספר "אגרות הקודש" ומקשרים את העניין שנדון באותו עמוד לשאלה, כך שהדבר נחשב כתשובה. שיטה זו, הגם שהיא פופולרית בקרב חסידי חב"ד לא מעטים, היא לצנינים בעיני אחרים בשל השימוש בגורל המבוסס על ספרי קודש.

את מקום קבורתו של הרבי, בית העלמין מונטיפיורי שבקווינס, ניו יורק, פוקדים רבים לקבלת ברכה. מערכת פקסים ואימיילים מקבלת בקשות לברכות מכל העולם, הנקראות על קברו. קבר הרבי מכונה "אוהל".[2]

ראו גם

• 770 מרכז חב"ד העולמי - בית מדרשו של הרבי.

לקריאה נוספת

• ירמיהו ברנובר, נביא מקרבך - הביוגרפיה של הרבי מלובביץ', מ.מ.ש הוצאה לאור, 2007.

קישורים חיצוניים

אודותיו:

• אתר בעברית העוסק ברבי ובחייו
• אודות הרבי
• אתר נוסף

ספריו:

• ספריו
• אוצר הרבי - מאגר ספרים של הרבי
• ועד הנחות בלשון הקודש - מאגר של שיחות ורשימות של הרבי
• כמה מספרי הרבי באתר ספריית חב"ד
• שיחות קודש מאגר של שיחות שלא עברו עריכה והגהה על ידי הרבי

הקודם: הריי"צ, רבי יוסף יצחק שניאורסון

האדמו"ר מחב"ד-ליובאוויטש

הבא: -