מיכל ויניק

מיכל ויניק
	אין תמונה חופשית
לידה	12 במרץ 1976 (בת 48); חיפה
מדינה	ישראל
תקופת הפעילות	מ-2008
עיסוק	במאית, תסריטאית, יוצרת
מקום לימודים	אוניברסיטת תל אביב
יצירות בולטות	ברש, ולריה מתחתנת
פרסים והוקרה	פרס התסריט הטוב ביותר (פסטיבל חיפה) עבור "ברש"
	פרופיל ב-IMDb

מיכל ויניק (נולדה: 12 במרץ 1976) היא במאית, תסריטאית ויוצרת ישראלית, בוגרת אוניברסיטת תל אביב ומרצה לתסריטאות באוניברסיטת תל אביב ובמכללת בית ברל, זוכת פרס אופיר לתסריט המקורי הטוב ביותר.

ביוגרפיה

מיכל ויניק נולדה בחיפה. גדלה ברחובות, בארצות הברית ובז'נבה. כשהייתה בת 11 התיישבה משפחתה במזכרת בתיה. היא בוגרת החוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב (2011).

בשנת 2008 יצא סרטה הקצר הראשון, "פיתיון", שעקב אחר נערה בת 17, "טום בוי" היוצאת לחקור את הנשיות שלה. הסרט זכה בציון לשבח בפסטיבל הקולנוע ירושלים ולאחר מכן הוקרן ב-2009 בפסטיבל סאנדנס היוקרתי. הסרט הוקרן בשורה ארוכה של פסטיבלים ברחבי העולם וזכה בפרסים נוספים.

בשנת 2009 יצרה יחד עם טליה לביא את "החיוך שאינו נמחק" – קומיקס אינטרנטי בכיכובן של בובות פליימוביל אשר התפרסם במדור התרבות של אתר האינטרנט וואלה.

בשנת 2011 יצא סרטה הקצר השני, "סרק". הסרט מספר על שתי נערות שיוצאות לבלות בתל אביב שעות ספורות לפני רצח רבין, האחת במטרה לאבד את בתוליה והשנייה בשאיפה למצוא משהו לעשן. הסרט הוקרן בבכורה בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בלוקרנו בשנת 2011, במסגרת "נמרי המחר". בהמשך, הסרט הוקרן בפסטיבלים שונים ברחבי העולם. בישראל, הסרט זכה בפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל הבינלאומי לקולנוע גאה שהתקיים בתל אביב.

ויניק שימשה כתסריטאית עבור סדרת הטלוויזיה "30 ש"ח לשעה" של היוצרים דוד אופק, יוסי מדמוני וחיים שריר, וכתבה מספר פרקים לשתי העונות של הסדרה.

בשנת 2014 יצרה את הסדרה "מי נתן לך רישיון?" יחד עם דניאלה דורון וטליה לביא. כמו כן, כתבה את הפרק אודות יונה וולך לסדרת הטלוויזיה "המקוללים" של חגי לוי.

"ברש", סרטה העלילתי הראשון באורך מלא, אותו כתבה וביימה, יצא בשנת 2015^[1]. הסרט הוקרן בבכורה בפסטיבל הסרטים הבינלאומי סן סבסטיאן, במסגרת קטגורית "במאים חדשים"^[2]. בישראל, זכה הסרט בשלושה פרסים בפסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה^[3]. הסרט השתתף בלמעלה מ-80 סטיבלי סרטים ברחבי העולם, בין השאר בקרלובי וארי, שיקגו וגטבורג, והופץ מסחרית בישראל, אוסטרליה, אנגליה, ארצות הברית, גרמניה, ניו זילנד ועוד.

בשנת 2016 יצא הסרט "גיבורה", פרויקט קולנועי אותו יצרה וניהלה אמנותית יחד עם מיה דרייפוס. הסרט מורכב מחמישה סרטים קצרים של חמש במאיות צעירות, בוגרות החוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב.

ויניק מלמדת תסריטאות ובימוי בבית הספר לקולנוע וטלוויזיה ע"ש סטיב טיש ובמכללה האקדמית בית ברל, ועובדת על סרטה השני, "הילד של כריסטינה", אשר זכה במלגת פיתוח מטעם קרן הקולנוע הישראלי. ויניק היא אחת ממקימות "פורום הקולנועניות", הפועל לשוויון הזדמנויות לנשים בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה בישראל.

בשנת 2018 כתבה את התסריט לסרט "אישה עובדת", ביחד עם מיכל אביעד ושרון אזולאי-אייל. הסרט יצא לאקרנים בקיץ 2019^[4].

במרץ 2023 יצאה לאקרנים סרטה ולריה מתחתנת, עליו זכתה ויניק בפרס אופיר לתסריט המקורי הטוב ביותר בטקס פרסי אופיר לשנת 2022.

פילמוגרפיה

2007 - זהר - עריכת תסריט

2009 - פיתיון - תסריט, בימוי

2010 - אווה עוזבת - עריכת תסריט

2011 - סרק - תסריט, בימוי

2014 - מי נתן לך רישיון? - יוצרת

2014 - 30 ש"ח לשעה - תסריט

2014 - המקוללים - תסריט (יונה ולך)

2016 - גיבורה - ניהול אומנותי

2016- ברש - תסריט, בימוי

2017 - מוטלים בספק - עריכת תסריט

2018 - הסוסיתא של הרצל - תסריט

2018 - אישה עובדת - תסריט

2022 - עולה לראש - עריכת תסריט

2022 - ולריה מתחתנת - תסריט, בימוי

ראו גם

קישורים חיצוניים

מיכל ויניק, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
מיכל ויניק, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
מיכל ויניק, באתר AllMovie (באנגלית)
מיכל ויניק, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
מיכל ויניק וטליה לביא‏, החיוך שאינו נמחק, באתר וואלה, 18 באוגוסט 2009
נירית אנדרמן, הנשים שיחוללו את המהפכה בקולנוע הישראלי, באתר הארץ, 19 בספטמבר 2013
שני ליטמן, מיכל ויניק, במאית "ולריה מתחתנת": "אסור להיבלע בתוך המגן דוד. לעצום עיניים לא יעזור לנו", באתר הארץ, 23 במרץ 2023
רותה קופפר, "אנחנו מוקפים בהרבה יותר פסיכופתים מכפי שאנחנו רוצים להאמין", באתר כלכליסט, 21 במאי 2024

הערות שוליים

^ ליאור אלפנט , לסביות מתנשקות על המסך? רק מגיל 16 ומעלה, באתר "העוקץ", 3 ביולי 2016
^ נירית אנדרמן, הסרט הישראלי "ברש" התקבל לפסטיבל סן סבסטיאן, באתר הארץ, 28 ביולי 2015
^ אורון שמיר, עכבר העיר, "ברש": פרדוקס נעורים מיני ומטלטל, באתר הארץ, 15 ביוני 2016
^ אורי קליין, הטרדה מינית היא רק חלק מהסיפור בסרט המשובח "אשה עובדת", באתר הארץ, 20 ביוני 2019

[1] ליאור אלפנט , לסביות מתנשקות על המסך? רק מגיל 16 ומעלה, באתר "העוקץ", 3 ביולי 2016

[2] נירית אנדרמן, הסרט הישראלי "ברש" התקבל לפסטיבל סן סבסטיאן, באתר הארץ, 28 ביולי 2015

[3] אורון שמיר, עכבר העיר, "ברש": פרדוקס נעורים מיני ומטלטל, באתר הארץ, 15 ביוני 2016

[4] אורי קליין, הטרדה מינית היא רק חלק מהסיפור בסרט המשובח "אשה עובדת", באתר הארץ, 20 ביוני 2019

[1]

[2]

[3]

[4]

פרס אופיר לתסריט המקורי הטוב ביותר
1990–1999	שבי גביזון, יונתן ארוך ויוחנן רביב (1990) • חיים מרין (1991) • אסי דיין (1992) • אנריקה רוטנברג ואסטבן גוטפריד (1993) • אסי דיין (1994) • שבי גביזון (1995) • יגאל בורשטיין (1996) • אסי דיין (1997) • איל חלפון (1998) • אריק קפלון (1999)
2000–2009	יוסף סידר (2000) • דובר קוסאשווילי (2001) • ניר ברגמן (2002) • שבי גביזון (2003) • יוסף סידר (2004) • איל חלפון (2005) • שמי זרחין (2006) • ערן קולירין (2007) • ארי פולמן (2008) • ירון שני וסכנדר קובטי (2009)
2010–2019	נח סטולמן (2010) • יוסף סידר (2011) • רמה בורשטין (2012) • יובל אדלר, עלי ואקד (2013) • טליה לביא (2014) • אלעד קידן (2015) • רמה בורשטין (2016) • שבי גביזון (2017) • אופיר ראול גרייצר (2018) • סאמח זועבי (2019)
2020 ואילך	דנה אידיסיס (2020) • ערן קולירין (2021) • מיכל ויניק (2022) • אלינור סלע וריימונד אמסלם (2023) • מאיה קניג (2024)