מסילות לשלום אזורי
 |
ערך זה עוסק במיזם עתידי
| |
| ערך זה עוסק במיזם עתידי | |
לחצו כדי להקטין חזרה
 |
מסילות רכבת במזרח התיכון והנתיב המוצע לחיבור |
מסילות לשלום כלכלי אזורי היא יוזמה לחיבור סעודיה ומדינות המפרץ הפרסי לנמל חיפה במסילות רכבת כתחלופה לנתיב הסחר הימי האירופי-ערבי אשר מקיף את חצי האי ערב. היוזמה נוצרה ביוזמתו של ישראל כ"ץ והוצגה לראשונה באפריל 2017[1]. הנתיב הימי הנוכחי עובר דרך מיצר באב אל-מנדב בעל נוכחות חות'ית לחופי תימן, ומיצר הורמוז בעל נוכחות צבאית איראנית כבדה אשר עוינים את הממשל הסעודי ו"הציר הסוני המתון", והתקיפו / איימו בהתקפה על תעבורה/תובלה ממדינות אלו[2][3]. באוגוסט 2018 תרגיל צבאי שערכה איראן במיצר הורמוז המחיש את חשיבות התחלופה[4].
בהקשר הסכסוך הישראלי-ערבי ציין ישראל כץ כי "התוכנית תהווה בסיס לתוכנית מדינית בהמשך"[5]. כץ טען שהציג את התוכנית לשליח ארצות הברית למזרח התיכון, ג'ייסון גרינבלט, אשר "התרשם ממנה עמוקות"[5].בהצגת היוזמה טען כץ כי התוכנית "תאפשר גישה יבשתית בטוחה וחסכונית למדינות ערב לים התיכון. לדוגמה, אורך הנתיב הימי מנמל דמאם, הנמל המרכזי של סעודיה, לים התיכון דרך המפרץ הפרסי הים האדום ותעלת סואץ היא 6,000 ק"מ. הדרך היבשתית דרך ישראל לנמל חיפה היא 1,600 ק"מ. מבגדד דרך הים 8,000 ק"מ, דרך ישראל כ-800 ק"מ"[5].
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]במחצית הראשונה של המאה ה-20, הוקמה על ידי האימפריה העות'מאנית מסילת הרכבת החיג'אזית שחיברה בין אזורים שלעתיד יהיו ישראל, סוריה, ירדן וערב הסעודית, בין היתר על מנת לחזק את השפעתם הפוליטית והכלכלית באזור. התמוטטות האימפריה במלחמת העולם הראשונה אמנם גרמה לניתוק הקווים בערב הסעודית, אך חיברה את המערכת תחת הרכבת המנדטורית למצרים ולבנון. עם הקמת מדינת ישראל הופסקה כל תנועת הרכבות.
עם התחממות היחסים בין ישראל ומדינות ערב ב-שנות ה-90 הוצעו כמה מיזמים לחיבור יהודה ושומרון למערך הרכבות הישראלי, וחיבור ישראל למערך רכבות תחילה עם מצרים וירדן, ובשלבים מאוחרים יותר סעודיה ולבנון. מטרת התוכנית הייתה שבסופה מסילת רכבת תחבר בין אירופה ואפריקה. התוכניות עלו מחדש ב-2005[6], אך לא מומשו מעולם.
המונופול שהחזיקה מצרים על הסחר הערבי-אירופי בתעלת סואץ הוביל את ירדן ליצירת נתיב סחר חדש במעבר טורקיה - סוריה - ירדן - מדינות ערב, אך פרוץ מלחמת האזרחים הסורית הובילה לחסימת נתיב זה. כמוצא חלק מהסוחרים עברו לעגינה בנמל חיפה, והעברת הסחורות לגבול ירדן דרך עמק יזרעאל[7]. במסגרת חידוש מסילת העמק, הועברה תנועת המשאיות לירדן ומירדן לרכבת העמק[8], ותוכנן לחבר את המשך המסילה אל ירדן[9]. נתיב סחר זה מהווה הבסיס לתוכנית.
מקטעים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| מסילות לשלום אזורי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הרכבת מיועדת בשלב ראשוני לפעול במקטע חיפה-אירביד לצורכי משא, ובשלבים מאוחרים לחבר את המסילות לקווים מאיחוד האמירויות, ישראל, ערב הסעודית, עומאן, סוריה, עיראק וירדן.
המקטע הראשי
[עריכת קוד מקור | עריכה]מעת הצגת היוזמה הוצגו כמה תצלומים ומפות של המסלולים והמקטעים, הנתיב המרכזי יכלול את המקטעים:[10][11]
- המקטע הישראלי: חיפה - עמק יזרעאל - בית שאן - גשר המלך חוסיין; על בסיס מסילת העמק, דורש הרחבה למסילה לעבר גבול ירדן ובבנית מתקן העמסת סחורות מותאם בנמל חיפה. מיועד להעברת סחורות מן הים התיכון למסילות. ולחצות את ישראל
- המקטע הירדני: גשר המלך חוסיין - אירביד - זרקא - גבול ירדן-סעודיה; על בסיס נתיב הרכבת החיג'אזית, במרכזו תחנת משא במשולש זרקא - ג'רש - מפרק, תלוי בבניית הקו ותחנת המשא, מיועד לתעבורה והחלפת סחורות לעיראק ופנים ירדן.
- המקטע הסעודי: גבול ירדן-סעודיה - ריאד; על בסיס קווי חברת הרכבות הסעודית (אנ'), מיועד להעברת סחורות לסעודיה ומדינות המפרץ.
|
.jpg)
הרחבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לצד הנתיב הראשי, ייתכנו כמה הרחבות למדינות ולאזורים שכנים, בהן:
- המקטע הפלסטיני: עמק יזרעאל - מעבר גלבוע - ג'נין; תלוי בבנית הקו ובטיפול בסוגיית בידוק ביטחוני, מיועד לקדם השתלבות פלסטינים בכלכלות ערב. עומד כחלק מהתוכנית המרכזית. מקטע זה הוכרז בספטמבר 2024 כמבוטל על ידי שרת התחבורה מירי רגב.
- מקטע הסחר הסעודי: ריאד - דמאם; על בסיס קווי חברת הרכבות הסעודית, חיבור התוכנית למפרץ הפרסי.
- מקטעי צפון הלבנט: אירביד- בגדאד ובגדאד-רחבי עיראק ; תלויים בבנייתם וביחסים בין המדינות המעורבות, יתבססו חלקית על נתיבי הרכבות והעיראקיות. יובילו לחיבור עיראק למסילות.
- מקטעי חצי האי ערב: דמאם - אבו דאבי - מסקט וריאד - מכה; תלויים בבנייתם, יתבססו חלקית על נתיבי הרכבת הסעודית ורכבת איתיחאד (אנ'). יובילו לחיבור איחוד האמירויות ועומאן למסילות.
תוצרי המיזם
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשלב הראשוני
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שיפור הסחר אירופי-ערבי. הצעת אלטרנטיבה מהירה, קצרה, בטוחה וכלכלית לנתיבי הסחר האירופים-ערביים כיום. כדאיות כלכלית לכל המדינות המעורבות בנושא.
- חיזוק הכלכלה הפלסטינית. חיבור הגדה המערבית למערך רכבות למדינות ערב יקל על אוכלוסייה פלסטינית להשתלב בשוק העבודה הערבי הרחב.
- תמריץ להסדר מדיני. הכדאיות הכלכלית הגדולה לשני הצדדים (ישראל ומדינות ערב) תקדם פתיחות לקראת הסכם מדיני בנוגע לסכסוך הישראלי-ערבי.
- חיזוק קשרי ישראל - ערב הסעודית. המיזם יכול להתניע קשרים כלכליים ופוליטיים בין ישראל וערב הסעודית, אשר בעלות "אינטרסים משותפים רבים (מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי)"[12]
- הפחתת האיום הקיומי על כלכלות המפרץ מפני ציר ההתנגדות. נתיב הסחר כיום עובר דרך טריטוריות ימיות בעלות רמת סיכון גבוהה לספינות סעודיות. הנתיב החלופי יאפשר את הקטנת הסיכון.
- חיזוק הקואליציה האנטי-איראנית. חיזוק הקשרים בין ישראל, מדינות המפרץ וארצות הברית לכדי קואליציה נגד "הפצת המהפכה".
בשלבים מאוחרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יצירת רכבת אירואפרסייתית. שתאפשר חיבור ברכבת בין אירופה, אסיה ואפריקה.
- יצירת תעבורה מהירה במזרח התיכון. חיבור כלל מדינות ערב למערך רכבות יחיד.
גורמים מעכבים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסכסוך הישראלי-פלסטיני מהווה גורם חוסם לכל הסכם עתידי עם מדינות ערב, אשר מתנות יחסים דיפלומטיים עם ישראל בהסדר מדיני לסכסוך[12], עם זאת עם חלוף השנים מספר מדינות ערביות החליטו לכונן עם ישראל יחסים דיפלומטיים על אף אי קיומו של הסכם מדינה מוסכם (בהם איחוד האמירויות הערביות שכוננה עם ישראל יחסים דיפלומטיים עם פרסום הסכם איחוד האמירויות-ישראל וכך גם בחריין שהחליטה לעשות צעד דומה לאחר חתימת הסכם בחריין-ישראל, כחלק מהסכמי אברהם).
התערבות איראנית בעיראק, ביש"ע ובסוריה עלולה למנוע את הרחבת המסילות לאזורים אלו עקב העוינות השוררת בין ישראל וסעודיה למשטר האיראני.
התקדמות
[עריכת קוד מקור | עריכה]היוזמה הוצגה לראשונה באפריל 2017[1].
באוגוסט 2017 הציג ישראל כ"ץ את היוזמה לג'ייסון גרינבלט, שליח ארצות הברית למזרח התיכון[13].
באוקטובר 2018 הציג ישראל כ"ץ את היוזמה לאנגלה מרקל במהלך ישיבת ממשלה משותפת[14] ומאוחר יותר באותו החודש גם לשגריר סין בישראל[15].
בנובמבר 2018 ג'ייסון גרינבלט הביע בפומבי תמיכה ביוזמה[16], לקראת ביקורו של כ"ץ בעומאן בו הציג את היוזמה בפני באי הכנס הבינלאומי IRU במסקט[17].
במרץ 2022 עלה הנושא בביקורה של שרת התחבורה, מרב מיכאלי, באיחוד האמירויות[18].
ממשלת ישראל בראשות נפתלי בנט ויאיר לפיד הציעה את רעיון המבוסס על היוזמה. הרעיון, שהוצע בקבוצת I2U2, היה פרויקט תשתיות לחיבור הודו, המזרח התיכון והאיחוד האירופי ברשת של מסילות רכבת, קווי ספנות, כבלי תקשורת מהירה וצינורות להעברת אנרגיה. הממשלה בראשות בנימין נתניהו המשיכה לקדם את הרעיון.
תוכנית "מסילת השלום"
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מסילת השלום
בספטמבר 2023 הציג הנשיא ביידן פרויקט רחב לחיבור הודו ומדינות מזרח אסיה עם האיחוד האירופי, שמבוסס בחלקו על תוכנית מסילות לשלום אזורי. הוא הודיע כי ישראל וסעודיה יהיו חלק מהפרויקט.[19][20]
בספטמבר 2024 תכנון מסילת עפולה ג׳נין הורדה מסדר היום על ידי שרת התחבורה מירי רגב בשל השינויים הגאופוליטיים, לטענתה[21].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אריק בנדר, המזרח התיכון מחובר ברכבות: תוכנית השלום האזורי של ישראל כץ, באתר מעריב אונליין, 5 באפריל 2017
- ^
עמוס הראל, תקרית ירי בים האדום מחממת עוד יותר את החזית בין ארה"ב לאיראן, באתר הארץ, 29 ביולי 2018
- ^ "איראן: "ערוכים לפגוע בייצוא הנפט של שכנינו, אם יוטל עלינו חרם אמריקני" | ישראל היום". ישראל היום. נבדק ב-2018-08-04.
- ^ "דיווח: איראן פתחה בתרגיל ענק המדמה חסימת מיצרי הורמוז". ישראל היום. נבדק ב-2018-08-15.
- ^ 1 2 3 איתמר אייכנר, יוזמת השלום של השר כץ: רכבת מישראל לסעודיה דרך ירדן, באתר ynet, 5 באפריל 2017
- ^ "ועדה תדון בהקמת מסילות רכבת למדינות ערב". וואלה! חדשות. אורכב מ-המקור ב-2018-09-08. נבדק ב-2018-08-15.
- ^ ארי ליבסקר, להציל את ירדן ולהרוויח כסף, באתר כלכליסט, 6 בנובמבר 2015
- ^ אורן דורי, הירדנים מחכים לרכבת העמק: תאפשר הובלת מטענים מעמאן לנמל חיפה, באתר TheMarker, 9 במרץ 2016
- ^ תתל 13 / א
- ^ פוסט בדף הפייסבוק של ישראל כץ, 24.6.2018
- ^ טל שלו, כץ: ממשל טראמפ בוחן הקמת אי מלאכותי מול עזה ותכנית רכבות אזורית, באתר וואלה, 5 באפריל 2017
- ^ 1 2 רן דגוני, הנסיך הסעודי עושה היסטוריה: מכיר בזכות הקיום של ישראל, באתר גלובס, 3 באפריל 2018
- ^ "ישראל כ"ץ Israel Katz on Twitter". Twitter. נבדק ב-2018-11-09.
- ^ "כץ בכנס רספ״ן: מקווה שבכל חברת נמל קיימת ייכנס משקיע אסטרטגי". פורט2פורט. נבדק ב-2018-11-09.
- ^ "ישראל כ"ץ Israel Katz on Twitter". Twitter. נבדק ב-2018-11-09.
- ^ "Jason D. Greenblatt on Twitter". Twitter. נבדק ב-2018-11-09.
- ^ "כץ בביקור בעומאן: "ביטוי לחיזוק מעמדה של ישראל" | ישראל היום". ישראל היום. נבדק ב-2018-11-09.
- ^ יובל שדה, הפרויקט השאפתני של משרד התחבורה: החלום על רכבת לאמירויות תקוע בתחנת בית שאן, באתר כלכליסט, 28 במרץ 2022
- ^ ברק רביד, ביידן הכריז על פרויקט ענק לחיבור המזה"ת במסילות רכבת - בו יקחו חלק ישראל וסעודיה, באתר וואלה, 9 בספטמבר 2023
- ^ איתמר אייכנר, רועי רובינשטיין, צעד גדול לרכבת מסעודיה לישראל: ביידן הכריז על פרויקט עולמי ענק, באתר ynet, 9 בספטמבר 2023
- ^ שרון עידן ערן זינגר, השרה רגב הכריזה על ביטול תוכנית לרכבת מעפולה לג'נין, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 3 בספטמבר 2024
