יחסי איראן – ערב הסעודית
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
| יחסי איראן – ערב הסעודית | |
|---|---|
|
|
| |
| איראן | ערב הסעודית |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 1,648,195 | 2,149,690 |
| אוכלוסייה | |
| 89,651,008 | 37,341,211 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 388,544 | 1,108,149 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 4,334 | 29,676 |
| משטר | |
| רפובליקה אסלאמית | מונרכיה |
יחסי איראן–ערב הסעודית (בפרסית: روابط ایران و عربستان سعودی, בערבית: العلاقات الإيرانية السعودية) הם היחסים בין הרפובליקה האסלאמית של איראן ובין הממלכה הערבית הסעודית, אשר מתוחים על בסיס מחלוקות במגוון נושאים כגון פירוש האסלאם, שאיפות להנהגה בעולם האסלאמי, מדיניות הפקת נפט, יחסים עם ארצות הברית והמערב.
אף על פי שאיראן וערב הסעודית הן מדינות עם רוב אסלאמי מוחלט והשלטון מכתיב אורח חיים ומדיניות על פי רוח האסלאם, היחסים ביניהן רוויים מתיחות, עוינות ואף עימותים אלימים גם על בסיס אמונתם. ערב הסעודית בעלת אופי והאבי סוני שמרני ועם קשרים חזקים עם ארצות הברית ובריטניה, לעומת איראן של ימינו אשר הושתתה בשנת 1979 על מהפכה של התנגדות למערב, והיא בעלת רוב שיעי.
איראן וערב הסעודית נחשבות בעלות שאיפות להנהגת העולם המוסלמי, ובעלות גישות שונות ביחס לסדר אזורי. לאחר המהפכה האיראנית, איראן האשימה את ערב הסעודית בהיותה מעין סוכן של ארצות הברית וכאחת המייצגת את האינטרסים של ארצות הברית על פני אינטרסים אסלאמיים. ערב הסעודית מצידה מוטרדת מהניסיונות של איראן לייצא את המהפכה שלה לאזורים מחוץ לגבולותיה ולהרחיב את שליטתה ובנוסף מהשאיפות של איראן להשיג נשק גרעיני. במלחמת האזרחים בסוריה, איראן תמכה בממשלת בשאר אל-אסד ונתנה לממשלתו סיוע של מיליארדי דולרים, בעוד שסעודיה הייתה ספקית מרכזית של סיוע במורדים בממשלתו של אסד.
אירועים על ציר הזמן[עריכת קוד מקור | עריכה]
המאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]
מלחמת האזרחים בסוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מלחמת האזרחים בסוריה
ערב הסעודית נמנת עם המדינות הנלחמות בין השאר בנשיא סוריה, בשאר אל-אסד ואלו איראן נמנת עם המדינות התומכות באל-אסד.
המשבר בתימן[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – מלחמת האזרחים בתימן (2015 ואילך)
אסון העלייה לרגל, 2015[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – אסון העלייה לרגל במכה (2015)
ב-24 בספטמבר 2015 גרמה שעטה המונית למותם בחניקה, במחיצה או ברמיסה של כ-2,200 עולים לרגל במהלך החג' השנתי במכה.[1][2]
המאורע גרם למשבר חמור ביחסי איראן-ערב הסעודית. ניצול איראני מהאירוע, ששמו לא נחשף, אמר כי רק קומץ של חיילים סעודיים סייע להמונים שנרמסו. "כשחזרתי לנקודת האסון כדי לסייע, חיילים סעודיים מנעו ממני להיכנס לאזור. זה, כמו שרק קומץ חיילים סעודיים סייע לנפגעי האסון, בעוד מספר גדול מהם עמדו בחיבוק ידיים והסתכלו" ניצולים נוספים סיפרו סיפורים דומים, והוטחה ביקורת כלפי הניהול הסעודי הכושל.[3]
ממשלת איראן מצדה האשימה את הממשלה הסעודית בחוסר אחריות.[4] עלי ח'אמנאי, המנהיג העליון באיראן, פרסם באתר האינטרנט שלו כי "על הממשלה הסעודית לקחת אחריות על התקרית המצערת. ניהול כושל ופעולות לא ראויות גרמו לאסון".[5]
2016 - ההוצאה להורג של נימר א-נימר והמתקפה על הנציגויות הדיפלומטיות הסעודיות באיראן[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – המתקפה על הנציגויות הדיפלומטיות הסעודיות באיראן
בינואר 2016 הוציאה ערב הסעודית להורג 47 אנשים באשמות טרור, כולל את נימר א-נימר, שייח' סעודי שיעי בעל השפעה אשר קרא להפיכת המשטר הסעודי ("בדרכי שלום"). ההוצאה להורג גררה הפגנות אלימות באיראן. מפגינים זועמים באיראן הציתו ותקפו את שגרירות ערב הסעודית באיראן, והתפרעו בנציגותה במשהד, בצפון איראן[6]. בעקבות כך הודיעה ערב הסעודית על ניתוק הקשרים הדיפלומטיים עם איראן, וגירוש אנשי הצוות הדיפלומטי האיראני משטחה.[7] מדינות נוספות שהן בעלות בריתה של ערב הסעודית, ובהן בחריין, כווית ואיחוד האמירויות, עשו כמוה או השיבו את שגריריהן מטהראן.[8]
2019 - תקיפת מתקני הנפט בערב הסעודית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – תקיפת מתקני הנפט בערב הסעודית (2019)
תקיפת מתקני הפקת הנפט שדה אבקייק ושדה ח'ורייס של עראמקו הסעודית, אירעה ב-14 בספטמבר 2019 בסביבות 04:00 בבוקר (שעון מקומי). פיצוצים במתקני הפקת הנפט הביאו להשבתתם ולהפחתה דרמטית של ייצור הנפט הסעודי בטווח המיידי.
גורמים במערב האשימו בימים הראשונים שלאחר התקיפה את איראן כמי שעומדת מאחורי שיגור המל"טים או הטילים המונחים שבאמצעותם בוצעה המתקפה.
2021 - שיבה לדיאלוג[עריכת קוד מקור | עריכה]
דווחו מספר מפגשים בין איראן לערב הסעודית. זאת הייתה התפתחות חדשה מאז נותקו היחסים בין המדינות בשנת 2016. ההקשר המיידי היה חילופי ממשל בארצות הברית. ממשל ביידן החל דיאלוג עם טהראן בדבר חזרה להסכם הגרעין וגם נקט ביקורת קשה נגד ערב הסעודית. השינויים בגישת הבית הלבן האיצו בערב הסעודית עריכת התאמות במדיניות החוץ, שכללו את הסכם הפיוס עם קטר מינואר 2021 והסכם הפסקת האש ממרץ 2021, שהוצע לחות'ים, וגם את תחילתו של הדיאלוג עם איראן.[9][10]
חידוש היחסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
איראן וסעודיה הודיעו על חידוש היחסים הדיפלומטיים ביניהן במרץ 2023. לפי כלי תקשורת בטהראן, בתום משא ומתן בתיווכה של הרפובליקה העממית של סין, שתי המדינות הסכימו לפתוח שגרירויות זו בבירתה של זאת. בין המדינות לא התקיימו יחסים דיפלומטיים משנת 2016.[11]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Death toll in Saudi haj disaster at least 2,070: Reuters tally
- ^ מספר הקורבנות מטפס: 2,121 נרמסו למוות באסון במכה, באתר הארץ, 19 באוקטובר 2015
- ^ Saudi soldiers watched pilgrims die: Survivor
- ^ Iran blames Saudi leaders for hajj disaster as investigation begins
- ^ דניאל סיריוטי, האסון בסעודיה: איראן כבר מאשימה, באתר ישראל היום, 24 בספטמבר, 2015.
- ^ גרדיאן, רויטרס, אי-פי, שגרירות סעודיה בטהראן הוצתה לאחר שהוציאה להורג איש דת שיעי, באתר הארץ, 3 בינואר 2016
- ^ רויטרס, אי-פי, לאחר ההסתערות על השגרירות: סעודיה מנתקת את קשריה עם איראן, באתר הארץ, 3 בינואר 2016
- ^ אחרי סעודיה: בחריין ניתקה יחסיה עם איראן, באתר ynet, 4 בינואר 2016
- ^ דיאלוג סעודי-איראני: האם לקראת שינוי אסטרטגי?
- ^ אחרי 5 שנים: "שיחות בין סעודיה לאיראן על שיקום היחסים", באתר ynet, 18 באפריל 2021
- ^ "רע מאוד לישראל": איראן הודיעה על חידוש היחסים עם סעודיה, באתר ערוץ 7, 10 במרץ 2023
