לדלג לתוכן

הסכם בחריין–ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הסכם בחריין–ישראל
Bahrain–Israel Agreement
עבד א-לטיף א-זיאני, בנימין נתניהו ודונלד טראמפ בטקס החתימה על ההסכם
עבד א-לטיף א-זיאני, בנימין נתניהו ודונלד טראמפ בטקס החתימה על ההסכם
נושא הסכם מדיני
מטרה נורמליזציה בין ישראלישראל ישראל לבין בחרייןבחריין בחריין
חותמים בחרייןבחריין עבד א-לטיף א-זיאני
ישראלישראל בנימין נתניהו
מתווכים ארצות הבריתארצות הברית דונלד טראמפ
מקום יצירה הבית הלבן עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך יצירה 15 בספטמבר 2020
תאריך הצגה 11 בספטמבר 2020
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הסכם בחריין–ישראל, או באופן רשמי הצהרת שלום, שיתוף פעולה, ויחסים דיפלומטיים בונים וידידותיים הוא הסכם לנרמול היחסים הדיפלומטיים והכלכליים בין מדינת ישראל לבין ממלכת בחריין שנחתם במסגרת הסכמי אברהם ב-15 בספטמבר 2020 בבית הלבן. ההסכם פורסם אחר שיחת טלפון שהתקיימה בין הצדדים, עם תיווכו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ.[1][2]

נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ מודיע לכלי התקשורת על כינון היחסים בין ישראל לבחריין מהחדר הסגלגל בבית הלבן, 11 בספטמבר 2020

רקע

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – יחסי בחריין–ישראל

ב-11 בספטמבר 2020 דווח כי בחריין החליטה לנרמל את יחסיה עם ישראל ולכונן איתה יחסים דיפלומטים.[2][1] מאז הסכמי אוסלו בחריין מקיימת יחסים חשאיים עם ישראל, ואף תומכת בה במאבקיה ומבקרת את אויביה באופן לא שגרתי למדינה ערבית. כבר ב-2018 נטען על ידי בכירים משתי המדינות כי ככל הנראה, יחסים דיפלומטיים ביניהן יכוננו בעתיד.[3][4]

לפי העיתונאי ברק רביד, כמה שעות אחרי ההכרזה על הנורמליזציה בין ישראל לאיחוד האמירויות הערביות התקשר בכיר בממלכה ליועציו של דונלד טראמפ ואמר: "אנחנו הבאים בתור". מהרגע הזה התחילו מגעים מרתוניים בין האמריקנים לבחריינים והישראלים. ההתקדמות המשמעותית הגיעה בביקור ג'ארד קושנר במנאמה, ועם קבלת אישור מהסעודים. בבית הלבן דחפו להגיע להסכם עוד לפני טקס החתימה על הסכמי אברהם.

פרטי ההסכם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההסכם נפתח בשאיפתן של המדינות "להביא לפתיחתו של עידן חדש של ידידות ושיתוף פעולה, בחתירה למזרח תיכון יציב, בטוח ומשגשג - לטובת כל המדינות ועמי האזור". עוד נכתב בהסכם כי "בפגישתם, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר החוץ עבד א-לטיף א-זיאני הסכימו לכונן יחסים דיפלומטיים, לקדם ביטחון ממושך ולהימנע מאיומים ומשימוש בכוח. כמו כן, הצדדים הסכימו לקדם דו-קיום ותרבות של שלום. ברוח זו, הם אישרו היום שורה של צעדים שיחלו את הפרק החדש ביחסי המדינות". בנוסף לכך, התחייבו המדינות "להמשך המאמצים להגעה לפתרון כולל, הוגן וממושך של הסכסוך הישראלי-פלסטיני".[5]

חתימת ההסכם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההסכם נחתם ביום שלישי, 15 בספטמבר, לצד החתימה על הצהרת הסכמי אברהם במעמד שר החוץ של בחריין, עבד א-לטיף א-זיאני, שר החוץ של איחוד האמירויות הערביות, עבדאללה בן זאיד אאל נהיאן, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ וראש הממשלה בנימין נתניהו.[6]

ההסכם אושר על ידי הכנסת ב-10 בנובמבר ברוב של 62 תומכים מול 14 מתנגדים (חברי הרשימה המשותפת).[7][8]

הסכם הביניים והשלכות מעשיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
טקס חתימת הסכם הביניים ב-18 באוקטובר 2020 במנאמה, מימין: מנכ"ל משרד החוץ הישראלי אלון אושפיז, שר החוץ הבחרייני עבד א-לטיף א-זיאני וראש המטה לביטחון לאומי של ישראל מאיר בן שבת; ברקע מזכיר האוצר האמריקאי סטיבן מנושין

ב-18 באוקטובר נחתם במנאמה, בחריין, הסכם ביניים לכינון יחסים דיפלומטיים בין המדינות.[9] במסגרת הסכם הביניים נחתמו הסכמים לשיתוף פעולה בתחומי הכלכלה והמסחר, בתחום הטלפוניה, טכנולוגיות המידע ושירותי הדואר, תחום החקלאות והסכם לפטור מדרישות אשרת שהייה למחזיקים בדרכונים דיפלומטיים.[10]

ב-22 באוקטובר נחתם בין ישראל לבחריין הסכם תעופה, שמאפשר לכל אחת מהן להפעיל 14 טיסות שבועיות בקו נתב"ג-בחריין ובחריין-נתב"ג.[11] בתחילת חודש נובמבר אישרה ממשלת בחריין את הסכם התעופה.[12]

ב-25 באוקטובר חתמה בחריין על התחייבות למנוע "כל צורה של אנטישמיות, כולל אנטי ישראליות ודה לגיטימציה לקיומה של מדינת ישראל".[13]

ב-2 בדצמבר חתמו ישראל ובחריין על מזכר שיתוף פעולה בתחום התיירות. ההסכם כולל סעיפים בנושא תיירות למשפחות ותיירות כלכלית, וגם הקמת פורום תיירות משותף לשתי המדינות.[14][15] בנוסף, נחתם מזכר בתחום התקינה וקידום העסקים הקטנים.[16]

בינואר 2021 חתמו בנק הפועלים ובנק לאומי על הסכמי שיתוף פעולה עם "בנק לאומי לבחריין" (National Bank of Bahrain).[17]

בסוף מרץ 2021 מינתה בחריין את ח'אלד יוסף אל-ג'לאהמה לשגרירה הראשון בישראל.[18]

תגובות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תגובות בישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • ישראלישראל ישראל: ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר אחרי ההודעה על ההסכם כי "זה עידן חדש של שלום. השקענו בשלום במשך שנים ארוכות ועכשיו השלום ישקיע בנו, יביא להשקעות גדולות מאוד לכלכלת ישראל".[19] נשיא המדינה, ראובן ריבלין הודיע כי: "אני מברך את ראש הממשלה, ונשיא ארצות הברית ואת כל העמלים למען ההישג המופלא הזה וקורא למדינות ערביות ומוסלמיות נוספות לכונן שלום עם ישראל, שלום בין עמים, שלום עבור שלום. ההסכם בין ישראל ואיחוד האמירויות פתח עידן חדש במזרח התיכון ואנו עדים לשינוי שהביא עימו לאזורנו, עם החלטת בחריין ללכת אף היא בדרך זו של ידידות ולכונן יחסים מלאים עם מדינת ישראל".[20]

תגובות בבחריין

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • בחרייןבחריין בחריין: מלך בחריין, חמד, הדגיש לאחר ההכרזה את חשיבות ההגעה להסכם שלום כולל עם הפלסטינים, וציין את תפקידה של ארצות הברית בתהליך השלום במזרח התיכון. יועצו המדיני, ח'אלד בן אחמד אאל ח'ליפה, אמר כי "ההסכם הוא הדרך הטובה ביותר להבטיח את זכויות הפלסטיניים". לדבריו, "ההסכם מעביר מסר אל העם בישראל, שלפיו שלום כולל עם הפלסטינים הוא הדרך הטובה ביותר והאינטרס האמיתי למען עתידם".[21] בדצמבר 2020 הודיעה הממלכה כי לא תאפשר יבוא מוצרים ישראליים מההתנחלויות, בהתאם להחלטות האו"ם".[22]
    • האופוזיציה הבחריינית ופעילי שמאל במדינה הביעו התנגדות נחרצת להסכם עם ישראל. האופוזיציה רואה בהסכם "בגידה" ונשיא הפורום לזכויות האדם בבחריין, בייקר דרוויש אמר בתגובה כי "אל-קודס היא בירת פלסטין וכל נורמליזציה עם ישראל היא בגידה".[23]

תגובות בעולם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעד

[עריכת קוד מקור | עריכה]
להצגת רשימת כל המדינות - לחצו על "הצגה" משמאל
  • אוסטריהאוסטריה אוסטריה: משרד החוץ האוסטרי פרסם הודעה בה הודיע על תמיכתו בהסכם, הוא הוסיף כי ההסכם הוא "צעד גדול נוסף לעבר השלום והיציבות במזרח התיכון".[25]
  • אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה: בציוץ ברשת הטוויטר כתבה שרת החוץ האוסטרלית, מאריס פיין, כי "אוסטרליה מברכת את הצעד ההיסטורי של נורמליזציה בין ישראל לבין בחריין". היא הוסיפה כי "זהו צעד אמיץ לעבר שלום וביטחון במזרח התיכון".[26]
  • איטליהאיטליה איטליה: בהצהרה שהוציא משרד החוץ האיטלקי נכתב כי "איטליה מברכת על חתימת ההסכם, זהו צעד נוסף חשוב בדרך לשלום ויציבות במזרח התיכון. איטליה הוסיפה כי היא מצפה להתפתחות בתהליך השלום הישראלי–פלסטיני אחרי החתימה".[27]
  • אסטוניהאסטוניה אסטוניה: שר החוץ האסטוני, אורמס ריינסלו, כתב בטוויטר כי הוא "מברך על ההסכם בין ישראל לבחריין ומכיר בתפקידה של ארצות הברית בתהליך". הוא הוסיף כי "אלה חדשות טובות ליציבות ולשלום במזרח התיכון".[28]
  • ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית: בציוץ ברשת הטוויטר כתב הנשיא דונלד טראמפ: "עוד פריצת דרך היסטורית! שתי חברותינו האדירות, ישראל וממלכת בחריין הגיעו להסכם שלום. זו המדינה הערבית השנייה לעשות שלום עם ישראל בתוך שלושים ימים".[29]
  • בולגריהבולגריה בולגריה: משרד החוץ הבולגרי פרסם הודעה בה כתב כי "החלטתן של ישראל ובחריין לכונן יחסים דיפלומטיים היא עוד צעד חשוב לייצוב המזרח התיכון".[30]
  • ברזילברזיל ברזיל: משרד החוץ הברזילאי צייץ ברשת הטוויטר כי "ישראל ובחריין הן פרטנריות גדולות של ברזיל במזרח התיכון וכי ההסכם בתיווך ארצות הברית הוא צעד בדרך לשגשוג ושלום באזור".[31]
  • גרמניהגרמניה גרמניה: הייקו מאס, שר החוץ הגרמני, כתב בציוץ בטוויטר כי הוא "מברך את ההסכם בין בחריין לישראל, זהו צעד נוסף לכיוון השלום באזור".[32]
  • הונגריההונגריה הונגריה: בפוסט שפרסם ברשת הפייסבוק הצהיר שר החוץ ההונגרי פטר סיירטו על תמיכתו בהסכם ובתוכנית השלום של הנשיא דונלד טראמפ.[33]
  • הפיליפיניםהפיליפינים הפיליפינים: משרד החוץ הפיליפיני פרסם הודעת תמיכה בהסכם: "הפיליפינים מברכת את כינון היחסים הדיפלומטיים בין מדינת ישראל לבין ממלכת בחריין. זוהי התפתחות חיובית וצעד אחד קרוב יותר לשלום ויציבות באזור.[34]
  • הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת: דומיניק ראב, מזכיר המדינה לענייני חוץ וחבר העמים של הממלכה המאוחדת, הגיב על ההסכם לאחר ההכרזה ואמר כי "הוא מברך בחום את הסכם הנורמליזציה בין ישראל לבין בחריין, יחסים דיפלומטיים מלאים בין שתי חברות של הממלכה המאוחדת הן חדשות נפלאות".[35]
  • יווןיוון יוון: משרד החוץ היווני פרסם הצהרה בה נכתב כי הוא "מקדם בברכה את כינון היחסים הדיפלומטיים בין מדינת ישראל לממלכת בחריין". משרד החוץ הוסיף כי הוא "מצפה למציאת פתרון לסכסוך הישראלי-ערבי בהתאם לחוק הבינלאומי ולהחלטות מועצת הביטחון של האו"ם".[36]
  • לטביהלטביה לטביה: שר החוץ הלטבי אדגארס רינקביצ'ס קידם בברכה את הנורמליזציה בין ישראל ובחריין בטענה שהדבר יביא שלום לאזור. בנוסף לכך, הוא שיבח את ארצות הברית על מאמצי התיווך.[37]
  • ליטאליטא ליטא: משרד החוץ הליטאי צייץ בטוויטר כי "אלה חדשות טובות וזהו צעד חשוב בדרך ליציבות ולשלום במזרח התיכון".[38]
  • מצריםמצרים מצרים: נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי אמר כי "זהו צעד חשוב לקראת שלום ויציבות במזרח התיכון, בדרך שמאפשרת פתרון הוגן וקבוע לסוגיה הפלסטינית".[2][39]
  • ניו זילנדניו זילנד ניו זילנד: משרד החוץ של ניו זילנד פרסם הודעה ברשת הטוויטר בה נכתב כי "ניו זילנד מברכת את כינון היחסים בין ישראל לבחריין, זהו צעד בדרך ליציבות ולשלום במזרח התיכון".[40]
  • סלובניהסלובניה סלובניה: בציוץ שפרסם משרד החוץ הסלובני נכתב כי "סלובניה מברכת על הסכם השלום בין ישראל לבחריין, השני של ישראל עם מדינת ערב בתוך חודש, זוהי הדרך לשלום ויציבות במזרח התיכון".[41]
  • ספרדספרד ספרד: ספרד הזדהתה בציוץ בטוויטר עם עמדת האיחוד האירופי בנושא ההסכם בין בחריין לישראל.[42]
  • עומאןעומאן עומאן: עומאן בירכה על הסכם הנורמליזציה בין המדינות ובטלוויזיה העומאנית נמסר כי: "הסולטנות מברכת על היוזמה שנקטה בחריין במסגרת זכויותיה כריבון. אנו מקווים שהכיוון האסטרטגי החדש שבו בחרו כמה מדינות ערביות יהיה הצעד המעשי שיוביל להשגת שלום המבוסס על סיום הכיבוש הישראלי בשטחים הפלסטיניים והקמת מדינה פלסטינית עצמאית, שבירתה מזרח ירושלים".[43]
  • פרגוואיפרגוואי פרגוואי: שר החוץ של פרגוואי, אנטוניו ריבס פלסיוס, פרסם בציוץ ברשת הטוויטר כי הוא מברך את "ההסכם ההיסטורי בין ישראל, איחוד האמירויות הערביות, ארצות הברית ובחריין, ידידות של פרגוואי, שתורמות לשלום ולשגשוג באזור המזרח התיכון".[44]
  • צ'כיהצ'כיה צ'כיה: משרד החוץ הצ'כי קידם בברכה את ההצהרה על נורמליזציה בין שתי המדינות ואמר שהוא מקווה שההישג יביא לחידוש המגעים של ישראל עם הפלסטינים.[45]
  • צרפתצרפת צרפת: משרד החוץ הצרפתי פרסם הצהרה בה נכתב כי "הוא מקדם בברכה את כינון היחסים בין ישראל לבין בחריין והוא מקווה לחידוש המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים ולהגעה לפתרון על בסיס החוק הבינלאומי".[46]
  • קוסובוקוסובו קוסובו: מליזה הארדינאי, שרת החוץ והתפוצות הקוסובורית, בירכה את ההסכם ואת ההתקדמות לשלום.[47]
  • קוסטה ריקהקוסטה ריקה קוסטה ריקה: משרד החוץ הקוסטה ריקני בירך את ההסכם.[48]
  • קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית קוריאה הדרומית: משרד החוץ של קוריאה הדרומית פרסם הצהרה בה נכתב כי "הרפובליקה של קוריאה מברכת את ההסכם אליו הגיעו ישראל ובחריין ב-11 בספטמבר ומקווה כי הדבר יתרום לשלום וליציבות באזור".[49]
  • קנדהקנדה קנדה: שר החוץ הקנדי פרנסואה-פיליפ שמפאן (אנ') צייץ בטוויטר כי "הוא מקבל בברכה את ההסכם בין בחריין לישראל, זהו צעד חיובי וחשוב בדרך למזרח תיכון בטוח ויציב יותר".[50]
  • קפריסיןקפריסין קפריסין: משרד החוץ הקפריסאי פרסם בציוץ ברשת הטוויטר את תמיכתו בחתימת ההסכם. בהודעת התמיכה הוא כתב "קפריסין מברכת את כינון היחסים הדיפלומטיים בין ממלכת בחריין לבין ישראל. החלטה זו תביא ליציבות ולשלום במזרח התיכון, כמו גם ההחלטה הדומה חודש קודם לכן לכינון היחסים בין ישראל לבין איחוד האמירויות הערביות".[51]
  • קרואטיהקרואטיה קרואטיה: משרד החוץ הקרואטי קידם בברכה את נרמול היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לבין בחריין בתקווה שיביא ליציבות במזרח התיכון. בנוסף הצדיע משרד החוץ לארצות הברית על תפקידה בתהליך.[52]
  • רומניהרומניה רומניה: שר החוץ הרומני בוגדן אאורסקו (אנ') הודיע כי הוא מברך על ההסכם, בדומה להסכם עם איחוד האמירויות. הוא הוסיף כי "לדעתו ההסכם יביא לביטחון במזרח התיכון".[53]

מעורב

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • ירדןירדן ירדן: שר החוץ הירדני, איימן א-ספדי, אמר בתגובה להסכם, כי הצעד ההכרחי לעבר שלום הוגן באזור צריך להגיע מכיוון ישראל, וכי עליה ליזום פתרון לסוגיה הפלסטינית על בסיס שתי מדינות.[54]

נגד

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • איראןאיראן איראן: סגן שר החוץ האיראני לשעבר ושגריר המדינה לבחריין לשעבר, חוסיין-אמיר עבד אל-היאן, צייץ בטוויטר כי "השליטים הפזיזים של איחוד האמירויות הערביות ובחריין סוללים את הדרך לשליטה ציונית באזור".[55] גם משרד החוץ האיראני פרסם תגובה שבה ציין כי "שליטי בחריין יהיו מעתה והלאה שותפים מלאים לפשעיו של המשטר הציוני באזור ויהוו איום על העולם המוסלמי".[56][57]
  • טורקיהטורקיה טורקיה: בתגובה להסכם, פרסם משרד החוץ הטורקי הודעה לדבריה "הצעד מהווה עידוד למהלכי הכיבוש של ישראל, הוא יעודד את ישראל להמשיך בפעולותיה הבלתי לגיטימיות בעניין פלסטין, ויקבע את מאמציה להפוך את הכיבוש לקבוע".[54]
  • תימןתימן תימן: משרד החוץ התימני פרסם הצהרה בה הודיע כי הוא מתנגד לכל נורמליזציה עם ישראל עד שבעיית זכויות האדם באזור תיפתר בהתאם ליוזמת השלום הערבית.[58]
  • בקרב הפלסטינים:
    • הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית: הרשות הפלסטינית החזירה את שגרירה מבחריין להתייעצויות.[59]
    • חמאסחמאס חמאס: דובר חמאס, חאזם קאסם, אמר כי "משמעות נירמול היחסים היא שבחריין מצטרפת כשותפה לעסקת המאה, שמהווה מתקפה על העם הפלסטיני".[21]

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הסכם בחריין–ישראל בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 נעה לנדאו, נתניהו הודיע על הסכם שלום עם בחריין, שייחתם ביום שלישי בבית הלבן, באתר הארץ, 11 בספטמבר 2020
  2. ^ 1 2 3 4 ברק רביד וגיא אלסטר‏, ישראל ובחריין הכריזו על כינון יחסים דיפלומטיים: "מדינות נוספות בדרך", באתר וואלה, 11 בספטמבר 2020
  3. ^ יניר קוזין, ‏גורם מדיני בכיר: ישראל במגעים לכינון יחסים דיפלומטיים עם בחריין, באתר מעריב אונליין, 25 בנובמבר 2018
  4. ^ מערכת ישראל היום, בכיר בחרייני: "בחריין לא רואה בישראל אויב", באתר ישראל היום, 20 ביוני 2018
  5. ^ קרן בצלאל דנה ויס, ‏ההסכמים נחשפו: "מחויבות להביא לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני", באתר ‏מאקו‏, 16 בספטמבר 2020
  6. ^ דניאל סלאמה, אילנה אושומירסקי, בחריין: "ההסכם יסייע לפלסטינים"; הרשות הפלסטינית: "זו בגידה", באתר ynet, 12 בספטמבר 2020
  7. ^ 62 תומכים, 14 מתנגדים: מליאת הכנסת אישרה את ההסכם עם בחריין, באתר וואלה, ‏10 בנובמבר 2020
  8. ^ אור יזרעאלי, ‏המשותפת התנגדה: הסכם השלום עם בחריין אושר, באתר "סרוגים", 10 בנובמבר 2020
  9. ^ דניאל סיריוטי, "מהיום אנחנו משפחה אחת": ישראל ובחריין חתמו על הסכם מסגרת להסדרת היחסים, באתר ישראל היום, 18 באוקטובר 2020
  10. ^ אנה ברסקי, ‏נחתמו ההסכמים בין ישראל לבחריין במנאמה, באתר מעריב אונליין, 18 באוקטובר 2020
  11. ^ מיכל רז-חיימוביץ', ‏נחתם הסכם תעופה בין ישראל ובין בחריין, באתר גלובס, 22 באוקטובר 2020
  12. ^ ממשלת בחריין אישרה את הסכם התעופה עם ישראל, באתר מעריב אונליין, 9 בנובמבר 2020
  13. ^ ניצן קידר, בחריין מתחייבת להילחם באנטי-ישראליות, באתר ערוץ 7, 25 באוקטובר 2020
  14. ^ גל"צ, דיווח, באתר טוויטר, ‏2 בדצמבר 2020
  15. ^ חדשות 20, ישראל ובחריין חתמו על מזכר לשיתוף פעולה תיירותי, באתר ערוץ 20, ‏2 בדצמבר 2020
  16. ^ מזכרי הבנות בין ישראל ובחריין בתחום התקינה וקידום עסקים קטנים, באתר Port2Port, ‏2 בדצמבר 2020
  17. ^ אתר למנויים בלבד ריקי ממן, ‏פירות השלום: שיתוף פעולה בנקאי ישראלים-בחרייני, בעיתון מקור ראשון, 20 בינואר 2021
  18. ^ עמית ולדמן, ‏לראשונה בהיסטוריה: בחריין מינתה שגריר בישראל, באתר ‏מאקו‏, 30 במרץ 2021
  19. ^ נתניהו: לקח לנו 29 יום להגיע להסכם עם בחריין, זה עידן חדש של שלום, באתר ynet, 11 בספטמבר 2020
  20. ^ ריבלין על ההסכם עם בחריין: "קורא לעוד מדינות ערביות ומוסלמיות לכונן שלום", באתר ynet, 12 בספטמבר 2020
  21. ^ 1 2 אורלי אזולאי, ynet, ישראל ובחריין סיכמו על כינון יחסים דיפלומטיים מלאים, באתר כלכליסט, 11 בספטמבר 2020
  22. ^ בחריין מבהירה: לא נאפשר יבוא מוצרים ישראליים שיוצרו בהתנחלויות, באתר ynet, 5 בדצמבר 2020
  23. ^ ג'ק חורי, נעה לנדאו, Bahrainis Speak Out Against 'Betrayal' of Palestinians in Normalization With Israel, הארץ, 12 בספטמבר 2020
  24. ^ מועצת אירופה, Bahrain/Israel: Declaration by the High Representative on behalf of the European Union on the establishment of diplomatic relations, אתר מועצת אירופה, 12 בספטמבר 2020
  25. ^ ציוץ של משרד החוץ האוסטרי ברשת החברתית אקס (טוויטר), 11 בספטמבר 2020
  26. ^ ציוץ של Marise Payne ברשת החברתית אקס (טוויטר), 12 בספטמבר 2020
  27. ^ Notice of the Ministry of Foreign Affairs - Normalization of relations between the Kingdom of Bahrain and Israel, משרד החוץ האיטלקי, 12 בספטמבר 2020
  28. ^ ציוץ של אורמס ריינסלו ברשת החברתית אקס (טוויטר), 12 בספטמבר 2020
  29. ^ נטע בר, היסטוריה במזרח התיכון: ישראל ובחריין יחתמו על הסכם שלום, באתר ישראל היום, 11 בספטמבר 2020
  30. ^ משרד החוץ הבולגרי, България приветства нормализирането на отношенията между Израел и Бахрейн, משרד החוץ הבולגרי, 12 בספטמבר 2020
  31. ^ ציוץ של משרד החוץ הברזילאי ברשת החברתית אקס (טוויטר), 12 בספטמבר 2020
  32. ^ ציוץ של הייקו מאס ברשת החברתית אקס (טוויטר), 12 בספטמבר 2020
  33. ^ פטר סיירטו, Szijjártó Péter, פייסבוק, 12 בספטמבר 2020
  34. ^ Philippine Statement on the Normalization of Relations Between Bahrain and Israel, אתר משרד החוץ הפיליפיני, 14 בספטמבר 2020
  35. ^ ממשלת הממלכה המאוחדת, Bahrain and Israel: UK responds to announcement of normalisation, אתר ממשלת הממלכה המאוחדת, 11 בספטמבר 2020
  36. ^ משרד החוץ היווני, Ministry of Foreign Affairs announcement on the agreement establishing diplomatic relations between Bahrain and Israel, משרד החוץ היווני, 13 בספטמבר 2020
  37. ^ ציוץ של אדגארס רינקביצ'ס ברשת החברתית אקס (טוויטר), 11 בספטמבר 2020
  38. ^ ציוץ של משרד החוץ הליטאי ברשת החברתית אקס (טוויטר), 12 בספטמבר 2020
  39. ^ Bahrain agrees to normalize relations with Israel, ערבניוז, 11 בספטמבר 2020 (באנגלית)
  40. ^ ציוץ של משרד החוץ הניו-זילנדי ברשת החברתית אקס (טוויטר), 14 בספטמבר 2020
  41. ^ ציוץ של משרד החוץ הסלובני ברשת החברתית אקס (טוויטר), 13 בספטמבר 2020
  42. ^ Spain MFA, חשבון הטוויטר של משרד החוץ הספרדי
  43. ^ עומאן בירכה על הסכם הנורמליזציה בין ישראל לבחריין, באתר ynet, 13 בספטמבר 2020
  44. ^ ציוץ של אנטוניו ריבס פלסיוס ברשת החברתית אקס (טוויטר), 15 בספטמבר 2020
  45. ^ ציוץ של משרד החוץ הצ'כי ברשת החברתית אקס (טוויטר), 11 בספטמבר 2020
  46. ^ Bahrain – Normalization of relations with Israel, משרד החוץ הצרפתי
  47. ^ ציוץ של מליזה הארדינאי ברשת החברתית אקס (טוויטר), 11 בספטמבר 2020
  48. ^ ציוץ של משרד החוץ הקוסטה ריקני ברשת החברתית אקס (טוויטר), 12 בספטמבר 2020
  49. ^ MOFA Spokesperson’s Commentary on Normalization of Bahrain-Israel Relations, משרד החוץ של קוריאה הדרומית, 14 בספטמבר 2020
  50. ^ ציוץ של פרנסואה-פיליפ שמפאן ברשת החברתית אקס (טוויטר), 12 בספטמבר 2020
  51. ^ ציוץ של משרד החוץ הקפריסאי ברשת החברתית אקס (טוויטר), 14 בספטמבר 2020
  52. ^ ציוץ של משרד החוץ הקרואטי ברשת החברתית אקס (טוויטר), 11 בספטמבר 2020
  53. ^ ציוץ של בוגדן אאורסקו ברשת החברתית אקס (טוויטר), 12 בספטמבר 2020
  54. ^ 1 2 רויטרס, ‏טורקיה ואיראן גינו בחריפות, הפלסטינים החזירו את השגריר: התגובות בעולם המוסלמי, באתר מעריב אונליין, 12 בספטמבר 2020
  55. ^ פאריסה חפזי, Iranian official says Bahrain-Israel normalisation deal a great betrayal, הסטאר מלזיה, 11 בספטמבר 2020 (באנגלית)
  56. ^ דניאל סלאמה, איראן מגנה את ההסכם, בחריין מתעקשת: "החלטה אסטרטגית", באתר ynet, 12 בספטמבר 2020
  57. ^ מערכת הטיימס ישראל, Iran: Bahrain partner to Israel’s ‘crimes’ through ‘shameful’ normalization deal, הטיימס ישראל, 12 בספטמבר 2020 (באנגלית)
  58. ^ מערכת סין בערבית, الحكومة اليمنية: لا تطبيع إلا بإعادة الحقوق لأهلها وفقا لمبادرة السلام العربية, סין בערבית, 11 בספטמבר 2020 (בערבית)
  59. ^ ציוץ של ANADOLU AGENCY (ENG) ברשת החברתית אקס (טוויטר), 11 בספטמבר 2020
בנימין נתניהו
אירועים במהלך כהונותיו
כראש ממשלת ישראל
הממשלה ה-27 מהומות מנהרת הכותל (1996) • הסכם חברון (1997) • ניסיון ההתנקשות בח'אלד משעל (1997) • הסכם ואי (1998)
הממשלה ה-32 הקפאת הבנייה ביהודה ושומרון (2009) • המשט לעזה (2010) • השרפה בכרמל (2010) • המחאה החברתית (2011) • עסקת שליט (2011) • מבצע עמוד ענן (2012) • הסכסוך האיראני-ישראלי במהלך מלחמת האזרחים בסוריה (2011–2020)
הממשלה ה-33 רצח שלושת הנערים (2014) • מבצע צוק איתן (2014) • הנאום בפני הקונגרס האמריקני (2015) • הסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית (2015)
הממשלה ה-34 גל הטרור הפלסטיני (2015) • גל השרפות (2016) • הכרת ארצות הברית בירושלים כבירת ישראל (2017) • הכרת ארצות הברית בריבונות ישראל על רמת הגולן (2019) • המשבר הפוליטי (2019–2020) • התפרצות נגיף הקורונה בישראל (2020)
הממשלה ה-35 המשבר הפוליטי (2020–2021) • מגפת הקורונה בישראל (2020–2021) • הסכמי אברהם (2020) • אסון הר מירון (2021) • המהומות בישראל (2021) • מבצע שומר החומות (2021)
הממשלה ה-37 הרפורמה המשפטית בישראל (ערכים נוספים) (2023) • מבצע מגן וחץ (2023) • טבח שבעה באוקטובר (2023) ומלחמת חרבות ברזל (2023–הווה) • מבצע עם כלביא (2025–הווה)
משפחתו נתן מיליקובסקי (סבא) • בנציון נתניהו (אבא) • עדו נתניהו (אח) • יוני נתניהו (אח) • יאיר נתניהו (בן) • שמואל בן ארצי (חותן)
בנות זוג מיקי הרן (1972–1978) • פלור קייטס (1981–1989) • שרה נתניהו (1991–הווה)
ספריו הטרור: כיצד יוכל המערב לנצח (1987) • מקום תחת השמש (1995) • מלחמה בטרור (1996) • ביבי: סיפור חיי (2022)
ספרים אודותיו נתניהו: הדרך אל הכוח (1997) • נתניהו: ביוגרפיה (2018) • מר הפקרה (2024)
חשדות ואישומים פליליים פרשת בר-און חברון (1997) • פרשת עמדי (1999) • פרשת ביביטורס • תיק 1000 • תיק 2000 • פרשת הצוללות • פרשת המניות של נתניהו • תיק 4000 • המחאה נגד בנימין נתניהו • משפט נתניהו (2020) • פרשת הדלפת המסמכים המסווגים לעיתון בילד (2024)
שונות פרשת הקלטת הלוהטת (1993) • מסמך שטאובר (1995) • נאום בר-אילן (2009) • נאום הכפכפים (2025) • מכון יונתן לחקר הטרור • המצביעים הערבים נעים בכמויות אדירות לקלפי • לא יהיה כלום, כי אין כלום • ניצחון מוחלט • רק לא ביבי • ביביסטים • קאיה (כלבה) • The Bibi Files • פגיעת הכטב"ם בבית משפחת נתניהו בקיסריה
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=הסכם_בחריין–ישראל&oldid=40797987"