לדלג לתוכן

קנאביס רפואי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף מריחואנה רפואית)
מיצוי נוזלי של קנאביס אינדיקה, של איגוד הרוקחים האמריקאי, לפני 1937
פרח יבש של זן קנאביס מסוג 'Trainwreck'

קנאביס רפואי הוא הכינוי לחלקים שונים של צמח הקנאביס או חומרים טבעיים שבודדו מן הצמח, כפי שאלו ניטלים במסגרת טיפול רפואי, כלומר לטיפול במחלות, כולל להקלה בתסמינים של מחלות ובעיות שונות. לצמח הקנאביס יש היסטוריה של אלפי שנים של שימוש רפואי בתרבויות רבות.[1]

הקנאביס משמש להקלה על תסמינים של פוסט טראומה, כאב כרוני, הקלה על בחילות והקאות במטופלים בכימותרפיה וחולי איידס[2] והטיפול בו ליישומים רפואיים אחרים נחקר.

לצד ההשפעות המשכרות של הקנאביס, יש לו השפעות פיזיולוגיות רבות, מהן הגורמות נזק, ומהן חיוביות. צריכה ממושכת או במינון גבוה, הניתן לעיתים לתרופה, כרוכה בהגברת הסיכון לבעיות שונות, כמו ירידה ביכולות קוגניטיביות, דלקת סימפונות כרונית אם נצרך באמצעות עישון, וכן סכנת התמכרות, אף על פי שמחקרים שונים מראים שהתמכרות זו נמוכה ופחותה משמעותית מזו הנגרמת בעקבות שימוש בסיגריות ובאלכוהול.[3][4]

ניתן לצרוך קנאביס רפואי תוך שימוש במגוון שיטות, כולל אכילת מאכלים הכוללים אותו (בפרט עוגות ועוגיות), שתיית מיצוי המופק ממנו (כמו מעלי קנאביס שנטחנו למחית והורתחו במים עם מעט שמן שמסייע לספיגת קנבינואידים מסוימים), נטילת תמיסה או שמן המופקים מן הצמח, או אידוי (ואפורציה), עישון ועוד.

קנבינואידים סינתטיים אחדים זמינים כתרופות מרשם במדינות מסוימות; למשל: מרינול (זמין בארצות הברית וקנדה) ונאבילון (זמין בקנדה, מקסיקו, בריטניה, ובארצות הברית).

גם במדינות בהן צריכת קנאביס לצורכי פנאי אסורה בחוק, הצריכה הרפואית הוסדרה בחוק, למשל: אוסטריה, צ'כיה, פינלנד, גרמניה, ישראל, איטליה, הולנד, פורטוגל וספרד.

בארצות הברית, על אף שהחוק הפדרלי אוסר כל שימוש בקנאביס, הסדירו 21 מדינות ומחוז קולומביה בחוק את תחום הקנאביס הרפואי.

את ההסדרה המעודכנת בישראל אפשר למצוא תחת נוהל 106 שמתפרסם באתר משרד הבריאות.[5]

ההבדלים בין קנאביס רפואי לקנאביס לצורכי פנאי (סם)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנחה מקובלת בעולם הביו-רפואה היא שצריכת קנאביס רפואי נוטה להיות בטוחה יותר מאשר צריכת פנאי, שכן היא מתאימה יותר לנתוניו האנטומו-פיזיולוגיים של המטופל ונוטה פחות להטיה[דרוש מקור].

קנאביס רפואי ניתן ואמור להילקח על פי הוראת רופא ובפיקוחו של רוקח[6] והוא נבדל מקנאביס הנצרך בפנאי בעיקר בהקשרים אלה:

  • כמות מדודה היטב: קנאביס רפואי ניתן במינון אופטימלי, כלומר, מתאים לגילו, מבנה גופו, ומצבו הביוכימי של המטופל.
  • תכולת CBD גבוהה יותר: בשל השפעותיו הרפואיות של ה-CBD, לעיתים בזני קנאביס רפואי כמות ה-CBD גבוהה יותר מאשר בזני קנאביס המשמשים להנאה. לעיתים נדירות ישנם זני קנאביס רפואי שמכילים אחוז CBD גבוה כמו אחוז ה-THC, או עם אחוזי THC נמוכים מאוד.

פרמקולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקנאביס עשרות חומרים פעילים הנקראים בשם הכללי קנבינואידים. לא כולם בודדו ונחקרו, או אף זוהו. בגוף האדם יש קולטנים שנועדו לקלוט חומרים הדומים במאפייניהם לקנבינואידים, הנקראים אנדו - קנבינואידים והמיוצרים בגוף.

שני הקנבינואידים העיקריים הם ה-THC (החומר הפסיכו-אקטיבי העיקרי בצמח, מקל כאב[דרוש מקור], מרגיע, מעייף ומעורר תיאבון, נוגד בחילה) וה-CBD, לו פוטנציאל רפואי רחב יותר ובעל השפעה אנטי פסיכוטית, אפקטיבי לטיפול באפילפסיה מסוגים מסוימים ומאזן השפעות THC).

בגופנו לפחות שלושה קולטנים המופעלים על ידי קנבינואידים: CB1, CB2 ו - GRP55.[7][8]

קולטנים מסוג CB1 נמצאים בעיקר במערכת העצבים המרכזית והשפעתם פסיכוגנית, ואילו קולטני CB2 מפוזרים ברחבי הגוף והשפעותיהם אנטי-דלקתיות וקשורות בכאב ובטונוס שרירים.

לקנבינואידים השפעות נוספות על הגוף, שאינן קשורות בקולטנים. הם נוגדי חמצון[דרושה הבהרה], הם מתפקדים כנוירופרוטקטורים[9] המגנים על תאי עצב מפני הפעלת יתר שתוביל למותם ומפני התנוונות, והם מפחיתים את הלחץ התוך עיני. הם גם בעלי השפעות נוגדות דלקת, הקשורות בקולטני הקנבינואידים המצויים על תאי המערכת החיסונית ובגורמים נוספים.[10][11]

ישנם מדענים החוקרים את ההשערה כי בצמח הקנאביס ישנו חומר אחד לפחות אשר יכול לעורר נוירוגנזה במערכת העצבים המרכזית (היווצרות תאים חדשים במוח הגולגולת ומוח השדרה) בבני אדם בוגרים אשר צמיחת גופם הגיעה להיקף מקסימלי מבחינה טבעית (נוירוגנזה מתרחשת באדם הבוגר בהיקף קטן על ידי למידה חושית מסוגים שונים ולפי מחקרים מסוימים גם מסוגים שונים של פעילות גופנית).

שימושים רפואיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקנאביס מיוחס מגוון השפעות בריאותיות מועילות כגון השפעות אנטי-אמטיות (נוגדות בחילה), אנלגזיות (נוגדות כאב) המסייעות בטיפול בכאב כרוני שאינו סרטני, טיפול להקאות ובחילות לרבות אלה הנגרמים על ידי כימותרפיה, השפעה נוגדת עוויתות, וכן עוררות תיאבון. קנאביס גם מסייע לטיפול בתסמינים של חולי איידס.

המכון לרפואה, המנוהל על ידי האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית, ערך מחקר מקיף בשנת 1999 להערכת היתרונות הבריאותיים הפוטנציאליים של הקנאביס והקנאבינואידים בתוכו. המחקר הגיע למסקנה כי קנאביס מועיל לטיפול בבחילות, אובדן תיאבון, כאב וחרדה. אף על פי שהמחקר הסתייג מצריכת קנאביס בדרך של עישון בשל החסרונות הבריאותיים הקשורים לעשן, צוות המחקר הגיע למסקנה שבאין ברירה גם עישון יהיה טיפול יעיל. בנוסף, המחקר הצביע על הקושי הטמון בשיווק הצמח שאין אפשרות לרשום עליו פטנט, מכיוון שחברות התרופות לא ישקיעו בו.

בחילות והקאות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קנאביס נמצא יעיל במניעת בחילות והקאות אצל חולים המטופלים בכימותרפיה.[2] מחקרים השוואתיים מצאו שקנאבינואידים יעילים יותר מאשר כמה תרופות קונבנציונליות נגד הקאות כגון prochlorperazine, פרומתזין ו-metoclopramide.[12]

כאב

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קנאביס יעיל לטיפול בכאב כרוני (בהינתן והכאב קשור במחסור גופני באנדוקנבינואידים)[א], בין אלו, כאבים נוירופתיים, פיברומיאלגיה, ודלקת מפרקים שגרונית.[13] בטיפול פליאטיבי השימוש בקנאביס נמצא בטוח יותר מאשר אופיואידים.[14]

בעיות נוירולוגיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך השנים הוצעו טיפולים מבוססי קנאביס לטיפול בכמה בעיות נוירולוגיות, ובין אלו טרשת נפוצה, אפילפסיה, ובעיות תנועה, זאת למרות מחסור בנתונים לגבי יעילות הטיפול.[15] תחילת טיפולים אלו הגדילו בהדרגה את כמות המידע הרפואי, וזו נסקרה בשנת 2017 על ידי מחקר חסר תקדים בהיקפו של האקדמיה הלאומית למדעים, הנדסה ורפואה, שבחן ממצאים של 20 שנה, ומצא מצד אחד ראיות חד משמעיות לשיפור חלק מהסימפטומים של תסמונת טרשת נפוצה במספר מקרים ספציפיים (נמצא עבור קנבינואידים בתרופה אוראלית), ומצד שני הראה שלא נמצאה עדות רצינית ליעילותן של תרופות מבוססות קנאביס לאפילפסיה, טרשת אמיוטרופית צידית, מחולית ותסמינים נוירופסיכיאטריים מסוימים הקשורים למחלת הנטינגטון, תסמינים הקשורים למחלת פרקינסון או לסוגים של דיסקינזיה, דיסטוניה.[3]

השימוש בקנאביס רפואי לטיפול בטרשת נפוצה מאושר בלמעלה מעשר מדינות. בדיקה שנעשתה ב-2012 העלתה שלא נמצאו בעיות סבילות, שימוש לרעה או התמכרות.[16]

מחקר, שנערך בבית החולים איכילוב תל אביב ופורסם בפברואר 2021, מצא, ששימוש בקנאביס הפחית באופן ניכר את חומרת התופעה של נוירופתיה פריפרית, אצל חולי סרטן העוברים טיפולים כימותרפיים, ואפילו מניעת התופעה אצל חולים שהשתמשו בקנאביס לפני הטיפולים.[17]

שימושים מאושרים בישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפריל 2024 נכנסה לתוקף התקנה המעודכנת באשר לניפוק קנביס רפואי. ההסדרה המעודכנת מאפשרת לרופאים מורשים לנפק מרשמים לקנביס, למרות שאיננו תרופה כהגדרתה בחוק, ורק להתוויות שברשימה הבאה. שתי התוויות נותרו תחת ההסדרה הקודמת וינופקו על פי רישיונות, כפי שהיה עד לכניסת התקנה המעודכנת. [18]

להלן רשימת השימושים שבהם ניתן יהיה לקבל מרשם לקנביס על פי ההסדרה שנכנסה לתוקף באפריל 2024: המרשמים יינתנו רק במערכת הציבורית ורק על ידי רופאים שהוכשרו לכך במיוחד.

  1. למטופלים במחלה אונקולוגית פעילה, או בעת טיפול אנטינאופלסטי פעיל
  2. למטופלים הסובלים ממחלת מעי דלקתית פעילה ומוכחת
  3. למטופלים המאובחנים בכשל חיסוני נרכש (AIDS)
  4. למטופלים המאובחנים בטרשת נפוצה (Sclerosis Multiple)
  5. למטופלים המאובחנים בפרקינסון
  6. למטופלים בגירים המאובחנים בתסמונת טוראט
  7. למטופלים חולי אפילפסיה
  8. למטופלים הסובלים מבעיה רפואית חשוכת מרפא ותוחלת חייהם הצפויה, אף אם יינתן להם טיפול רפואי, אינה עולה על שישה חודשים
  9. למטופלים המאובחנים עם הפרעה בספקטרום האוטיסטי
  10. למטופלים המאובחנים כסובלים מדמנציה

לשני שימושים יהיה צורך להמשיך ולבקש רישיונות, ואלו הם:

  1. כאב,
  2. התוויות פסיכיאטריות.

גם כאן, רק רופאים מורשים יוכלו לתת רישיונות, ורק במערכת הציבורית.[19]

תופעות לוואי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – השפעות של קנאביס

שימוש בקנאביס רפואי לא פעם עלול להוביל להתמכרות אל הסם גם אם מתן התרופה ניתן בפיקוח רפואי.[20] כך נמצא כי 3.4% מקרב בני הנוער בישראל, בשנת 1995 צרכו את הסם ו-4.6% מבוגרים, בעוד בשנת 2005 השתמשו 5.8 אחוזים מהנוער בקנאביס ו-8.5% מבוגרים. המאפיינים של ההתמכרות הם עיסוק מתמיד בהשגת הסם וצריכה כפייתית, וגמילות ממנו מסתיימות לרוב בחזרה לצריכה.[21]

עם זאת, קיימות תופעות לוואי נוספות. נמצא כי קיימת עלייה של 40% בסיכון לפסיכוזה בקרב המשתמשים בקנאביס.[22] קנאביס מעורר הפרעות נפשיות נוספות כמו פסיכוזות, בייחוד בקרב צעירים, הזיות, פרנויה, אשליות והפרעה סכיזואפקטיבית, אופוריה, אפתיה, בלבול, שכחה, אי שקט, התקפי פאניקה וחרדות ולהפרעה בתפיסת המציאות.[23][24][25] בנוסף, הקנאביס מעורר תחושת דיכאון בקרב משתמשיו עד כדי התפתחות של מחשבות אובדניות.

קיימת עלייה בסיכון לחלות בדלקת גרון, דלקות סימפונות, דלקות מערכת הנשימה העליונה, התפתחות כרונית של אסתמה ואמפיזמה ולסרטן ריאות.[26][24] כמו גם, יש פגיעה קוגניטיבית בזיכרון, בקשב, בריכוז, בלמידה, ביכולות הארגון הקוגניטיביות וביכולת לבצע אינטגרציה של מידע מורכב - כל אלו תופעות לטווח ארוך המחמירות ככל שהשימוש מתארך, וכן התפתחות של טרשת נפוצה.[27]

השימוש לנשים בהיריון אסור ועלול להוביל לפגיעה בפריון, וכן בפגיעה בוולד העלול להיוולד עם פיגור שכלי.[28]

התוויות בישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי חברות מסחריות העוסקות במוצרי קנאביס, נכון לינואר 2024 יש בישראל כ-140 אלף בעלי רישיון לקנאביס.[29] ניתן לקבל קנאביס רפואי לטיפול במחלות הבאות:[30]

  • פוסט טראומה
  • קרוהן וקוליטיס
  • כאב נוירופאטי
  • סרטן
    • עבור תופעות הלוואי של טיפול כימותרפי
    • לשיכוך כאב בקרב חולים עם סרטן גרורתי
  • איידס (HIV) - במקרים בהם יש איבוד משקל, לצורך שיפור תיאבון והקלה בבחילות ובתסמיני מערכת העיכול
  • פרקינסון - כמשכך כאבים
  • טרשת נפוצה
  • תסמונת טורט
  • למקבלי טיפול פליאטיבי בסוף חייהם
  • אוטיזם (ילדים)
  • אפילפסיה

מידע נוסף על ההתוויות המאושרות לניפוק על פי מרשם ואלו שברישיונות, החל מאפריל 2024, בסעיף למעלה בנושא שימושים מאושרים בישראל.[19]

התוויות נגד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסובלים מאחת הבעיות הבאות לא יכולים לקבל קנאביס רפואי:[30]

אי־ספיקת לב, פסיכוזה, מצב פסיכוטי בעבר, הפרעה חרדתית ובקרב צעירים עד גיל 30 גם מחלה פסיכיאטרית תורשתית בקרוב משפחה מדרגה ראשונה וכן היסטוריה של התמכרות או שימוש לרעה בסמים.

בישראל פועלת עמותת הקנאבוס הרפואי בישראל הפועלת לשם הגברת המודעות לטיפול הרפואי בקנאביס רפואי וסיוע למטופלים בו ולנזקקים לטיפול זה.

רישיון גידול קנאביס רפואי בישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רפורמת הקנאביס הרפואי בישראל אושרה ביוני 2016 על ידי ממשלת ישראל. הרגולציה בתחום הקנאביס מסדירה את השימוש בקנאביס רפואי למטרות רפואיות ומחקר תוך שמירה על גידול בתנאים נאותים של קנאביס רפואי. כל פעולה בצמח הקנאביס ובכלל זה גידול, ייצור, הפצה, החזקה, שינוע, בדיקות מעבדה, ניפוק או מחקר של צמח הקנאביס או מוצריו מחויבת ברישיונות מתאימים מאת יק"ר -היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות. במסגרת הרפורמה לא תוגבל כמות העוסקים בתחום ולא יוגבל מספר מקומות הגידול, אך כל מי שעוסק בענף יחויב להחזיק ברישיונות ייעודיים ולפעול לפי סטנדרטים מחייבים של איכות.

רישיון לחוות גידול/ריבוי קנאביס - קנאביס יגודל רק בחוות גידול קנאביס, בבתי צמיחה מתאימים, שיחזיקו רישיון תקף לפי פקודת הסמים המסוכנים. כל בעל רישיון גידול יהיה רשאי להוציא קנאביס מתחום החווה רק למפעל ייצור בעל רישיון. כל חברה פרטית שתרצה תוכל להגיש בקשה לרישיון גידול קנאביס.[31]

נכון לשנת 2023 ישנן עשרות חברות המחזיקות ברישיון גידול/ריבוי קנאביס/ייבוא קנאביס למטרות רפואיות בישראל.

הביקורת על הרפורמה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרפורמה בקנאביס הביאה תחילה למחסור במוצרי קנאביס ולירידה באיכות המוצרים, כגון הופעת עובש או אי התאמה של זנים למטופלים.[32][33] בהמשך, משרד הבריאות עדכן את המתווה בשנת 2023, כך שההפצה עברה לבתי מרקחת ותחת פקוח רוקחים מורשים, אולם גם מתווה זה ספג ביקורת מחגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור בהסתדרות הרפואית שכתב כי לדעתו "המתווה במתכונתו הנוכחית מסכן את בריאות הציבור".[34]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קנאביס רפואי בוויקישיתוף

ביאורים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ישנם מסלולים (pathways) שונים לכאב כרוני ולא כולם קשורים במחסור באנדוקניבוניאידים דווקא.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Ben Amar M (2006). "Cannabinoids in medicine: a review of their therapeutic potential" (PDF). Journal of Ethnopharmacology (Review) 105 (1–2): 1–25
  2. ^ 1 2 Borgelt LM, Franson KL, Nussbaum AM, Wang GS (February 2013). "The pharmacologic and clinical effects of medical cannabis". Pharmacotherapy (Review) 33 (2): 195–209
  3. ^ 1 2 The Health Effects of Cannabis and Cannabinoids: The Current State of Evidence and Recommendations for Research, National Academies of Sciences, Engineering, and Medicine
  4. ^ דוקטור רות גל, לא הכל ורוד בשדה המריחואנה, באתר כמוני
  5. ^ נוהל 106 רשיונות ומרשמים לשימוש במוצרי קנביס, באתר משרד הבריאות
  6. ^ כאשר שניהם בעלי ידע נרחב בנוירופרמקולוגיה תרופתית
  7. ^ הקנאביס הגוף האדם באתר חברת תיקון עולם
  8. ^ השימוש בקנאביס רפואי באתר מדיקל מדיה
  9. ^ פטנט רשום על הקנאביס כנוירופרוטקטור
  10. ^ קנבינואידים, באתר חברת panaxia
  11. ^ מאמר העוסק בסגולות נוגדות דלקת של הקנבינואידים
  12. ^ Bowles DW, O'Bryant CL, Camidge DR, Jimeno A (July 2012). "The intersection between cannabis and cancer in the United States". Crit. Rev. Oncol. Hematol. (Review) 83 (1): 1–10
  13. ^ Martín-Sánchez E, Furukawa TA, Taylor J, Martin JL (November 2009). "Systematic review and meta-analysis of cannabis treatment for chronic pain". Pain medicine (Malden, Mass.) (Review, meta-analysis) 10 (8): 1353–68
  14. ^ Carter GT, Flanagan AM, Earleywine M, et al. (August 2011). "Cannabis in palliative medicine: improving care and reducing opioid-related morbidity". The American journal of hospice & palliative care (Review) 28 (5): 297–303
  15. ^ Koppel, BS; Brust, JC; Fife, T; Bronstein, J; Youssof, S; Gronseth, G; Gloss, D (Apr 29, 2014). "Systematic review: efficacy and safety of medical marijuana in selected neurologic disorders: report of the Guideline Development Subcommittee of the American Academy of Neurology.". Neurology 82 (17): 1556–63.
  16. ^ Oreja-Guevara, C (2012). "Treatment of spasticity in multiple sclerosis: New perspectives regarding the use of cannabinoids". Revista de neurologia (Review) (in Spanish) 55 (7): 421–30
  17. ^ אדיר ינקו, יותר מתחושה, ידיעות אחרונות, 25.2.2021 גיליון 25028, עמ' 15
  18. ^ רפורמת המרשמים בקנביס, באתר משרד הבריאות
  19. ^ 1 2 הוראת מנהל בעניין כניסתה לתוקף של רפורמת המרשמים, באתר משרד הבריאות, ‏25.3.24
  20. ^ יואב אבן, ‏התמכר לקנאביס רפואי - ויפוצה במיליונים, באתר ‏מאקו‏, 15 במרץ 2018
  21. ^ Miller NS etal. A12 step treatment approach for marijuana (cannabis) depen- dance. J substance abuse treatment. 1989; 6; 241-50
  22. ^ The Lancet, Vol 370 July 28, 2007
  23. ^ D'Souza DC et al. Cannabis and psychosis/schizophrenia: human studies. Eur Arc Psych Clin Neurosci 2009; 8; 117-123
  24. ^ 1 2 MoorTH etal. Cannabis use and risk of psychotic or affective mental health outcomes: a systemic review. Lancet 2007 370:319-28
  25. ^ Johnson, BA (1990). "Psychopharmacological effects of cannabis". British journal of hospital medicine 43 (2): 114-6,118-20,122
  26. ^ Zuo-Feng Zhang etal. Marijuana Use and Increased Risk of Squamous Cell Carcinoma of the Head and Neck. Cancer Epidemiology Biomarkers 8' prevention. December 1999; vol 8; 1071-8
  27. ^ Messinis et al. Neuropsychological deficits in long-term frequent cannabis users. Neurology March 14,2006 66:737-739
  28. ^ Hall W etal. the health and psychological consequences of cannabis use. National Drug Strategy Monograph series No 25. National Drug and alcohol research center
  29. ^ כמות המטופלים בקנאביס רפואי בישראל, באתר בריא בישראל
  30. ^ 1 2 התוויות לקנביס רפואי באתר כמוני
  31. ^ איך לקבל רישיון עיסוק בקנאביס רפואי, באתר בריא בישראל
  32. ^ אדריאן פילוט וצלי גרינברג, כך הפכה רפורמת הקנאביס מבשורה לרצף כשלים, באתר כלכליסט, 25 ביולי 2019
  33. ^ אתר למנויים בלבד איריס ליפשיץ קליגר וענבר טויזר, "חשבתי שהרפורמה תהפוך דברים לפשוטים, אבל בפועל זה הסיוט של החיים שלי", באתר "ידיעות אחרונות", 1 ביולי 2019
  34. ^ ינקו, אדיר (2023-08-07). "מהפכת הקנאביס הרפואי: זה המועד שבו תוכלו לקבל מרשם מהרופא". Ynet. נבדק ב-2024-04-07.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=קנאביס_רפואי&oldid=39725371"