משתמש:מעט מן האור/טיוטה
 | |
| לידה |
1943 ירושלים |
|---|---|
| פטירה |
1 בפברואר 2022 (בגיל 79 בערך) ל' בשבט ה'תשפ"ב ירושלים |
| צאצאים | אורי סרי-לוי |
יגאל חיים[1] סרי-לוי (נולד ב-1943, נפטר ב-1 בפברואר 2022) היה שחקן תיאטרון וקריין ישראלי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד וגדל כבן הצעיר ביותר במשפחה תימנית-חרדית בבית ישראל. בצעירותו יצא בשאלה בעקבות אחיו הגדולים.
בצה"ל שירת בלהקת פיקוד מרכז יחד עם אושיק לוי, שלמה ניצן (לו נתן את הרעיון לעברת שם המשפחה ממינץ לניצן[2]) ויוסי סגל.
התחתן בסביבות גיל 35, ובסביבות גיל 40 החל תהליך של חזרה בתשובה. לאחר שחזר בתשובה החל (בהמלצת הרב אורי זוהר) לעסוק בקריינות: הוא הקליט סיפורי צדיקים (בין השאר בקול ישראל), סיפורי מעשיות של רבי נחמן[3], וסיפורים מתוך כה עשו חכמינו.
הוא למד בבתי המדרש של אש התורה (בחברותא עם הרב אורי זוהר), מוסדות חוט של חסד וישיבת נהר שלום.
משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1962 שיחק במחזמר "הציפור הכחולה" מאת מוריס מטרלינק שביים מנחם גולן בתיאטרון תילון ("התיאטרון ישראלי לילדים ולנוער"). את המחזה תרגם אוריאל אופק עם לחנים מאת מרדכי אולרי-נוז'יק.[4] שיר הנושא הוקלט על ידי מרים אביגל.[5]
ב-1963 שיחק במופע הבידור "הסטוריה בגרוש"[6] מאת דן אלמגור שביים חיים טופול במועדון התיאטרון. ב-1964 שיחק במופע הבידור "רגל אחת באוויר"[7][8] מאת שבח וייס ודן אלמגור שביים חיים טופול במועדון התיאטרון. בשני מופעים אלו שיחק לצד אתי גרוטס ואמנון נדב. באותה שנה שיחק בהצגה "פרנק החמישי"[9] מאת פרידריך דירנמאט שביים אלכסנדר ברדיני בתיאטרון חיפה.
באותה שנה שיחק גם ב"חלום ליל קיץ"[10] מאת ויליאם שייקספיר שביים יוסף מילוא בתיאטרון חיפה. שנה לאחר מכן שיחק בהצגה "אנטיגונה"[11] מאת סופוקלס בתרגום ט. כרמי בבימויו של יוסף מילוא, ובל"ג בעומר ה'תשכ"ד שיחק ב"בר כוכבא" מאת שמעון הלקין שביים שמעון ישראלי בהפקת תיאטרון לנוער ליד התיאטרון העירוני חיפה[12].
ב-1965 שיחק בהצגה "מחול איטי בשטח ההפקר"[13][14] מאת ויליאם ארנסט הנלי(אנ') שתרגמה שולמית הראבן[15] וביימה נולה צ'לטון[16] (תפאורה: עמירם שמיר[17]) בתיאטרון גיורא גודיק[18]. בהצגה זו שיחק לצד זלמן לביוש וז'רמן אוניקובסקי. הצגה זו עלתה 15 פעמים[19], ולאחר שירדה בעקבות ביקורות שליליות[20][21] נערך דיון פתוח לקהל בצוותא בהשתתפות יוצרי ההצגה והשחקנים, נתן שחם, דב בר-ניר, חיים גליקשטיין, וריצ'רד אלטמן (במאי כנר על הגג)[22]. באותה שנה שיחק בהצגה "חמש חמש" [23] מאת אהרן מגד שביים גדעון שמר בתיאטרון הורוד.
ב-1970 שיחק בהצגה "מחזה מס' 1"[24] מאת יוסי פנחסוב שביים יוסי סגל בתיאטרון בראשית, וגילם את הכושי בהצגה "טעם הדבש"[25] מאת שילה דילייני (אנ') שביימה אהובה ליאון בצוותא. באותה שנה שיחק במחזמר[26] "דוקטור דוליטל באפריקה"[27] שעיבדו שלמה בר-שביט ודן אלמגור (על פי יו לופטינג) וביים ביטוש דוידוב.
תסכיתים[עריכת קוד מקור | עריכה]
השתתף בתוכנית "חתול בשק"[28] בפינה "סטוץ" ששידרו דוד גרוסמן ודני אלדר בקול ישראל.
השתתף בתסכית לנוער "סוד גבעת הגמל" מאת צביה גולן שערכה וביימה רעיה אדמוני.
הבית בצל הברושים
שרלוק הולמס בתעלומות 'הבית בצל הברושים׳ ו׳הפרצוף הצהוב׳ - תסכית בהפקת ׳קול ישראל׳ רשות השידור, סרטון בערוץ "אביחי באבו", באתר יוטיוב (אורך: 52:57)
תרגם ועיבד לשידור: דויד גרוסמן
ביימה: דליה סיגן עיטר במוסיקה: דני אלדר השתתפו: עזרא הס יעקב בוך בצלאל לוי ורד שביט-גנור אליהו בן-און מאיר שטיין יגאל סרי-לוי הגישה: רעיה אדמוני
שרלוק הולמס בתעלומות ׳העניבה המנוקדת׳ ו׳הבעיה הסופית׳ - תסכית בהפקת ׳קול ישראל׳ רשות השידור
https://www.youtube.com/watch?app=desktop&v=u278bJnZUV4
שרלוק הולמס מאת ארתור קונן דויל התעלומות: העניבה המנוקדת הבעיה הסופית
תרגם ועיבד לשידור: דויד גרוסמן ביימה: דליה סיגן עיטר במוסיקה: דני אלדר השתתפו: עזרא הס יעקב בוך בצלאל לוי חנה יכין דני אלדר מאיר שטיין יגאל סרי לוי הגישה: רעיה אדמוני
שרלוק הולמס בתעלומות 'הדייר המוזר׳ ו׳הבלש הגוסס׳ - תסכית בהפקת ׳קול ישראל׳ רשות השידור, סרטון בערוץ "אביחי באבו", באתר יוטיוב (אורך: 51:07)
שרלוק הולמס מאת ארתור קונן דויל
התעלומות: הדייר המוזר הבלש הגוסס
תרגם ועיבד לשידור: דויד גרוסמן ביימה: דליה סיגן עיטר במוסיקה: דני אלדר השתתפו: עזרא הס יעקב בוך בצלאל לוי חנה יכין דני אלדר יגאל סרי לוי הגישה: רעיה אדמוני
שרלוק הולמס בתעלומות 'הקבצן בעל הצלקת׳ ו׳אגודת אדומי הראש׳ - תסכית בהפקת ׳קול ישראל׳ רשות השידור, סרטון בערוץ "אביחי באבו", באתר יוטיוב (אורך: 55:37)
התעלומות: הקבצן בעל הצלקת אגודת אדומי הראש
תרגם ועיבד לשידור: דויד גרוסמן ביימה: דליה סיגן עיטר במוסיקה: דני אלדר השתתפו: עזרא הס יעקב בוך בצלאל לוי חנה יכין דני אלדר הגישה: רעיה אדמוני
הקומדיה האנושית ויליאם סרויאן
עיבוד לשידור: אורי אורלב
בימוי: תמר ליבס
עיטור מוסיקלי: גילה פלאם
'הקומדיה האנושית׳ - תסכית בהפקת ׳קול ישראל׳ רשות השידור | חלק שלישי ואחרון, סרטון בערוץ "אביחי באבו", באתר יוטיוב (אורך: 51:22)
'שלשה בסירה אחת׳ - תסכית בהפקת ׳קול ישראל׳ רשות השידור | חלק ראשון, סרטון בערוץ "אביחי באבו", באתר יוטיוב (אורך: 49:12)
'שלשה בסירה אחת׳ - תסכית בהפקת ׳קול ישראל׳ רשות השידור | חלק שני ואחרון, סרטון בערוץ "אביחי באבו", באתר יוטיוב (אורך: 48:56)
שלשה בסירה אחת, על פי ספרו של ג'רום ק. ג'רום
תרגום ועיבוד לשידור: דויד גרוסמן
בימוי: דליה סיגן
עיטור מוסיקלי: דני אלדר
השתתפו: ג׳רום - דניאל פאר ג׳ורג׳ בצלאל לוי האריס - דני אלדר מונמורנסי - דויד גרוסמן
משתתפים נוספים : מאיר שטיין חנה יכין טלי בצלאל עמנואל הלפרין יעל אופיר יגאל סרי-לוי עזרא הס
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
התגורר בתל אביב ובתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20 חזר בתשובה ועבר לירושלים, שם התגורר בבית ישראל ובשנותיו האחרונות התגורר בשכונת שמואל הנביא. היה נשוי ולו שלושה בנים (בין ילדיו: אורי סרי-לוי, מוזיקאי המתגורר בתקוע).
הוא דודם של המוזיקאים מתי וגדי[29] סרי.
נפטר בגיל 79 מוריאנט אומיקרון של נגיף הקורונה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יגאל סרי-לוי, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
- ידידיה מאיר, האיש שעצר את השמש, באתר ערוץ 7, 9 בדצמבר 2021
- משה ויסברג, הקול מאחורי סדרת 'כה עשו חכמינו' הלך לעולמו, באתר בחדרי חרדים, 3 בפברואר 2022
- אלכסנדרה לוקש, השחקן שחזר בתשובה והפך לרב, נפטר מקורונה, באתר ynet, 16 בפברואר 2022
- מיכל אריאלי, "אבא היה שחקן וכיכב על הבמות, אבל בלב שלו הוא התגעגע לאלוקים", באתר הידברות, 21 בפברואר 2022
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מודעה אבל על פטירת יגאל חיים סרי לוי באתר תקוע
- ^ אלכסנדרה לוקש, השחקן שחזר בתשובה והפך לרב, נפטר מקורונה, באתר ynet, 16 בפברואר 2022
- ^ סיפורי מעשיות שסיפר רבי נחמן מברסלב זצ"ל: החכם והתם בהוצאת מכון נחלת צבי
- ^ "הציפור הכחולה" ב"תילון", הארץ, 30 בנובמבר 1962
- ^
הציפור הכחולה, בביצוע מרים אביגל, סרטון באתר יוטיוב
- ^ מועדוני לילה, הארץ, 7 בפברואר 1963
- ^ תיאטרון - בידור, מעריב, 13 במרץ 1964
- ^ סופר למרחב, תכנית חדשה במועדון התיאטרון בחיפה, למרחב, 12 במרץ 1964
- ^ חיים גמזו, "פראנק החמישי" בתיאטרון העירוני בחיפה, הארץ, 16 באוקטובר 1964
- ^ נחמן בן-עמי, כל העולם במה מסתובבת, מעריב, 2 ביולי 1964
- ^ נחמן בן-עמי, "הצגת אנטיגונה" מאת סופוקלס - בתיאטרון חיפה, מעריב, 15 במרץ 1965
- ^ כרזת ההצגה באתר הספריה הלאומית
- ^ בין המסכים, חרות, 9 במאי 1965
- ^ בן-עמי פיינגולד, הצגה איטית בשטח התיאטרון, הַבֹּקֶר, 14 במאי 1965
- ^ סגלית פריאל, תיאטרון ילדים מקצועי, הַבֹּקֶר, 6 באפריל 1965
- ^ "מחול איטי בשטח ההפקר" קם לתחיה, דבר, 18 ביוני 1965
- ^ בן-עמי פיינגולד, הצגה איטית בשטח התיאטרון, הַבֹּקֶר, 14 במאי 1965
- ^ טלילה בן זכאי, בידור קל נוסח פאריס - באלהמברה, מעריב, 31 במרץ 1965
- ^ הופסקו הצגות המחזה "מחול איטי בשטח ההפקר" ביום אי לאחד 15 הצגות, מעריב, 18 במאי 1965
- ^ ב.א, כוחה של ביקורת, הצופה, 21 במאי 1965
- ^ טלילה בן זכאי, הביקורת "גמרה" את המחזה "מחול איטי בשטח ההפקר", מעריב, 23 במאי 1965
- ^ דיון על "מחול איטי בשטח ההפקר", למרחב, 20 במאי 1965
- ^ מדריך הארץ לבידור, הארץ, 19 בפברואר 1965
- ^ Page 24 Advertisements Column 1, מעריב, 30 במרץ 1970
- ^ נחמן בן-עמי, הצגה שכולה דבש, מעריב, 10 בפברואר 1971
- ^ דוקטור דוליטל באפריקה באתר סטריאו ומונו
- ^ דוקטור דוליטל באפריקה באתר הספרייה הלאומית
- ^ "סטוץ" - קטעים מתכניות רדיו (פינת הנוער) באתר הספרייה הלאומית
- ^ גדי סרי, פעם תימני, תמיד תימני, באתר ynet, 20 באוקטובר 2010