נסים אוחנה
 | |
| לידה |
1882 מדיאה, אלג'יריה |
|---|---|
| פטירה |
1962 (בגיל 80 בערך) כ"ד אדר ב' תשכ"ב חיפה, ישראל |
| מקום קבורה |
מתחם בתי הקברות בחיפה  |
| תקופת הפעילות |
?–1962 |
  | |
הרב נסים בנימין אוחנה (מדיאה - דצמבר 1881, חיפה - 30 במרץ 1962) היה סגן הרב הראשי במצרים, רב ראשי בעזה, בחיפה ובמקומות נוספים.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בראש חודש טבת תרמ"ב במדיאה שבאלג'יריה. אביו, המקובל מסעוד (גד) אוחנה (צאצא של הרב סולימאן אוחנה), היה ידוע באהבתו לציון וב-1886 עלה לארץ ישראל בהיות בנו נסים בן 4 והמשפחה השתקעה בירושלים. בגיל 18 החל ללמוד בישיבה ובגיל 21 הוסמך לרבנות על ידי הרב יעקב שאול אלישר, הרב חיים משה אלישר והרב שמואל סלנט. בגיל 22 הוא נישא למרים, בתו של הרב נחמן בטיטו. את השכלתו החילונית רכש בבית הספר כל ישראל חברים בירושלים.
החל מ-1907 היה הרב של יהודי עזה במשך 5 שנים, שם ייסד בית ספר ללימוד תנ"ך ותלמוד בשפה העברית, ואליעזר בן-יהודה נכח בפתיחה שלו. בנוסף, הוא התקין שם מקווה טהרה לנשים, ויזם הקמה של בית עלמין. סייע למקימי חוות רוחמה.
בגיל 30 שב לירושלים, לאחר פטירת אשתו מרים. באותה שנה, לאחר שהתחתן בשנית עם פרלה פרירה, בתו של הרב יצחק משה פרירה, עבר הרב אוחנה לניו יורק על-מנת לכהן שם כרב לקהילת יוצאי חלב, שם לימד עברית ותורה במשך שנתיים. הוא עבר לשם לבדו על מנת להכין את הקרקע לבואה של משפחתו. בעת שפרצה מלחמת העולם הראשונה ב-1914, שהה הרב אוחנה בירושלים. עקב נתינותו הצרפתית, שלטונות האימפריה העות'מאנית, שלחמה בצרפת, מנעו ממנו לצאת משטח האימפריה, ובמקום זאת הגלו אותו לאלכסנדריה שבמצרים. לאחר חצי שנה מינה אותו הרב הראשי של אלכסנדריה לרב הראשי של מלטה, שם כיהן חמש שנים.
בשנת 1920 הוזמן הרב אוחנה על ידי הרב חיים אלישר להיות הרב הראשי של פורט סעיד. הרב אוחנה נענה להצעה ובפורט סעיד הוא הרביץ תורה וייסד את בית הספר העברי "זיכרון משה". חיים ויצמן הוזמן לירות את אבן הפינה של בית ספר זה. בזמן שהותו במצרים, השתתף הרב אוחנה במסיבת תה שערך ב-1924 מלך מצרים, פואד הראשון. ב-1935 מונה לראש בית-דין בקהיר וסגן הרב הראשי למצרים. הרב אוחנה פעל למען הפצת הציונות בקהילתו, עודד את יהודי מצרים לעלות לארץ ישראל וסייע לעלייה, הטיף לחינוך דתי לאומי והיה מזוהה עם המזרחי[1], פיקח על לימוד השפה העברית בבתי ספר ונתן שיעורים בתלמוד בישיבות.
ב-1947 מונה לראש בית-דין ורב ראשי לעדה הספרדית לעיר חיפה והמחוז (שכלל את היישובים מעכו עד חדרה). באותה שנה אמר דברי זיכרון על צדוק ליסבונה שנהרג בעת שניסה למנוע שוד, ודבריו צוטטו בעיתון דבר[2].
ביולי 1947, החליף את הרב ברוך מרקוס ונעתר לבקשת הבריטים לבקר אצל עולי הגרדום, ביקר את חברי האצ"ל יעקב וייס, אבשלום חביב ומאיר נקר ערב עלייתם לגרדום, אמר עמם את "הווידוי המלא" וקריאת שמע ישראל והתפלל לעילוי נשמתם, אך נמנע מלהשאר עימם בעת התלייה[3] עקב ניסיונו הקודם במצרים עם עולי הגרדום אליהו חכים ואליהו בית-צורי.
בשנת תשכ"א חתם על מכתב רבנים המברך את הפועל המזרחי על פעולותיו לחיזוק היהדות וההתיישבות הדתית, לרגל חגיגות 40 שנה לייסודו[4].
ב-1962 בכ"ד באדר ב' תשכ"ב נפטר הרב נסים בנימין אוחנה בגיל 80 והובא למנוחות בבית העלמין בחיפה. רחוב הרב אוחנה בעיר נקרא על שמו[5].
כתביו וחיבוריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "תורת אמת" על מסכתות בבא קמא, בבא מציעא, בבא בתרא, והנספח לו הפירוש "מאיר עיני חכמים" על מסכת קידושין
- "תשובה כהלכה" תשובות ופסקים בהלכה
- תרגום מסכתות מן התלמוד הבבלי לעברית. הודפסו: קידושין, כתובות, בבא-מציעא.
- "ודע מה שתשיב לאפיקורס", ספר שכתב על מנת להשיב למסיון הנוצרי יחד עם המופתי של עזה.
- "ספר נא"ה (נסים אוחנה) משיב" – ספר שאלות ותשובות ופסקי דין.
- "תורת הזבח" – ספר על דיני שחיטה.
- "ספר תרי"ג מצוות" – מחברת אישית של הרב אוחנה, שהוצאה לאור לאחר פטירתו על ידי בני משפחתו.
- "ויכוח עם האפיקורסים" ספר לחיזוק האמונה והדיפת טענות המיסיון
בנוסף, הוא כתב מאמרים בהלכה בעיתונים "הפוסק" ו"יד לאחים", חיבר תפילות, ביניהן "תפילת קיבוץ הגלויות", "פתיחת שערי ארץ" ו"תפילה לביטול המצור על ירושלים", וגם חיבר והלחין פיוטים, כמו "שיר הגאולה" ו"שיר הניצחון".
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אהרן רחמים אוחנה-רונן, ספר המשפחה: משפחת הרב נסים בנימין אוחנה - מעשים, זכרונות, סיפורים, עם עובד, 2001
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אמציה פלד, רחוב הרב אוחנה, בתוך "מדריך רחובות חיפה", באתר האינטרנט של עיריית חיפה
- דוד תדהר (עורך), "הרב בנימין נסים אוחנה", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 729
- הכתרת הרב נ. ב. אוחנה בחיפה, בית הכנסת, אייר תש"ז, עמוד 29
- רבי נסים בנימין אוחנה הרב הראשי לחיפה, בית יעקב, ניסן תשכ"ב
- הרב נסים אוחנא, ראש השנה יום הזיכרון, בית הכנסת, תשרי תש"ח
- צבי זוהר, היצירה ההלכתית והתורנית של רבני מצריים במאתיים השנים האחרונות, פעמים, 86-87, עמודים 209–210
- הרב נסים בנימין אוחנה רבה של עדת הספרדים בחיפה, דבר, 1 באפריל 1962
- הרב נסים אוחנה, הצופה, 26 בפברואר 1940
- הרב אוחנה עם השלושה, המשקיף, 30 ביולי 1947
- ד"ר י. השלום, רבי נסים בנימין אוחנה ז"ל, חרות, 22 במאי 1962
- נסים אוחנה, באתר "החכם היומי"
- ארכיון המדינה, תיק על מינויו של הרב אוחנה לחבר מועצת הרבנות בחיפה
- ארכיון המדינה, גיוס נשים ושירות לאומי לנשים, ושם בעמ' 77 תשובת הרב נסים אוחנה
נסים בנימין בן מסעוד אוחנה (1882-1962), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אביעזר רביצקי, ש"ס: היבטים תרבותיים ורעיוניים, עם עובד, 2006, עמוד 219.
מינויו של הרב אוחנה כחבר הרבנות הראשית בחיפה, הצופה, 13 בנובמבר 1946 - ^ חיפה - הקריב את חייו כדי לטהר את מחננו, דבר, 5 בספטמבר 1947
- ^ הלויה של שלושת הרוגי מלכות, דבר, 30 ביולי 1947
- ^ וע"ז באנו על החתום | הצפה | 4 אוגוסט 1961 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית
- ^ אמציה פלד, רחוב הרב ניסים אוחנה, בתוך "מדריך רחובות חיפה", באתר האינטרנט של עיריית חיפה
| בקרת זהויות |
|
|---|