לדלג לתוכן

סרטרלין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סרטרלין
סרטרלין
סרטרלין
שם IUPAC
(1S,4S)-4-(3,4-dichlorophenyl)-N-methyl-1,2,3,4-tetrahydronaphthalen-1-amine
שמות מסחריים בישראל
לוסטרל, סרנדה, סרטרלין, סרטרלין טבע[1]
נתונים כימיים
כתיב כימי C17H17NCl2 
מסה מולרית 306.229 גרם למול
נתונים פרמוקוקינטיים
זמינות ביולוגית 44%
מטבוליזם בכבד, (N-דמתילציה בעיקר על ידי האנזים CYP2B6)[2]
זמן מחצית חיים 23-26 שעות
הפרשה דרך הכליות
בטיחות
מעמד חוקי תרופת מרשם
קטגוריית סיכון בהריון קטגוריית סיכון C (אוסטרליה), קטגוריית סיכון C עריכת הנתון בוויקינתונים
דרכי מתן דרך הפה
מזהים
קוד ACT N06AB06 עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר CAS 79617-96-2
PubChem 68617
ChemSpider 61881
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סרטרלין (בלועזית: Sertraline) מוכרת בשמות מסחריים שונים, בארץ מוכרת בעיקר בשם לוסטרל (Lustral). שמות מסחריים נוספים: סרנדה (Serenada), סרטרלין טבע (Sertraline Teva), וזולופט (Zoloft). שייכת לקבוצת מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין (SSRI). ההתוויה העיקרית שלו היא לדיכאון, יעילותו דומה לזו של תרופות נוגדות דיכאון אחרות מקבוצת ה-SSRI. סרטרלין נסבל טוב יותר מתרופות נוגדות דיכאון מקבוצות קודמות כמו הטריציקליות ומעכבות ה-MAO. התרופה יעילה גם להפרעות חרדה שונות כמו: הפרעת פאניקה, הפרעת חרדה חברתית, הפרעת חרדה כללית (GAD) והפרעה טורדנית כפייתית (OCD). אושרה לטיפול בהפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD), אך נראה שיעילותה כנגד הפרעה זו חלקית בלבד.[3][4] משמשת גם להקלת הסימפטומים הפרעה קדם-וסתית (PMDD) וניתן להשתמש בו במינונים תת-טיפוליים או לסירוגין (מינון בשלב הלוטאלי) לטיפול בו.[5]

היא תרופה נוגדת דיכאון מקבוצת מעכבי הקליטה החוזרת של סרוטונין SSRI). הופיעה לראשונה בשוק התרופות בשנת 1991 על ידי חברת פייזר (Pfizer). סרטרלין ניתנת בעיקר כמרשם לדיכאון קליני אצל מבוגרים כמו גם להפרעה טורדנית-כפייתית, הפרעת פאניקה, הפרעת חרדה מוכללת והפרעת חרדה חברתית אצל מבוגרים וילדים. בשנת 2011, התרופה דורגה במקום השני במספר המרשמים שניתנו בארצות הברית לתרופות פסיכיאטריות (37 מיליון מרשמים).[6]

סרטרלין חולק את תופעות הלוואי וההתוויות השכיחות של תרופות מקבוצת ה-SSRI האחרות, עם שיעורים גבוהים של: שלשולים, בחילות, נדודי שינה והפרעות בתפקוד המיני. אך העלייה במשקל שגורם כנראה פחותה, ההשפעות על הביצועים הקוגניטיביים קלות. בדומה לתרופות נוגדות דיכאון אחרות, השימוש בסרטרלין בדיכאון אצל אנשים מתחת לגיל 25 עשוי להיות קשור לשיעור מוגבר קל של מחשבות אובדניות. אין להשתמש בו יחד עם מעכבי מונואמין אוקסידאז (MAOI). השילוב עלול לגרום לתסמונת סרוטונין, שיכולה להיות מסכנת חיים במקרים מסוימים. סרטרלין שנלקח במהלך היריון קשור לעלייה במומי לב מולדים בילודים.[7][8]

ההבדלים בינה לבין נוגדי דיכאון חדשים יותר הם מזעריים וקשורים בעיקר לתופעות הלוואי. ישנן ראיות לכך שייתכן שסרטרלין יעילה יותר מפלואוקסטין (פרוזק) בטיפול במספר תתי סוגים של דיכאון.[9] טיפול בהפרעת פאניקה בעזרת סרטרלין תורם לירידה במספר התקפי הפאניקה ומסייע בשיפור איכות החיים.[10] סרטרלין אינה יעילה לטיפול בהפרעה טורדנית כפייתית לעומת טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT); עם זאת, השילוב בין תרופות מקבוצת ה-SSRI לטיפול ב-CBT משיג את התוצאות הטובות ביותר.[11][12] על פי רוב, טיפול בהפרעה כפייתית טורדנית מצריך מינונים גבוהים יותר לעומת הטיפול בדיכאון. סרטרלין נמצאה יעילה גם במקרים של חרדה חברתית והפרעה פוסט טראומטית.[13][14]

סרטלין פותחה על ידי חברת פייזר ואושרה לשימוש רפואי בארצות הברית ב-1991. היא נמצאת ברשימת התרופות החיוניות של ארגון הבריאות העולמי.[15] ב-2016 סרטרלין הייתה התרופה הפסיכוטרופית הנפוצה ביותר בארצות הברית.[16] ב-2021, הייתה התרופה האחת-עשרה הנפוצה ביותר בארצות הברית, עם למעלה מ-39 מיליון מרשמים.[17][18]

שימושים רפואיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטלין אושרה להפרעת דיכאון מג'ורי (MDD), הפרעה טורדנית-קומפולסיבית (OCD), הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD), הפרעה דיספורית קדם וסתית (PMDD), הפרעת פאניקה והפרעת חרדה חברתית (SAD). סרטלין אושרה גם לשימוש בילדים הסובלים מהפרעה אובססיבית קומפולסיבית (OCD).[19]

דיכאון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחקרים חוזרים סרטרלין מציגה יעילות דומה לתרופות נוגדות דיכאון אחרות מסוג SSRI, עם יחס סיכויים לתגובה בדיכאון קליני של בין 1.44 ל-1.67[20][21]. קיימת מחלוקת לגבי המשמעות הקלינית של השפעת הסרטלין ותרופות אחרות נגד דיכאון על הדיכאון.[22][23] מחקר גדול של סרטרלין באוכלוסיית טיפול ראשוני רחבה מצא שיפורים בבריאות הנפשית הכללית, באיכות החיים ובחרדה.[24] אך לא נמצאה השפעה משמעותיות על דיכאון אצל אנשים עם דיכאון קל או חמור.[25][26]

ממחקרים שונים נמצא שיעילות הסרטרלין דומה לזו של תרופות נוגדות דיכאון אחרות.[27] במטה-אנליזה שבה נבדקו 12 תרופות נוגדות דיכאון מהדור החדש מצאו שסרטרלין ואסציטלופרם הן היעילות ביותר ומתאימות לטיפול בדיכאון בשלב האקוטי במבוגרים. בניסויים קליניים השוואתיים מצאו שסרטרלין דומה ביעילות נגד דיכאון לשורה של נוגדות דיכאון: ונלפאקסין, פרוקסטין, פלובוקסמין, אסציטלופראם, ציטלופראם, נפזודון[28], מוקלובמיד[29], מיטרזאפין, ובופרופיון[30][31]. יכול להיות שסרטלין יעל יותר לטיפול בדיכאון בשלב החריף (ארבעת השבועות הראשונים) מפלואוקסטין.[32]

במספר מחקרים כפול-סמיות, הוכיחו שסרטרלין יעיל יותר באופן עקבי מפלצבו עבור דיסתימיה, גוון כרוני יותר של דיכאון. מהבחינה הזו ניתן להשואה לאימיפרמין, שהוא תרופה נגד דיכאון מהדור הישן (מהטריציקלים - TCA). סרטלין הוכח כמשפר ליקויים תפקודיים הנגרמים על ידי דיסמתימה, וזה בין אם במקביל קיים טיפול קוגניטיבי - התנהגותי קבוצתי ובין אם לא.[33]

לגבי תתי סוגים של דיכאון קיימים הבדלים בין סרטרלין לכמה תרופות נוגדות דיכאון אחרות במובן של יעילות וסבילות. הוא עולה בכמה היבטים על תרופות אחרות מקבוצת ה-SSRI ומשתווה לתרופות מדור ישן יותר. אך הסבילות לסרטלין הרבה יותר גבוהה בהשוואה לתרופות מהדור הישן בגלל פרופיל תופעות הלוואי שלו שהוא הרבה יותר קל. עבור דיכאון חמור, סרטרלין טוב כמו קלומיפרמין (clomipramine) אך נסבל טוב יותר.[34] בדיכאון מלנכולי סרטלין כנראה יעיל יותר מפלואוקסטין, פרוקסטין ומיאנסרין. הוא דומה לתרופות נוגדות דיכאון טריציקליות כגון אמיטריפטילין וקלומיפרמין.[27] בטיפול בדיכאון המשולב ב-OCD, סרטרלין משפיע משמעותית יותר מדסיפרמין במדדים של OCD ודיכאון.[33][35] בהשוואה לאימיפרמין סרטלין נמצא שווה בטיפול בדיכאון עם הפרעת פאניקה נלווית, ובשל פרופיל תופעות הלוואי נסבל טוב יותר.[36] בהשוואה לאמיטריפטילין סרטרלין גורם לשיפור כללי גדול יותר באיכות החיים של חולים הסובלים מדיכאון.[27]

במחקרים בהם הושוו תרופות שונות מצאו שתרופות שעובדות על סרוטונין ונוראפינפרין (TCA, MAOI, אפקסור, מירו) כנראה שמביאות לאחוזים יותר גבוהים של רמיסיה. ה-SSRI ממשיכות להיות התרופות בקו הראשון לטיפול וזה לאור טווח הפעילות הרחב שלהן, הסבילות כלפיהן, והבטיחות בשימוש בהן.[37]

דיכאון בילדים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנתונים לגבי ילדים מוגבלים אך מדגימים הפחתה בתסמיני דיכאון באוכלוסיית הילדים, והסרטרלין נחשב כקוו טיפול שני לאחר פלוקסטין.[38][39]

דיכאון אצל קשישים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לטיפול בדיכאון בחולים קשישים (מעל גיל 60) סרטרלין עדיף על פלצבו. שווה ביעילותו לפלואוקסטין, אמיטריפטילין, נורטריפטילין ואימיפרמין. פלואקסטין שייך לקבוצת ה-SSRI, אמיטריפטילין, נורטריפטילין ואימיפרמין - כולן שייכות לנוגדי הדיכאון הטריציקלים (TCA). סרטרלין גורמת לשיעורים נמוכים בהרבה של תופעות לוואי מאשר TCAs, למעט בחילות, המופיעות בתדירות גבוהה יותר עם סרטרלין. סרטרלין נמצאה יעילה יותר בקבוצת גיל מעל 70 כשהושוותה לפלואוקסטין ונורטריפטילין.[40] במטה-אנליזה של תרופות נוגדות דיכאון בקשישים מצאו שסרטרלין, פרוקסטין ודולוקסטין טובים יותר מאשר פלצבו.[41] בדיכאון המאובחן בדמנציה, הסרטלין לא נמצא יעיל יותר מפלצבו.[42]

הפרעה אובססיבית קומפולסיבית (Obsessive compulsive disorder - OCD)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטרלין יעיל לטיפול ב-OCD במבוגרים,[19] מתבגרים וילדים.[43][44][45] הטיפול בסרטרלין נסבל טוב יותר מהטיפול בקלומיפרמין בהפרעה אובססיבית קומפולסיבית.[46] טיפול ארוך טווח של עד 24 חודשים בסרטרלין מסייע במניעת החזרה של OCD.[47] מינוני הסרטרלין הדרושים לטיפול יעיל ב-OCD גבוהים מהמינון הרגיל לדיכאון, דבר שכיח בטיפולים בהפרעה אובססיבית קומפולסיבית הדורשת לרוב מינונים יותר גבוהים של תרופות לטיפול. תחילת הפעולה איטית יותר עבור OCD מאשר עבור דיכאון. ההמלצה הטיפולית היא להתחיל בטיפול עם מחצית מהמינון המרבי המומלץ למשך חודשיים לפחות. לאחר מכן, ניתן להעלות את המינון למקסימום המומלץ במקרים של תגובה לא מספקת.[48]

הפרעה אובססיבית קומפולסיבית בילדים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פלובוקסמין וסרטרלין אושרו לטיפול בילדים (גילאי 6-17) עם הפרעה אובססיבית קומפולסיבית (OCD). 50% מהסובלים ממהפרעה אובססיבית קומפולסיבית מתחילים להראות סימפטומים בילדות או בבגרות, יותר ממחציתם מגיבים לטיפול תרופתי. התגובה יכולה להיות דרמטית. נתונים ארוכי שנים מחזקים את המודל של הפרעה אובססיבית קומפולסיבית כהפרעה גנטית, ממושכת (life long). הטיפול המומלץ הוא שימוש רציף בתרופות וטיפול CBT לאורך החיים.[45][49]

הפרעת פאניקה (Panic disorder)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטרלין הוכחה עדיפה על פלצבו לטיפול בהפרעת פאניקה.[19] הסרטלין הביאה להפחתת תדירות התקפי הפאניקה בכ-80% (לעומת 45% בפלצבו) והפחתת החרדה הכללית. עם זאת, שיעור התגובה היה נמוך יותר עבור החולים עם פאניקה חמורה יותר.[50]

מחקרים השוואתיים כפול-סמיות מצאו שלסרטרלין יש השפעה זהה על הפרעת פאניקה כמו לפרוקסטין או אימיפרמין.[51] למרות שאינה מדויקת, השוואה של תוצאות הניסויים של סרטלין עם ניסויים נפרדים של תרופות אחרות נגד פאניקה (אלפרזולאם, קלונאזפאם, אימיפרמין, קלומיפרמים, פלובוקסמין) מצביעה על שוויון משוער של תרופות אלו.[10]

סרוקסאט ולוסטרל מומלצות לטיפול בהפרעת פאניקה (עם או בלי אגורופוביה).[50] תרופות אלו פועלות פחות מהר מבנזודיאזפינים על הפרעת פאניקה אבל טובות מהן לגבי טיפול בפאניקה עם דיכאון.[52] אפשר לתת סרטלין אחרי טיפול בבנזודיאזפינים, טיפול לא מוצלח קודם בבנזודיאזפינים אינו מפחית מיעילותו.[53] התחלת טיפול משולב של סרטלין וקלונאזפאם, ובהמשך הפסקה הדרגתית של הקלונאזפאם, עשויה להאיץ את התגובה.[54]

חרדה חברתית (Social Anxiety Disorder)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטלין אושר לשימוש בהפרעת חרדה חברתית.[55][56][52] שלושת המאפיינים העיקריים של ההפרעה (פחד, הימנעות ותסמינים פיזיולוגיים) מגיבים לסרטרלין.[33] אחרי השגת התגובה יש צורך בטיפול אחזקה למנוע את חזרת התסמינים.[57] חולים שההפרעה מופיע אצלם בגיל מאוחר יותר השיפור יותר משמעותי.[58] במחקר שהישווה טיפול בסרטרלין לטיפול בחשיפה השיפור היה משמעותי יותר תחת טיפול בסרטלין. אך תחת טיפול פסיכולוגי המשיכה ההשתפרות, בעוד שאלו שטופלו בסרטרלין הידרדרו לאחר סיום הטיפול.[59]

גם פסיכותרפיה וגם טיפול תרופתי שימושיים בטיפול בהפרעת חרדה חברתית. יש מחקרים המצביעים על כך ששילוב של טיפול תרופתי ושל טיפול פסיכותרפויטי מייצרים את התוצאה היותר טובה.[60] נראה כי השילוב של סרטרלין וטיפול קוגניטיבי התנהגותי יעיל יותר בילדים ובצעירים מאשר כל טיפול בנפרד.[61]

הפרעת חרדה מוכללת (Generalized Anxiety Disorder - GAD)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה-SSRI אושרו לטיפול בחרדה כללית,[52] אך הסרטלין לא קבל אישור ספציפי. עם זאת ממחקרים קליניים מבוקרים באיכות טובה יש המלצה לטיפול בסרטלין בהפרעת חרדה כללית.[62][36][47]

הפרעת דחק פוסט-טאומטית Post-traumatic stress disorder - PTSD))

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטרלין אושר לטיפול בהפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD).[19] סרטרלין נחשב כקוו ראשון לטיפול תרופתי בהפרעת דחק פוסט טראומתית אם כטיפול יחיד ואם בשילוב של טיפול פסיכולוגי.[63][64][36] ממחקרים עולה שטיפול תרופתי ארוך טווח יכול להועיל.[64] מחקרים שונים מראים מגוון תוצאות לגבי השימוש בסרטלין להפרעת דחק פוסט טראומתית. את המגוון אפשר להסביר במספר מישורים: סוגי הטראומות הפסיכולוגיות, הסימפטומים והמחלות הנלוות הנכללות במחקרים השונים ומבנה האישיות הבסיסי של האדם המתמודד עם ההפרעה.[47] תוצאות חיוביות הושגו בניסויים שכללו בעיקר נשים (75%) שרובן (60%) שהאירוע הטראומתי ממנו סבלו היה תקיפה פיזית או מינית.[64] מטה-אנליזה של ניסויים קליניים לגבי טיפול בהפרעת דחק פוסט טראומתית על ידי סרטרלין מצאה שהוא עדיף סטטיסטית על פני פלצבו בהפחתת תסמיני PTSD.[3] מטה-אנליזה נוספת הציעה פסיכותרפיה ממוקדת בטראומה כקוו טיפולי ראשון. המחברים ציינו כי פייזר סירבה להגיש את התוצאות של ניסוי שלילי להכללה במטה-אנליזה מה שהופך את התוצאות לא אמינות.[4]

מדובר בהפרעה מורכבת שהטיפול בה מורכב וההמלצה היא לטפל במספר גישות: טיפול קבוצתי, טיפול משפחתי, טיפול שיחתי (שגם כאן יש מספר טכניקות) וטיפול תרופתי. הטיפול התרופתי המומלץ הוא SSRI ובמיוחד סרטלין ופרוקסיטין. יש ממצאים ראשוניים לגבי היעילות של ונלפאקסין וריספרדון.[65]

הפרעה דיספורית קדם וסתית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרעה קדם-וסתית (PMDD) היא צורה חמורה של תסמונת קדם-וסתית. סרטלין ופרוזק אושרו לטיפול בהפרעה זו.[52] שיפור משמעותי נצפה ב-50-60% מהמקרים שטופלו בסרטרלין לעומת 20-30% מהמקרים בפלצבו. השיפור מתחיל במהלך השבוע הראשון לטיפול.[66] הוא מתבטא בשיפור במצב הרוח וירידה בעצבנות וחרדה. שיפור נוסף הוא מתבטא בתפקוד משפחתי טוב יותר, בפעילות חברתית ובאיכות חיים כללית. תפקוד בעבודה ותסמינים גופניים (כגון נפיחות, נפיחות ורגישות בחזה), הגיבו פחות לסרטרלין.[67][68] נטילת סרטרלין רק בשלב הלוטאלי, כלומר ה-12-14 ימים לפני הווסת, הוכח שמשפיע כמו טיפול מתמשך.[66][52]גם טיפול מתמשך במינונים נמוכים מהרגיל (25 מ"ג לעומת 50-100 רגיל מ"ג) הוכח אף הוא כיעיל.[69]

שפיכה מוקדמת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטרלין יכול להיות שימושי לטיפול בשפיכה מוקדמת, כשהתרופה ניתנת כל יום.[70] החיסרון בטיפול שנדרש טיפול יומיומי מתמשך כדי לדחות את השפיכה באופן משמעותי.[71]

תופעות לוואי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תופעות הלוואי השכיחות הקשורות לסרטלין הן: בחילות, עייפות, נדודי שינה, כאבי ראש. אלו תופעות המופיעות בתחילת הטיפול ונעלמות בהמשך. תופעות לוואי נוספות: כשל בשפיכה, יובש בפה, נמנום, סחרחורת, רעד, הזעת יתר, תסמונת רגליים חסרות מנוח וירידה בחשק המיני. תופעות הלוואי שהביאו להפסקת טיפול הן: בחילות, שלשולים ונדודי שינה. [72] שכיחות של שלשולים גבוהה יותר עם סרטרלין (במיוחד במינונים גבוהים) בהשוואה ל- SSRI אחרים. [73]

תופעות לוואי של מערכת העיכול

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תופעות לוואי הקשורות למערכת העיכול הן שכיחות ומופיעות עם תחילת הטיפול. היותר שכיחות: בחילה, שלשלול, חוסר תיאבון, הקאות, גזים, והפרעות עיכול. תופעות הלוואי היותר משמעותיות במערכת העיכול קשורות לסרטלין ופלובוקסמין. בחילה ויציאות רכות הן לרוב תלויות מינון וזמניות, לרוב נעלמות אחרי מספר שבועות. בטיפול עם סרטלין לעיתים הגזים ושלשול מתמידים. אפשר להקטין משמעותית את תופעות הלוואי של מערכת העיכול ע"י לקיחת התרופה אחרי אוכל.

לעיתים יש ירידה במשקל וירידה בתיאבון. תופעה זו קיימת בשכיחות גבוהה יותר בלקיחת פלואוקסטין. הופעה של אובדן משקל ותיאבון מופיעים בתחילת הטיפול, השיא אחרי 20 שבועות, אחרי זה יש חזרה למשקל שהיה.

עליה במשקל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרופות מקבוצת ה-SSRI יכולות לגרום לעליה במשקל. עד 1/3 מהמטופלים יכולים לעלות במשקל, עליה שהיא עמידה לדיאטה ולפעילות גופנית.[74]

במחקר שנעשה לגבי טיפול בסרטלין אצל אנשים שאובחנו כסובלים מדיכאון, במשך יותר משישה חודשים לא הייתה עדות אצל הנבדקים לעלייה משמעותית במשקל. [75] מחקר אחר שעקב במהלך 30 חודשים אחרי חולים שאובחנו כסובלים מ-OCD וטופלו בסרטלין - לא הייתה עדות לעלייה משמעותית במשקל. [76] למרות שההבדל לא הגיע למובהקות סטטיסטית, העלייה הממוצעת במשקל הייתה נמוכה יותר עבור פלוקסטין (1%) אך גבוהה יותר עבור סיטלופרם, פלובוקסמין ופרוקסטין (2.5%). מקבוצת האנשים שטופלו בסרטרלין, 4.5% עלו משמעותית במשקל (עלייה של יותר מ-7%). תוצאה זו שווה לתוצאה עם פלצבו, שם, לפי הספרות, 3-6% מהחולים עלו יותר מ-7% ממשקלם ההתחלתי. העלייה הגדולה במשקל נצפתה רק בקרב נשים מהקבוצה שטופלה הסרטרלין, המשמעות של ממצא זה אינה ברורה בגלל גודלה הקטן של הקבוצה. [76]

היריון והנקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחוזי החזרה של דיכאון מאג'ורי במהלך היריון אצל נשים שעשו שינוי או הפסקה בטיפול בתרופות מקבוצת ה-SSRI מאוד גבוה. האחוזים נעים בין 68-100. כך שנשים רבות צריכות להמשיך לקחת את הטיפול התרופתי במהלך ואחרי ההיריון. ההשפעה של דיכאון אימהי על העובר אינה ידועה, אך ההשפעה על התינוק יכולה להיות משמעותית.[77]

תינוקות שאימהותיהן לוקחות SSRI בחלק האחרון של ההיריון נמצאים בסיכון להתפתחות pulmonary hypertension. הנתונים לגבי נתון זה הם לא חד משמעית, הערכה היא שמדובר בסיכון נדיר: 1-2 תינוקות מתוך 1000.[77]

אצל נשים מניקות המשתמשות ב-SSRI נמצאו כמויות קטנות מאוד של SSRI בחלב האם. ולא נמצאו השפעות בעייתיות לתינוקות שינקו. הריכוז שאותר בחלב האם של סרטלין ואציטלופראם היה נמוך במיוחד. היו מקרים שדווח על ריכוז גבוה מהממוצע. לאור זה סרטלין הוא אופציה מועדפת לטיפול נוגד דיכאון של אמהות מניקות. [78] [79]

אצל תינוקות שאימהותיהם לקחו סרטרלין במהלך ההיריון נצפתה עלייה של 29-42% במומי לב מולדים. [80] [81] שימוש בסרטרלין בשליש הראשון קשור לעלייה של פי 2.7 במומי לב במחיצה. [80]

תסמונת הפסקת טיפול

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפסקה פתאומית בטיפול ב-SSRI, במיוחד עם התרופות שיש להן קצב פינוי קצר (כמו פרוקסיטין ופבוקסילין) מקושרת לסינדרום הפסקת טיפול. תסמינים שכיחים שלה הם: סחרחורת, נדודי שינה, חרדה, תסיסה ועצבנות. [82] לרוב מתרחש תוך ימים מהפסקת הטיפול ונמשך מספר שבועות. [83]

הפסקה פתאומית של הטיפול בסרטרלין עלולה לגרום לתסמונת הפסקה. התסמינים הקשורים להפסקה פתאומית של הטיפול בסרטרלין פחות חמורים ותכופים מאשר כשמפסיקים באופן פתאומי פרוקסטין, ותכופים יותר מאשר בהפסקת פלואוקסטין. [82] [83] ברוב המקרים התסמינים מתונים, קצרי מועד וחולפים ללא טיפול. במקרים היותר קשים הטיפול הוא החזרה של הטיפול התרופתי וירידה הדרגתית במינון התרופה עד הפסקה. [84]

מופיעה לרוב רק אחרי טיפול הנמשך לפחות 6 שבועות, נעלמת לרוב אחרי עד 3 שבועות. אנשים הסובלים מסימפטומים של הסתגלות בתחילת הטיפול ב-SSRI יותר סביר שיסבלו מסימפטומים של הפסקה. מניעת התסמונת אפשרית ע"י הפסקה הדרגתית של הטיפול התרופתי, מומלץ כמובן בליווי רופא.[85]

פלואוקסטין הוא ה-SSRI שהכי פחות סביר שיגרום לסינדרום בגלל שלמטבוליט שלו יש זמן פינוי ארוך במיוחד. כך שההפסקה שלו היא הדרגתית בפני עצמה. נעשה שימוש בפלואוקסטין. כדי לטפל בסינדרום הפסקה שנגרם ע"י SSRI אחרים.[85]

הפרעה בתפקוד מיני

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטרלין כמו תרופות אחרות מקבוצת ה-SSRI קשור לתופעות לוואי מיניות, ובכללן: הפרעת עוררות מינית, הפרעות זיקפה וקושי להגיע לאורגזמה. במחקר שהשווה סרטרלין לתרופת אחרות נמצא: שלנפאזודון ובופרופיון אין השפעה שלילית על התפקוד המיני, לעומת 67% מהגברים שקיבלו סרטרלין חוו קשיי שפיכה לעומת 18% לפני הטיפול. [86] מחקר אחר מצא הפרעה בעוררות מינית, המתוארת כ"סיכה לא מספקת ונפיחות לנשים וקשיי זיקפה לגברים", אצל 12% מהאנשים שקיבלו סרטרלין בהשוואה ל-1% מאלו שקבלו פלצבו. השיפור במצב הרוח שנבע מהטיפול בסרטרלין שיפר אתהתפקוד המיני כך שהחשק המיני והסיפוק הכללי ממין נשארו זהים לזו שלפני הטיפול בסרטרלין. עם זאת, אצל אלו שקבלו פלצבו נמצא שהרצון והסיפוק השתפרו מעט. [87] יש אנשים שממשיכים לחוות תופעות לוואי מיניות לאחר שהפסיקו ליטול SSRI. [88]

הפרעה בתפקוד המיני היא תופעת הלוואי המקושרת ביותר לטיפול ממושך ב-SSRI. השכיחות מוערכת ב-50-80%. התלונות השכיחות ביותר: אנאורגזמה, אורגזמה מעוכבת, וירידה בליבידו. מחקרים מצביעים על כך שמדובר בתופעה תלוית מינון, אך זה עדיין לא ברור. בניגוד לרוב תופעת הלוואי של ה-SSRI תופעה זו לעיתים רחוקות עוברת עם הזמן ונעלמת רק עם הפסקת הטיפול.[52]

התאבדות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה- FDA פרסם אזהרת קופסה שחורה עבור תרופות נוגדות דיכאון שמזהירה מפני מחשבות אובדניות והתנהגות אובדנית של ילדים ומבוגרים צעירים. אזהרה זו מבוססת על ניתוח בן עשור של נתוני ניסויים קליניים. לאחרונה, ניתוח מחדש מקיף של נתונים הראה כי מחשבות אובדניות יורדות אצל חולים מבוגרים וגריאטריים שטופלו בתרופות נוגדות דיכאון בהשוואה לפלסבו. לא נמצאו הבדלים עבור בני נוער. אצל מבוגרים, הפחתה ברעיונות התאבדות ובניסיונות התרחשה במקביל לירידה בתסמיני דיכאון. בכל קבוצות הגיל, חומרת דיכאון השתפרה תחת הטיפול התרופתי והיה קשור לירידה באובדנות רעיון או התנהגות. נראה כי SSRI, כמו גם סרוטונינורדרנלין מעכבי ספיגה חוזרת (SNRIs), בעלי השפעה מגנה מפני התאבדות המתווכת על ידי ירידה בתסמיני דיכאון עם הטיפול.[37]

לא נצפתה עדות לסיכון התאבדות מוגבר בקרב צעירים שקיבלו תרופות. חשוב לזכור ש-SSRI, כמו כל תרופות נוגדות דיכאון, נועדו למנוע התאבדות פוטנציאליות בהיותן תרופות נגד דיכאון. בפרקטיקה הקלינית, יש אחוז קטן מהמטופלים שבתחילת הטיפול עם SSRI נעשים מודאגים ונסערים. הופעת תסמינים אלו עלולה לעורר או להחמיר מחשבות אובדניות. לכן חולים הסובלים מדיכאון צריכים להיות במעקב צמוד במהלך תקופת הסיכון המרבי, שהיא בימים ובשבועות הראשונים בהם נוטלים SSRI.[37]

מנת יתר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הביטוי של מינון יתר הוא לעתים קרובות: הקאה, עייפות, אטקסיה, טכיקרדיה והתכווצויות. כיד לאשר אבחנה של הרעלה ניתן למדוד ריכוזי פלזמה, נסיוב או דם של התרופה (סרטרלין) ושל המטבוליט הפעיל העיקרי של נורסרטרלין (norsertraline), המטבוליט הפעיל העיקרי שלה. [89] כמו רוב תרופות ה-SSRI האחרות, הרעילות שלו במינון יתר נחשבת נמוכה יחסית. [90]

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סרטרלין בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ סרטרלין במאגר התרופות, אגף הרוקחות, משרד הבריאות
  2. ^ Obach RS, Cox LM, Tremaine LM (2005). "Sertraline is metabolized by multiple cytochrome P450 enzymes, monoamine oxidases, and glucuronyl transferases in human: an in vitro study". Drug Metab. Dispos. 33 (2): 262–70. doi:10.1124/dmd.104.002428. PMID 15547048.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  3. ^ 1 2 Hoskins M, Pearce J, Bethell A, Dankova L, Barbui C, Tol WA, van Ommeren M, de Jong J, Seedat S, Chen H, Bisson JI (בפברואר 2015). "Pharmacotherapy for post-traumatic stress disorder: systematic review and meta-analysis". Br J Psychiatry. 206 (2): 93–100. doi:10.1192/bjp.bp.114.148551. PMID 25644881. {{cite journal}}: (עזרה)
  4. ^ 1 2 Lee DJ, Schnitzlein CW, Wolf JP, Vythilingam M, Rasmusson AM, Hoge CW (בספטמבר 2016). "Psychotherapy Versus Pharmacotherapy for Posttraumatic Stress Disorder: Systemic Review and Meta-Analyses to Determine First-Line Treatments". Depression and Anxiety. 33 (9): 792–806. doi:10.1002/da.22511. PMID 27126398. {{cite journal}}: (עזרה)
  5. ^ Yonkers KA, Kornstein SG, Gueorguieva R, Merry B, Van Steenburgh K, Altemus M (באוקטובר 2015). "Symptom-Onset Dosing of Sertraline for the Treatment of Premenstrual Dysphoric Disorder: A Randomized Clinical Trial". JAMA Psychiatry. 72 (10): 1037–1044. doi:10.1001/jamapsychiatry.2015.1472. PMC 4811029. PMID 26351969. {{cite journal}}: (עזרה)
  6. ^ John M. Grohol (2012). "Top 25 Psychiatric Medication Prescriptions for 2011". Psych Central. אורכב מ-המקור ב-2013-07-02. נבדק ב-9 בינואר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ Gao SY, Wu QJ, Sun C, Zhang TN, Shen ZQ, Liu CX, Gong TT, Xu X, Ji C, Huang DH, Chang Q, Zhao YH (בנובמבר 2018). "Selective serotonin reuptake inhibitor use during early pregnancy and congenital malformations: a systematic review and meta-analysis of cohort studies of more than 9 million births". BMC Med. 16 (1): 205. doi:10.1186/s12916-018-1193-5. PMC 6231277. PMID 30415641. {{cite journal}}: (עזרה)
  8. ^ De Vries C, Gadzhanova S, Sykes MJ, Ward M, Roughead E (במרץ 2021). "A Systematic Review and Meta-Analysis Considering the Risk for Congenital Heart Defects of Antidepressant Classes and Individual Antidepressants". Drug Saf. 44 (3): 291–312. doi:10.1007/s40264-020-01027-x. ISSN 0114-5916. PMID 33354752. {{cite journal}}: (עזרה)
  9. ^ Flament MF, Lane RM, Zhu R, Ying Z (1999). "Predictors of an acute antidepressant response to fluoxetine and sertraline". Int Clin Psychopharmacol. 14 (5): 259–75. doi:10.1097/00004850-199914050-00001. PMID 10529069.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  10. ^ 1 2 Hirschfeld RM (2000). "Sertraline in the treatment of anxiety disorders". Depress Anxiety. 11 (4): 139–57. doi:10.1002/1520-6394(2000)11:4<139::AID-DA1>3.0.CO;2-C. PMID 10945134.
  11. ^ Pediatric OCD Treatment Study (POTS) Team (2004). "Cognitive-behavior therapy, sertraline, and their combination for children and adolescents with obsessive-compulsive disorder: the Pediatric OCD Treatment Study (POTS) randomized controlled trial". JAMA. 292 (16): 1969–76. doi:10.1001/jama.292.16.1969. PMID 15507582.
  12. ^ Sousa MB, Isolan LR, Oliveira RR, Manfro GG, Cordioli AV (2006). "A randomized clinical trial of cognitive-behavioral group therapy and sertraline in the treatment of obsessive-compulsive disorder". The Journal of Clinical Psychiatry. 67 (7): 1133–9. doi:10.4088/JCP.v67n0717. PMID 16889458.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  13. ^ Hansen RA, Gaynes BN, Gartlehner G, Moore CG, Tiwari R, Lohr KN (במאי 2008). "Efficacy and tolerability of second-generation antidepressants in social anxiety disorder". Int Clin Psychopharmacol. 23 (3): 170–9. doi:10.1097/YIC.0b013e3282f4224a. PMC 2657552. PMID 18408531. {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  14. ^ Watts BV, Schnurr PP, Mayo L, Young-Xu Y, Weeks WB, Friedman MJ (ביוני 2013). "Meta-analysis of the efficacy of treatments for posttraumatic stress disorder". J Clin Psychiatry. 74 (6): e541–50. doi:10.4088/JCP.12r08225. PMID 23842024. {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  15. ^ World Health Organization (2021). World Health Organization model list of essential medicines: 22nd list (2021). Geneva: World Health Organization. hdl:10665/345533. WHO/MHP/HPS/EML/2021.02.
  16. ^ "Top 25 Psychiatric Medications for 2016". Psych Central. 12 באוקטובר 2017. נבדק ב-22 באוקטובר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ "The Top 300 of 2021". ClinCalc. ארכיון מ-15 בינואר 2024. נבדק ב-14 בינואר 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ "Sertraline - Drug Usage Statistics". ClinCalc. נבדק ב-14 בינואר 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ 1 2 3 4 "DailyMed - ZOLOFT - sertraline hydrochloride tablet, film coated ZOLOFT - sertraline hydrochloride solution, concentrate".
  20. ^ Jakobsen JC, Katakam KK, Schou A, Hellmuth SG, Stallknecht SE, Leth-Møller K, Iversen M, Banke MB, Petersen IJ, Klingenberg SL, Krogh J, Ebert SE, Timm A, Lindschou J, Gluud C (פבר' 2017). "Selective serotonin reuptake inhibitors versus placebo in patients with major depressive disorder. A systematic review with meta-analysis and Trial Sequential Analysis". BMC Psychiatry. 17 (1): 58. doi:10.1186/s12888-016-1173-2. PMC 5299662. PMID 28178949. {{cite journal}}: (עזרה)
  21. ^ Cipriani A, Furukawa TA, Salanti G, Chaimani A, Atkinson LZ, Ogawa Y, Leucht S, Ruhe HG, Turner EH, Higgins JP, Egger M, Takeshima N, Hayasaka Y, Imai H, Shinohara K, Tajika A, Ioannidis JP, Geddes JR (באפריל 2018). "Comparative efficacy and acceptability of twenty-one antidepressant drugs for the acute treatment of adults with major depressive disorder: a systematic review and network meta-analysis". Lancet. 391 (10128): 1357–1366. doi:10.1016/S0140-6736(17)32802-7. PMC 5889788. PMID 29477251. {{cite journal}}: (עזרה)
  22. ^ Moncrieff J (אוק' 2018). "What does the latest meta-analysis really tell us about antidepressants?". Epidemiol Psychiatr Sci. 27 (5): 430–432. doi:10.1017/S2045796018000240. PMC 6999018. PMID 29804550. {{cite journal}}: (עזרה)
  23. ^ Jakobsen JC, Gluud C, Kirsch I (באוגוסט 2020). "Should antidepressants be used for major depressive disorder?". BMJ Evidence-Based Medicine. 25 (4): 130. doi:10.1136/bmjebm-2019-111238. PMC 7418603. PMID 31554608. {{cite journal}}: (עזרה)
  24. ^ Lewis G, Duffy L, Ades A, Amos R, Araya R, Brabyn S, Button KS, Churchill R, Derrick C, Dowrick C, Gilbody S, Fawsitt C, Hollingworth W, Jones V, Kendrick T, Kessler D, Kounali D, Khan N, Lanham P, Pervin J, Peters TJ, Riozzie D, Salaminios G, Thomas L, Welton NJ, Wiles N, Woodhouse R, Lewis G (נוב' 2019). "The clinical effectiveness of sertraline in primary care and the role of depression severity and duration (PANDA): a pragmatic, double-blind, placebo-controlled randomised trial". Lancet Psychiatry. 6 (11): 903–914. doi:10.1016/S2215-0366(19)30366-9. PMC 7029306. PMID 31543474. {{cite journal}}: (עזרה)
  25. ^ Hengartner MP, Plöderl M, Braillon A, Jakobsen JC, Gluud C (ינו' 2020). "Sertraline in primary care: comments on the PANDA trial". Lancet Psychiatry. 7 (1): 17. doi:10.1016/S2215-0366(19)30381-5. PMID 31860449. {{cite journal}}: (עזרה)
  26. ^ Paludan-Müller AS, Munkholm K (ינו' 2020). "Sertraline in primary care: comments on the PANDA trial". Lancet Psychiatry. 7 (1): 18–19. doi:10.1016/S2215-0366(19)30441-9. PMID 31860451. {{cite journal}}: (עזרה)
  27. ^ 1 2 3 MacQueen G, Born L, Steiner M (2001). "The selective serotonin reuptake inhibitor sertraline: its profile and use in psychiatric disorders". CNS Drug Reviews. 7 (1): 1–24. doi:10.1111/j.1527-3458.2001.tb00188.x. PMC 6741657. PMID 11420570.
  28. ^ Feiger A, Kiev A, Shrivastava RK, Wisselink PG, Wilcox CS (1996). "Nefazodone versus sertraline in outpatients with major depression: focus on efficacy, tolerability, and effects on sexual function and satisfaction". The Journal of Clinical Psychiatry. 57. 57 (Suppl 2): 53–62. PMID 8626364.
  29. ^ Papakostas GI, Fava M (באוקטובר 2006). "A metaanalysis of clinical trials comparing moclobemide with selective serotonin reuptake inhibitors for the treatment of major depressive disorder". Canadian Journal of Psychiatry. 51 (12): 783–90. doi:10.1177/070674370605101208. PMID 17168253. {{cite journal}}: (עזרה)
  30. ^ Kavoussi RJ, Segraves RT, Hughes AR, Ascher JA, Johnston JA (בדצמבר 1997). "Double-blind comparison of bupropion sustained release and sertraline in depressed outpatients". The Journal of Clinical Psychiatry. 58 (12): 532–7. doi:10.4088/JCP.v58n1204. PMID 9448656. {{cite journal}}: (עזרה)
  31. ^ For the review, see:Hansen RA, Gartlehner G, Lohr KN, Gaynes BN, Carey TS (בספטמבר 2005). "Efficacy and safety of second-generation antidepressants in the treatment of major depressive disorder". Annals of Internal Medicine. 143 (6): 415–26. doi:10.7326/0003-4819-143-6-200509200-00006. PMID 16172440. {{cite journal}}: (עזרה)
  32. ^ Cipriani A, La Ferla T, Furukawa TA, Signoretti A, Nakagawa A, Churchill R, McGuire H, Barbui C (באפריל 2010). "Sertraline versus other antidepressive agents for depression". The Cochrane Database of Systematic Reviews (4): CD006117. doi:10.1002/14651858.CD006117.pub4. PMC 4163971. PMID 20393946. {{cite journal}}: (עזרה)
  33. ^ 1 2 3 Sheehan DV, Kamijima K (במרץ 2009). "An evidence-based review of the clinical use of sertraline in mood and anxiety disorders". Int Clin Psychopharmacol. 24 (2): 43–60. doi:10.1097/yic.0b013e3282f4b616. PMID 21456103. {{cite journal}}: (עזרה)
  34. ^ Nemeroff CB (2007). "The burden of severe depression: a review of diagnostic challenges and treatment alternatives". J Psychiatr Res. 41 (3–4): 189–206. doi:10.1016/j.jpsychires.2006.05.008. PMID 16870212.
  35. ^ Cleare A, Pariante CM, Young AH, Anderson IM, Christmas D, Cowen PJ, Dickens C, Ferrier IN, Geddes J, Gilbody S, Haddad PM, Katona C, Lewis G, Malizia A, McAllister-Williams RH, Ramchandani P, Scott J, Taylor D, Uher R (במאי 2015). "Evidence-based guidelines for treating depressive disorders with antidepressants: A revision of the 2008 British Association for Psychopharmacology guidelines". J Psychopharmacol. 29 (5): 459–525. doi:10.1177/0269881115581093. PMID 25969470. {{cite journal}}: (עזרה)
  36. ^ 1 2 3 Bandelow B, Zohar J, Hollander E, Kasper S, Möller HJ (באוקטובר 2002). "World Federation of Societies of Biological Psychiatry (WFSBP) guidelines for the pharmacological treatment of anxiety, obsessive-compulsive and posttraumatic stress disorders". World J Biol Psychiatry. 3 (4): 171–99. doi:10.3109/15622970209150621. PMID 12516310. {{cite journal}}: (עזרה)
  37. ^ 1 2 3 R. Boland, Verduin, Dr. Pedro Ruiz, Kaplan & Sadock's Synopsis of Psychiatry /, 2021, עמ' 626
  38. ^ Zuckerbrot RA, Cheung A, Jensen PS, Stein RE, Laraque D (במרץ 2018). "Guidelines for Adolescent Depression in Primary Care (GLAD-PC): Part I. Practice Preparation, Identification, Assessment, and Initial Management". Pediatrics. 141 (3). doi:10.1542/peds.2017-4081. PMID 29483200. {{cite journal}}: (עזרה)
  39. ^ Depression in children and young people: identifification and management: NICE Guideline (PDF). National Institute for Health and Care Excellence (NICE). 25 ביוני 2019. {{cite book}}: (עזרה)
  40. ^ Muijsers RB, Plosker GL, Noble S (2002). "Sertraline: a review of its use in the management of major depressive disorder in elderly patients". Drugs & Aging. 19 (5): 377–92. doi:10.2165/00002512-200219050-00006. PMID 12093324.
  41. ^ Thorlund K, Druyts E, Wu P, Balijepalli C, Keohane D, Mills E (2015). "Comparative efficacy and safety of selective serotonin reuptake inhibitors and serotonin-norepinephrine reuptake inhibitors in older adults: a network meta-analysis". J Am Geriatr Soc. 19 (63): 1002–1009. doi:10.1111/jgs.13395. PMID 25945410.
  42. ^ Banerjee S, Hellier J, Romeo R, Dewey M, Knapp M, Ballard C, Baldwin R, Bentham P, Fox C, Holmes C, Katona C, Lawton C, Lindesay J, Livingston G, McCrae N, Moniz-Cook E, Murray J, Nurock S, Orrell M, O'Brien J, Poppe M, Thomas A, Walwyn R, Wilson K, Burns A (בפברואר 2013). "Study of the use of antidepressants for depression in dementia: the HTA-SADD trial--a multicentre, randomised, double-blind, placebo-controlled trial of the clinical effectiveness and cost-effectiveness of sertraline and mirtazapine". Health Technology Assessment. 17 (7): 1–166. doi:10.3310/hta17070. PMC 4782811. PMID 23438937. {{cite journal}}: (עזרה)
  43. ^ "Antidepressants for children and teenagers: what works for anxiety and depression?". NIHR Evidence (Plain English summary) (באנגלית). National Institute for Health and Care Research. 3 בנובמבר 2022. doi:10.3310/nihrevidence_53342. {{cite journal}}: (עזרה)
  44. ^ Boaden K, Tomlinson A, Cortese S, Cipriani A (2 בספטמבר 2020). "Antidepressants in Children and Adolescents: Meta-Review of Efficacy, Tolerability and Suicidality in Acute Treatment". Frontiers in Psychiatry. 11: 717. doi:10.3389/fpsyt.2020.00717. PMC 7493620. PMID 32982805. {{cite journal}}: (עזרה)
  45. ^ 1 2 Correll CU, Cortese S, Croatto G, Monaco F, Krinitski D, Arrondo G, et al. (ביוני 2021). "Efficacy and acceptability of pharmacological, psychosocial, and brain stimulation interventions in children and adolescents with mental disorders: an umbrella review". World Psychiatry. 20 (2): 244–275. doi:10.1002/wps.20881. PMC 8129843. PMID 34002501. {{cite journal}}: (עזרה)
  46. ^ Flament MF, Bisserbe JC (1997). "Pharmacologic treatment of obsessive-compulsive disorder: comparative studies". The Journal of Clinical Psychiatry. 58. 58 (Suppl 12): 18–22. PMID 9393392.
  47. ^ 1 2 3 Katzman MA, Bleau P, Blier P, Chokka P, Kjernisted K, Van Ameringen M, Antony MM, Bouchard S, Brunet A, Flament M, Grigoriadis S, Mendlowitz S, O'Connor K, Rabheru K, Richter PM, Robichaud M, Walker JR (2014). "Canadian clinical practice guidelines for the management of anxiety, posttraumatic stress and obsessive-compulsive disorders". BMC Psychiatry. 14 (Suppl 1): S1. doi:10.1186/1471-244X-14-S1-S1. PMC 4120194. PMID 25081580.
  48. ^ Blier P, Habib R, Flament MF (ביוני 2006). "Pharmacotherapies in the management of obsessive-compulsive disorder". Canadian Journal of Psychiatry. 51 (7): 417–30. doi:10.1177/070674370605100703. PMID 16838823. {{cite journal}}: (עזרה)
  49. ^ R. Boland, Verduin, Dr. Pedro Ruiz, Kaplan & Sadock's Synopsis of Psychiatry, 2021, עמ' 627-628
  50. ^ 1 2 Pollack MH, Rapaport MH, Clary CM, Mardekian J, Wolkow R (בדצמבר 2000). "Sertraline treatment of panic disorder: response in patients at risk for poor outcome". J Clin Psychiatry. 61 (12): 922–7. doi:10.4088/JCP.v61n1206. PMID 11206597. {{cite journal}}: (עזרה)
  51. ^ Freire RC, Hallak JE, Crippa JA, Nardi AE (ביוני 2011). "New treatment options for panic disorder: clinical trials from 2000 to 2010". Expert Opin Pharmacother. 12 (9): 1419–28. doi:10.1517/14656566.2011.562200. PMID 21342080. {{cite journal}}: (עזרה)
  52. ^ 1 2 3 4 5 6 R. Boland, Verduin, Dr. Pedro Ruiz, Kaplan & Sadock's Synopsis of Psychiatry, 2021, עמ' 628
  53. ^ Rapaport MH, Pollack MH, Clary CM, Mardekian J, Wolkow R (בפברואר 2001). "Panic disorder and response to sertraline: the effect of previous treatment with benzodiazepines". J Clin Psychopharmacol. 21 (1): 104–7. doi:10.1097/00004714-200102000-00019. PMID 11199932. {{cite journal}}: (עזרה)
  54. ^ Amrein R, Levitan M (2016). "Benzodiazepines in Panic Disorder". In Nardi AE (ed.). Panic Disorder. Springer International Publishing. pp. 237–253. doi:10.1007/978-3-319-12538-1_16. ISBN 978-3-319-12537-4.
  55. ^ Hansen RA, Gaynes BN, Gartlehner G, Moore CG, Tiwari R, Lohr KN (במאי 2008). "Efficacy and tolerability of second-generation antidepressants in social anxiety disorder". International Clinical Psychopharmacology. 23 (3): 170–9. doi:10.1097/YIC.0b013e3282f4224a. PMC 2657552. PMID 18408531. {{cite journal}}: (עזרה)
  56. ^ Davidson JR (2006). "Pharmacotherapy of social anxiety disorder: what does the evidence tell us?". The Journal of Clinical Psychiatry. 67 (Suppl 12): 20–6. doi:10.1016/j.genhosppsych.2005.07.002. PMID 17092192.
  57. ^ Stein MB, Stein DJ (במרץ 2008). "Social anxiety disorder". Lancet. 371 (9618): 1115–25. doi:10.1016/S0140-6736(08)60488-2. PMID 18374843. {{cite journal}}: (עזרה)
  58. ^ Herpertz SC, Zanarini M, Schulz CS, Siever L, Lieb K, Möller HJ (2007). "World Federation of Societies of Biological Psychiatry (WFSBP) guidelines for biological treatment of personality disorders". World J Biol Psychiatry. 8 (4): 212–44. doi:10.1080/15622970701685224. PMID 17963189.
  59. ^ Hollon SD, Stewart MO, Strunk D (2006). "Enduring effects for cognitive behavior therapy in the treatment of depression and anxiety". Annu Rev Psychol. 57: 285–315. doi:10.1146/annurev.psych.57.102904.190044. PMID 16318597.
  60. ^ Benjamin James Sadock, M.D, Virginia Alcott Sadock, M.D., Pedro Ruiz, M.D., Kaplan And Sadock´S Synopsis Of Psychiatry: Behavioral Science/Clinical Psychiatry, 2014, עמ' 407
  61. ^ Mandrioli R, Mercolini L, Raggi MA (בנובמבר 2013). "Evaluation of the pharmacokinetics, safety and clinical efficacy of sertraline used to treat social anxiety". Expert Opin Drug Metab Toxicol. 9 (11): 1495–505. doi:10.1517/17425255.2013.816675. PMID 23834458. {{cite journal}}: (עזרה)
  62. ^ "www.nice.org.uk".
  63. ^ "www.nice.org.uk".
  64. ^ 1 2 3 Davis LL, Frazier EC, Williford RB, Newell JM (2006). "Long-term pharmacotherapy for post-traumatic stress disorder". CNS Drugs. 20 (6): 465–76. doi:10.2165/00023210-200620060-00003. PMID 16734498.
  65. ^ R. Boland,Verduin,Dr. Pedro Ruiz, Kaplan & Sadock's Synopsis of Psychiatry, 2021, עמ' 434-435
  66. ^ 1 2 Marjoribanks J, Brown J, O'Brien PM, Wyatt K (ביוני 2013). "Selective serotonin reuptake inhibitors for premenstrual syndrome" (PDF). The Cochrane Database of Systematic Reviews. 6 (6): CD001396. doi:10.1002/14651858.cd001396.pub3. PMC 7073417. PMID 23744611. {{cite journal}}: (עזרה)
  67. ^ Pearlstein T (2002). "Selective serotonin reuptake inhibitors for premenstrual dysphoric disorder: the emerging gold standard?". Drugs. 62 (13): 1869–85. doi:10.2165/00003495-200262130-00004. PMID 12215058.
  68. ^ Ackermann RT, Williams JW (באפריל 2002). "Rational treatment choices for non-major depressions in primary care: an evidence-based review". Journal of General Internal Medicine. 17 (4): 293–301. doi:10.1046/j.1525-1497.2002.10350.x. PMC 1495030. PMID 11972726. {{cite journal}}: (עזרה)
  69. ^ Hantsoo L, Epperson CN (בנובמבר 2015). "Premenstrual Dysphoric Disorder: Epidemiology and Treatment". Curr Psychiatry Rep. 17 (11): 87. doi:10.1007/s11920-015-0628-3. PMC 4890701. PMID 26377947. {{cite journal}}: (עזרה)
  70. ^ Abdel-Hamid IA (בספטמבר 2006). "Pharmacologic treatment of rapid ejaculation: levels of evidence-based review". Current Clinical Pharmacology. 1 (3): 243–54. doi:10.2174/157488406778249352. PMID 18666749. {{cite journal}}: (עזרה)
  71. ^ Waldinger MD (בנובמבר 2007). "Premature ejaculation: state of the art". The Urologic Clinics of North America. 34 (4): 591–9, vii–viii. doi:10.1016/j.ucl.2007.08.011. PMID 17983899. {{cite journal}}: (עזרה)
  72. ^ "DailyMed - ZOLOFT- sertraline hydrochloride tablet, film coated ZOLOFT- sertraline hydrochloride solution, concentrate".
  73. ^ Sanchez C, Reines EH, Montgomery SA (ביולי 2014). "A comparative review of escitalopram, paroxetine, and sertraline: Are they all alike?". International Clinical Psychopharmacology. 29 (4): 185–96. doi:10.1097/YIC.0000000000000023. PMC 4047306. PMID 24424469. {{cite journal}}: (עזרה)
  74. ^ R. Boland ,Verduin ,Dr. Pedro Ruiz, Kaplan & Sadock's Synopsis of Psychiatry, 2021, עמ' 629
  75. ^ Fava M, Judge R, Hoog SL, Nilsson ME, Koke SC (בנובמבר 2000). "Fluoxetine versus sertraline and paroxetine in major depressive disorder: changes in weight with long-term treatment". The Journal of Clinical Psychiatry. 61 (11): 863–7. doi:10.4088/JCP.v61n1109. PMID 11105740. {{cite journal}}: (עזרה)
  76. ^ 1 2 Maina G, Albert U, Salvi V, Bogetto F (באוקטובר 2004). "Weight gain during long-term treatment of obsessive-compulsive disorder: a prospective comparison between serotonin reuptake inhibitors". The Journal of Clinical Psychiatry. 65 (10): 1365–71. doi:10.4088/JCP.v65n1011. PMID 15491240. {{cite journal}}: (עזרה)
  77. ^ 1 2 R. Boland ,Verduin ,Dr. Pedro Ruiz, Kaplan & Sadock's Synopsis of Psychiatry, 2021, עמ' 626-627
  78. ^ Lattimore KA, Donn SM, Kaciroti N, Kemper AR, Neal CR, Vazquez DM (בספטמבר 2005). "Selective serotonin reuptake inhibitor (SSRI) use during pregnancy and effects on the fetus and newborn: a meta-analysis". Journal of Perinatology. 25 (9): 595–604. doi:10.1038/sj.jp.7211352. PMID 16015372. {{cite journal}}: (עזרה)
  79. ^ McAllister-Williams RH, Baldwin DS, Cantwell R, Easter A, Gilvarry E, Glover V, Green L, Gregoire A, Howard LM, Jones I, Khalifeh H, Lingford-Hughes A, McDonald E, Micali N, Pariante CM, Peters L, Roberts A, Smith NC, Taylor D, Wieck A, Yates LM, Young AH (במאי 2017). "British Association for Psychopharmacology consensus guidance on the use of psychotropic medication preconception, in pregnancy and postpartum 2017" (PDF). J Psychopharmacol. 31 (5): 519–552. doi:10.1177/0269881117699361. PMID 28440103. {{cite journal}}: (עזרה)
  80. ^ 1 2 Gao SY, Wu QJ, Sun C, Zhang TN, Shen ZQ, Liu CX, Gong TT, Xu X, Ji C, Huang DH, Chang Q, Zhao YH (בנובמבר 2018). "Selective serotonin reuptake inhibitor use during early pregnancy and congenital malformations: a systematic review and meta-analysis of cohort studies of more than 9 million births". BMC Med. 16 (1): 205. doi:10.1186/s12916-018-1193-5. PMC 6231277. PMID 30415641. {{cite journal}}: (עזרה)
  81. ^ De Vries C, Gadzhanova S, Sykes MJ, Ward M, Roughead E (במרץ 2021). "A Systematic Review and Meta-Analysis Considering the Risk for Congenital Heart Defects of Antidepressant Classes and Individual Antidepressants". Drug Saf. 44 (3): 291–312. doi:10.1007/s40264-020-01027-x. ISSN 0114-5916. PMID 33354752. {{cite journal}}: (עזרה)
  82. ^ 1 2 Renoir T (2013). "Selective serotonin reuptake inhibitor antidepressant treatment discontinuation syndrome: a review of the clinical evidence and the possible mechanisms involved". Front Pharmacol. 4: 45. doi:10.3389/fphar.2013.00045. PMC 3627130. PMID 23596418.
  83. ^ 1 2 Fava GA, Gatti A, Belaise C, Guidi J, Offidani E (2015). "Withdrawal Symptoms after Selective Serotonin Reuptake Inhibitor Discontinuation: A Systematic Review". Psychother Psychosom. 84 (2): 72–81. doi:10.1159/000370338. PMID 25721705.
  84. ^ Warner CH, Bobo W, Warner C, Reid S, Rachal J (באוגוסט 2006). "Antidepressant discontinuation syndrome". American Family Physician. 74 (3): 449–56. PMID 16913164. {{cite journal}}: (עזרה)
  85. ^ 1 2 R. Boland ,Verduin ,Dr. Pedro Ruiz, Kaplan & Sadock's Synopsis of Psychiatry, 2021, עמ' 630
  86. ^ Ferguson JM (2001). "The effects of antidepressants on sexual functioning in depressed patients: a review". The Journal of Clinical Psychiatry. 62. 62 (Suppl 3): 22–34. PMID 11229450.
  87. ^ Croft H, Settle E, Houser T, Batey SR, Donahue RM, Ascher JA (באפריל 1999). "A placebo-controlled comparison of the antidepressant efficacy and effects on sexual functioning of sustained-release bupropion and sertraline". Clinical Therapeutics. 21 (4): 643–58. doi:10.1016/S0149-2918(00)88317-4. PMID 10363731. {{cite journal}}: (עזרה)
  88. ^ Bala A, Nguyen HM, Hellstrom WJ (בינואר 2018). "Post-SSRI Sexual Dysfunction: A Literature Review". Sexual Medicine Reviews. 6 (1): 29–34. doi:10.1016/j.sxmr.2017.07.002. PMID 28778697. {{cite journal}}: (עזרה)
  89. ^ Baselt R (2008). Disposition of Toxic Drugs and Chemicals in Man (8th ed.). Foster City, California: Biomedical Publications. pp. 1399–1400.
  90. ^ White N, Litovitz T, Clancy C (בדצמבר 2008). "Suicidal antidepressant overdoses: a comparative analysis by antidepressant type". Journal of Medical Toxicology. 4 (4): 238–50. doi:10.1007/BF03161207. PMC 3550116. PMID 19031375. {{cite journal}}: (עזרה)

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=סרטרלין&oldid=39087748"