עמק חרוד
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
עמק  |
| מיקום | |
| קואורדינטות | 32°32′23″N 35°25′57″E / 32.53982°N 35.43255°E |
|
(למפת עמק בית שאן רגילה)   עמק חרוד | |
  | |
עמק חרוד, הוא עמק בצפון ארץ ישראל, המהווה את החלק המזרחי של עמק יזרעאל, ומשתרע בינו ובין עמק בית שאן. העמק קרוי על שם מעיין חרוד הנובע בשוליו, לרגלי הגלבוע, ואשר נזכר בתנ"ך בספור גדעון (ספר שופטים, פרק ז'). על שמו נקרא גם קיבוץ עין חרוד.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עמק חרוד נמצא מזרחית לבקעת מגידו, המהווה את החלק המערבי של עמק יזרעאל, ומופרד ממנה על ידי קו פרשת המים הארצי. מדרום לו הרי הגלבוע, ממזרח לעמק חרוד נמצאת עמק בית שאן, כשכגבול בין האזורים מקובל קו ניר דוד-שדה נחום,[1] ומצפון רמת יששכר ורמת צבאים.
שטח העמק כ-40 קמ"ר. העמק משופע קלות מגובה פני הים במערבו ועד ל-100 מטר מתחת פני הים בצדו המזרחי, ומנוקז על ידי נחל חרוד, לעבר נהר הירדן.
התיישבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההתיישבות בעמק חרוד החלה כבר בתקופת האבן. בתקופה מאוחרת יותר הוקמה העיר יזרעאל, הנמצאת בין עמק חרוד לעמק יזרעאל, ליד "דרך הים" אשר הובילה לדמשק. יזרעאל אף נחשבה "לבירת החורף" של ממלכת ישראל בתקופת אחאב מלך ישראל, כפי שמעיד הסיפור המקראי המפורסם על כרם נבות היזרעאלי (מלכים א' כ"א).
בראשית המאה ה-20 הייתה בעמק ביצה גדולה, ובשוליה התיישבות ערבית, בכפרים סולם, קומי, מרסס ועוד. בעמק עברה מסילת רכבת העמק ופרט אליה כמעט לא היו דרכי מעבר בעמק. ב-1909 רכש יהושע חנקין אדמות ליד הכפר אלפולה (עפולה), עליהן הוקמה הקואופרציה במרחביה. ב-1920 הצליח לרכוש את אדמות "גוש נוריס" - 51,000 דונם עליהם הוקמו עין חרוד, כפר יחזקאל, גבע ותל יוסף (1921), בית אלפא, חפציבה (1922) ובית השיטה (1928).
בשנת 1933 יזם צבי דר (אז פרנץ לדרר) מקבוצת בית אלפא קידוח לרגלי הגלבוע בו התגלו מים בשפע. ללא תקדים, נמסרו המים גם ליתר הקיבוצים של עמק חרוד וחולקו ביניהם לפי "המפתח ההתיישבותי". לשם כך הוקמה "אגודת המים השיתופית של עמק חרוד" שדר עמד בראשה והמהנדס שמחה בלאס התקבל על ידו להיות היועץ והמתכנן שלה.[2]
בשנת 1936 הוכרז העמק, יחד עם עמק בית שאן כאזור חיוני להתיישבות ביטחונית וכך הוקם במרכזו קיבוץ ניר דוד, הראשון בהתיישבות חומה ומגדל כן הוקמו שדה נחום, מולדת (1937) ורמת צבי (1942).
במסגרת פעולות ההתיישבות נוקזה הביצה הגדולה לתוך ערוץ נחל חרוד ונחשפו שטחי חקלאות פוריים, אשר הושקו בשפע המים. בשטחים בהם לא התאפשרה חקלאות הוקמו בריכות דגים שאליהן הוזרמו מים מליחים מקידוחים וממעיינות.
לאחר קום המדינה הוקמו בעמק קיבוץ יזרעאל (1948) ומושב העולים גדעונה ליד מעיין חרוד (1949) ומעלה גלבוע. ב-1962 הוקמה בסמוך לעמק, על מורד הגלבוע היאחזות הנח"ל מעלה גלבוע עקב כך שהאזור היה חשוף להסתננויות מכיוון הגבול עם השומרון. כיום מצוי במקום קיבוץ דתי.
אזכורים בזמר העברי
בעמק חרוד נוצרו שירים רבים, שנעשו לנכסי צאן וברזל בזמר העברי. ביניהם "זמר" של אברהם שלונסקי, על ימיו בעין-חרוד, "שיר האשכולית" של זאב חבצלת מבית-אלפא, "ים השיבולים" של יצחק קינן ולהקת הגבעטרון מקבוצת גבע, "החיטה צומחת שוב" של דורית צמרת מבית השיטה, לזכר אחד עשר הנופלים של הקיבוץ במלחמת יום הכיפורים, ועוד שירים רבים.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שמחה בלאס, מי מריבה ומעש, מסדה, 1973 (פרק 22: עמק חרוד, ע' 93 - 105)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
עמק חרוד (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ https://deshe.org.il/wp-content/uploads/2021/04/HarodFinalForSite.pdf עמ' 19
- ^ שמחה בלאס, "מי מריבה ומעש" ע' 93 -94.