פדרו מונסון

פדרו מונסון

מידע אישי
לידה	23 בפברואר 1962 (בן 62) גוז'ה, ארגנטינה
שם מלא	פדרו דמיאן מונסון
גובה	1.83 מטר
עמדה	בלם
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1980 - 1981 1981 - 1991 1992 1992 - 1993 1993 - 1994 1995 1995 - 1996 1996 סך הכול: אוניון (סנטה פה) אינדפנדיינטה ברצלונה ספורטינג קלוב הורקאן קילמס אליאנסה לימה אתלטיקו טוקומאן סנטיאגו וונדררס 7 (0) 199 (8) 10 (1) 23 (0) 41 (1) 0 (0) 16 (0) 4 (0) 300 (10)
נבחרת לאומית כשחקן
1988 - 1990 ארגנטינה 15 (1)
קבוצות כמאמן
2003 2004 2005 2005 2006 2006 - 2007 2008 2010 2011 - 2012 2012 - 2013 2013 2014 2015 - 2016 2016 2017 - 2021 2021 2022 2022 2022 - פונייס סיטאקווארוס אינדפנדיינטה (מאמן זמני) אטלנטה אולמדו וראקרוס (נוער) וראקרוס צ'קריטה ג'וניורס חובנטוד אנטוניאנה סן מרטין (טוקומאן) טירו פדראל פלטנסה דפורטיבו פלנדריה טריסטן סוארס אתלטיקו גואמס ארחנטינו דה קילמס אינדפנדיינטה (עוזר מאמן) אתלטיקו קולון (עוזר מאמן) דוק סוד אינדפנדיינטה (עוזר מאמן)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

פדרו דמיאן מונסון (בספרדית: Pedro Damián Monzón; נולד ב-23 בפברואר 1962 בגוז'ה) הוא כדורגלן עבר ארגנטינאי, ששיחק בעמדת הבלם, וכיום משמש כעוזר מאמן בקבוצת אינדפנדיינטה.

מונסון שיחק לאורך הקריירה בליגות הבכירות בארגנטינה, אקוודור, פרו וצ'ילה. במשך כעשור שיחק מונסון באינדפנדיינטה, עמה זכה בשתי אליפויות, גביע ליברטדורס וגביע ביניבשתי. הוא שיחק לתקופה קצרה בנבחרת ארגנטינה, וייצג אותה בטורניר מונדיאל 1990. בטורניר זה היה לכדורגלן הראשון אי פעם שהורחק במשחק גמר מונדיאל.

לאחר פרישתו פנה לקריירת אימון, בה הוביל קבוצות במולדתו ארגנטינה וכן במקסיקו ובאקוודור, ואף הוביל לתקופה קצרה את אינדפנדיינטה כמאמן זמני.

קריירת משחק

מונסון ניסה את כוחו במספר קבוצות בגילאי הנוער, עד שמצא את דרכו לקבוצה הבוגרת של אוניון (סנטה פה) מהליגה הבכירה ב-1980.

שנה לאחר מכן, אותר על ידי סקאוטים של אינדפנדיינטה. בעונותיו הראשונות בקבוצה היה שותף בעיקר כשחקן משלים ברוטציה ולא זכה למספר רב של הופעות, ותחת המאמן חוסה פסטוריסה היה שותף לזכייתה של הקבוצה באליפות המטרופוליטנו 1983. בעונה הבאה היה שותף לזכייתה של אינדפנדיינטה בגביע ליברטדורס. באותה העונה, בעקבות השתתפותה של הקבוצה בשני המפעלים, זכה למספר רב יחסית של הופעות ליגה, אך זכה לדקות בודדות בלבד במסגרת הטורניר היבשתי, ולא שותף כלל בצמד משחקי הגמר מול גרמיו.

בעקבות הזכייה בגביע ליברטדורס, זכתה הקבוצה לייצג את אמריקה הדרומית במשחק הגביע הביניבשתי מול אלופת אירופה, ליברפול. מונסון שותף כמחליף במשחק כשעלה מהספסל בדקה ה-74, וסייע לקבוצתו לשמור על רשת נקייה ולנצח 0–1, בדרך לזכייה בתואר. גם בעונות הבאות, פסטוריסה לא ראה במונסון שחקן ראוי לסגל של הקבוצה. אינדפנדיינטה ניסתה לשחררו מספר פעמים במהלך העונות הבאות, אך מונסון שרד בסגל הקבוצה על אף שצבר הופעות ספורות בלבד.

הגעתו של המאמן חורחה סולארי ב-1987 סימנה את המפנה עבור מונסון. הוא הפך לשחקן משמעותי בסגל של הקבוצה, וזכה לרוח גבית גם מצד מאמן נבחרת ארגנטינה, קרלוס בילארדו, שהפך אותו לשחקן משמעותי בסגל הנבחרת לאחר טורניר קופה אמריקה 1987 הביתי, שהסתיים במפח נפש ובמקום הרביעי בלבד. מונסון היה שותף בכיר לזכייתה של אינדפנדיינטה באליפות ארגנטינה לעונת 1988/1989, כששותף ברוב משחקיה של הקבוצה באותה העונה.

לאחר ששב לסגל הקבוצה בתום מונדיאל 1990, ועם שובו של פסטוריסה לקבוצה, לא הצליח מונסון לשחזר את יכולתו מעונות השיא בקבוצה, ובמחצית עונת 1991/1992 עזב את אינדפנדיינטה לאחר עשור במדיה.

בינואר 1992 עבר מונסון לברצלונה ספורטינג קלוב מליגת העל האקוודורית. במסגרת הליגה תרם מונסון שער אחד בעשר הופעות, והיה שותף משמעותי במסעה של הקבוצה בגביע ליברטדורס באותה העונה. מונסון העפיל עם קבוצתו עד לחצי הגמר, שם הודחה הקבוצה עם הפסד 2–3 לסאו פאולו בסיכום שני מפגשים.

לאחר חצי עונה בברצלונה, חזר מונסון לארגנטינה וחתם בשורות הורקאן. הוא ערך 23 הופעות ליגה במדי הקבוצה, אך עקב חוסר היציבות ביכולתו, סיים מונסון את דרכו בקבוצה לאחר כשנה, ונאלץ לרדת לליגת המשנה, שם חתם בשורותיה של קילמס. במדיה של הקבוצה מליגת המשנה חזר להיות שחקן דומיננטי, שיחק באופן סדיר והיה שותף לעונה טובה של הקבוצה שסיימה במקום השני בטבלה, ונעצרה בחצי גמר פלייאוף ההעפלה.

בינואר 1995, לאחר העונה המוצלחת בקילמס, עבר מונסון לאליאנסה לימה הפרואנית, לקראת הופעותיה בעונת 1995 בגביע ליברטדורס. הוא ערך שתי הופעות בלבד במדיה בטורניר, כאשר בשנייה שבהן הורחק בכרטיס אדום, ומאז לא שב לשחק במדיה בטורניר. לאחר חצי שנה בקבוצה עזב מונסון וחזר לליגת המשנה בארגנטינה, שם שיחק כחצי שנה במדיה של אתלטיקו טוקומאן.

בחציה השני של עונת 1996 עזב פעם נוספת את ארגנטינה וחתם במדיה של סנטיאגו וונדררס הצ'יליאנית, אך לאחר הופעות ספורות במדיה הושעה לאחר שבבדיקותיו נמצא כי השתמש בקוקאין.

מונסון ניסה לחזור לקריירת המשחק בארגנטינה, אך לא הצליח ונאלץ לפרוש ממשחק פעיל בגיל 34.

נבחרת ארגנטינה

מונסון התחיל את דרכו הבינלאומית בנבחרות הצעירות של ארגנטינה, אך לא הצליח למצוא את הדרך לנבחרת הבוגרת. ב-1988 זכה לייצג את ארגנטינה בטורניר הכדורגל באולימפיאדת סיאול תחת קרלוס פצ'אמה, שהוביל את הנבחרת האולימפית במקביל לתפקידו כעוזרו של קרלוס בילארדו בנבחרת הבוגרת. לאחר שלא שותף בשני משחקיה הראשונים של ארגנטינה בשלב הבתים, פתח מונסון בהרכב בניצחון 1–2 על קוריאה הדרומית, שהעלה את ארגנטינה למקום השני ולרבע הגמר. מונסון שמר על מקומו בהרכב למפגש רבע הגמר מול ברזיל המוכשרת בה שיחקו בין היתר אלויסיו, בבטו, רומאריו וז'ורז'יניו. במשחק הפסידה ארגנטינה 0–1 וסיימה את דרכה בטורניר.

כישלונה של אלופת העולם המכהנת בטורניר קופה אמריקה 1987 הביתי הביא את המאמן בילארדו לבצע שינויים בסגל, ומונסון היה אחד השחקנים שהרוויחו את מקומם בסגל הנבחרת הבוגרת. הוא זומן על ידי בילארדו לסגל ארגנטינה לקראת קופה אמריקה 1989, ורשם שתי הופעות בטורניר, שתיהן בהרכב, בו סיימה ארגנטינה במקום השלישי בבית הגמר.

שנה לאחר מכן, זומן מונסון על ידי בילארדו לסגל ארגנטינה לקראת מונדיאל 1990 באיטליה. הוא לא שותף בהפסד המפתיע 0–1 לקמרון בפתיחת שלב הבתים, אך שב להרכב בניצחון 0–2 על ברית המועצות במשחק השני. במשחק האחרון של שלב הבתים פגשה ארגנטינה, עם מונסון בהרכב, את רומניה. בדקה ה-62 הגביה קפטן הנבחרת, דייגו מראדונה, כדור קרן מאגף ימין, ומונסון המשיך בנגיחה לפינה וקבע 0–1 לארגנטינה. שש דקות מאוחר יותר השיגה רומניה את השוויון, 1-1 בסיום, וארגנטינה הצליחה להעפיל לשלב הבא מהמקום השלישי. מונסון שמר על מקומו בהרכב בניצחון 0–1 על ברזיל, אך ספג כרטיס צהוב בפעם השנייה בטורניר והחמיץ את רבע הגמר, בו גברה ארגנטינה בדו-קרב בעיטות עונשין על יוגוסלביה. מונסון לא שותף גם בחצי הגמר, בו שוב נזקקה ארגנטינה לפנדלים כדי להדיח את המארחת איטליה. מונסון פתח על הספסל במשחק הגמר מול גרמניה המערבית, ובמחצית המשחק עלה כמחליף במקומו של אוסקר רוג'רי. בדקה ה-65 תיקל מונסון בגסות את יורגן קלינסמן, וספג כרטיס אדום ישיר מהשופט אדגרדו קודסאל בשל הגבהת הרגל מהקרקע בזמן התיקול. בכך, הפך מונסון למורחק הראשון בתולדות משחקי גמר המונדיאל. בארגנטינה האשימו את קלינסמן בתיאטרליות כאשר לנפילה הוסיף קפיצה על הדשא, שלטענתם חיזקה את דעתו של השופט להרחיק את מונסון. שנים לאחר מכן דרש מונסון את התנצלותו של קלינסמן, שסירב להתנצל בפניו. ארגנטינה נוצחה 0–1 במשחק, והחמיצה את ההזדמנות לזכות במונדיאל שני ברציפות.

משחק גמר המונדיאל היה האחרון של מונסון במדי ארגנטינה. בסך הכול לזכותו שער בודד ב-15 הופעות במדי הנבחרת.

קריירת אימון

לאחר פרישתו ממשחק סבל מונסון ממצב כלכלי קשה, בעיקר עקב התמכרותו לסמים. שנים לאחר מכן סיפר כי ניסה להתאבד מספר פעמים, ואף הודה כי היה זה דייגו מראדונה שנחלץ לעזרתו ולמעשה הציל את חייו. על אף ההתמכרות והקשיים, הצליח מונסון להשתקם ולהתחיל בקריירת אימון. את ההזדמנות הראשונה קיבל בשנת 2003 בקבוצה חובבנית ממקסיקו בשם פונייס סיטאקווארוס.

בשנת 2004 חזר לצוות המקצועי של אינדפנדיינטה, הקבוצה בה שיחק לאורך רוב הקריירה. לאחר שמאמן הקבוצה, חוסה פסטוריסה, נפטר במפתיע מהתקף לב בזמן הקדנציה החמישית שלו כמאמן הקבוצה, התמנה דניאל ברטוני לתפקיד. ברטוני לא הצליח להוביל את הקבוצה להצלחות והתפטר, ובחודש נובמבר התמנה מונסון לתפקיד המאמן הזמני לשלושת מחזורי הנעילה של טורניר האפרטורה, בהם השיג ניצחון, תיקו והפסד. במחזורים אלו התעוררה מחלוקת בין מונסון לראשי המועדון סביב שיתופו של סרחיו אגוארו, אז שחקן נוער במועדון. מונסון החליט להעניק לשחקן הצעיר את חולצת ההרכב על אף הוראות הפוכות שקיבל מההנהלה, ובין היתר הייתה זו הסיבה שלא קיבל פנייה לאמן את הקבוצה גם בעונה הבאה. לאחר חודש בתפקיד, ועם תום הטורניר, סיים מונסון את תפקידו במועדון.

מונסון חזר למקסיקו והוביל את אטלנטה מליגת העל המקסיקנית בטורניר קלאוסורה 2005. בחציה השני של השנה עבר לאמן באולמדו והוביל אותה למקום השלישי בטבלה הסדירה של קלאוסורה 2005, ולמקום החמישי בטורניר הגמר. בספטמבר 2005, במהלך תקופתו כמאמן הקבוצה, הורחק לחודשיים מהמגרשים על תקיפת שופט.

בשנת 2006 חזר מונסון למקסיקו ושימש כמאמן נוער בקבוצת וראקרוס. ב-7 בספטמבר 2006, לאחר תבוסתה של הקבוצה הבוגרת של וראקרוס 0–4 לסן לואיס במהלך טורניר אפרטורה 2006, פוטר מאמן הקבוצה ומונסון התמנה למחליפו. הוא לא הצליח להתברג עמה בפלייאוף האליפות בטורניר, אך המשיך איתה לטורניר קלאוסורה 2007. ב-16 בפברואר 2007, במהלך הטורניר בו התמודדה הקבוצה בתחתית הבית, סיים מונסון את תפקידו במועדון.

באפריל 2008, לאחר למעלה משנה מחוץ למגרשים, שב מונסון לאמן במולדתו כאשר התמנה לתפקיד מאמן צ'קריטה ג'וניורס מליגת המשנה הארגנטינאית. הוא התמנה לתפקיד כחודשיים לתום עונת 2007/2008, ולא הצליח להצעיד את הקבוצה לפלייאוף ההעפלה לליגה הבכירה כשהקבוצה סיימה חמישית בטבלה. הוא הוביל את הקבוצה לשלושה ניצחונות רצופים עם פתיחת עונת 2008/2009, אך אז נקלע לרצף של שבעה משחקים ללא ניצחון, עד שב-10 בנובמבר 2008 סיים את דרכו במועדון.

ביוני 2010, לאחר כשנה וחצי ללא קבוצה, התמנה מונסון לתפקיד מאמן חובנטוד אנטוניאנה מהטורניאו ארחנטינו A, שהייתה מקבילה לליגה השלישית. הוא התמנה לתפקיד לקראת עונת 2010/2011, אך באפריל 2011, במהלך השלב השני של העונה, עזב את הקבוצה והצטרף לסן מרטין (טוקומאן) ששיחקה אז בליגת המשנה. עד לסיום העונה לא הצליח מונסון להציל את הקבוצה מירידה, ובתום העונה נשרה הקבוצה לליגה השלישית. מונסון הוביל את הקבוצה בהצלחה בעונה הסדירה, אך ב-27 בפברואר 2012, לאחר פחות משנה בתפקיד, התפטר מהמועדון. המהלך התרחש עקב מריבה שהתפתחה בין המאמן למנהל המקצועי של המועדון, חואן קרלוס ארדילס, שנגררה עד לחילופי מהלומות ותלונה משטרתית, בעקבותיה בחר מונסון לעזוב את המועדון.

באוקטובר 2012 התמנה לתפקיד מאמן טירו פדראל, אף היא מהטורניאו ארחנטינו A, לאחר שהקבוצה הצליחה להשיג ניצחון בודד בשמונת משחקיה בליגה עד אז. הוא הצליח לייצב את מצבה של הקבוצה ולסייע לה במאבקי הירידה, וכחצי שנה לאחר מינויו, ב-8 באפריל 2013, עזב את הקבוצה על מנת לעבור לתפקיד מאמן פלטנסה מהליגה השלישית המקבילה (מטרופוליטנה). הוא אימן את הקבוצה בשמונת מחזורי הסיום של העונה הסדירה, והעלה אותה מהמקום החמישי עד למקום השני בטבלה. בחצי גמר פלייאוף ההעפלה לליגת המשנה, נעצרה קבוצתו של מונסון בדו-קרב בעיטות עונשין על ידי בראון (אדרוגה), ולא הצליחה להעפיל לגמר. מונסון פתח עם הקבוצה את עונת 2013/2014 עם שלושה ניצחונות בלבד בעשרה מחזורים, שהציבו את קבוצתו במקום העשירי בלבד, וב-6 באוקטובר 2013 סיים את תפקידו במועדון. במאי 2014, בשלהי אותה העונה, התמנה לתפקיד מאמן דפורטיבו פלנדריה מאותה הליגה, אך במחזורים הספורים שנותרו לתום העונה לא הצליח למנוע ממנה לרדת לליגה הרביעית. בחצי השנה הבאה, בטורניר הליגה הרביעית, החזיר מונסון את הקבוצה לליגה השלישית מהמקום הראשון בבית.

בינואר 2015, לקראת עונת 2015 בליגה השלישית, התמנה מונסון לתפקיד מאמן טריסטן סוארס. בעונת הבכורה שלו הוביל את הקבוצה לרבע גמר פלייאוף ההעפלה מהמקום השמיני בטבלה, אך שם נעצרה הקבוצה בדו-קרב פנדלים על ידי דפנסורס דה בלגראנו. לאחר שהשיג ניצחון בודד בארבעה מחזורים בעונת 2016, סיים מונסון את תפקידו בקבוצה. בהמשך אותה השנה אימן באתלטיקו גואמס מהליגה הרביעית.

בעונת 2017/2018, התמנה מונסון לתפקיד מאמן ארחנטינו דה קילמס מהליגה הרביעית. הוא התמנה לתפקיד לאחר חמישה מחזורים, בהם השיגה הקבוצה שתי תוצאות תיקו ושלושה הפסדים. הוא הצליח לייצב את מצב הקבוצה ולהביא אותה מהתחתית ועד למקום השלישי בתום העונה הסדירה. בפלייאוף ההעפלה, הוביל מונסון את קבוצתו עד לשלב הגמר, בו נוצחה רק בדו-קרב פנדלים לאחר שוויון 2-2 בסיכום שני מפגשים. עונה לאחר מכן, הוביל מונסון את קבוצתו לאליפות הליגה הרביעית ולכרטיס ישיר לליגה השלישית.

בינואר 2021 חזר לליגה הבכירה, כעוזרו של חוליו ססאר פלסיוני באינדפנדיינטה. בדצמבר של אותה השנה, לאחר כשנה בתפקיד, עזב את המועדון, זמן קצר לאחר עזיבתו של פלסיוני. עם מינויו של האחרון לתפקיד המאמן באתלטיקו קולון לאחר כשבוע, שב והצטרף אליו מונסון בתפקיד העוזר. בקיץ 2022 חזר לעמדת המאמן הראשי בקבוצת ספורטיבו דוק סוד מהליגה השלישית, אך עזב אותה לאחר כחודש לאחר שהתמנה שוב לעוזרו של פלסיוני, ששב לאמן את אינדפנדיינטה.

תארים

תארים כשחקן

אינדפנדיינטה

• אליפות ארגנטינה (2): 1983 (מטרופוליטנו), 1988/1989
• גביע ליברטדורס: 1984
• הגביע הביניבשתי: 1984

נבחרת ארגנטינה

• גביע העולם: 1990 (מקום שני)

קישורים חיצוניים

• פרופיל, באתר Transfermarkt
• פרופיל, באתר Soccerway
• פרופיל, באתר WorldFootball.net
• פרופיל, באתר National Football Teams
• פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
• פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt