קומפני

קומפני
Company
	שחקני ההפקה המקורית בכרזה של המחזמר
מילות השירים	סטיבן סונדהיים
ליברטיסט	ג'ורג' פירת' (מחזה), סטיבן סונדהיים (מילות השירים)
מוזיקה	סטיבן סונדהיים
מקום ההתרחשות	ניו יורק
מדינה	ארצות הברית
סוגה	מחזמר
הצגת בכורה	1970
מספר מערכות	2
שפה	אנגלית
פרסים	פרס טוני
	companymusical.com

"קומפני" (באנגלית: Company) הוא מחזמר מאת ג'ורג' פירת' (מחזה) וסטיבן סונדהיים (מוזיקה ומילות השירים). המחזמר מתאר סצינות מחייו של רוברט, רווק ניו-יורקי בן 35 המתמודד עם שאלות של זוגיות ומחויבות רגשית בחברה שלוחצת עליו למצוא בת זוג ולהינשא. המחזמר שהוצג לראשונה בברודוויי ב-1970 נחשב פורץ דרך בשל העיסוק הישיר שלו בבעיות חברתיות רלוונטיות לקהל הצופים, ובשל המבנה שלו – אוסף סצינות קומיות שאינן מתארות עלילה בעלת סדר כרונולוגי מוגדר אלא את התהליך הנפשי שעובר הגיבור הראשי. ההפקה המקורית זכתה בשישה פרסי טוני. המחזמר הועלה פעמים נוספות בברודוויי ובהפקות מקומיות וכן על במות שונות ברחבי העולם.

רקע

ג'ורג' פירת', שחקן שהחל לעסוק בכתיבה, חיבר בסוף שנות השישים 11 מחזות קצרים בני מערכה אחת, שרובם עסקו במערכות יחסים בין שני אנשים (זוגות נשואים, חברים טובים וכדומה). קים סטנלי הייתה אמורה לשחק בתפקידים הראשיים, ואנתוני פרקינס הביע עניין בבימוי. לאחר שהפקת המחזות נתקלה בקשיים, התבקש התמלילן והמלחין סטיבן סונדהיים לייעץ לגבי המשך העבודה על הפרויקט. סונדהיים בתורו ביקש את עצתו של ידידו, המפיק והבמאי הרולד פרינס. להפתעתם של פירת' וסונדהיים, הציע פרינס להשתמש במחזות כבסיס למחזמר. הקושי נבע מהעובדה שלא היה קשר של ממש בין המחזות השונים, והיה צורך למצוא דרך לאחד אותם ליצירה אחת. הפתרון של פירת' וסונדהיים התבסס על כך שברוב המחזות הייתה דמות חיצונית שתפקידה היה לשמש כזרז להתרחשות הדרמטית העיקרית. פירת' וסונדהיים איחדו את הדמויות האלה לדמות יחידה בשם רוברט, שהייתה לגיבור הראשי של המחזמר. מנקודת מוצא זו הם פיתחו את התמות המרכזיות במחזמר, והמבנה הייחודי שלו. כתיבת השירים היוותה אתגר נוסף: סונדהיים חש שהטקסט של פירת' עומד בזכות עצמו ואין צורך בשירים כדי לקדם את העלילה, מה גם שלא הייתה עלילה מרכזית לקדם. הפתרון שנמצא הוא שרוב השירים הם פרשנות של הדמויות להתרחשות אבל אינם חלק ממנה^[1]^[2].

עלילה

הגיבור הראשי במחזמר הוא רוברט, המכונה על ידי חבריו גם בשם בובי, ובשלל שמות חיבה אחרים. הוא רווק בן 35 החי בניו יורק. חבריו הקרובים הם חמישה זוגות נשואים: שרה והארי, סוזן ופיטר, ג'ני ודייוויד, ואיימי ופול, כולם בערך בני גילו של רוברט, וכן ג'ואן ולארי, המבוגרים משאר החבורה. המפגשים עם החברים ממלאים את חייו. החברים לוחצים על רוברט למצוא בת זוג ולהינשא, אולם הוא כלל אינו בטוח אם הוא מעוניין בקשר זוגי משמעותי. למרות זאת הוא יוצא עם שלוש בחורות: אפריל, דיילת אוויר נאיבית, מרתה, בחורה אופנתית ומתוחכמת, וקיית'י, בחורה מעיירה קטנה המרגישה זרה בניו יורק.

סיפור המסגרת של המחזמר הוא מסיבת הפתעה לכבוד את יום הולדתו ה-35 של רוברט שמארגנים חמשת זוגות החברים. הקבוצה חוגגת את חברותם המשותפת ומאחלת לרוברט להינשא, בעוד הוא נשאר מסויג. למרות הקרבה הגלויה בין רוברט וחבריו, נראה שבאופן מוזר הזוגות כלל אינם מכירים זה את זה, והאירוע נושא אופי סוריאליסטי. מסיבת יום ההולדת מובילה לאוסף של סצנות קומיות, שבהן נפגש רוברט עם אחד מהזוגות או אחת מחברותיו. רוברט צופה בזוגות ובהתמודדות שלהם עם הקשיים בחיים המשותפים, הריבים, החשש מפני איבוד הזהות העצמית, האפשרות לגירושין או לבגידה, המפלט שחלקם מוצאים באלכוהול או מריחואנה, ועוד. במהלך המחזמר משתנה היחס של רוברט לזוגיות ונישואין והוא מפתח גישה בוגרת ומורכבת יותר לנושא. למרות שהדבר אינו נאמר במפורש, נהוג לראות את עלילת המחזמר כ-"מתרחשת בראשו של רוברט"^[3] כלומר מתארת את מחשבותיו וזיכרונותיו של בזמן שהוא בוחן את חייו ומתלבט לגבי זוגיות עתידית.

בישראל

קומפני הועלה לראשונה בישראל בידי רפי ניב בסטודיו למשחק של יורם לווינשטיין ב-11 בנובמבר 2006, לפי תרגומו של דניאל אפרת. ניב העלה את ההפקה מחדש בתיאטרון באר שבע ב-28 במאי 2011, בכיכובם של ריקי גל (ג'ואן), צק ברקמן (בובי), מיכל ברנד (איימי), מיכל ויינברג (סוזן), שרון צור (פיטר), אביטל פסטרנק (ג'ני), יונתן רוזן (פול), שרון שחל (שרה), קרן מרום (מרתה), ארז וייס, מולי שולמן (הארי), רונה פרומצ'נקו (אפריל), שלום שמואלוב (לארי) ומירב שירום (קאתי). ^[4]

רשימת השירים

מערכה ראשונה

Overture
Company
The Little Things You Do Together
Sorry-Grateful
You Could Drive a Person Crazy
Have I Got A Girl for You
Someone Is Waiting
Another Hundred People
Getting Married Today
Marry Me a Little

מערכה שנייה

Side by Side by Side
Poor Baby
Tick-Tock (אינסטרומנטלי)
Barcelona
The Ladies Who Lunch
Being Alive

ההפקה בווסט אנד (2018)

בשנת 2018 הועלתה ההצגה בווסט אנד במבנה שונה לחלוטין ממה שנראה קודם.

בובי (Bobby) שונתה לבובי (Bobbie), תפקיד נשי שאותו גלימה רוזלי קרייג.

סונדהיים הסכים לשינוי המגדרי וגם לשינויים מינוריים בטקסט.

כמו כן, הזוג איימי ופול הפכו לג'יימי ופול, זוג חד מיני.

שלוש הנשים אפריל, מרתה וקאתי שאיתם בובי מבלה במחזמר המקורי שונו לתפקידים גבריים.

אנדי (אפריל), פי-ג'יי (מרתה) ותיאו (קאתי).

פאטי לופון, שכיכבה במחזמר בעבר בתפקיד ג'ואן, בהקראה בליווי הפילהרמונית של ניו יורק, חוזרת בהפקה הזו לתפקיד.

עיבוד קולנועי

סונדהיים שאל את התסריטאי ויליאם גולדמן בסביבות שנות ה-90 אם יהיה מעוניין לכתוב את התסריט לעיבוד קולנועי למחזמר.

גולדמן השיב:

"קומפני הוא אחד ממחזות הזמר הטובים שיש. כמו ג'יפסי או חברי ג'ואי, אני מחשיב את קומפני כאחד מחזות הזמר החשובים, הטובים והאהובים ביותר. אני זוכר שראיתי את ההצגה חמש פעמים ואהבתי כל פעם, אבל...הייתה לי בעיה ענקית עם העובדה שהדמות הראשית הוא בבירור הומו ואף אחד לא רוצה לדבר על זה. האל, ג'ורג' וסטיב כולם אמרו שהוא בחור סטרייט עם בעיית התמדה. בכל מקרה ההצגה היא אחת האהובות עליי. מצאתי לעצמי דרך לשנות את זה, לשמור את השירים, אך להוסיף קצת מבנה סיפורי."

הרברט רוס היה אמור לביים את הסרט אבל גולדמן אמר שסונדהיים אמר לבמאי לפרוש מהפרויקט.

ב-2010 הייתה ספקולציה שניל לביוט יביים גרסה קולנועית למחזמר.

נכון לשנת 2019 אין תכנונים לצילום גרסה קולנועית למחזמר.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קומפני בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של קומפני

הערות שוליים

^ Stephen Sondheim, Finishing the Hat: Collected Lyrics (1954-1981) with Attendant Comments, Principles, Heresies, Grudges, Whines and Anecdotes, p. 165-6
^ http://www.sondheimreview.com/v2n2.htm
^ John Bush Jones, Our Musicals, Ourselves, p. 276
^ המחזמר קומפני באתר תיאטרון באר שבע

הקודם: 1970: ברט בכרך והאל דייוויד - הבטחות הבטחות	פרס גראמי לאלבום המחזמר הטוב ביותר 1971: סטיבן סונדהיים - קומפני	הבא: 1972: סטיבן שוורץ - Godspell

[פינישינג-1] Stephen Sondheim, Finishing the Hat: Collected Lyrics (1954-1981) with Attendant Comments, Principles, Heresies, Grudges, Whines and Anecdotes, p. 165-6

[רוויו-2] ttp://www.sondheimreview.com/v2n2.htm

[אאורמיוזיקלס-3] John Bush Jones, Our Musicals, Ourselves, p. 276

[4] המחזמר קומפני באתר תיאטרון באר שבע

[1]

[2]

[3]

[4]

פרס טוני למחזמר הטוב ביותר
1975−1949	נשקי אותי, קייט (1949) • דרום פסיפיק (1950) • ברנשים וחתיכות (1951) • המלך ואני (1952) • קיסמט (1954) • גבירתי הנאווה (1957) • איש המוזיקה (1958) • צלילי המוסיקה/פיורלו! (1960) • ביי ביי בירדי (1961) • איך להצליח בעסקים מבלי להתאמץ (1962) • דבר מצחיק קרה לי בדרך לפורום (1963) • הלו, דולי! (1964) • כנר על הגג (1965) • איש למנשה (1966) • קברט (1967) • 1776 (1969) • קומפני (1971) • הקוסם (1975)
2000−1976	שורת המקהלה (1976) • אנני (1977) • סוויני טוד: הספר השטן מרחוב פליט (1979) • אוויטה (1980) • רחוב 42 (1981) • ‏Nine‏ (1982) • קאטס (1983) • כלוב העליזים (1984) • עלובי החיים (1987) • פנטום האופרה (1988) • שדרות סאנסט (1995) • רנט (1996) • מלך האריות (1998)
2001 ואילך	המפיקים (2001) • היירספריי (2003) • אבניו קיו (2004) • ספאמלוט (2005) • ג'רזי בויז (2006) • אביב מתעורר (2007) • בילי אליוט - המחזמר (2009) • ממפיס (2010) • ספר המורמונים (2011) • קינקי בוטס (2013) • מדריך הג'נטלמן לאהבה ורצח (2014) • המילטון (2016) • אוון הנסן היקר (2017) • ביקור התזמורת (2018) • האדסטאון (2019) • מולן רוז' (2021) • לופ מוזר (2022) • קימברלי אקימבו (2023) ‏•‏‏ נערי הכרך (2024)

פרס טוני לחידוש הטוב ביותר למחזמר
1994–1999	קרוסלה (1994) ‏•‏‏ ספינת השעשועים (1995) ‏•‏‏ המלך ואני (1996) ‏•‏‏ שיקגו (1997) ‏•‏‏ קברט (1998) ‏•‏‏ אנני אוקלי אשת לפידות (1999)
2000–2009	נשקי אותי, קייט (2000) ‏•‏‏ רחוב 42 (2001) ‏•‏‏ אל תוך היער (2002) ‏•‏‏ Nine‏ (2003) ‏•‏‏ מתנקשים (2004) ‏•‏‏ כלוב העליזים (2005) ‏•‏‏ משחק הפיג'מה (2006) ‏•‏‏ קומפני (2007) ‏•‏‏ דרום פסיפיק (2008) ‏•‏‏ שיער (2009)
2010–2019	כלוב העליזים (2010) ‏•‏‏ הכל הולך (2011) ‏•‏‏ פורגי ובס (2012) ‏•‏‏ פיפין (2013) ‏•‏‏ הדוויג והשארית העצבנית (2014) ‏•‏‏ המלך ואני (2015) ‏•‏‏ הצבע ארגמן (2016) ‏•‏‏ הלו, דולי! (2017) ‏•‏‏ פעם אחת באי הזה (2018) ‏•‏‏ אוקלהומה! (2019)
2022–הווה	קומפני (2022) ‏•‏‏ המצעד (2023) ‏•‏‏ מתגלגלים (2024)