טומאש מסריק – הבדלי גרסאות

טומאש מסריק
Tomáš Garrigue Masaryk
לידה	7 במרץ 1850; הודונין, מרקיזות מוראביה, האימפריה האוסטרית
פטירה	14 בספטמבר 1937 (בגיל 87); Lány, צ'כוסלובקיה
שם לידה	Tomáš Jan Masaryk
מדינה	ציסלייטניה (ארצות אוסטריה), צ'כוסלובקיה
מקום קבורה	cemetery in Lány
מקום מגורים	birth house of Tomáš Garrigue Masaryk, וינה, לייפציג, פראג, לונדון, מצודת פראג, וינה, house of Tomáš Garrigue Masaryk, Mutěnice, ברנו, Čejč, Lány Castle
השכלה	אוניברסיטת וינה (1876); Akademisches Gymnasium (1872) ;
מעסיק	אוניברסיטת וינה, אוניברסיטת קארל בפראג, קינגס קולג' לונדון
תפקיד	נשיא צ'כוסלובקיה (14 בנובמבר 1918–14 בדצמבר 1935); חבר בית הנציגים (1891–1893); חבר בית הנציגים (1907–1917) ;
מפלגה	המפלגה הצ'כית הצעירה
השקפה דתית	Evangelical Church in Austria (1781-1918), Evangelical Church of Czech Brethren
בן או בת זוג	שארלוט גאריג (15 במרץ 1878–13 במאי 1923)
מספר צאצאים	5
פרסים והוקרה	מסדר הכוכב של קאראג'ורג'ה (1920); Honorary citizenship of Moravské Budějovice (7 במרץ 1930); אזרחות כבוד של פראג (1922); אזרחות כבוד של טשביץ' (2 בנובמבר 1918); Honorary citizenship of Strakonice (1918); Honorary citizenship of Strakonice (6 במרץ 1935); אזרחות כבוד של קלאדנו (7 במרץ 1935); אזרחות כבוד של ברנו (7 במרץ 1935); doctor honoris causa from the University of Paris (1921); honorary doctor of Protestant Theological Faculty – Charles University (24 במאי 1923); Honorary citizenship of Nové Město na Moravě (1935); הצלב הגדול של מסדר החרב של יעקב הקדוש (10 באפריל 1930); מסדר הפיל (7 במרץ 1925); הצלב הגדול של מסדר קרלוס השלישי (1924); 1st Class of the Order of the Cross of the Eagle (29 באפריל 1931); עיטור מסדר העיט הלבן של פולין (1925); צלב גדול של לגיון הכבוד (1921); מסדר שלושת הכוכבים, דרגה ראשונה (1927); הצלב הגדול של מסדר הוורד הלבן של פינלנד עם צווארון (13 בפברואר 1930); הצלב הגדול של מסדר המושיע (1927); מסדר האריה של הולנד; מסדר מיכאל הקדוש וג'ורג' הקדוש; מסדר החרב של יעקב הקדוש; מסדר סנט מוריס ולזרוס; מסדר הוורד הלבן של פינלנד; מסדר החרצית; מסדר צלב העיט; אות ההצטיינות של הרפובליקה האוסטרית; עיטור שלושת הכוכבים; מסדר המושיע; אזרחות כבוד של צ'סקה בודייוביצה; מסדר הפיל הלבן; מסדר קרלוס השלישי; Honorary citizenship of Kopřivnice; Honorary citizenship of Polná; honorary citizen of Nové Město nad Metují; אזרחות כבוד של ז'מברק; מסדר מוחמד עלי ממצרים ;
חתימה

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־12:37, 26 בספטמבר 2018

תומאס (או טומאש) גריג מסריק (בצ'כית: Tomáš Garrigue Masaryk, ‏האזנה^ⓘ‏^?‏; ‏7 במרץ 1850 - 14 בספטמבר 1937) היה פילוסוף, פובליציסט ומדינאי צ'כי, מנהיג תנועת העצמאות, ונשיאה הראשון של צ'כוסלובקיה. זכה לכינוי "אביה של צ'כוסלובקיה".

חייו

מסריק, נולד ב-1850 בעיירה הודונין שבחבל מוראביה לאב סלובקי (שעבד כפועל חקלאי באחת מאחוזותיו של הקיסר האוסטרי ואחר כך כרַכָּב ושרת באחוזה) ולאם צ'כית שקיבלה חינוך בגרמנית. בגיל 6 החל ללמוד בבית ספר גרמני ובגיל 10 החל ללמוד בבית ספר תיכון בעיר שכנה. לאחר שנתיים נאלץ להפסיק את לימודיו עקב מחסור כספי ואז חזר לעיר הולדתו ועבד במתן שיעורים פרטיים. בגיל 14 שלחו אותו הוריו ללמוד מקצוע טכני ולעבוד כשוליית מסגר. בעבודה זו החזיק 6 חודשים ואז החל ללמוד, בעזרת מלגה, בתיכון בעיר ברנו. ב-1869, כשהוא בן 19, עבר לוינה תחת חסותו של ראש משטרת וינה (שעם בנו התחבר בתיכון בברנו) שם למד ועבד כמורה ביתי. לאחר סיום התיכון המשיך ללמוד באוניברסיטת וינה וב-1876, כשהוא בן 26, הוסמך לדוקטור לפילוסופיה.

לאחר לימודיו נסע ללייפציג להשתלמות גבוהה שם התאהב בשארלוט גאַריג, שהייתה סטודנטית למוזיקה, והם נישאו ב-1878 בניו יורק^[1].

לאחר תקופת מה בניו יורק חזר הזוג לוינה וב-1879 קיבל משרת מרצה לפילוסופיה באוניברסיטת וינה ומשנת 1882 פרופסור באוניברסיטת קארל בפראג. בשנת 1883 ייסד ירחון רדיקלי בשם אתניאום. משנת 1889 ערך את הדו-שבועון "זמן" (צ'אס). החל משנת 1891 היה למנהיג ארגון הצ'כים הצעירים. נבחר כציר לפרלמנט האוסטרי ופרש ממנו בשנת 1893. בשנת 1900 היה בין מייסדי "המפלגה העממית" שתבעה שלטון עצמי לצ'כיה. בשנת 1907 חזר לפרלמנט האוסטרי והתנגד למדיניות הכיבושים בבלקנים ועל כך נאשם בבגידה במלכות. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ברח לחו"ל ופעל במדינות ההסכמה למען עצמאות צ'כיה. בשנת 1917 ארגן את הצ'כים השבויים שברוסיה לגדוד צבא לאומי.

בשנת 1918, לאחר הקמת צ'כוסלובקיה בחבלים שנלקחו מהריסות האימפריה האוסטרו-הונגרית, חתם על הסכם עם התנועה הלאומית הסלובקית ונבחר לראש הממשלה הזמנית של צ'כוסלובקיה. באותה שנה התמנה לנשיא הראשון של צ'כוסלובקיה וחזר ונבחר מחדש עד להתפטרותו, מחמת זקנה, בשנת 1935. בנו, יאן גריג מסריק היה מדינאי אף הוא.

לאחר פרישתו של מסריק ב-1935 מונה לנשיא תלמידו, אדווארד בנש.

מאז הקמתה ועד הסכם מינכן ופלישת גרמניה ב-1938 הייתה צ'כוסלובקיה לדמוקרטיה מתוקנת, בין היחידות באירופה של אז. מסריק, בהשקפתו סוציאליסט מובהק, היה מסוללי דרכה כי ראה בה את השיטה המוסרית ביותר.

למרות היותו סוציאליסט המאמין בשוויון זכויות, לא האמין מסריק בשוויון אנושי מוחלט. לדבריו אל לאדם לשאוף לשוויון אלא להשתלמות עצמית. על כך אמר "אסון האנושות הוא שיש לה יותר מדי גואלים, כל אחד רוצה לגאול אותה ושוכח להשתלם בעצמו ולהתעלות, כי על ידי כך ממילא גואל הוא את האנושות". הוא היה ריאליסט, יסד, חי והטיף סוציאליזם על ידי עבודה, אהבה ומוסר אנושי אוניברסלי.

מסריק היה ידיד של העם היהודי, ויצא כנגד כל תופעה של אנטישמיות במדינתו. בתקופתו התקיים שוויון זכויות מלא ליהודים, זאת על פי החלטה שקיבל כנשיא הרפובליקה הצ'כוסלובקית. הוא התפרסם בעולם היהודי במאבקו למען הנאשם לאפולד הילזנר, בתקופת עלילת הדם של פולנה. מסריק ביקר בארץ ישראל בשנת 1927. על שמו קרויים כפר מסריק, כיכר מסריק בתל אביב ובחיפה, שדרה על שמו בתל אביב ורחובות על שמו בבת ים, ירושלים, נתניה ופתח תקווה.

האסטרואיד 1841 Masaryk שהתגלה על ידי האסטרונום הצ'כי לובוש קוהואוטק נקרא על שמו.^[2]

פרשת הילזנר מפולנה

ב-1899 הואשם יהודי בן 22 בשם ליאופולד הילזנר מהעיירה פולנה ברצח נערה מקומית בשם אנז'יקה, לשם שאיבת דמה לטקס דתי. עלילת דם זו לוותה בהאשמת כל הקהילה היהודית. למרות חוסר בהוכחות חרצו המושבעים את דינו למוות, אך הסנגור ערער על פסק הדין והצליח להשיג משפט חדש בערכאה גבוהה יותר. ב-1900 נפתח המשפט המחודש בבית המשפט העליון במחוז פיסאק בבוהמיה, אלא שאז הואשם הילזנר גם ברצח נערה נוספת בשם מארי. גם במשפט זה פעלו כל המערכות האנטישמיות בצורה גלויה כנגד הנאשם, אולם היה זה מסריק שהרים קולו נגד העוול וחוסר הצדק שהשתקפו במשפט. פעילותו של מסריק הביאה בסופו של דבר להחלפת עונש המוות במאסר עולם (הילזנר שוחרר ב-1918), אבל למרות שהמניע של מסריק היה הצדק הוא הותקף על כך שהוא תומך ביהודים.

מכתביו

ההתאבדות כתופעה חברתית בציוויליזציה המודרנית (פוסט דוקטורט, 1881)
היסודות הפילוסופיים והסוציולוגיים של המרקסיזם (1898)
רוסיה ואירופה (1913)
זכרונות והגיגים (1927)

לקריאה נוספת

משה יגר, צ'כוסלובקיה, הציונות וישראל - גלגולי יחסים מורכבים, מוסד ביאליק, 1997.

קישורים חיצוניים

מת מאסאריק, דבר, 15 בספטמבר 1937
בן צבי, אבל מאסאריק, דבר, 17 בספטמבר 1937
י. קובלר, מאסאריק - דיפלומאט בעל גינונים אנושיים, הצופה, 21 בנובמבר 1947
ד"ר אהרון צברגבאום, תומאס מסריק והיהודים, דבר, 16 בספטמבר 1962
גבריאל שטרסמן, הוא נלחם בנשק האמת, מעריב, 16 בספטמבר 1962

הערות שוליים

^ מתוך האהבה, הכבוד והערכה לאשתו, הוסיף מסריק את שם משפחתה לשמו
^ (1841) Masaryk. In: Dictionary of Minor Planet Names. Springer. 2003. doi:10.1007/978-3-540-29925-7_1842. ISBN 978-3-540-29925-7.

[1] מתוך האהבה, הכבוד והערכה לאשתו, הוסיף מסריק את שם משפחתה לשמו

[2] (1841) Masaryk. In: Dictionary of Minor Planet Names. Springer. 2003. doi:10.1007/978-3-540-29925-7_1842. ISBN 978-3-540-29925-7.

[1]

[2]

@@ שורה 20: / שורה 20: @@
 מסריק היה ידיד של העם היהודי, ויצא כנגד כל תופעה של [[אנטישמיות]] במדינתו. בתקופתו התקיים שוויון זכויות מלא ל[[יהודים]], זאת על פי החלטה שקיבל כנשיא הרפובליקה הצ'כוסלובקית. הוא התפרסם בעולם היהודי במאבקו למען הנאשם לאפולד הילזנר, בתקופת [[עלילת דם|עלילת הדם]] של פולנה. מסריק ביקר ב[[ארץ ישראל]] בשנת [[1927]]. על שמו קרויים [[כפר מסריק]], [[כיכר מסריק]] ב[[תל אביב]] וב[[חיפה]], שדרה על שמו ב[[תל אביב-יפו|תל אביב]] ורחובות על שמו ב[[בת ים]], [[ירושלים]], [[נתניה]] ו[[פתח תקווה]].
+האסטרואיד {{משמאל לימין|1841 Masaryk}} שהתגלה על ידי האסטרונום הצ'כי [[לובוש קוהואוטק]] נקרא על שמו.{{הערה|{{cite book|url=https://link.springer.com/referenceworkentry/10.1007/978-3-540-29925-7_1842 |title=(1841) Masaryk. In: Dictionary of Minor Planet Names |publisher=Springer |date=2003 |ISBN=978-3-540-29925-7 |doi=10.1007/978-3-540-29925-7_1842}}}}
 == פרשת הילזנר מפולנה ==