מחלת נגיף הזיקה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
DorR (שיחה | תרומות)
367 עריכות
אין תקציר עריכה
DorR (שיחה | תרומות)
367 עריכות
אין תקציר עריכה
שורה 18: שורה 18:
===הריון===
===הריון===
[[File:Microcephaly-comparison-500px.jpg|thumb|[[מיקרוצפליה]]]]
[[File:Microcephaly-comparison-500px.jpg|thumb|[[מיקרוצפליה]]]]
הסכנה העיקרית של מחלת נגיף הזיקה היא לעוברים של נשים הרות שנדבקות בנגיף הזיקה<ref name=":3" /> (ויקירפואה). במקרים כאלו, ההדבקות במחלה עלולה לגרום להפלת העובר או לבעיות התפתחות, כאשר המרכזית שבהן היא [[מיקרוצפליה]]. לפי ההערכות כ-42% מהתינוקות שנולדים לאימהות שנדבקו במחלה סובלים מרמה מסויימת של מומים, כאשר הנפוצים ביותר הם מומים בהתפתחות [[מוח|המוח]] [[עין אנושית|והעין]] כגון מיקרוצפליה ורקמת צלקת [[שכבה דמית|בשכבה הדמית]] של העין. במקרים חריגים, נצפו גם מומים רב-מערכתיים כדוגמת [[הידרופס פטאליס]]. מומים אלו עלולים לגרום לבעיות התפתחותיות של העובר ולגרום להפרעות נוירולוגיות כמו: [[אפילפסיה]], [[לקות שמיעה|לקויות בשמיעה]] [[לקות ראייה|ובראייה]] והפרעות פסיכומוטוריות.
הסכנה העיקרית של מחלת נגיף הזיקה היא לעוברים של נשים הרות שנדבקות בנגיף הזיקה<ref name=":3" /><ref name=":4">{{קישור כללי|כתובת=https://www.wikirefua.org.il/w/index.php/%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%A3_%D7%94%D7%96%D7%99%D7%A7%D7%94_-_%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%A8_%D7%A2%D7%9E%D7%93%D7%94#cite_note-.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.948-9|כותרת=נגיף הזיקה - נייר עמדה – ויקירפואה|אתר=www.wikirefua.org.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2018-12-28}}</ref>. במקרים כאלו, ההדבקות במחלה עלולה לגרום להפלת העובר או לבעיות התפתחות, כאשר המרכזית שבהן היא [[מיקרוצפליה]]. לפי ההערכות כ-42% מהתינוקות שנולדים לאימהות שנדבקו במחלה סובלים מרמה מסויימת של מומים, כאשר הנפוצים ביותר הם מומים בהתפתחות [[מוח|המוח]] [[עין אנושית|והעין]] כגון מיקרוצפליה ורקמת צלקת [[שכבה דמית|בשכבה הדמית]] של העין<ref>{{צ-מאמר|מחבר=P. Brasil, J.P. Pereira, M.E. Moreira, R.M. Ribeiro Nogueira|שם=Zika Virus Infection in Pregnant Women in Rio de Janeiro|כתב עת=The New England journal of medicine|כרך=375|עמ=2321–2334|שנת הוצאה=2016-12-15|doi=10.1056/NEJMoa1602412|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5323261/}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=P. Brasil, J.P. Pereira, M.E. Moreira, R.M. Ribeiro Nogueira|שם=Zika Virus Infection in Pregnant Women in Rio de Janeiro|כתב עת=The New England journal of medicine|כרך=375|עמ=2321–2334|שנת הוצאה=2016-12-15|doi=10.1056/NEJMoa1602412|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5323261/}}</ref>. במקרים חריגים, נצפו גם מומים רב-מערכתיים כדוגמת [[הידרופס פטאליס]]<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Antonio R. P. de Almeida, Albert I. Ko, Nikos Vasilakis, Nivison Nery Jr|שם=Zika Virus Infection and Stillbirths: A Case of Hydrops Fetalis, Hydranencephaly and Fetal Demise|כתב עת=PLOS Neglected Tropical Diseases|כרך=10|עמ=e0004517|שנת הוצאה=2016-02-25|doi=10.1371/journal.pntd.0004517|קישור=https://journals.plos.org/plosntds/article?id=10.1371/journal.pntd.0004517}}</ref><ref>{{צ-מאמר|שם=The Neurobiology of Zika Virus|כתב עת=Neuron|כרך=92|עמ=949–958|שנת הוצאה=2016-12-07|doi=10.1016/j.neuron.2016.11.031|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0896627316308996}}</ref>. מומים אלו עלולים לגרום לבעיות התפתחותיות של העובר ולגרום להפרעות נוירולוגיות כמו: [[אפילפסיה]], [[לקות שמיעה|לקויות בשמיעה]] [[לקות ראייה|ובראייה]] והפרעות פסיכומוטוריות.
הסכנה להתפתחות מיקרוצפליה גדלה ככל שההדבקות של האם במחלה היא בשלב מוקדם יותר של ההריון (ויקירפואה). קיימים נתונים סותרים בנוגע לאחוז ההריונות של נשים החולות במחלה שהובילו למיקרוצפליה, אך נמצא כי גם תינוקות שנולדו עם היקף ראש תקין וללא מומים הנראים לעין, עלולים לפתח מומים מוחיים או נזק מוחי בשלב מאוחר יותק.
הסכנה להתפתחות מיקרוצפליה גדלה ככל שההדבקות של האם במחלה היא בשלב מוקדם יותר של ההריון<ref name=":4" />. קיימים נתונים סותרים בנוגע לאחוז ההריונות של נשים החולות במחלה שהובילו למיקרוצפליה, אך נמצא כי גם תינוקות שנולדו עם היקף ראש תקין וללא מומים הנראים לעין, עלולים לפתח מומים מוחיים או נזק מוחי בשלב מאוחר יותר.


===תסמונת גייאן-בארה===
===תסמונת גייאן-בארה===
בקרב מבוגרים, נמצא קשר בין מחלת נגיף הזיקה לבין תסמונת גייאן-בארה. תסמונת זו גורמת להחלשות שרירים בעקבות [[מחלת חיסון עצמי|פגיעה של מערכת החיסון]] [[מערכת העצבים ההיקפית|במערכת העצבים ההיקפית]], פגיעה שעלולה לגרום אף [[שיתוק|לשיתוק]]. על אף שלא ניתן לבודד את מחלת נגיף הזיקה כגורם וודאי לתסמונת גייאן-בארה, במספר מדינות שבהן פרצה מגפת הזיקה נרשמה עלייה בשיעור היארעות התסמונת. למשל, בהתפרצות המגפה [[פולינזיה הצרפתית|בפולינזיה הצרפתית]] בשנים 2013-2014 נרשמו 42 מקרים של תסמונת גייאן-בארה בתקופה של 3 חודשים בלבד. לצורך השוואה, לפני ההתפרצות נרשמו בין 3 ל-10 מקרים בשנה.
בקרב מבוגרים, נמצא קשר בין מחלת נגיף הזיקה לבין תסמונת גייאן-בארה. תסמונת זו גורמת להחלשות שרירים בעקבות [[מחלת חיסון עצמי|פגיעה של מערכת החיסון]] [[מערכת העצבים ההיקפית|במערכת העצבים ההיקפית]], פגיעה שעלולה לגרום אף [[שיתוק|לשיתוק]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.nejm.org/doi/10.1056/NEJMe1611840|הכותב=Jennifer A. Frontera, Ivan R. F. da Silva|כותרת=Zika Getting on Your Nerves? The Association with the Guillain–Barré Syndrome|אתר=https://doi.org/10.1056/NEJMe1611840|תאריך=2016-10-05|שפה=EN|doi=10.1056/nejme1611840|תאריך_וידוא=2018-12-28}}</ref>. על אף שלא ניתן לבודד את מחלת נגיף הזיקה כגורם וודאי לתסמונת גייאן-בארה, במספר מדינות שבהן פרצה מגפת הזיקה נרשמה עלייה בשיעור היארעות התסמונת. למשל, בהתפרצות המגפה [[פולינזיה הצרפתית|בפולינזיה הצרפתית]] בשנים 2013-2014 נרשמו 42 מקרים של תסמונת גייאן-בארה בתקופה של 3 חודשים בלבד. לצורך השוואה, לפני ההתפרצות נרשמו בין 3 ל-10 מקרים בשנה<ref>{{צ-מאמר|שם=Guillain-Barré Syndrome outbreak associated with Zika virus infection in French Polynesia: a case-control study|כתב עת=The Lancet|כרך=387|עמ=1531–1539|שנת הוצאה=2016-04-09|doi=10.1016/S0140-6736(16)00562-6|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0140673616005626}}</ref>.


==הדבקות בנגיף==
==הדבקות בנגיף==
[[קובץ:Aedes aegypti141.jpg|250px|ממוזער|יתוש מסוג אדס מצרי - נשא של נגיף הזיקה]]
[[קובץ:Aedes aegypti141.jpg|250px|ממוזער|יתוש מסוג אדס מצרי - נשא של נגיף הזיקה]]
נגיף הזיקה הוא [[וירוס]] ממשפחת [[פלאוויווירידה]] (Flaviviridae) שמועבר על ידי יתושים מסוג אדס. משפחת וירוסים זאת, מקושרת למחלות נוספות כמו [[קדחת צהובה]] [[קדחת דנגי|וקדחת דנגי]]. על אף שיתושים הם הנשאים של המחלה, המקור העיקרי להפצתה טרם נמצא. אף על פי כן, נמצאו עדויות [[סרולוגיה|סרולוגיות]] לכך שהמחלה עשויה להתפתח מקופים מערב-אפריקאיים וממכרסמים.
נגיף הזיקה הוא [[וירוס]] ממשפחת [[פלאוויווירידה]] (Flaviviridae) שמועבר על ידי יתושים מסוג אדס. משפחת וירוסים זאת, מקושרת למחלות נוספות כמו [[קדחת צהובה]] [[קדחת דנגי|וקדחת דנגי]]. על אף שיתושים הם הנשאים של המחלה, המקור העיקרי להפצתה טרם נמצא. אף על פי כן, נמצאו עדויות [[סרולוגיה|סרולוגיות]] לכך שהמחלה עשויה להתפתח מקופים מערב-אפריקאיים וממכרסמים<ref>{{צ-מאמר|מחבר=E. B. Hayes|שם=Zika Virus Outside Africa - Volume 15, Number 9—September 2009 - Emerging Infectious Diseases journal - CDC|כתב עת=Emerging Infectious Diseases journal|doi=10.3201/eid1509.090442|קישור=https://wwwnc.cdc.gov/eid/article/15/9/09-0442_article}}</ref><ref>{{צ-ספר|מחבר=Manfred Brack|שם=Agents Transmissible from Simians to Man|מו"ל=Springer Science & Business Media|שנת הוצאה=2012-12-06|קישור=https://books.google.co.il/books?id=gbDtCAAAQBAJ&redir_esc=y|שפה=en}}</ref>.


===העברה===
===העברה===
דרך ההדבקות העיקרית היא על ידי עקיצת יתושים מסוג אדס, כאשר המין הנפוץ מביניהם הוא [[אדס מצרי]] {{אנ|aedes aegypti}} (aedes aegypti). הנגיף גם מופץ על ידי מינים נוספים של יתושי אדס: [[אדס אפריקאי]] {{אנ|aedes africanus}} (aedes africanus), [[אדס אפיקוארגנטוס]] {{אנ|aedes apicoargenteus}} (aedes apicoargenteus), [[אדס לוטאוספלוס]] {{אנ|aedes luteocephalus}} (aedes luteocephalus), [[יתוש הטיגריס האסייתי]] (aedes albopictus), [[אדס ויטאטוס]] {{אנ|aedes vittatus}} (aedes vittatus) [[אדס פורסיפר|ואדס פורסיפר]] {{אנ|aedes furcifer}} (aedes furcifer). בנוסף למינים אלו, קיים המין [[אדס הנסילי]] {{אנ|aedes hensilli}} (aedes hensilli) שהוביל להתפרצות מחלת נגיף הזיקה [[יאפ|באי יאפ]] שבמיקרונזיה בשנת 2007, והמין [[אדס פולינסיס]] {{אנ|aedes polynesiensis}} (aedes polynesiensis) שהיה אחראי להתפרצות בפולינזיה הצרפתית בשנת 2013.
דרך ההדבקות העיקרית היא על ידי עקיצת יתושים מסוג אדס, כאשר המין הנפוץ מביניהם הוא [[אדס מצרי]] {{אנ|aedes aegypti}} (aedes aegypti). הנגיף גם מופץ על ידי מינים נוספים של יתושי אדס: [[אדס אפריקאי]] {{אנ|aedes africanus}} (aedes africanus), [[אדס אפיקוארגנטוס]] {{אנ|aedes apicoargenteus}} (aedes apicoargenteus), [[אדס לוטאוספלוס]] {{אנ|aedes luteocephalus}} (aedes luteocephalus), [[יתוש הטיגריס האסייתי]] (aedes albopictus), [[אדס ויטאטוס]] {{אנ|aedes vittatus}} (aedes vittatus) [[אדס פורסיפר|ואדס פורסיפר]] {{אנ|aedes furcifer}} (aedes furcifer). בנוסף למינים אלו, קיים המין [[אדס הנסילי]] {{אנ|aedes hensilli}} (aedes hensilli) שהוביל להתפרצות מחלת נגיף הזיקה [[יאפ|באי יאפ]] שבמיקרונזיה בשנת 2007, והמין [[אדס פולינסיס]] {{אנ|aedes polynesiensis}} (aedes polynesiensis) שהיה אחראי להתפרצות בפולינזיה הצרפתית בשנת 2013.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20160128210229/http://www.wrbu.org/SpeciesPages_non-ANO/non-ANO_A-hab/AElut_hab.html|כותרת=WRBU: Aedes luteocephala|אתר=web.archive.org|תאריך=2016-01-28|תאריך_וידוא=2018-12-28}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=Eric Maurice Leroy, Christophe Paupy, Didier Fontenille, Davy Jiolle|שם=Zika Virus in Gabon (Central Africa) – 2007: A New Threat from Aedes albopictus?|כתב עת=PLOS Neglected Tropical Diseases|כרך=8|עמ=e2681|שנת הוצאה=2014-02-06|doi=10.1371/journal.pntd.0002681|קישור=https://journals.plos.org/plosntds/article?id=10.1371/journal.pntd.0002681}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=Cheong-Huat Tan, Lee-Ching Ng, Chee-Seng Chong, Mei-zhi Irene Li|שם=Aedes (Stegomyia) albopictus (Skuse): A Potential Vector of Zika Virus in Singapore|כתב עת=PLOS Neglected Tropical Diseases|כרך=7|עמ=e2348|שנת הוצאה=2013-08-01|doi=10.1371/journal.pntd.0002348|קישור=https://journals.plos.org/plosntds/article?id=10.1371/journal.pntd.0002348}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.who.int/westernpacific|כותרת=WHO Western Pacific {{!}} World Health Organization|אתר=www.who.int|שפה=en|תאריך_וידוא=2018-12-28}}</ref>


נגיף הזיקה עשוי להיות מועבר בעת קיום [[יחסי מין]] עם נשא זכר. בדגימת [[נוזל זרע|זרע]] שנלקחה מגבר שבועיים לאחר ההדבקות בנגיף, נמצאו פי 100,000 יותר נגיפים מאשר בדגימת דם או שתן שנלקחו ממנו. לא ברור מדוע המצאות הנגיף בזרע גבוהה יותר מאשר בנוזלי גוף אחרים, וגם לא ידוע כמה זמן יכול הנגיף להישאר בנוזלי הזרע. היו גם מקרים של גברים שהיו ללא תסמינים למחלת הזיקה, ובכל זאת העבירו את המחלה. [[המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן|המרכז לבקרת מחלות ומניעתן]] (CDC), ממליץ לגברים שביקרו באזורים נגועי זיקה, להימנע מלקיים יחסי מין במטרה לגרום להריון במשך כחצי שנה, גם אם הם אינם מגלים סימני מחלה. עד כה לא דווחו על מקרים בהם אישה הדביקה במחלה את הפרטנרים שלה בעת קיום מגע מיני. יחסי מין ואגינאליים, [[מין אנאלי|אנאליים]] [[מין אוראלי|ואוראליים]], עשויים להביא להדבקה בנגיף.
נגיף הזיקה עשוי להיות מועבר בעת קיום [[יחסי מין]]<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Alexandra M. Oster|שם=Interim Guidelines for Prevention of Sexual Transmission of Zika Virus — United States, 2016|כתב עת=MMWR. Morbidity and Mortality Weekly Report|כרך=65|שנת הוצאה=2016|doi=10.15585/mmwr.mm6505e1er|קישור=https://www.cdc.gov/mmwr/volumes/65/wr/mm6505e1.htm}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.cdc.gov/media/releases/2016/s0223-zika-guidance.html|כותרת=CDC Press Releases|אתר=CDC|תאריך=2016-01-01|שפה=en-us|תאריך_וידוא=2018-12-28}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=Susan L. Hills|שם=Transmission of Zika Virus Through Sexual Contact with Travelers to Areas of Ongoing Transmission — Continental United States, 2016|כתב עת=MMWR. Morbidity and Mortality Weekly Report|כרך=65|שנת הוצאה=2016|doi=10.15585/mmwr.mm6508e2er|קישור=https://www.cdc.gov/mmwr/volumes/65/wr/mm6508e2.htm}}</ref>. בדגימת [[נוזל זרע|זרע]] שנלקחה מגבר שבועיים לאחר ההדבקות בנגיף, נמצאו פי 100,000 יותר נגיפים מאשר בדגימת דם או שתן שנלקחו ממנו<ref>{{צ-מאמר|שם=Zika virus: high infectious viral load in semen, a new sexually transmitted pathogen?|כתב עת=The Lancet Infectious Diseases|כרך=16|עמ=405|שנת הוצאה=2016-04-01|doi=10.1016/S1473-3099(16)00138-9|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1473309916001389}}</ref>. לא ברור מדוע המצאות הנגיף בזרע גבוהה יותר מאשר בנוזלי גוף אחרים, וגם לא ידוע כמה זמן יכול הנגיף להישאר בנוזלי הזרע. היו גם מקרים של גברים שהיו ללא תסמינים למחלת הזיקה, ובכל זאת העבירו את המחלה. [[המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן|המרכז לבקרת מחלות ומניעתן]] (CDC), ממליץ לגברים שביקרו באזורים נגועי זיקה, להימנע מלקיים יחסי מין במטרה לגרום להריון במשך כחצי שנה, גם אם הם אינם מגלים סימני מחלה<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Emily E. Petersen|שם=Update: Interim Guidance for Health Care Providers Caring for Women of Reproductive Age with Possible Zika Virus Exposure — United States, 2016|כתב עת=MMWR. Morbidity and Mortality Weekly Report|כרך=65|שנת הוצאה=2016|doi=10.15585/mmwr.mm6512e2er|קישור=https://www.cdc.gov/mmwr/volumes/65/wr/mm6512e2.htm}}</ref>. למרות שקיימים מקרים רבים יותר של גברים שהעבירו את המחלה, דווחו גם מקרים שנשים הן אלו שהעבירו את המחלה לבני זוגם<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.wikirefua.org.il/w/index.php/%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%AA_%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%A3_%D7%94%D7%96%D7%99%D7%A7%D7%94_-_%D7%97%D7%95%D7%96%D7%A8_%D7%9E%D7%A9%D7%A8%D7%93_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA#.D7.94.D7.9E.D7.9C.D7.A6.D7.95.D7.AA_.D7.9C.D7.9E.D7.A0.D7.99.D7.A2.D7.94_.D7.94.D7.93.D7.91.D7.A7.D7.94_.D7.95.D7.9C.D7.94.D7.AA.D7.9E.D7.95.D7.93.D7.93.D7.95.D7.AA_.D7.A2.D7.9D_.D7.97.D7.A9.D7.99.D7.A4.D7.94|כותרת=התפרצות מחלת נגיף הזיקה - חוזר משרד הבריאות – ויקירפואה|אתר=www.wikirefua.org.il|תאריך_וידוא=2018-12-28}}</ref>. יחסי מין ואגינאליים, [[מין אנאלי|אנאליים]] [[מין אוראלי|ואוראליים]], עשויים להביא להדבקה בנגיף.


קיימים דיווחים על מקרים של העברת הנגיף מהאם [[עובר|לעובר]] במהלך ההריון. המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) ממליץ לנשים החולות במחלת נגיף הזיקה להמתין לפחות 8 שבועות לאחר היחשפות למחלה, בטרם ינסו להיכנס להריון. לא דווחו על מקרים של העברת הנגיף מהאם דרך הנקה, אך הנגיף אותר [[חלב אם|בחלב אם]].
קיימים דיווחים על מקרים של העברת הנגיף מהאם [[עובר|לעובר]] במהלך ההריון<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Derek Gatherer, Alain Kohl|שם=Zika virus: a previously slow pandemic spreads rapidly through the Americas|כתב עת=Journal of General Virology|כרך=97|עמ=269–273|שנת הוצאה=2016|doi=10.1099/jgv.0.000381|קישור=https://jgv.microbiologyresearch.org/content/journal/jgv/10.1099/jgv.0.000381}}</ref>. המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) ממליץ לנשים החולות במחלת נגיף הזיקה להמתין לפחות 8 שבועות לאחר היחשפות למחלה, בטרם ינסו להיכנס להריון. לא דווחו על מקרים של העברת הנגיף מהאם דרך הנקה, אך הנגיף אותר [[חלב אם|בחלב אם]].<ref>{{צ-מאמר|שם=Infectious Zika viral particles in breastmilk|כתב עת=The Lancet|כרך=387|עמ=1051|שנת הוצאה=2016-03-12|doi=10.1016/S0140-6736(16)00624-3|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0140673616006243}}</ref>


כמו וירוסים אחרים מסוג [[פלאוויווירוס]] {{אנ|flaviviruses}}, גם נגיף הזיקה עשוי לעבור [[עירוי דם|בעירויי דם]] [[השתלת איברים|ובהשתלת איברים]]. כמה מדינות הנגועות בנגיף הזיקה, פיתחו שיטות לבדיקת הימצאות הנגיף בתרומות דם. למשל, בפולינזיה הצרפתית, הנגיף אותר ב-3% מקרב תורמי הדם שלא גילו תסמינים למחלה.
כמו וירוסים אחרים מסוג [[פלאוויווירוס]] {{אנ|flaviviruses}}, גם נגיף הזיקה עשוי לעבור [[עירוי דם|בעירויי דם]] [[השתלת איברים|ובהשתלת איברים]]. כמה מדינות הנגועות בנגיף הזיקה, פיתחו שיטות לבדיקת הימצאות הנגיף בתרומות דם. למשל, בפולינזיה הצרפתית, הנגיף אותר ב-3% מקרב תורמי הדם שלא גילו תסמינים למחלה.
שורה 39: שורה 39:
==מנגנון המחלה==
==מנגנון המחלה==
מחקר רב בוצע, ועדיין מבוצע, כדי להבין את מנגנון הפגיעה של נגיף הזיקה, וכיצד הוא גורם למיקרוצפליה ולמומים נוירולוגיים.
מחקר רב בוצע, ועדיין מבוצע, כדי להבין את מנגנון הפגיעה של נגיף הזיקה, וכיצד הוא גורם למיקרוצפליה ולמומים נוירולוגיים.
אחת ההנחות היא שהנגיף גורם לזיהומים [[תא גזע|בתאי הגזע]] של [[מערכת העצבים המרכזית]] של העובר. תפקידם העיקרי של תאי גזע אלו הוא להשתכפל ולהתרבות עד לייצור כמות מספקת של [[תאי עצב]]. [[חלבונים|החלבונים]] של נגיף הזיקה, NS4A ו-NS4B, נמצאו כגורמים המדכאים את תהליך ייצור תאי העצב. זיהום בתאי הגזע במוח עלול לגרום למוות של תאים, מה שמוביל לפגיעה בייצור עתידי של תאי עצב ולבסוף למומים במבנה המוח. כמו כן, הוירוס עלול לגרום [[טרופיזם|לטרופיזם]] של תאים בעין, ובכך לגרום לשיעור גבוה של מומים במבנה העין.
אחת ההנחות היא שהנגיף גורם לזיהומים [[תא גזע|בתאי הגזע]] של [[מערכת העצבים המרכזית]] של העובר<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Irina Burd, Sabra Klein, Andrew Pekosz, Jun Lei|שם=Pathogenesis and Molecular Mechanisms of Zika Virus|כתב עת=Seminars in Reproductive Medicine|כרך=34|עמ=266–272|שנת הוצאה=2016/09|doi=10.1055/s-0036-1592071|קישור=http://www.thieme-connect.de/DOI/DOI?10.1055/s-0036-1592071}}</ref><ref name=":5">{{צ-מאמר|שם=The Neurobiology of Zika Virus|כתב עת=Neuron|כרך=92|עמ=949–958|שנת הוצאה=2016-12-07|doi=10.1016/j.neuron.2016.11.031|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0896627316308996}}</ref>. תפקידם העיקרי של תאי גזע אלו הוא להשתכפל ולהתרבות עד לייצור כמות מספקת של [[תאי עצב]]. [[חלבונים|החלבונים]] של נגיף הזיקה, NS4A ו-NS4B, נמצאו כגורמים המדכאים את תהליך ייצור תאי העצב<ref name=":5" />. זיהום בתאי הגזע במוח עלול לגרום למוות של תאים, מה שמוביל לפגיעה בייצור עתידי של תאי עצב ולבסוף למומים במבנה המוח. כמו כן, הוירוס עלול לגרום [[טרופיזם|לטרופיזם]] של תאים בעין, ובכך לגרום לשיעור גבוה של מומים במבנה העין.<ref name=":5" />


מספר רב של מקרי מיקרוצפליה קושרו להורשה של מוטציות בגנים, במיוחד מוטציות שקשורות לפגיעה [[כישור החלוקה|בכישור החלוקה]] - שלב חשוב בתהליך החלוקה של התא. ישנן ראיות לכך שנגיף הזיקה גורם באופן ישיר או עקיף לפגיעה בתהליך [[מיטוזה|המיטוזה]] של התא.
מספר רב של מקרי מיקרוצפליה קושרו להורשה של מוטציות בגנים, במיוחד מוטציות שקשורות לפגיעה [[כישור החלוקה|בכישור החלוקה]] - שלב חשוב בתהליך החלוקה של התא. ישנן ראיות לכך שנגיף הזיקה גורם באופן ישיר או עקיף לפגיעה בתהליך [[מיטוזה|המיטוזה]] של התא<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Joern Bullerdiek, Andreas Dotzauer, Ingrid Bauer|שם=The mitotic spindle: linking teratogenic effects of Zika virus with human genetics?|כתב עת=Molecular Cytogenetics|כרך=9|שנת הוצאה=2016-04-19|doi=10.1186/s13039-016-0240-1|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4837584/}}</ref>.
כיוון מחקרי נוסף בוחן את האפשרות שנגיף הזיקה, בשונה מנגיפים אחרים ממשפחת פלאוויווירידה, תוקף תאי מוח המתפתחים בעובר לאחר שהוא עובר את [[שליה|השלייה]] וגורם לפגיעה בהם. בעקבות פגיעה זו [[המערכת החיסונית]] מנסה לפגוע בתאים המזוהמים וכתוצאה מכך, נגרמת הפגיעה במוח התינוק כנזק אגבי של פעילות המערכת החיסונית.
כיוון מחקרי נוסף בוחן את האפשרות שנגיף הזיקה, בשונה מנגיפים אחרים ממשפחת פלאוויווירידה, תוקף תאי מוח המתפתחים בעובר לאחר שהוא עובר את [[שליה|השלייה]] וגורם לפגיעה בהם. בעקבות פגיעה זו [[המערכת החיסונית]] מנסה לפגוע בתאים המזוהמים וכתוצאה מכך, נגרמת הפגיעה במוח התינוק כנזק אגבי של פעילות המערכת החיסונית.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Rong Hai, Kingyung Hui, Leonel Islas, Stephanie Thurmond|שם=Zika virus genome biology and molecular pathogenesis|כתב עת=Emerging Microbes & Infections|כרך=6|עמ=e13|שנת הוצאה=2017-03|doi=10.1038/emi.2016.141|קישור=https://www.nature.com/articles/emi2016141}}</ref>


==אבחון==
==אבחון==
שורה 87: שורה 87:


==טיפול==
==טיפול==
כיום, אין טיפול ספציפי נגד מחלת הזיקה. טיפול נלווה למחלה כולל טיפול בתסמינים ובתופעות הלוואי שלה, כמו הורדת חום, משככי כאבים וטיפול בגירודים. חלק מהרשויות, וביניהן איגוד רופאי המשפחה בישראל (להכניס מקור של ויקירפואה), ממליצים להימנע מטיפול באספירין [[נוגדי דלקת שאינם סטרואידים|ובתרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידים (NSAIDs)]] משום שתרופות אלו עלולות לגרום לדימום, כאשר הן מטופלות נגד מחלות דומות למחלת הזיקה שנגרמות בעקבות נגיפים אחרים ממשפחת [[פלאוויווירידה]], כדומת קדחת דנגי.
כיום, אין טיפול ספציפי נגד מחלת הזיקה. טיפול נלווה למחלה כולל טיפול בתסמינים ובתופעות הלוואי שלה, כמו הורדת חום, משככי כאבים וטיפול בגירודים. חלק מהרשויות, וביניהן איגוד רופאי המשפחה בישראל<ref name=":4" />, ממליצים להימנע מטיפול באספירין [[נוגדי דלקת שאינם סטרואידים|ובתרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידים (NSAIDs)]] משום שתרופות אלו עלולות לגרום לדימום, כאשר הן מטופלות נגד מחלות דומות למחלת הזיקה שנגרמות בעקבות נגיפים אחרים ממשפחת [[פלאוויווירידה]], כדומת קדחת דנגי.
מחלת נגיף הזיקה נחקרה מעט מאוד על להתפרצות הגדולה בשנת 2015, ולכן אין טיפול יעיל נגד נגיף הזיקה עד היום. לפיכך ההמלצה לנשים הרות להימנע ככל הניתן מאפשרות להידבקות במחלה כה חשובה שכן אין טיפול אפקטיבי למחלה.
מחלת נגיף הזיקה נחקרה מעט מאוד על להתפרצות הגדולה בשנת 2015, ולכן אין טיפול יעיל נגד נגיף הזיקה עד היום. לפיכך ההמלצה לנשים הרות להימנע ככל הניתן מאפשרות להידבקות במחלה כה חשובה שכן אין טיפול אפקטיבי למחלה.


גרסה מ־02:53, 29 בדצמבר 2018


שגיאות פרמטריות בתבנית:מחלה
פרמטרים [ שם בלועזית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

מחלת נגיף הזיקה
פריחה על חזה של חולה במחלת נגיף הזיקה
פריחה על חזה של חולה במחלת נגיף הזיקה
תחום מחלות זיהומיות עריכת הנתון בוויקינתונים
גורם נגיף זיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
תסמינים חום, פריחה מקולופפולרית, כאבי מפרקים, דלקת הלחמית, כאב ראש עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים ומאגרי מידע
DiseasesDB 36480
MeSH D000071243
סיווגים
ICD-10 U06
ICD-11 1D48 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מחלת נגיף הזיקה (באנגלית: zika fever, נקראת גם: קדחת הזיקה או זיקה) היא מחלה נגיפית הנגרמת בגלל נגיף הזיקה ומועברת בדרך כלל על ידי עקיצות יתושים מסוג אדס[1], אך יכולה לעבור גם באמצעות קיום יחסי מין, עירויי דם ומעבר בין האם לעובר[2]. ברוב המקרים, המחלה היא א-סימפטומטית, וגם כאשר מתגלים תסמינים הם יחסית מתונים ועלולים להזכיר מחלות אחרות כדוגמת קדחת דנגי[3]. תינוקות שנדבקו במחלה ע"י אימם במהלך ההריון עלולים לסבול ממיקרוצפליה או ממומים מוחיים אחרים[4]. בקרב מבוגרים שנדבקו בנגיף, נראה כי המחלה עלולה לגרום לתסמונת גייאן-בארה[3].

תסמינים

כ-80% ממי שנדבק בנגיף הזיקה לא ייפתח תסמינים למחלה כלל[5]. במקרים בהם כן מתפתחים תסמינים, הם עלולים לכלול בין היתר: חום, פריחה, דלקת הלחמית, כאבי פרקים (אנ') וכאבי שרירים[6][2][1]. תקופת הדגירה של המחלה היא כ-3 עד 12 ימים[5]. לרוב, תסמיני המחלה אינם חמורים וניתן להחלים מהמחלה גם ללא התערבות רפואית[2][3].

הריון

מיקרוצפליה

הסכנה העיקרית של מחלת נגיף הזיקה היא לעוברים של נשים הרות שנדבקות בנגיף הזיקה[5][7]. במקרים כאלו, ההדבקות במחלה עלולה לגרום להפלת העובר או לבעיות התפתחות, כאשר המרכזית שבהן היא מיקרוצפליה. לפי ההערכות כ-42% מהתינוקות שנולדים לאימהות שנדבקו במחלה סובלים מרמה מסויימת של מומים, כאשר הנפוצים ביותר הם מומים בהתפתחות המוח והעין כגון מיקרוצפליה ורקמת צלקת בשכבה הדמית של העין[8][9]. במקרים חריגים, נצפו גם מומים רב-מערכתיים כדוגמת הידרופס פטאליס[10][11]. מומים אלו עלולים לגרום לבעיות התפתחותיות של העובר ולגרום להפרעות נוירולוגיות כמו: אפילפסיה, לקויות בשמיעה ובראייה והפרעות פסיכומוטוריות. הסכנה להתפתחות מיקרוצפליה גדלה ככל שההדבקות של האם במחלה היא בשלב מוקדם יותר של ההריון[7]. קיימים נתונים סותרים בנוגע לאחוז ההריונות של נשים החולות במחלה שהובילו למיקרוצפליה, אך נמצא כי גם תינוקות שנולדו עם היקף ראש תקין וללא מומים הנראים לעין, עלולים לפתח מומים מוחיים או נזק מוחי בשלב מאוחר יותר.

תסמונת גייאן-בארה

בקרב מבוגרים, נמצא קשר בין מחלת נגיף הזיקה לבין תסמונת גייאן-בארה. תסמונת זו גורמת להחלשות שרירים בעקבות פגיעה של מערכת החיסון במערכת העצבים ההיקפית, פגיעה שעלולה לגרום אף לשיתוק[12]. על אף שלא ניתן לבודד את מחלת נגיף הזיקה כגורם וודאי לתסמונת גייאן-בארה, במספר מדינות שבהן פרצה מגפת הזיקה נרשמה עלייה בשיעור היארעות התסמונת. למשל, בהתפרצות המגפה בפולינזיה הצרפתית בשנים 2013-2014 נרשמו 42 מקרים של תסמונת גייאן-בארה בתקופה של 3 חודשים בלבד. לצורך השוואה, לפני ההתפרצות נרשמו בין 3 ל-10 מקרים בשנה[13].

הדבקות בנגיף

יתוש מסוג אדס מצרי - נשא של נגיף הזיקה

נגיף הזיקה הוא וירוס ממשפחת פלאוויווירידה (Flaviviridae) שמועבר על ידי יתושים מסוג אדס. משפחת וירוסים זאת, מקושרת למחלות נוספות כמו קדחת צהובה וקדחת דנגי. על אף שיתושים הם הנשאים של המחלה, המקור העיקרי להפצתה טרם נמצא. אף על פי כן, נמצאו עדויות סרולוגיות לכך שהמחלה עשויה להתפתח מקופים מערב-אפריקאיים וממכרסמים[14][15].

העברה

דרך ההדבקות העיקרית היא על ידי עקיצת יתושים מסוג אדס, כאשר המין הנפוץ מביניהם הוא אדס מצרי (אנ') (aedes aegypti). הנגיף גם מופץ על ידי מינים נוספים של יתושי אדס: אדס אפריקאי (אנ') (aedes africanus), אדס אפיקוארגנטוס (אנ') (aedes apicoargenteus), אדס לוטאוספלוס (אנ') (aedes luteocephalus), יתוש הטיגריס האסייתי (aedes albopictus), אדס ויטאטוס (אנ') (aedes vittatus) ואדס פורסיפר (אנ') (aedes furcifer). בנוסף למינים אלו, קיים המין אדס הנסילי (אנ') (aedes hensilli) שהוביל להתפרצות מחלת נגיף הזיקה באי יאפ שבמיקרונזיה בשנת 2007, והמין אדס פולינסיס (אנ') (aedes polynesiensis) שהיה אחראי להתפרצות בפולינזיה הצרפתית בשנת 2013.[16][17][18][19]

נגיף הזיקה עשוי להיות מועבר בעת קיום יחסי מין[20][21][22]. בדגימת זרע שנלקחה מגבר שבועיים לאחר ההדבקות בנגיף, נמצאו פי 100,000 יותר נגיפים מאשר בדגימת דם או שתן שנלקחו ממנו[23]. לא ברור מדוע המצאות הנגיף בזרע גבוהה יותר מאשר בנוזלי גוף אחרים, וגם לא ידוע כמה זמן יכול הנגיף להישאר בנוזלי הזרע. היו גם מקרים של גברים שהיו ללא תסמינים למחלת הזיקה, ובכל זאת העבירו את המחלה. המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC), ממליץ לגברים שביקרו באזורים נגועי זיקה, להימנע מלקיים יחסי מין במטרה לגרום להריון במשך כחצי שנה, גם אם הם אינם מגלים סימני מחלה[24]. למרות שקיימים מקרים רבים יותר של גברים שהעבירו את המחלה, דווחו גם מקרים שנשים הן אלו שהעבירו את המחלה לבני זוגם[25]. יחסי מין ואגינאליים, אנאליים ואוראליים, עשויים להביא להדבקה בנגיף.

קיימים דיווחים על מקרים של העברת הנגיף מהאם לעובר במהלך ההריון[26]. המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) ממליץ לנשים החולות במחלת נגיף הזיקה להמתין לפחות 8 שבועות לאחר היחשפות למחלה, בטרם ינסו להיכנס להריון. לא דווחו על מקרים של העברת הנגיף מהאם דרך הנקה, אך הנגיף אותר בחלב אם.[27]

כמו וירוסים אחרים מסוג פלאוויווירוס (אנ'), גם נגיף הזיקה עשוי לעבור בעירויי דם ובהשתלת איברים. כמה מדינות הנגועות בנגיף הזיקה, פיתחו שיטות לבדיקת הימצאות הנגיף בתרומות דם. למשל, בפולינזיה הצרפתית, הנגיף אותר ב-3% מקרב תורמי הדם שלא גילו תסמינים למחלה.

מנגנון המחלה

מחקר רב בוצע, ועדיין מבוצע, כדי להבין את מנגנון הפגיעה של נגיף הזיקה, וכיצד הוא גורם למיקרוצפליה ולמומים נוירולוגיים. אחת ההנחות היא שהנגיף גורם לזיהומים בתאי הגזע של מערכת העצבים המרכזית של העובר[28][29]. תפקידם העיקרי של תאי גזע אלו הוא להשתכפל ולהתרבות עד לייצור כמות מספקת של תאי עצב. החלבונים של נגיף הזיקה, NS4A ו-NS4B, נמצאו כגורמים המדכאים את תהליך ייצור תאי העצב[29]. זיהום בתאי הגזע במוח עלול לגרום למוות של תאים, מה שמוביל לפגיעה בייצור עתידי של תאי עצב ולבסוף למומים במבנה המוח. כמו כן, הוירוס עלול לגרום לטרופיזם של תאים בעין, ובכך לגרום לשיעור גבוה של מומים במבנה העין.[29]

מספר רב של מקרי מיקרוצפליה קושרו להורשה של מוטציות בגנים, במיוחד מוטציות שקשורות לפגיעה בכישור החלוקה - שלב חשוב בתהליך החלוקה של התא. ישנן ראיות לכך שנגיף הזיקה גורם באופן ישיר או עקיף לפגיעה בתהליך המיטוזה של התא[30]. כיוון מחקרי נוסף בוחן את האפשרות שנגיף הזיקה, בשונה מנגיפים אחרים ממשפחת פלאוויווירידה, תוקף תאי מוח המתפתחים בעובר לאחר שהוא עובר את השלייה וגורם לפגיעה בהם. בעקבות פגיעה זו המערכת החיסונית מנסה לפגוע בתאים המזוהמים וכתוצאה מכך, נגרמת הפגיעה במוח התינוק כנזק אגבי של פעילות המערכת החיסונית.[31]

אבחון

קשה לאבחן את המחלה באמצעות תסמינים קליניים ואנמנזה בלבד, זאת משום שקיימת חפיפה בין תסמינים של מחלת הזיקה עם תסמינים של מחלות אחרות שמועברות באופן דומה. כמו כן, באיזורים הנגועים במחלת הזיקה, נפוצות אותן מחלות דומות בדרך כלל. המרכז לבקרת מחלות ולמניעתן (CDC) מוסיף כי "בהתבסס על התסמינים ההקליניים האופייניים, האבחנה המבדלת למחלת נגיף הזיקה היא רחבה. המאבחן צריך לקחת בחשבון בנוסף לקדחת דנגי, גם מחלות וחיידקים נוספים כגון: עכברת, מלריה, ריקציה, סטרפטוקוקוס מסוג A, אדמת, חצבת ומחלות הנגרמות מהנגיפים: adenoviridae, פרבו-וירוס (אנ') (parvovirus), אנטרו-וירוס (אנ') (Enterovirus) ואלפא-וירוס (אנ') (alphavirus), (כדוגמת המחלות: צ'יקונגוניה, מחלת נגיף המיירו (אנ'), קדחת נהר רוס (אנ'), מחלת נגיף יער ברמה (אנ'), מחלת נגיף O'nyong-nyong ומחלת נגיף הסינדביס (אנ')).

קיימת בדיקת דם לזיהוי מחלת הזיקה אך היא אינה חד משמעית[5]. ברוב המקרים, בדיקות דם שבוצעו לחולים שהמחלה אצלם הייתה מתונה, הראו תוצאות תקינות. למרות זאת, עבור מעט חולים, נצפה מיעוט כדוריות דם לבנות, מיעוט טסיות דם ועלייה בתפקודי כבד. ניתן לאבחן את המחלה בחולים במצב קשה באמצעות טכניקת RT-PCR. הזמן שלוקח לנגיף להיכנס לזרם הדם ולהתפשט בכל הגוף הוא קצר יחסית[3], לכן ארגון הבריאות העולמי מציע לבצע את בדיקת RT-PCR על דגימות דם שנלקחו תוך 1-3 ימים מהופעת התסמינים, או על דגימת רוק שנאספה תוך 3-5 מהופעת התסמינים. כאשר השוו את הימצאות הנגיף בדגימות המדוברות, נמצא כי הנגיף אותר יותר בקרב דגימות הרוק. בבדיקת שתן, ניתן לאתר את הנגיף עד 14 ימים מהופעת התסמינים. הזמן הארוך ביותר בו אותר נגיף הזיקה לאחר תחילת הופעת הסימפטומים היה 11 ימים. לאחר זמן זה, ניתן לבדוק בדם שאריות של נוגדנים ספציפיים של נגיף הזיקה, נוגדנים המעידים שבגוף הייתה המחלה.

משום שהבדיקה איננה חד משמעית, משרד הבריאות ממליץ לבדוק רק חולים שפיתחו סימפטומים למחלה בתקופה של עד שבועיים מרגע החשיפה לנגיף, תינוקות שנולדו לנשים שנחשפו לנגיף הזיקה, ואנשים שנחשפו למחלה והם מתלוננים על בעיות נוירולוגיות שאינן מוסברות.

בדיקת נשים הרות

המרכז האמריקאי לבקרת מחלות ולמניעתן ממליץ לבדוק נשים הרות שנמצאות בסיכון להידבק בנגיף, גם אם הן אינן מגלות תסמינים למחלה. נשים הרות שביקרו באזורים נגועי זיקה, צריכות להיבדק תוך שבועיים ועד 12 שבועות מרגע חזרתן לארצן. במקרה שהאישה מפתחת תסמינים שעלולים לנבוע ממחלת הזיקה, עליה לפנות לרופא המטפל. אם התגלה כי האישה אכן חולה במחלת הזיקה, משרד הבריאות ממליץ לבצע מעקב הריון במרפאה להריון בסיכון גבוה[5].

בדיקת תינוקות

כאמור, משרד הבריאות הישראלי ממליץ לבדוק כל תינוק שנולד לאישה שנחשפה לנגיף במהלך ההריון. המרכז לבקרת מחלות ממליץ לבצע בדיקת דם, בדיקת שתן ובדיקות ביולוגיות (כדוגמת RT-PCR) לכל עובר שנולד לאם חשופה. במקרה בו האם אובחנה כחולה במחלת נגיף הזיקה, יש לבצע בדיקות נוספות ומעקב אחר התפתחות המוח ומבנה ראש התינוק (מיקרוצפליה), בדיקות לאיתור מומים נוירולוגיים ומעקב אחר פריחות ומחלות עור. בדיקות מומלצות נוספות הן אולטראסאונד תוך-גולגולתי (אנ') ובדיקות שמיעה וראייה. בנוסף לכך, יש לבצע בדיקות לזיהומים מולדים כדוגמת: עגבת, טוקסופלזמוזיס, CMV, הרפס סימפלקס, דלקת קרום המוח ואדמת.

מניעה

כילה להגנה מפני עקיצות יתוש

הנגיף מופץ ע"י עקיצות יתוש, לכן הימנעות מיתושים היא צעד משמעותי בהגנה מפני הנגיף. משרד הבריאות והמרכז האמריקאי לבקרת מחלות ולמניעתן ממליצים למי שמגיע לאזורים הנגועים בזיקה לנקוט באמצעים הבאים: מריחה של חומר דוחה יתושים; לבוש ארוך: חולצה עם שרוולים ארוכים, מכנסיים ארוכים, כובע וגרביים; לינה בחדרים המוגנים מפני יתושים ע"י רשתות תקינות בחלונות ובדלתות, חדר סגור וממוזג, או שינה תחת כילה. משום שמחלת נגיף הזיקה עלולה לעבור בעת קיום יחסי מין, גברים שביקרו באזורים הנגועים בזיקה צריכים להשתדל להימנע מקיום יחסי מין, או להשתמש בקונדומים לתקופה של עד 6 חודשים מרגע חזרתם. הנקה עדיין מומלצת ע"י ארגון הבריאות העולמי (WHO), גם בקרב נשים שאובחנו כחולות במחלה. לא תועד אף מקרה של הדבקה בנגיף ע"י הנקה, זאת למרות שהנגיף אותר בחלב אם. לאחר החזרה לארץ המוצא, מומלץ להמשיך להימנע מעקיצות יתושים למשך תקופה של שלושה שבועות כדי למנוע מיתושים נוספים להפוך להיות נשאים של המחלה.

אזהרת מסע של ה-CDC

בעקבות "התחזקות הראיות לקשר בין מחלת הזיקה לבין מיקרוצפליה", הפיץ המרכז האמריקאי לבקרת מחלות (ינואר 2016) אזהרת מסע המייעצת לנשים הרות להימנע מביקור במדינות או באזורים בהם קיימת העברה פעילה של הנגיף. עבור גברים הנמצאים בזוגיות עם אישה הרה, או זוגות השוקלים להיכנס להריון, וחייבים להגיע לאזורים המדוברים, מומלץ להשתמש בקונדומים, או להימנע מיחסי מין (מכל סוג - אוראלי, אנאלי או וגינאלי) לחלוטין.

רשימת אזורים ומדינות עם סיכון להעברה מקומית של נגיף הזיקה, האגף לאפידמיולוגיה, משרד הבריאות (18.03.2018)[32]:

  • דרום אמריקה: אקוודור, ארגנטינה, בוליביה, ברזיל, גויאנה, גיאנה הצרפתית, וונצואלה, סורינאום, פרגואי, פרו וקולומביה.
  • מרכז אמריקה והאיים הקריביים: איי הבתולה של ארה"ב, איי הבתולה הבריטיים, איי טרקס וקייקוס, אל-סלבדור, אנגווילה, אנטיגואה וברבודה, ארובה, בונר, בליז, ברבדוס, ג'מייקה, גואטמלה, גרנדרה, דומיניקה, האיטי, הונדורס, הרפובליקה הדומיניקנית, טרינידד/טובגו, מונטסראט, ניקרגואה, סינט אוסטטיוס וסאבה, סינט מארטן, סנט לוציה, סנט מרטין, סנט וינסנט/גרנדין, סנט קיטס ונוויס, פוארטו ריקו, פנמה, קובה, קוסטה ריקה, קוראסאו.
  • צפון אמריקה: ארה"ב (טקסס) ומקסיקו.
  • אפריקה: אוגנדה, אנגולה, אקווטוריאל גינאה, בורונדי, בורקינה פאסו, בנין, גאנה, גבון, גוינאה, גמביה, ג'נאה ביסו, דרום סודן, טוגו, טנזניה, ליבריה, מאלי, ניגר, ניגריה, סודן, סיארה לאון, סנגאל קייפ, צ'אד, קונגו, קוט דלויאור, קייפ ורדה, קמרון, קניה, רואנדה, קונגו, רפובליקה מרכז אפריקה.
  • אסיה: איים מלדיביים, אינדונזיה, בנגלדש, בורמה, הודו, וייטנאם, טימור לסטה, לאוס, מלזיה, סינגפור, פקיסטן, פיליפינים, קמבודיה ותאילנד.
  • מערב האוקיינוס השקט: איי סלומון, טונגה, סמואה, פיג'י, פפואה ניו גינאה.

תגובת ארגון הבריאות העולמי (WHO)

הן ארגון הבריאות האמריקאי (PAHO) והן ארגון הבריאות העולמי הביעו את חששם ממהתפשטות הרחבה של נגיף הזיקה והקשר שנמצא בינו לבין המיקרוצפליה ולתסמונת גייאן-בארה. ראש ארגון הבריאות העולמית מרגרט צ'אן הודיעה בפברואר 2016 "העלייה במקרי המיקרוצפליה ובהפרעות נוירולוגיות אחרות שדווחו בברזיל, ובאו לאחר עלייה דומה בפולינזיה הצרפתית בשנת 2014, מייצרות מצב חירום בנושא בריאות הציבור שהוא בעל חשיבות בין-לאומית". הכרזה זו אפשרה לארגון הבריאות העולמי לייצר תגובה בין-לאומית משותפת לעצירת ההתפרצות, ובנוסף, אפשרה לארגון לפעול תחת חוקים בין-לאומיים במסגרת תקנות בריאות עולמיות. בנובמבר של אותה שנה, הסתיימה הכרזת חירום זו.

חיסון

נכון להיום אין חיסון מניעתי כנגד המחלה[5]. ייצור חיסון שכזה עלול לקחת שנים[3], ועל אף ההתפרצויות הגדולות של השנים 2014 ו-2016, ארגוני הבריאות לא הצליחו לייצר חיסון מונע למחלה.

בקרת יתושים

מאמציהם העיקריים של ארגוני מניעת ובקרת המחלות באזורים הנגועים, סובבים סביב בקרת יתושים. קיימים כמה אופני פעולה למיגור ולשליטה בהפצת הוירוס על ידי היתוש אדס מצרי (aedes aegypti). ביניהם הרס של אזורי רבייה של היתוש, כמו גם קטילה אקטיבית של יתושים צעירים ובוגרים. בנוסף, טכנולוגיות חדשניות למיגור יתושים נמצאות בשלבי פיתוח, וארגון הבריאות אישר שימוש בשיטות מודרניות לבקרה על יתושים כדוגמת השימוש בבקטריה בשם וולבחיה (אנ') (wolbachia) שמחלישה את עמידות היתוש לנגיף. כמו כן, מופצים יתושים עקרים שמטרתם להזדווג עם יתושות ובכך להביא לצמצום אוכלוסיית היתושים הללו.

טיפול

כיום, אין טיפול ספציפי נגד מחלת הזיקה. טיפול נלווה למחלה כולל טיפול בתסמינים ובתופעות הלוואי שלה, כמו הורדת חום, משככי כאבים וטיפול בגירודים. חלק מהרשויות, וביניהן איגוד רופאי המשפחה בישראל[7], ממליצים להימנע מטיפול באספירין ובתרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידים (NSAIDs) משום שתרופות אלו עלולות לגרום לדימום, כאשר הן מטופלות נגד מחלות דומות למחלת הזיקה שנגרמות בעקבות נגיפים אחרים ממשפחת פלאוויווירידה, כדומת קדחת דנגי. מחלת נגיף הזיקה נחקרה מעט מאוד על להתפרצות הגדולה בשנת 2015, ולכן אין טיפול יעיל נגד נגיף הזיקה עד היום. לפיכך ההמלצה לנשים הרות להימנע ככל הניתן מאפשרות להידבקות במחלה כה חשובה שכן אין טיפול אפקטיבי למחלה.

אפידמיולוגיה

היסטוריה

מפת תפוצת נגיף הזיקה. עדכני לינואר 2016

באפריל 1947, כחלק ממחקר של מחלת הקדחת הצהובה, 6 קופים מסוג מקוק רזוס שוחררו ביער "זיקה" שבאוגנדה (מכאן קיבל הנגיף את שמו). ב-18 באפריל, אחד הקופים (קוף מספר 776) פיתח חום. בדיקות דם שנלקחו מהקוף גילו את המקרה הידוע הראשון של מחלת נגיף הזיקה. בהמשך לכך, בוצע בתקופה זו מדגם אוכלוסייה באוגנדה שגילה כי בדמם של 6.1% ממשתתפי המדגם נמצא נגיף הזיקה. בשנת 1954, דווחו המקרים הראשונים של מחלת נגיף הזיקה בבני אדם, בניגריה. מאז, כבר דווחו מספר התפרצויות באזורים הטרופיים של אפריקה ובכמה אזורים בדרום מזרח אסיה. באותה תקופה לא דווח על אף מקרה של נגיף הזיקה בתת היבשת ההודית, אך נמצאו נוגדנים לנגיף הזיקה בקרב אנשים בריאים בהודו. ממצא זה עשוי להעיד שהם נחשפו בעבר לנגיף, אך הוא גם עשוי להיות בעקבות חשיפה למחלה דומה הנגרמת מנגיף אחר מאותה משפחה של נגיף הזיקה.

ע"י שימוש באנליזה פילוגנטית על מוצאים אסייתים, מעריכים כי נגיף הזיקה הופץ לדרום מערב אסיה בשנת 1945. בשנים 1977-1978, מחלת נגיף הזיקה תוארה כגורמת לחום באינדונזיה. למרות כל זאת, עד שנת 2007 דווחו רק 13 מקרים של הידבקות טבעית במחלת נגיף הזיקה, כולם בעלי תסמינים מעטים וחלשים.

התפרצות באיי יאפ

בשנת 2007 התרחשה ההתפרצות הראשונה של מחלת הזיקה באיי יאפ שתחת שליטת מדינת מיקרונזיה. בהתפרצות זו חלו 185 חולים. הסימפטומים העיקריים בהתפרצות היו: פריחה, חום, כאבי פרקים ודלקת הלחמית. במהלך ההתפרצות, לא נרשם אף מקרה מוות כתוצאה מהמחלה.

ההתפרצות באוקיאניה

בין השנים 2013-2014 קרו מספר התפרצויות בפולינזיה הצרפתית, בקלדוניה החדשה, באי הפסחא ובאיי קוק. ההתפרצות הגדולה ביותר מבין ההתפרצויות הללו הייתה בפולינזיה הצרפתית בה דווחו על 8,723 מקרים מאומתים של המחלה. בהתפרצות זו טופלו 29,000 אנשים בעלי תסמינים המזכירים את מחלת הזיקה, מחשש שלקו במחלה. מספר זה מהווה כ-11.5% מאוכלוסיית פולינזיה הצרפתית. לפי ההערכות, במחלה חלו כ-30 אלף בני אדם, אשר רק חלקם פנו לקבלת טיפול רפואי. בשאר האיים באזור ההתפרצויות היו קטנות יותר. בקלדוניה החדשה כ-1,400 חולים; באיי קוק כ-1,000 חולים; ובאי הפסחא כ-200 חולים.

ההתפרצות ביבשת אמריקה

לפי ניתוח גנטי, מוערך כי נגיף הזיקה הגיע לראשונה ליבשת אמריקה בין מאי לדצמבר 2013. הנגיף אותר לראשונה בצפון אמריקה בפברואר 2014 ובמהרה התפשט לדרום ולמרכז אמריקה, והגיע למקסיקו בנובמבר 2015. מקרה המוות הראשון בארצות הברית בעקבות נגיף הזיקה קרה בפברואר 2016. ההתפרצות הגדולה החלה בברזיל וממנה התפשטה לשאר היבשת. במאי 2015 ברזיל דיווחה לראשונה על 16 מקרי מחלה של זיקה. זאת על אף שתייר שעזב את המדינה כבר במרץ של אותה שנה, נמצא חולה בזיקה. עד סוף שנת 2015 ברזיל לא ידעה לתת מספר מדויק של מקרי מחלת הזיקה מכיוון שלא בוצע מעקב אחר התחלואה במחלה. אף על פי כן, מוערך כי בשנת 2015, מחלת נגיף הזיקה הייתה הגורם לכ-2,400 מקרי מיקרוצפליה ולמותם של 29 ילודים. עד לאותה התפרצות, דווח בברזיל על ממוצע של בין 150-200 מקרים של מיקרוצפליה. במדינה פרנמבוקו שבברזיל, גדל שיעור המיקרוצפליה בשנת 2015 פי 77 בהשוואה לחמש השנים שלפני כן. מודל סטטיסטי שבוצע על נתונים מפולינזיה הצרפתית, מצא כי הסיכוי למיקרוצפיה לילדים שנולדו לאם שנדבקה במחלה בשליש הראשון של ההריון הוא 1%. בשנת 2016 הכריז ארגון הבריאות העולמי על מקרה חירום בין-לאומי בעניין בריאות הציבור. במהלך התפרצות זו, שהייתה הגדולה מכולן, נרשמו כ-700,000 חולים במחלת הזיקה ועוד כ-15 מקרי מוות (מספרים אלו אינם כוללים מיתות של תינוקות או הפלות).

בשנת 2016 התקיימו בברזיל המשחקים האולימפיים. לאור התפרצות המחלה בתקופה זו, החלו קריאות של מומחים ורופאים רבים הקוראים לדחיית האולימפיאדה, או להעברתה למקום אחר. מדינות רבות הוציאו אזהרות מסע להגעה לברזיל. צעד זה גרם לירידה בתיירות הספורט למרות קיומה של האולימפיאדה. יתר על כן, חשש רב צף בקרב אתלטים וספורטאים רבים בנוגע להגעה לברזיל. הרוכבת האמריקאית טג'יי ואן גרדרן (Tejay Van Garderen) אף הודיעה על פרישתה מהמשחקים האולימפיים[33]. למרות כל זאת, ארגון הבריאות העולמי הודיע כי אין סיבה לדחות או להעביר את האולימפיאדה[34].

ההתפרצות באסיה

בשנת 2016 אותר נגיף הזיקה בכל מדינות אסיה למעט: ברוניי, הונג-קונג, מיאנמר ונפאל. למרות שהייתה עלייה במספר מקרי המחלה לאחר אולימפיאדת ריו, ניתוח גנטי מראה כי הנגיף הגיע ככל הנראה מתאילנד ולא מדרום אמריקה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מחלת נגיף הזיקה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 American College of Physicians, Annals of internal medicine., Annals of internal medicine., 0000 u
  2. ^ 1 2 3 Zika virus, www.who.int (באנגלית)
  3. ^ 1 2 3 4 5 Zika virus infection, European Centre for Disease Prevention and Control (באנגלית)
  4. ^ Sonja A. Rasmussen, Denise J. Jamieson, Margaret A. Honein, Lyle R. Petersen, Zika Virus and Birth Defects — Reviewing the Evidence for Causality, https://doi.org/10.1056/NEJMsr1604338, ‏2016-04-13 (באנגלית)
  5. ^ 1 2 3 4 5 6
    שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
    פרמטרי חובה [ כותרת ] חסרים         {{{כותרת}}}, באתר www.health.gov.il
  6. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים         {{{מחבר}}}, Rapid spread of emerging Zika virus in the Pacific area, Clinical Microbiology and Infection 20, 2014-10-01, עמ' O595–O596 doi: 10.1111/1469-0691.12707
  7. ^ 1 2 3 נגיף הזיקה - נייר עמדה – ויקירפואה, באתר www.wikirefua.org.il
  8. ^ P. Brasil, J.P. Pereira, M.E. Moreira, R.M. Ribeiro Nogueira, Zika Virus Infection in Pregnant Women in Rio de Janeiro, The New England journal of medicine 375, 2016-12-15, עמ' 2321–2334 doi: 10.1056/NEJMoa1602412
  9. ^ P. Brasil, J.P. Pereira, M.E. Moreira, R.M. Ribeiro Nogueira, Zika Virus Infection in Pregnant Women in Rio de Janeiro, The New England journal of medicine 375, 2016-12-15, עמ' 2321–2334 doi: 10.1056/NEJMoa1602412
  10. ^ Antonio R. P. de Almeida, Albert I. Ko, Nikos Vasilakis, Nivison Nery Jr, Zika Virus Infection and Stillbirths: A Case of Hydrops Fetalis, Hydranencephaly and Fetal Demise, PLOS Neglected Tropical Diseases 10, 2016-02-25, עמ' e0004517 doi: 10.1371/journal.pntd.0004517
  11. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים         {{{מחבר}}}, The Neurobiology of Zika Virus, Neuron 92, 2016-12-07, עמ' 949–958 doi: 10.1016/j.neuron.2016.11.031
  12. ^ Jennifer A. Frontera, Ivan R. F. da Silva, Zika Getting on Your Nerves? The Association with the Guillain–Barré Syndrome, https://doi.org/10.1056/NEJMe1611840, ‏2016-10-05 (באנגלית)
  13. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים         {{{מחבר}}}, Guillain-Barré Syndrome outbreak associated with Zika virus infection in French Polynesia: a case-control study, The Lancet 387, 2016-04-09, עמ' 1531–1539 doi: 10.1016/S0140-6736(16)00562-6
  14. ^ E. B. Hayes, Zika Virus Outside Africa - Volume 15, Number 9—September 2009 - Emerging Infectious Diseases journal - CDC, Emerging Infectious Diseases journal doi: 10.3201/eid1509.090442
  15. ^ Manfred Brack, Agents Transmissible from Simians to Man, Springer Science & Business Media, 2012-12-06. (באנגלית)
  16. ^ WRBU: Aedes luteocephala, web.archive.org, ‏2016-01-28
  17. ^ Eric Maurice Leroy, Christophe Paupy, Didier Fontenille, Davy Jiolle, Zika Virus in Gabon (Central Africa) – 2007: A New Threat from Aedes albopictus?, PLOS Neglected Tropical Diseases 8, 2014-02-06, עמ' e2681 doi: 10.1371/journal.pntd.0002681
  18. ^ Cheong-Huat Tan, Lee-Ching Ng, Chee-Seng Chong, Mei-zhi Irene Li, Aedes (Stegomyia) albopictus (Skuse): A Potential Vector of Zika Virus in Singapore, PLOS Neglected Tropical Diseases 7, 2013-08-01, עמ' e2348 doi: 10.1371/journal.pntd.0002348
  19. ^ WHO Western Pacific | World Health Organization, www.who.int (באנגלית)
  20. ^ Alexandra M. Oster, Interim Guidelines for Prevention of Sexual Transmission of Zika Virus — United States, 2016, MMWR. Morbidity and Mortality Weekly Report 65, 2016 doi: 10.15585/mmwr.mm6505e1er
  21. ^ CDC Press Releases, CDC, ‏2016-01-01 (באנגלית אמריקאית)
  22. ^ Susan L. Hills, Transmission of Zika Virus Through Sexual Contact with Travelers to Areas of Ongoing Transmission — Continental United States, 2016, MMWR. Morbidity and Mortality Weekly Report 65, 2016 doi: 10.15585/mmwr.mm6508e2er
  23. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים         {{{מחבר}}}, Zika virus: high infectious viral load in semen, a new sexually transmitted pathogen?, The Lancet Infectious Diseases 16, 2016-04-01, עמ' 405 doi: 10.1016/S1473-3099(16)00138-9
  24. ^ Emily E. Petersen, Update: Interim Guidance for Health Care Providers Caring for Women of Reproductive Age with Possible Zika Virus Exposure — United States, 2016, MMWR. Morbidity and Mortality Weekly Report 65, 2016 doi: 10.15585/mmwr.mm6512e2er
  25. ^ התפרצות מחלת נגיף הזיקה - חוזר משרד הבריאות – ויקירפואה, באתר www.wikirefua.org.il
  26. ^ Derek Gatherer, Alain Kohl, Zika virus: a previously slow pandemic spreads rapidly through the Americas, Journal of General Virology 97, 2016, עמ' 269–273 doi: 10.1099/jgv.0.000381
  27. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים         {{{מחבר}}}, Infectious Zika viral particles in breastmilk, The Lancet 387, 2016-03-12, עמ' 1051 doi: 10.1016/S0140-6736(16)00624-3
  28. ^ Irina Burd, Sabra Klein, Andrew Pekosz, Jun Lei, Pathogenesis and Molecular Mechanisms of Zika Virus, Seminars in Reproductive Medicine 34, 2016/09, עמ' 266–272 doi: 10.1055/s-0036-1592071
  29. ^ 1 2 3
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים         {{{מחבר}}}, The Neurobiology of Zika Virus, Neuron 92, 2016-12-07, עמ' 949–958 doi: 10.1016/j.neuron.2016.11.031
  30. ^ Joern Bullerdiek, Andreas Dotzauer, Ingrid Bauer, The mitotic spindle: linking teratogenic effects of Zika virus with human genetics?, Molecular Cytogenetics 9, 2016-04-19 doi: 10.1186/s13039-016-0240-1
  31. ^ Rong Hai, Kingyung Hui, Leonel Islas, Stephanie Thurmond, Zika virus genome biology and molecular pathogenesis, Emerging Microbes & Infections 6, 2017-03, עמ' e13 doi: 10.1038/emi.2016.141
  32. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
    פרמטרי חובה [ כותרת ] חסרים         {{{כותרת}}}, באתר www.health.gov.il
  33. ^ Reuters (2016-06-02). "USA cyclist Tejay van Garderen withdraws from Olympics over Zika virus". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2018-12-28.
  34. ^ World Health Organization: Athletes should not fear Zika virus at Rio Olympics, USA TODAY (באנגלית)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מחלת_נגיף_הזיקה&oldid=24553624"