לדלג לתוכן

משחקי גנגסטה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 35: שורה 35:
'''משחקי גנגסטה''' (שם מקורי ב[[אנגלית]]: '''Havoc'''; ב[[עברית]]: '''אנדרלמוסיה''', או: '''חוּרְבָּן''') הוא [[סרט פשע|סרט דרמת פשע]] [[קולנוע אמריקאי|אמריקאי]] משנת [[2005 בקולנוע|2005]] ש[[במאי קולנוע|ביימה]] [[ברברה קופל]]. את ה[[תסריט]] עיבד [[סטיבן גייגן]] לפי סיפור מאת ג'סיקה קפלן.
'''משחקי גנגסטה''' (שם מקורי ב[[אנגלית]]: '''Havoc'''; ב[[עברית]]: '''אנדרלמוסיה''', או: '''חוּרְבָּן''') הוא [[סרט פשע|סרט דרמת פשע]] [[קולנוע אמריקאי|אמריקאי]] משנת [[2005 בקולנוע|2005]] ש[[במאי קולנוע|ביימה]] [[ברברה קופל]]. את ה[[תסריט]] עיבד [[סטיבן גייגן]] לפי סיפור מאת ג'סיקה קפלן.


[[עלילה|עלילת]] הסרט המתרחשת ב[[לוס אנג'לס]], מתחקה אחר תופעת ה[[ויגר|"וִיגֶר]]ים" {{אנ|Wigger}}, בני-טובים [[האדם הלבן|לבנים]] המאמצים את תרבות ה[[גנגסטה ראפ]] על גינוניה, [[שפה|שפת]] הרחוב ו[[אופנה|אופנת]] ה[[ביגוד]] שלה. את ה[[דמות ראשית|דמויות הראשיות]] מגלמות [[אן האת'וויי]] ו[[ביז'ו פיליפס]], וב[[תפקיד משנה|תפקידי משנה]] [[משחק (אמנות הבמה)|משחקים]] [[פרדי רודריגז]], [[מייק ווגל]], [[מאט או'לירי]], [[שירי אפלבי]], [[אלקסיס דזינה]], [[ג'וזף גורדון-לוויט]], [[מייקל ביהן]] ו[[לורה סאן ג'אקומו]].
במרכז ה[[עלילה]] המתרחשת ב[[לוס אנג'לס]], עומדת תופעת ה[[ויגר|"וִיגֶר]]ים" {{אנ|Wigger}}, בני-טובים [[האדם הלבן|לבנים]] המאמצים את תרבות ה[[גנגסטה ראפ]] על גינוניה, [[שפה|שפת]] הרחוב ו[[אופנה|אופנת]] ה[[ביגוד]] שלה. היבט נוסף של ההתקרבות לתרבות הגנגסטה הוא ה"[[סלאמינג]]" {{אנ|slumming}}, התרועעות עם בני מעמד נמוך{{הערה|Bettez Halnon, Karen. The Consumption of Inequality: Weapons of Mass Distraction. Palgrave Macmillan, New York, NY, 2013. {{ISBN|978-1-349-46924-6}}, p. 75}}{{הערה|[https://www.urbandictionary.com/define.php?term=slumming slumming]. Urban Dictionary. Retrieved November 30, 2019}}
את ה[[דמות ראשית|דמויות הראשיות]] מגלמות [[אן האת'וויי]] ו[[ביז'ו פיליפס]], וב[[תפקיד משנה|תפקידי משנה]] [[משחק (אמנות הבמה)|משחקים]] [[פרדי רודריגז]], [[מייק ווגל]], [[מאט או'לירי]], [[שירי אפלבי]], [[אלקסיס דזינה]], [[ג'וזף גורדון-לוויט]], [[מייקל ביהן]] ו[[לורה סאן ג'אקומו]].


== עלילה ==
== עלילה ==
שורה 131: שורה 133:
[[שלב הצילומים|הסרט צולם]] בין התאריכים [[30 בספטמבר]] ו-[[7 בנובמבר]] באזור דרום קליפורניה: מזרח לוס אנג'לס, [[אלטדינה]] {{אנ|Altadena, California}}, [[ברנטווד]] {{אנ|Brentwood, Los Angeles}}, [[הוליווד]], סנטה מוניקה ושכונת פסיפיק פאליסיידס. סצנות בית הספר צולמו בבית הספר התיכון "פאליסיידס" בשכונה{{הערה|[http://movie.info/havoc Havoc]. movie,info. Retrieved November 30, 2019}}{{הערה|[https://www.imdb.com/title/tt0285175/locations Havoc (2005) Filming & Production]. [[IMDb]]. Retrieved November 30, 2019}}.
[[שלב הצילומים|הסרט צולם]] בין התאריכים [[30 בספטמבר]] ו-[[7 בנובמבר]] באזור דרום קליפורניה: מזרח לוס אנג'לס, [[אלטדינה]] {{אנ|Altadena, California}}, [[ברנטווד]] {{אנ|Brentwood, Los Angeles}}, [[הוליווד]], סנטה מוניקה ושכונת פסיפיק פאליסיידס. סצנות בית הספר צולמו בבית הספר התיכון "פאליסיידס" בשכונה{{הערה|[http://movie.info/havoc Havoc]. movie,info. Retrieved November 30, 2019}}{{הערה|[https://www.imdb.com/title/tt0285175/locations Havoc (2005) Filming & Production]. [[IMDb]]. Retrieved November 30, 2019}}.


[[תקציב]] ההפקה היה כ-9 מיליון דולר{{הערה|[https://www.imdb.com/title/tt0285175/ Havoc (2005). IMDB. retrieved November 30, 2019}}
[[תקציב]] ההפקה היה כ-9 מיליון דולר{{הערה|[https://www.imdb.com/title/tt0285175/ Havoc (2005). IMDb. retrieved November 30, 2019}}


==הפצה והכנסות ==
==הפצה והכנסות ==

גרסה מ־20:53, 30 בנובמבר 2019


שגיאות פרמטריות בתבנית:סרט

פרמטרים ריקים [ קישור ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים [ אולפן, הפקה, מפיץ ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

שימוש בפרמטרים מיושנים ריקים [ הכנסות באתר מוג'ו ]

משחקי גנגסטה
Havoc
כרזת הסרט בישראל
כרזת הסרט בישראל
מבוסס על סיפור מאת ג'סיקה קפלן
בימוי ברברה קופל
תסריט סטיבן גייגן
עריכה ננסי בייקר
ג'רי גרינברג
שחקנים ראשיים אן האת'וויי
ביז'ו פיליפס
פרדי רודריגז
מייק ווגל
מוזיקה קליף מרטינז(אנ')
צילום קריימר מורגנטאו(אנ')
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
חברת הפקה Media 8 Entertainment עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה ניו ליין סינמה, נטפליקס עריכת הנתון בוויקינתונים
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה, direct-to-video עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 26 ביוני 2005 (פסטיבל הסרטים של מינכן)
29 בנובמבר 2005 (ארצות הברית)
1 בדצמבר 2005 (ישראל)
משך הקרנה 85 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה דרמת פשע
תקציב 9 מיליון דולר
הכנסות 371,000 דולר
הכנסות באתר מוג'ו havoc
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

משחקי גנגסטה (שם מקורי באנגלית: Havoc; בעברית: אנדרלמוסיה, או: חוּרְבָּן) הוא סרט דרמת פשע אמריקאי משנת 2005 שביימה ברברה קופל. את התסריט עיבד סטיבן גייגן לפי סיפור מאת ג'סיקה קפלן.

במרכז העלילה המתרחשת בלוס אנג'לס, עומדת תופעת ה"וִיגֶרים" (אנ'), בני-טובים לבנים המאמצים את תרבות הגנגסטה ראפ על גינוניה, שפת הרחוב ואופנת הביגוד שלה. היבט נוסף של ההתקרבות לתרבות הגנגסטה הוא ה"סלאמינג" (אנ'), התרועעות עם בני מעמד נמוך[1][2]

את הדמויות הראשיות מגלמות אן האת'וויי וביז'ו פיליפס, ובתפקידי משנה משחקים פרדי רודריגז, מייק ווגל, מאט או'לירי, שירי אפלבי, אלקסיס דזינה, ג'וזף גורדון-לוויט, מייקל ביהן ולורה סאן ג'אקומו.

עלילה

נער בשם אריק (או'לירי) מצלם סרט תיעודי על חבריו מכנופיית "פי.אל.סי" (P.L.C), "ויגרים" בני נוער משכונת המעמד העליון "פסיפיק פאליסיידס" (אנ') בלוס אנג'לס. את הכנופיה מנהיג טובי (ווגל), שחברתו היא אליסון "אלי" לאנג (האת'וויי), בת יחידה במשפחה לא-מתפקדת. הוריה נמצאים בטיפול זוגי, אמא שלה, ג'ואנה (סאן ג'אקומו), משתתפת בתוכנית שנים עשר הצעדים לגמילה מאלכוהוליזם, והתקשורת במשפחה מתנהלת בעיקר באמצעות פתקים על המקרר. לאור זאת, אליסון מבלה את רוב זמנה עם חברתה הטובה אמילי רובין (פיליפס), והיא בת-בית אצל משפחת רובין. הסרט נפתח במונולוג של אליסון המסבירה שהיא וחבריה הם בסופו של דבר בני נוער משועממים וזקוקים לריגושים, שאימצו את נורמות הגנגסטה כתרבות המתנגדת להוריהם העשירים והמתנשאים, הסוגרים את ילדיהם בבתי פאר. הסצנה הפותחת מתרחשת במגרש חניה, שם מתלקחת תגרה המונית בין כנופיית "פי.אל.סי" לכנופיה אחרת ממעמד חברתי נמוך. בני הנוער מתפזרים ובורחים כאשר המשטרה מגיעה. בערב, החבורה מגיעה למסיבה פרועה בביתו של אריק, לפני שהוא עובר להתגורר עם אימו באוהיו. במהלך המסיבה מתבהרת מהות היחסים בין אליסון וטובי לבין חבריהם אמילי וסאם (גורדון-לוויט), והערצתה של אמילי כלפי אליסון. בסוף המסיבה אליסון מבצעת בטובי מין אוראלי במכוניתו.

למחרת, אליסון נפגשת עם אביה סטיוארט (ביהן) במשרדו, ושיחתם משקפת ניכור והיעדר נושאים משותפים. בערב נוסעים טובי, אליסון, אמילי וסאם למזרח העיר לקנות מריחואנה מהקטור (רודריגז), סוחר סמים ומנהיג כנופיית מקסיקנים מרחוב 16. אליסון קונה קראק. טובי סבור שהקטור מרמה אותו בכמות המריחואנה, ובוויכוח ביניהם הקטור שולף אקדח, משפיל את טובי לעיני חבריו, ורק תחנוניה של אליסון משכנעים את הקטור להניח לטובי. בערב הבא, אליסון ואמילי יוצאות לערב בנות יחד עם חברותיהן אמנדה (אפלבי) וסאשה (דזינה). הבילוי מתחיל בבר, והבנות מעריצות את אליסון על האופן שבו היא מפלרטטת עם גבר מבוגר כדי לקבל ממנו קוקאין. הן שואפות את הסם בשירותים, ואליסון משכנעת את חברותיה לנסוע למזרח העיר, למרות חששן מלהיכנס לאזור של סמים וזנות. למעשה, אליסון מקווה לפגוש שוב את הקטור שהפגין כבוד כלפיה. הן פוגשות אותו עם אחיו הגדול צ'ינו, וחבר כנופייתם, מנואל. למרות הסתייגותם של השניים מהנערות ה"לבנות", הקטור מזמין אותן למסיבה בביתו, לשם הן הולכות למרות הסתייגותה של אמילי וחששה של אמנדה לעבור את הגבול הגאוגרפי שהציבו לה הוריה. סאשה מתערה מיד בסביבה בזכות הספרדית השגורה בפיה, ואמנדה נרגעת אחרי שתיית טקילה. הקטור מספר להן שהוא וחבריו נוהגים לבלות דרך שגרה במוטל "אלווראדו" ומציע להן לבוא לשם, אך אליסון דוחה את הזמנתו ברוח טובה והן חוזרות הביתה בלילה.

אריק בא למחרת אל ביתה של אליסון לראיין אותה לסרט שלו, אך היא הופכת את הראיון לקרב מוחות ארוטי שבסופו הוא אומר לה שהיא אחת מהאנשים הבודדים ביותר שהוא מכיר. פגועה מהאמת שהוטחה בה, אליסון יוצאת להסתובב בעיר ופוגשת את הקטור, כביכול באקראי. הוא לוקח אותה לסיור מודרך בסביבת מגוריו ופעילותו ומספר לה על משפחתו ואורחות חייו, תוך שהוא מסביר שבניגוד לאנשים שמכירים את המקום כאזור של סחר בסמים, מדובר במקום שבני אדם גרים וחיים בו. מוקסמת מחוכמת הרחוב של הקטור, אליסון ממשיכה לסייר איתו לתוך הערב, כאשר כוח משטרה פושט על הרחוב בחיפוש אחרי סוחרי סמים. הקטור, צ'ינו ומנואל לא נעצרים בהיעדר ממצאים מפלילים, אך אליסון נעצרת על ידי שוטרת המבינה שמדובר בקטינה שלא שייכת לסביבה. הוריה באים לשחררה מהמעצר, ואביה נוזף בה על שנמצאה בחברתם של סוחרי קראק. אליסון טוענת כנגדו שהיא מאסה בחיים המזויפים שנכפו עליה. בבית הספר, אליסון הופכת למושא הערצה בין הבנות בגלל מעצרה, אך טובי כועס עליה ומסלק אותה מכנופיית "פי.אל.סי". אליסון לוקחת את אמילי לביתו של הקטור כאשר במקום מתקיים טקס טבילה לנצרות של תינוק. הקטור שבע רצון מכך שאליסון לא הסגירה אותו למשטרה בהיותה במעצר, ומזמין אותן לבלות בערב ב"אלווראדו".

השתיים באות למוטל, ואחרי ערב של אלכוהול הן מבקשות להצטרף לכנופיית רחוב 16. הקטור מסביר שבטקס הקבלה הן צריכות להטיל קוביית משחק ולשכב עם מספר חברי כנופיה כמספר שיעלה בגורל. אליסון מעלה את המספר 1, ואמילי – 3. אליסון בוחרת לשכב עם הקטור, אך מתחרטת בשעת מעשה, מבקשת לעזוב, דוחקת באמילי לבוא איתה, אך אמילי נלהבת להמשיך, ואליסון מושלכת מהחדר. הקטור שוכב עם אמילי, ותוך כדי מעשה הוא רומז למנואל להצטרף, והלה אונס את אמילי בחדירה אנאלית. למשמע זעקותיה של אמילי, אליסון פורצת לחדר ומחלצת אותה מידי הבחורים הכועסים על הפכפכותן.

למחרת באה אליסון למוטל ומתעמתת עם הקטור בגין האונס של אמילי. הוא טוען שלא עשה דבר רע, אלא רק את מה שהן רצו וביקשו שיעשה. מחדר צדדי יוצאת בחורה, ומתברר שאליסון הפריעה להקטור בשעת קיום יחסי מין. נוכח מבטה הנבוך, הוא לועג לה של שחשבה שהוא מאוהב בה, ומטיח בה שהיא לבנה מתחזה שמשחקת משחקים ולא מבינה מה הם חיי כנופיה. באותו זמן, אמילי מוסרת עדות במשטרה ומסגירה את אונסיה. אליסון נקראת לתשאול, ובנוכחות עורך הדין רוברט שפירו (בתפקיד עצמו) המייצג את משפחתה, היא טוענת שאיננה יודעת שהתבצע אונס. אחרי הדברים האלה, שוטרים עוצרים את הקטור בעקבות הפללתו, וצ'ינו ומנואל מחליטים להשתיק את הנערות, נוסעים לחפש אותן אך טועים בדרך ונכנסים לבל אייר. הם מעוכבים על ידי שוטרים שחשדו בחזותם החריגה, ומסולקים מהשכונה.

בינתיים, טובי, סאם וכנופיית "פי.אל.סי" מתארגנים לנקום בהקטור ואנשיו, ומול מצלמתו של אריק הם מקיימים טקס ראוותני עם כלי הנשק שלהם. אליסון באה אל אריק בזמן שהוא צופה במונולוג הפותח שלה, והיא מהרהרת בשינויים שעברו עליה מאז. אריק מראה לה בדאגה את סרטון שבועת הנקמה של טובי, היא נבהלת ומתקשר לטובי להסביר שכלל לא היה אונס ולהניא אותו מהמעשה, אך טובי לא שומע לה. היא ממהרת לביתה של אמילי כדי לנסות למנוע שפיכות דמים ומספרת להוריה של אמילי על טקס הטלת הגורל שהן השתתפו בו מרצונן. אמילי המושפלת בורחת לחדר השירותים ומתחילה לחתוך את ורידי ידיה בסכין גילוח, אך אליסון, במילות פיוס ובהומור, מניאה אותה מהמעשה.

טובי וחבריו פורצים למוטל, אך מבהילים רק שתי נשים מקסיקניות המתחננות על חיי התינוק שאיתן. טובי המבולבל נמלט מהמקום עם הנערים. בדרכם הביתה, הם חולפים על פני מכוניתם של צ'ינו ומנואל המחפשים את אליסון ואמילי. מבטיהם מצטלבים תוך כדי נסיעה, והמסך מחשיך. נשמעות חריקת צמיגים בולמים וצעקות, ולבסוף נשמעת ירייה.

הסרט של אריק מסתיים במונולוג של אליסון מסצנת הפתיחה, וכך יכול הצופה להבין עד כמה היא השתנתה מאז תגרת הנעורים במגרש החניה.

ליהוק

שחקנים דמויות
אן האת'וויי אליסון לאנג
ביז'ו פיליפס (אנ') אמילי רובין
פרדי רודריגז (אנ') הקטור
מייק ווגל טובי
מאט או'לירי (אנ') אריק
ג'וזף גורדון-לוויט סאם
שירי אפלבי אמנדה
אלקסיס דזינה (אנ') סאשה
ריימונד קרוז צ'ינו
חוסה "ג'וני" ואסקז מנואל
מייקל ביהן סטיוארט לאנג
לורה סאן ג'אקומו ג'ואנה לאנג
סאם הנינגס (אנ') אבא של אמילי
ססיליה פק (אנ') אמא של אמילי
ג'וש פק ג'וש, אח של אמילי
צ'נינג טייטום ניק, נער בכנופיית "פי.אל.סי"
עורך דין רוברט שפירו בתפקיד עצמו
לואיס רובלדו "אייס", חבר בכנופיית רחוב 16
ארתורו פניצ'ה חבר בכנופיית רחוב 16
ג'וסארה ג'ינארו הבחורה של הקטור

הפקה

ג'סיקה קפלן, ילידת 1979, כתבה את הסיפור בהיותה כבת 15, תלמידת בית ספר בסנטה מוניקה, בהשראת דמויות חבריה לכיתה, ילדי עשירים לבנים במערב לוס אנג'לס אשר חיקו את תרבות הכנופיות. הכותרת המקורית הייתה "The Powers That Be" (מטבע לשון המשמשת כינוי גנאי לאנשים או קבוצות בעלי כוח המרכזים בידיהם סמכות וקובעים עבור אחרים מה מקובל ומותר בקבוצה מסוימת[3][4](אנ')). בשנת 1995, בהיות קפלן בת 16, נרכש הסיפור תמורת 150,000 דולר על ידי חברת "ניו ליין סינמה" וחברת ההפקות "New cell" שבבעלות מייקל סטייפ. במשך מספר שנים עבר הסיפור גלגולים שונים, כולל שכתובים שונים שעשתה קפלן עבור כמה אולפני הפקות, בטרם משך התפקיד הראשי את תשומת ליבן של השחקניות מנדי מור וקייט בוסוורת'[5][6].

ג'סיקה קפלן נהרגה באסון תעופה ב-6 ביוני 2003, בגיל 24. מטוס קל שהטיס דודה ג'פרי סיגל התרסק לתוך בניין מגורים ברובע פיירפקס (אנ') שבלוס אנגל'ס, אחרי שהמריאו משדה התעופה של סנטה מוניקה בדרכם לבית המשפחה בסאן ואלי, איידהו[7]

את עיבוד התסריט השלים סטיבן גייגן תחת השם "Havoc" בראשית שנת 2003, עוד לפני מותה של קפלן, ואז הוחתמה מנדי מור לגלם את תפקידה של אליסון. מור פרשה מההפקה זמן קצר לפני תחילת הצילומים, משום שחשה לא בנוח עם נושאי המין, האלימות והסמים[8]. בעקבות מור פרשה גם ג'נה מאלון שיועדה לתפקיד אמילי[9][10]. לאור זאת הוחתמו אן האת'ווי לתפקיד אליסון, וביז'ו פיליפס לתפקיד אמילי[8][10].

הסרט צולם בין התאריכים 30 בספטמבר ו-7 בנובמבר באזור דרום קליפורניה: מזרח לוס אנג'לס, אלטדינה (אנ'), ברנטווד (אנ'), הוליווד, סנטה מוניקה ושכונת פסיפיק פאליסיידס. סצנות בית הספר צולמו בבית הספר התיכון "פאליסיידס" בשכונה[11][12].

תקציב ההפקה היה כ-9 מיליון דולר[13]

הפצה והכנסות

הקרנת הבכורה העולמית של "משחקי גנגסטה" התקיימה ב-26 ביוני 2005 במסגרת פסטיבל הסרטים הבינלאומי של מינכן (אנ'), בארצות הברית – ב-8 באוקטובר באותה שנה, בפסטיבל הסרטים הבינלאומי של שיקגו (אנ'), וב-16 באוקטובר הופץ הסרט לבתי קולנוע ברחבי העולם. ב-29 בנובמבר הפיצה חברת "New Line Home Video" (חטיבת ההפצה לצפייה ביתית של "ניו ליין סינמה") את הסרט לצפייה על-פי דרישה. ההכנסות הסתכמו ב-371,000 דולר[14][15][16].

ביקורות

באתר ביקורות הסרטים "Rotten Tomatoes" קיבל הסרט 45% התייחסות חיובית בשקלול 11 ביקורות[17].

כמה מבקרים התייחסו לאיכות הסרט לאור עבודתם של במאית ותסריטאי זוכי פרס אוסקר. כריסטופר נול הביע התפעלות ממיומנותה של קופל נוכח תסריט לא מפותח וסיפור קשה לעיבוד[18]. מייקל או'סאליבן כתב ב"וושינגטון פוסט" שהדבר הטוב ביותר בסרט הוא שדמותה של אליסון ללא שמץ של התנשאות. הוא מציין שהתסריט כתוב באופן חד, וקופל מביאה רגישות של "זבוב על הקיר" אבל בסיכומו של דבר, הסרט מתקדם לשום מקום ומדבר בביטחון אך אומר מעט[19]. ריק ד'מוט סבור שלקופל וגייגן יש מה לומר, אבל הם לא מצליחים להעביר לצופים את המסר. לכן, הסרט אמנם איננו בזבו זמן, אבל הוא בזבוז של כישרון, וקורס תחת תסריט לקוי שהיה צורך לשכתבו מספר פעמים כדי שיהיה טוב באמת. ד'מוט נתן לסרט שניים וחצי כוכבים מתוך חמישה[20]. פיליפ פרנץ' כתב ב"הגרדיאן" הבריטי שהסרט מתיימר להיות קריאת השכמה להורים מהמעמד הבינוני, אבל נשאר במרחב של "Reefer Madness" (אנ') (סרט הסברה אמריקאי משנת 1936 אודות סוחרי סמים המפתים ילדים להשתמש במריחואנה), והאכזבה גדולה בהרבה לאור העובדה שמדובר בבמאית דוקומנטריה רדיקלית גדולה, ותסריטאי שכתב את "טראפיק" ואת "סיריאנה" (אנ')[21].

קישורים חיצוניים

"משחקי גנגסטה", קדימון הסרט באתר יוטיוב

הערות שוליים

  1. ^ Bettez Halnon, Karen. The Consumption of Inequality: Weapons of Mass Distraction. Palgrave Macmillan, New York, NY, 2013. ISBN 978-1-349-46924-6, p. 75
  2. ^ slumming. Urban Dictionary. Retrieved November 30, 2019
  3. ^ the powers that be - definition and synonyms. Macmillan Dictionary. Retrieved November 27, 2019
  4. ^ the powers that be idiom. Merriam-Webster Dictionary. Retrieved November 27, 2019
  5. ^ Rabin, Nathan (May 5, 2007). My Year Of Flops Case File # 34 Havoc. AV Club
  6. ^ fritz, Ben (June 9, 2003). Jessica Kaplan – Screenwriter. Variety
  7. ^ Hayaski, Erika & Leovy ,Jill & Briscoe, Daren (June 8, 2003). Death Toll Rises to 4 in Plane Crash. Los Angeles Times
  8. ^ 1 2 Cartlidge, Cherese. Anne Hathaway, ISBN 978-1-4205-0751-5, Lucent Books, Farmington Hills, Michigan, USA, 2013. pp 39–40 שגיאת ציטוט: תג <ref> בלתי־תקין; השם "ספר" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה
  9. ^ Mandy Moore Drops Out Of ‘Havoc’. Popdirt. November 1, 2003
  10. ^ 1 2 Jena Malone. TV Tropes. Retrieved November 30, 2019 שגיאת ציטוט: תג <ref> בלתי־תקין; השם "טרופס" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה
  11. ^ Havoc. movie,info. Retrieved November 30, 2019
  12. ^ Havoc (2005) Filming & Production. IMDb. Retrieved November 30, 2019
  13. ^ [https://www.imdb.com/title/tt0285175/ Havoc (2005). IMDb. retrieved November 30, 2019
  14. ^ Havoc (2005) Release Info. IMDb. Retrieved November 30, 2019
  15. ^ Havoc. Box Office Mojo. Retrieved November 30, 2019
  16. ^ Havoc (2005). The Numbers. Retrieved November 30, 2019
  17. ^ HAVOC. Rotten Tomatoes. Retrieved November 30, 2019
  18. ^ Null, Christopher. Havoc – Afilm review. FILMCRITIC.com Archive. retrieved November 30, 2019
  19. ^ O'Sullivan, Michael (december 2, 2005). 'Havoc' Talks the Talk But Has Little to Say. Washungton Post
  20. ^ DeMott, Rick (March 15, 2006). HAVOC (2005). AWN
  21. ^ French, Philip (October 29 2006) Havoc. The Guardian