אגודת סתרים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טקס חניכה של הבונים החופשיים

אגודת סתרים היא ארגון שהחברים בו שומרים על סוד או מספר סודות. הארגון מנוהל בדרך היררכית, כעין מסדר אבירות או מסדר צבאי נוצרי. הבאים בשערי הארגון עוברים טקס חניכה שבו מתגלים להם סודות הארגון, לרוב בהדרגה, לפי התקדמותם הרוחנית ולפי מבחנים שעליהם לעבור. לפי ההיסטוריה הפנימית של האגודה, מייסדה הראשון הוא בדרך כלל חכם קדום כגון שלמה המלך, הרמס טריסמגיסטוס, פיתגורס או הקוסם מרלין.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

"שבעת המסתוריים המקוריים", אגודת סתרים באוניברסיטת ווסטרן מציגה שימוש אופייני בחפצים סמליים (המטה, החרב, הקדרה שעל השולחן) ובאותיות עבריות כסמלי פולחן סודיים ועתיקי-יומין

האגודה מקיימת טקסים, הנערכים בסודיות וטומנים בחובם סמליות שיכולה להשפיע, להבנת החברים, על מהלכים בעולם ועל כן הם חייבים להתבצע בדייקנות ולהתנהל על ידי חכמים המוכשרים לכך. החברים באגודה לעתים אינם מכירים זה את זה, אם כיוון שבעת הטקסים הם שרויים בחשכה, עוטים מסכות או נמצאים במרחק גאוגרפי זה מזה. אולם חברים באותה אגודה יכולים לזהות זה את זה באמצעות סמלים או מחוות. כאשר החברים באגודה מחויבים לסייע זה לזה בעת צרה, הדבר הופך אותה לאגודת-אחווה.

מטרות האגודה לרוב יוגדרו על דרך החיוב ויהיו קשורים לאתוס של קידמה, נאורות והבאת אור ומסר חיובי לעולם. כיוון שהעולם אינו בשל עדיין לקבלת הטוב והאמת ורודף את המחזיקים בהם, נאלצת האגודה לפעול בסתר. מבקרים של אגודת סתרים יתארו אותה כרדופת תאוות שלטון, מחזיקה בכוחות על-טבעיים מסוכנים וייטו לתאר את כוונות ומטרות ראשי האגודה כהשתלטות על העולם, או כמי שבעצם כבר שולטים בו למעשה. בין הכוחות הקשורים לאגודות סתרים ניתן למצוא עיסוק באלכימיה, קבלה מעשית (המיוצגת על ידי שימוש באותיות עבריות), עיסוק בגאומטריה ותורות קסם הרמטיות (המאופיינות בסמלים "מצריים" כמו סמלים מכתב החרטומים).

אגודות סתרים בנויות בדרך כלל על דגם הבונים החופשיים, מסדר צלב הוורד ומסדר אבירי היכל שלמה (הטמפלרים). גם אגודות פיקטיביות כמו מסדר ציון או "זקני ציון" מתוארות בטרמינולוגיה של אגודות סתרים אלו.

בין סמלי אגודות סתרים ניתן למצוא בעלי חיים המקושרים לתבונה, לחדות חושים ולתנועה שקטה וחשאית כגון הינשוף (סמלה של מינרווה, אלת החכמה) והשונר (Lynx).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות שלפי ההיסטוריה הפנימית והאתוס המכונן של האגודות, מקורן עתיק עד-אין-חקר, הרי שתחילת התופעה נעוצה בתקופת הרנסאנס, שעה שהתקבלה בחוגים מסוימים האמונה בכוחו הבלתי מוגבל של השכל האנושי, הכמיהה לידע קיבלה לגיטימציה יחד עם החיוב להשתמש בחוכמה לטובת האנושות. בד בבד נאלצו עדיין המחזיקים בדעות אלה להסתתר מפני כוחות הכנסייה והאינקוויזיציה. סיבה נוספת להסתרה ולהצפנת הידע היא האמונה שהוא בעל עוצמה כה גדולה, עד כי הוא עלול להפוך להרסני בידיהם של גורמים לא אמינים, לפיכך מועבר הידע רק על סמך היכרות ובחינה של המועמדים לקבלתו שהם כשרים לכך מבחינת מידותיהם. תמיכה נוספת קיבלה תופעת אגודות הסתרים בעת ההרפורמציה הפרוטסטנטית ובמאה ה-18 ("עידן האורות").

החוקר יוסף דן קושר בספרו "אפוקליפסה אז ועכשיו" בין הופעת חיבורים אוטופיים (כמו "אוטופיה" של תומאס מור מ-1516 או אטלנטיס החדשה מאת פרנסיס בייקון ב-1627) לבין אגודות סתרים בבחינת העובדה שהאוטופיות מתארות חברת מופת על אי מרוחק (טהור ובלתי מקולקל) ואגודות הסתרים מקיימות חיי מופת על "איים" חברתיים, המשמרים טוהר פנימי על ידי הסתגרות, אך הם בעלי יומרה להשפיע על החברה כולה. הוא מקשר בין התופעות על ידי תיאור התיישבות הפוריטנים באמריקה במאה ה-17 כנסיון ליצירת חברה אוטופית על קרקע טהורה על ידי מי שבאירופה היו חברים באגודות סתרים.

הרומנטיקה של המאה ה-19 החייתה את אגודות סתרים ויצרה אגודות כגון השחר המוזהב (The Golden Dawn) באנגליה ואגודות לאומיות כמו בני משה הציונית שייסד אחד העם. כן קמו אחוות סטודנטים ששאבו סממנים מסוימים מאגודות סתרים, אחת הראשונות היא אחוות הגולגולת והעצמות שנוסדה ב-1832 באוניברסיטת ייל.

חשיבות בהיסטוריה של המדע - התזה של ייטס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספרה של פרנסיס ייטס "The Rosicrucian Enlightenment" (הנאורות של מסדר צלב הוורד) מעלה ייטס תזה לפיה קיימת זיקה בין אגודות הסתרים והשאיפה לקדמה ולנאורות הנמצאת בבסיסן והאתוסים, הטקסים והסמלים של אגודות מדעיות ובפרט החברה המלכותית. השאיפה לקידמה עמדה בניגוד לתפיסה הכנסייתית והמסורתית בכלל, לפיה אין קדמה והתפתחות אלא התדרדרות דורות. וחייבה הסתרה בצד רצון ויכולת לשליטה ותאוות כוח.

בספרות ובתרבות הפופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סופרים רבים הוקסמו מאגודות סתרים, בהם אומברטו אקו שחיבר את המטוטלת של פוקו הטווה עלילה בה למעשה כל אגודות הסתרים אינן אלא ארגון-על אדיר שמנהיגי העולם נבחרים על ידו; ארתור שניצלר שתיאר אגודת סתרים מינית בספרו סיפור חלוםעובד לסרט עיניים עצומות לרווחה) ודן בראון המוקסם אף הוא מכוחן העצום והנסתר של אגודות סתרים (הטמפלרים ומסדר ציון ב"צופן דה וינצ'י", האילומינטי ב"מלאכים ושדים" והבונים החופשיים ב"הסמל האבוד").

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]